טיפים שימושיים למטייל מערב ארצות הברית

אנחנו זוג גימלאים, נסענו 84 יום במערב ארצות הברית בין אמצע מאי לסוף יולי 2015.

הטיפים להלן אינם עוסקים בחוויות אלא רק בעצות שימושיות שיחסכו הרבה כסף:

טיסה

כרטיס טיסה קונים הכי מוקדם שאפשר, כי אז אפשר לקנות את המקומות הזולים בכל מחלקה. אנחנו קנינו חצי שנה לפני הטיול

אנחנו שונאים לטוס וחיפשנו די הרבה זמן עד שמצאנו תאריך שבו הטיסה ללוס אנג'לס במחלקת ביזנס גם זולה (כ-3000$) וגם קצרה (17 שעות)

אפשר לוותר על מושבי ביזנס עלובים אם יוצאים מלוד ומחליפים מטוס באירופה. במטוסים הטרנס אטלנטיים מושב במחלקת ביזנס היא טיסה פרטית כמעט לכל מצב ועניין

כסף

אנחנו לא בעד לשתף את חברות כרטיסי האשראי בהוצאות נסיעתנו. במקרה היחיד שהשתמשנו בכרטיס לא יכולנו שלא להתפעל מהיצירתיות של חברת כרטיסי האשראי בארץ, הדולר- מומר ליורו- -מומר לשקל, הכל בשערים גבוהים ועוד עמלה של 34 שקל ולא הזכרנו שורה בעו"ש

קנינו כרטיס נטען בדואר בשער סביר ושילמנו עמלה של 25 דולר ל- 10.000 שקל

נכנסנו לאתר של AARP וקנינו כרטיס גמלאי אמריקאי בכמאה שקל שהקנה לנו הנחות פה ושם ונחזור לעניין זה

לא היה לנו כל מגע עם המשטרה, למעט מעברי גבול , לכן לא השתמשנו בדרכונים או בחוברת של רשיון נהיגה בין לאומי. בכל המוטלים, בתי המלון, המרכולים , בתי הכלבו והפרקים הלאומיים הזדהנו ונרשמנו אך ורק באמצעות כרטיס הפלסטיק של רשיון הנהיגה הישראלי

לינות

השתדלנו לגור רק במוטלים ולרוב הצלחנו. המחיר הממוצע לחדר נע בין 80- 90 דולר לחדר ללילה

בדקנו כל חדר לפני ששכרנו אותו: ניקיון, ריח, עישון, אינטרנט, מקרר, טלוויזיה, אביזרי חשמל, מיזוג.

בכל חדר יש מיקרו בגלל הארוחות הקפואות הזולות המוצעות במרכולים

לרוב לא הזמנו חדר מראש, אבל היה קושי למצוא חדר בסופי שבוע, בחגים לאומיים ומה- 20 ביוני כשמתחילה חופשת הקיץ הגדולה של בתי הספר התיכונים

אפשר להזמין חדר במלון עוד מהארץ. ביוסמיטי הזמנו דירה חצי שנה מראש וכל מי ששמע אמר שהיינו ברי מזל שהזמנו כל כך מאוחר

כדאי מאוד לבדוק אכות מלונות ומוטלים בהמלצות המטיילים בטריפ אדוויזר

המחירים באתרים של אקספדיה (+ רומז, הוטל דוט קום) היו לפעמים הרבה יותר יקרים ממחיר החדר שהציג המלון כשהגענו אליו

כביסה עושים במוטל, אבל את אבקת הכביסה והמרכך קונים במרכול הכל בדולר כי האריזות הקטנות בחדר הכביסה עולות בסופו של חשבון הרבה כסף

AAA טובים מאוד במפות וביעוץ, יש הנחות לעיתים גם במוטלים, בהצגת כרטים AARP , אבל מקבלים הנחות גם בלי להציג את הכרטיסים

אם אין חדר פנוי במוטל תתפלאו כמה מאמץ ישקיעו הנשים (וגם הגברים לפעמים) מעבר לדלפק להשיג לך מקום במוטל אחר

תקשורת

לקחנו טלפון מהארץ וקנינו סים מקומי. בשדה התעופה בלוס אנג'לס הוא יקר מאוד בעיר אפשר להשיג אותו ב- AT&T (כארבעים דולר לחודש)

יש חיבור ל-Wi Fi כמעט בכל מקום, הצרה שבחלק מהמוטלים הוא או חלש או בתשלום

קנינו בארץ אפליקציית GPS לטלפון SYGIC ששחררה אותנו מתלות באינטרנט (כמאה שקל) והיא חיונית במקומות נידחים כמו יוסמיטי

הבאנו מהארץ מפצל של ארבעה שקעים וחוט מאריך של מטר, ומתאם פשוט לשקע אמריקאי בקצהו שמאפשר בבת אחת לטעון טלפונים, מצלמות, ולהכין קפה גם אם התקע היחיד בחדר נמצא על הרצפה מאחורי הטלוויזיה

וואיז הישראלי עובד ברוב הערים הגדולות וכמובן גם גוגל מפ. אפשר להוריד את המפה לטלפון מבעוד מועד, ולהשתמש בה גם באזורים שאין קשר לאינטרנט

קניות

יש כמה רשתות של הכל בדולר: רק דולר, עץ הדולר, 99 סנט ועוד. כמה דוגמאות: ששיה של בקבוקי מים בדולר לעומת 2 דולר לבקבוק בפיצוציות ובמרכולים רגילים. בקבוק לחיץ של רוטב ברביקיו מעושן שנמכר בארץ ב-28 שקל עולה רק דולר, ארוחות טלוויזיה קפואות שעולות 5-7 דולר במרכולים יעלו כאן.. ניחשתם דולר אחד (האיכות לא משהו)

חנות כלבו שמסחררת במחיריה היא כמובן וולמארט. דוגמא: חולצות דרי פיט 20 דולר, נעליים 17 דולר, כפכפי אצבע דולר אחד, סנדלי שורש 22 דולר, גרבי טיסה שעולות בארץ 90 שקל לזוג עולות שם 9 דולר לשני זוגות

ברשת חנויות הכלבו SAFEWAY הוצאנו כרטיס חבר (שם, מס טלפון, כתובת אינטרנט וכתובת המוטל) ההנחות היו משמעותיות ביותר. דוגמא: בקבוק ג'ין שעולה 21 דולר עלה לנו כחברים 11 דולר

קוסטטקו, רשת מרכולים של אריזות סיטונאיות. תנסו למצוא מכר מקומי שיש לו כרטיס חבר המחירים שוברי לב: לסטרין לשטיפת פה דנטלית שני בקבוקים של שני ליטר כל אחד עולים פחות מבקבוק אחד של חצי ליטר בארץ, סופט פיק GUM קסמי שיניים רכים אריזה של 1000 עולה כמו אריזה של 50 בארץ

אוכל

קונים במרכול אוכלים במוטל, או בשולחנות פיקניק בטבע. כלי אוכל והגשה קנינו בהכל בדולר והשארנו יחד עם קומקום חשמלי (17 $)במוטל האחרון לפני שחזרנו ארצה

במכונית היו דרך קבע כעשרים בקבוקי מי שתייה, לפעמים השתמשנו בהם במוטל ולפעמים הרתחנו מים במוטל ומלאנו בקבוקים ריקים, הכנסנו למקרר והחזרנו מים חצי קפואים למחרת בבוקר למכונית

בעבורנו מקדונאלד ודומיו מחד ומסעדות יקרות מאידך היו מחוץ לתחום. התחברנו לדיינרים: בר.בי. קיו., מכסיקניות, דגים, פרות ים וכמובן גלידות

דניז היתה מסעדת הבית שלנו. רחל התמכרה לפנקייקס ואני לספר ריבס. בעלי תעודת AARP מקבלים שם 15 אחוז הנחה

המנות במסעדות גדולות בצורה בלתי מתקבלת על הדעת. תחילה הזמנו מנה עיקרית אחת לשנינו ואחר כך כשרצינו לגוון שיכללנו את השיטה . אכלנו כל אחד חצי מנה לפי טעמו ואת השאר ארזו לנו לקחת הביתה

אתרים

אם מתכננים לבקר ביותר משלושה פרקים לאומיים כדאי לקנות כרטיס שנתי והוא נמכר בכל כניסה לפרק לאומי.

זה לא רק חסכון אדיר בכסף, אלא גם חיסכון אדיר בזמן – לפעמים בכניסות העמוסות יש נתיב מהיר ומקוצר למחזיקי כרטיס שנתי

הכרטיס השנתי אינו פוטר מתשלום בכניסה לפרקים מדינתיים

בפארקים רבים יש הדרכה חינמית של ריינג'רים מבוגרים. שווה.

לא יוצאים בלי מים ולא משאירים שום דבר בשטח

לא מאכילים חיות ולא משאירים שיירי אוכל

לא נכנסים לשמורות טבע עם כלבים

לא יורדים משבילים מסומנים

עושים רעש לכבוד הדובים

אם רואים גור דובים , מסתלקים מהר כי אימא בסביבה יכולה להיות מאוד מאויימת ולכן מאוד מסוכנת

בופאלו אכן אוכל עשב אבל הוא מסוכן לא פחות מדוב

בגלל קור המים לא נכנסים לים

מכונית

שכרת רכב – ראשית כל צלמו את המספר

מחיר הדלק, רוחב הכבישים והחניונים הגדולים מצדיקים שכירת רכב גדול

אין כמו להחנות את המכונית הגדולה מול הדלת במוטל

מחיר גאלון (כשלושה ליטר) יכול לנוע בין שני דולר לחמישה, כדאי לבדוק מי מהתחנות פתחה במה שקרוי מלחמת דלק ותשלם הרבה פחות. ממלאים דלק במקומות שיש בהן הרבה תחנות דלק.

אלכוהול רק בתא המטען.

שוטר ניגש אליך אתה מדומם את המנוע, לא יוצא מהמכונית אלא שם את הידיים על ההגה ומחכה להוראות

אוטובוס צהוב מסיע תלמידים. כשהוא עוצר, עוצרים את הרכב בכל הנתיבים גם בנתיב הנגדי, לא עוקפים בשום פנים ואופן.

שלט שמתריע מפני סלעים נופלים מחייב נסיעה זהירה שמא מאחורי הסיבוב מחכה לך סלע באמצע הכביש

במהירויות הנסיעה הנהוגות בארה”ב איתות חיוני מאוד ויכול להציל מתאונה קשה

אין חנייה בתשלום שלא תמצא במרחק שנים שלושה רחובות ממנה חנייה חינם. ליתר ביטחון צלם את שם הרחוב בו חנית

הרבה יותר בטיחותי ונוח לחנות באופן שלא יצריך נסיעה לאחור כשאתה יוצא לדרך

חניה חינם היא לרוב לשעתיים (אלא אם השלט מורה אחרת) אחרי שעתיים אפשר להזיז את הרכב לחניה אחרת אפילו באותו רחוב

הפקח מסמן את זמן החניה בצבע על גלגל הרכב, לא תגיע בזמן – תשלם

בצמתים יש שלט עצור מכל הכיוונים, ראשון לעצור, ראשון להמשיך

שילוב רכב בכביש נעשה בשיטת הרוכסן: אחד עובר, אחד נכנס

בדרכים יש מסלול מסומן בלבן באמצע הכביש והוא מיועד לרכבים שרוצים לפנות שמאלה

אפשר לפנות ימינה בצומת באור אדום

לפעמים פניה שמאלה בצומת מרומזר שאין בו חץ מואר שמאלה, אפשרית והיא עניין של זריזות הנהג הפונה

ברוב הדרכים הצרות יש מפרצי האטה המאפשרים לך לפנות את הכביש לרכב מהיר שרוצה לעקוף אותך

בחלק מהערים יש ליד מעבר החציה מכלים עם דגלים. אם אתה רוצה לעבור כביש רחב וסואן קח דגל ונפנף בו בכדי שתראה ותשים אותו במיכל בצד השני אם תצליח לעבור בשלום.

בניווט בערים חשוב לשים לב איזה אות מופיעה ליד שם הכביש E W S N ארבעת רוחות השמים עשויות אם תטעה להוביל אותך ברחוב שאתה מחפש אבל בכיוון ההפוך. הטעות יכול להיות בעשרות מילים

יש לפעמים מסומנים מסלולים מהירים נפרדים לרכב שיש בו לפחות שני נוסעים כולל הנהג

לעולם אל תעזוב רכב בלי לקבוע לעצמך סימנים היכן הוא חונה. אם אתה לא בטוח שתזהה את הרכב במגרשי החנייה האדירים, קשור סרט סימון צבעוני לאנטנה. בחניה מקורה, רבת קומות, ליתר ביטחון, צלם את מספר, צבע או שם הקומה בה חנית.

בל יראו במכונית החונה מזוודות, תיקים ושקיות. מקומם אך ורק בתא המטען

במכוניות רבות כל 5000 מיל מופיעה כתובת שיש להחליף שמן, קבל אישור טלפוני מחברת ההשכרה להחליף שמן, שמור על הקבלה ותקבל את מה ששילמת במעמד החזרת המכונית. לחילופין, סע לסניף המקומי של חברת ההשכרה ושם קרוב לודאי שיחליפו לך את המכונית….