בודפשט – מילה אחת וכל כך הרבה מה להגיד עליה.
החלטנו ברגע אחד לחפש טיול לחו”ל בתקופת החגים, ללא מחשבה מוקדמת לאיפה כדאי. הכיוון היה משהו זול, מהנה, שיש מה לראות ושייתן לנו מנוחה מחיי היום יום העמוסים.
סה”כ עלות הטיול כולל הוצאות על הכל – 4800 ש”ח לשני אנשים ל-5 ימים מלאים בעיר; טיסה ישירה, לינה בדירת AIRBNB, סיורים בעיר, כניסה לאתרים מרכזיים ואוכל – הרבה מאד אוכל.
בפוסט יהיו בהדגשה אתרים שלדעתי הם חובה בפעם הראשונה בבודפשט, אבל כמובן שזה משהו אישי.
כמו כן, כל המילים הכחולות הן לינקים לאתרים/מידע על המקומות שעליהם המלצתי.
-----
הטיסה שלנו – מצאנו טיסה מוזלת לבודפשט באתר skyscanner. הטיסה הייתה דרך חברת wizzair שהיא חברת הלואו קוסט ההונגרית. טסנו בין ה2.10.17 – 7.10.17, סה”כ 5 ימים בעיר המופלאה הזו. עשינו חברות במועדון של wizz בעלות של 130 ש”ח בערך, ואפשר לנו הנחה של 200 ש”ח בערך בכרטיסי טיסה ועוד הנחה על המזוודות.
הלינה – בדקנו עם חברות וחברים איפה האזורים המומלצים ללינה, קראנו קצת באינטרנט וגילינו שיש משולש באזור פשט שהוא משולש שעדיף ללון בו כיוון ששם הכי נוח להגיע לכל האזורים (רחוב תרז – רקוצי – והדנובה), הדגישו בפנינו שאזור הרובע היהודי הוא האזור הפעיל בעיר מבחינת חיי לילה. אחרי שלמדנו איפה כדאי ללון, חיפשנו מקומות לישון בהם. אנחנו חובבי airbnb ולהוציא כמה שפחות, לכן בדקנו מחירי מלונות אל מול דירות וגילינו שיותר זול להשכיר דירה בתקופה שבה רצינו להגיע. חיפשנו דירה באתר airbnb בעלות נמוכה יחסית. נחשו מה? מצאנו. בחרנו בדירה מצויינת שנקראת Monroe. היא ממוקמת ממש באמצע הרובע היהודי ברחוב מאד מרכזי, ליד סופרים, מכולות, פאבים ובין 3 רחובות מאד מרכזיים, ככה שהיה לנו מטרו, טראם ואוטובוסים מכל פינה.
באופן כללי הרובע היהודי הוא מקום שאני ממליצה לבקר בו, להיות בו ולאכול בו. זה אזור שוקק חיים ותוסס 24 שעות - 10 בבוקר או 3 וחצי לפנות בוקר. מעבר לזה, הרבה מקומות שם זולים משמעותית ממקומות אחרים בבודפשט.
אנחנו נהננו מכל שניה באזור הזה, ולכן אני ממליצה עליו בחום.
תכנית הטיול ואתרים – אני גרופית של לקרוא על המקומות שאליהם אני נוסעת, לכן אני בונה בכל טיול קובץ עם כל המידע על המקום אליו נוסעים. בכלל זה פרטים על דרכי הגעה משדה התעופה לעיר, תחב”צ בעיר עצמה, חלוקת האזורים והמחוזות, אתרי חובה, דברים של מקומיים ועוד. הכרתי את העיר בע”פ עוד לפני שבכלל הגעתי אליה :)
בודפשט היא עיר מטורפת, באמת אבל. יש בה כל כך הרבה דברים לעשות שפעם אחת לא מספיקה, לפחות לדעתי. כשבניתי את התכנית לקחתי בחשבון דברים שיותר משכו אותנו ושמתי בצד כאלו שפחות, חשוב לעשות את זה כשבונים תכנית.
חשוב לציין שאנחנו זוג שפחות אוהב ללכת על המלצות של אנשים למסעדות, לכן הרבה מהמסעדות שמצוינות כאן לא כל כך תיירותיות. פשוט טיילנו ברחוב, בחנו תפריטים והחלטנו מה נראה לנו מתאים מבחינת מחיר וגיוון.
יום 1:
נחתנו בשדה התעופה בשעה 14:00. התור בביקורת הדרכונים לקח 50 דק (קחו בחשבון).
החלטנו להגיע לעיר בקו 100e שהוא קו מהיר מהשדה אל מרכז העיר. עולה 12 ש”ח לאדם (3 יורו) ומגיע תוך 23 דק לעיר עצמה (לא כלול בכרטיס היומי). בדרך רואים את המחוז וחלקים מהעיר – זו הסיבה שלקחנו אותו. אנחנו מאד אוהבים להיעזר בתחבורה ציבורית וללכת ברגל. מה גם שהוא יותר זול משאטל או הסעה פרטית (שעולים בין 7 ל-20 יורו לאדם). המרנו סכום קטן של שקלים לפורינט בארץ דרך בנק הפועלים, אז היה לנו פורינט מזומן עלינו (בערך 15000 פורינט) להתחיל איתו את היום הראשון.
אחרי שהתארגנו בדירה, יצאנו להכיר את העיר – רחוב kiraly המרכזי, כיכר deak ternce ter. על הדרך המרנו כסף בצ'יינג' מעולה ועם שער המרה ממש ממש טוב ברחוב kiraly 1b utca – kiani exchange, שלט חום עם כיתוב בערבית. שער ההמרה שלו נע בין 309-310 פורינט ליורו אחד (הכי טוב שראינו בעיר, וללא עמלה). ורכשנו גם את הבודפשט קארד, כרטיס הנחות של העיר (קיים בכל עיר מרכזית כמעט באירופה עם התאמות לעיר עצמה). לידע כללי – את הכרטיס ניתן לרכוש באתר האינטרנט ביורו, או בתחנות המידע לתיירים/בשדה התעופה רק בפורינט.
בערב הראשון אכלנו ב-ZING, מסעדת המבורגרים מעולה! יש בה גם צמחוני. הבשר היה פשוט מעולה ובשילוב מטורף של טעמים. מצאנו את החנות ברחוב קיראלי בזמן ההסתובבות שלנו. מיותר להגיד שהיה ממש זול – 3000 פורינט בערך לשני המבורגרים, שתיה, ציפס וקטשופ (בבודפשט משלמים תוספת על רטבים).
משם המשכנו למופע המזרקות באי מרגיט, החלטנו להתנסות בהליכה ברגל... בדרך ראינו את הגלגל הענק ואת הדנובה והעיר בחושך. הגענו למופע של שעה 21:00, שהוא המופע הארוך ביותר ונמשך שעה. המזרקות נמצאות ממש בכניסה לאי מכיוון גשר מרגיט, יש קו שנכנס פנימה גם (26). המופע ממש נפלא ומשלב מוזיקה קלאסית, מודרנית ופופ – המזרקות מחליפות צבעים ומוציאות מים לפי קצב המוזיקה בתיאום. היה ממש מהנה! מומלץ בחום למי שמגיעים בתקופה.
** בתמונה הנוף של בודה ופשט מגשר מרגיט
** בתמונה המזרקות המזמרות באי מרגיט
בדרך חזרה לדירה החלטנו לראות את חצרות גוז'דו – רחוב של פאבים ומסעדות שפועל כל הלילה. משהו צבעוני במיוחד.
יום 2:
אחת הסיבות שבגללן אנחנו כל כך אוהבים לשכור דירות, זה ארוחות הבוקר המגוונות שיש לעולם להציע לנו. פתחנו את היום השני שלנו בארוחת בוקר נהדרת בקפה שפינוזה ברחוב דוב' שברובע היהודי. ארוחת הבוקר הייתה מעולה וכמובן שזולה. אכלנו פנקייקים ופרנץ' טוסט מתוקים. קיבלנו גם כוס שתיה חמה ומיץ סחוט לבחירתנו.
בגלל שנסענו בחגים, בית הכנסת הגדול ברח' דוהאני לא עבד רוב השבוע, ולא היו סיורים. לכן החלטנו לנצל את ההזדמנות ולהגיע אליו ביום שהיה כן פתוח לסיורים. הלכנו לסיור של שלישי בבוקר, סיור בעברית בתוך בית הכנסת שכלל את בית הכנסת עצמו, קברי האחים, הערבה הבוכיה והמוזיאון. הכרטיס עלה לנו 3600 פורינט לאדם, אחרי הנחה בזכות הבודפשט קארד שלנו. אחרת זה 4000 פורינט.
בית הכנסת מדהים והוא אחד מאתרי החובה בעיר – זהו בית הכנסת השני בגודלו בעולם והגדול ביותר בהונגריה. הסיור כולל הסבר מקיף על הבנייה של בית הכנסת וההיסטוריה של הקהילה היהודית בבודפשט, וכן על הקהילה בהווה. הסיור נמשך שעה בערך.
בגלל הבודפשט קארד, היינו זכאים לשני סיורים בחינם באנגלית באזור בודה (כל יום בשעה 14:00) ובאזור פשט (כל יום בשעה 10:00). החלטנו להתחיל מהצד של בודה שהוא קצר יותר ובחרנו לא להיכנס למוזיאונים והכנסיות באזור. הסיור כלל את כל מחוז הארמון – כנסיית מתיאש, ארמון בודה, בסטיון הדגים. קיבלנו הסבר מפורט על המחוז, על ההיסטוריה של המבנים, על שמות הקדושים ועוד. באמת שזה סיור מומלץ מאד! בגלל הגשם והעייפות, בחרנו לדלג באותו היום על מבוך בודה ועל הסיטדלה.
נקודה חשובה שאולי תעניין אתכם כשאתם מגיעים לאזור הארמון – בכניסה למשרדי הנשיא (הבניין ליד הפוניקלור) יש שתי עמדות לחיילים ששומרים על המתחם. מדי שעה עגולה, יש טקס החלפת משמרות של החיילים במקום, מלווה בתיפוף, צעדת חיילים ועוד.
את ארוחת הערב שלנו אכלנו במסעדה מקסימה בשם grill&chips בפינה של רחובות וושלני וקזינסי. זו מסעדה עם אוכל הונגרי ואיטלקי – אכלנו שם מרק גולאש (מדהים מדהים מדהים) ופסטה תרד עם גבינת עזים (שהייתה טובה אבל כלום בהשוואה לגולאש).
יום 3:
את היום השלישי הקדשנו לפשט – התחלנו את היום בארוחת בוקר הונגרית בקפה זוסקה, ליד כיכר אסטוריה. בחרנו שתי מנות עסקיות – ביצים מתובלות בגבינת עזים וקרואסונים מקומיים, הזמנו גם שוקו שהיה קרמי ומתוק בטירוף. היה פשוט מעלף! את ההמלצה למקום מצאנו באתר אינטרנט יום קודם לכן… לא התחרטנו על ההחלטה ללכת לשם. אה, ומשהו מיוחד בבית הקפה הזה: כל הקירות מכוסים בפתקיות צבעוניות נדבקות שאנשים כותבים עליהן חוויות מהמקום וסתם מה שבא להם!
** בתמונה הקירות של בית קפה זוסקה
משם המשכנו לכיוון הואצי, הרחוב המרכזי לתיירים בעיר. שם התחלנו את הסיור השני שלנו באזור פשט. סיור של שעתיים וחצי שמגיע מגשר אליזבת לפרלמנט. הסיור היה מצוין וכלל נקודות עצירה ליד פסלים ואתרים היסטוריים בעיר, אך כאלו שפחות מוכרים לתיירים.
אחרי שסיימנו את הסיור, התקדמנו לאזור הבזיליקה. נשנשנו לצהריים פיצה ב-pizzame ונכנסנו לאחר מכן לבזיליקה. יש דמי תרומה בסך 200 פורינט בכניסה ואם רוצים ניתן לעלות לכיפת הבזיליקה ולראות תצפית פנורמית של העיר – הסיבה שבגללה עלינו למעלה היא כי יש מעלית! עלות התצפית -500 פורינט למי שמחזיק בבודפשט קארד. תצפית מטורפת! ממליצה בחום לעלות. לבן זוגי יש פחד גבהים והוא שרד את הגובה, המבנה מאד יציב ועשוי כולו מאבן אז זה נותן תחושת בטחון.
מהבזיליקה המשכנו לאכול את הגלידה המפורסמת – gelatto rosa. ממוקמת ממש צמוד לבזיליקה, זו הגלידריה עם התור הענק של האנשים. מעבר לצורה היחודית של הגלידה, שהיא כמובן צורת ורד, הטעמים שם ממש חריגים ומיוחדים! טעמנו לימון בזיליקום, סורבה תות ושוקולד. אבל היו גם דלעת שוקולד צ'ילי ועוד כל מיני מיוחדים.
אם כבר היינו באזור, היינו חייבים לבחון את גלריית תלת המימד. כן, זו גלריה של ציורי תלת מימד שמאד נפוצה ומפורסמת בקרב ישראלים – אמנים ציירו ציורי תלת מימד ענקיים שמתפרסים על 3 חדרים שונים. ניתן להצטלם באופן עצמאי ליד היצירות ואח”כ הצוות מצלם אתכם במצלמה משלהם ונותן לכם במתנה 2 תמונות תלת מימד למזכרת. את שאר התמונות מקבלים במייל :)
אם כבר באזור עסקינן, לקחנו מטרו לבית האופרה. שם יש סיורים כל יום בשעות 14:00, 15:00, 16:00. הסיור נמשך 45 דק עם הסבר בשפה שמתאימה לכם (אין בעברית). יש כמובן הנחה עם בודפשט קארד. בית האופרה היה ממש מרשים ביופיו! מצופה בזהב על הקירות, גדול ומיוחד ועם היסטוריה מרשימה ביותר. אם יש לכם זמן וכוח, נכנס לרשימת החובה בבודפשט בפעם הראשונהץ
את הערב פתחנו עם לנגוש-בורגר בקרוואן האוכל ברחוב קזינסי. לנגוש זה סוג של מאפה הונגרי, בסגנון של סופגניה שטוחה שבד”כ אוכלים אותה עם תוספות מעל. מעין פיצה כזאת… אנחנו אכלנו כזה רק בסגנון המבורגר. היה מעולה! קצת על הקרוואן – מתחם אוכל ובילוי ממש מגניב ברחוב קזינסי. יש שם דוכנים מיוחדים של אוכל הונגרי מסורתי, איטלקי, צמחוני וכמובן בר בירה מקומית. היינו שם כמה פעמים – האוירה צעירה, כיפית, מוסיקלית ומיוחדת.
החלטנו להמשיך את הערב באחד הפאבים המקומיים, חזרנו לחצרות גוז'דו ונכנסנו לפאב שנקרא inspired. הזמנו שם קוקטייל מקומי, צ'יפס אפוי ואיך לא – ניסינו את הפאלינקה. מהי הפאלינקה? משקה אלכוהולי מקומי, שכולל 42% אלכוהול. מגיע בכל מיני טעמים, ויותר חזק מוודקה בטעם שלו. מומלץ לנסות לפחות פעם אחת! ממליצה בחום על המקום.. השירות היה יותר ממעולה.
יום 4:
התחלנו את היום בארוחת בוקר במסעדה שנקראת cyrano. בדיעבד גילינו שהיא רשומה במדריך כוכבי מישלן. חייבת לציין שהיא הייתה סופר זולה, וארוחת הבוקר הייתה פשוט ממכרת – הזמנו תפריט בוקר של חביתה וקרואסון עם ריבה (ארוחת בוקר הונגרית), מגיע עם כוס שתיה וקפה. קיבלנו עם המנה גם לחמים, ריבה וחמאה על חשבון הבית. החביתה הייתה פשוט טעימה – אין לי דרך לתאר את זה. מבושלת, אבל רכה ובעיקר ענקית! הלחמים היו טריים, רכים וטעימים ובשילוב עם הריבה והחמאה – מתכון אירופאי מושלם.
בן זוגי ארכיטקט שאוהב אמנות ועיצוב מודרניים, אז את המשך הזמן השקענו בלראות מבנים מיוחדים של המטרו שהוא קרא עליהם. כיוון שהמבנה הכי מעניין היה בבודה, והיה יום יפה, החלטנו לטפס לסיטדלה דרך גבעת גלרט – מדובר על גבעה ירוקה עם נקודות תצפית ובלי שילוט. לקח לנו בערך 20 דק להגיע למעלה, והיה שווה כל רגע. התמונה בתחילת הפוסט היא משם. לידע כללי ניתן להגיע לראש הגבעה גם עם אוטובוס תיירים אדום. העלייה לגבעה נמצאת צמוד לגשר אליזבט בצד של בודה כמובן, אי אפשר לפספס. למי שאוהבים את הרעיון של טיול רגלי בטבע באמצע העיר, זהו אתר חובה למבקרים בפעם הראשונה.
את ארוחת הצהריים החלטנו לעשות באזור הואצי, קרוב לשוק המקורה הגדול (נמצא ממש בסוף גשר החירות בצד של פשט). בעקבות המלצות של קרובי משפחה, החלטנו לנסות את מסעדת פאטאל. מסעדה הונגרית מעולה שהמנות שלה בגודל של 4 אנשים בערך – בשעות הערב המסעדה היא ממש מסעדת יוקרה עם המון מאכלים לבחירה. לקחנו מנה מסורתית של בשר עם נודלס הונגרי מיוחד, הזמנו מנה אחת כי הכינו אותנו מראש, בקושי סיימנו אותה מרוב שהתמלאנו.
משם המשכנו לשוק המקורה, שלדעתי הוא חובה בביקור ראשון אפילו רק בשביל חווית ההסתובבות – בעצם מדובר בבניין ענק וארוך שכולל 3 קומות – בקומת 0 יש סופר, בקומת כניסה יש שוק ירקות, פירות, תבלינים (פפריקה, הרבה פפריקה) ומעדניות ובקומה העליונה יש באסטות של מזכרות. הקומה העליונה היא האזור הכי זול לרכישת מזכרות בעיר (!!). תכינו את עצמכם להיצע אין סופי של דוכנים עם מגנטים, צעיפים, קרמיקה, בגדים מסורתיים ועוד. אנחנו קנינו שם את כל המזכרות שלנו!
את הערב העברנו בשייט על הדנובה עם חברה ששמה דונה יאכט – ממוקמת ברציף 10. שילמנו 2000 פורינט לכרטיס. סה”כ היה שייט נחמד מאד, יצאנו בשעה של השקיעה וראינו את העיר לפני ובזמן חושך. חשוב לי לציין שיש לחברה הזו שני סוגי שייט – אחד שמקיף את האי מרגיט ואחד שפונה דרומה בדנובה, שימו לב על איזו ספינה אתם עולים! אנחנו טעינו…
בגלל שטעינו, החלטנו לחצות את הגדה לאזור בודה ולראות את בניין הפרלמנט בחושך. תמונת חובה כשמבקרים בעיר...
המשכנו לארוחת ערב, בהתאם למסורת שלנו – במסעדה הודית מקומית שקראנו עליה. לא הייתי בהודו, אבל כמי שאוכלת הודי יכולה להעיד שזו המסעדה ההודית הכי טובה שאכלתי בה! הזמנו פלטת עוף עם 4 סוגי רטבים ופראטה ירקות. פשוט התפוצצנו בסוף הארוחה. למסעדה קוראים שאלימאר והיא ממוקמת בתחילת רחוב דוב' ברובע היהודי. אפשר לקחת גם טייק אווי למי שרוצים.
באופן כללי אנחנו מאד אוהבים לנסות מסעדות אוכל מהיר שאין בישראל, או לפחות שבישראל הן לא כל כך טובות. תמיד אנחנו מגלים שוני בין המאכלין. ממליצה בחום לנסות בחו”ל גם מסעדות אוכל מהיר מוכרות כמו בורגר קינג, מקדונלדס וKFC. בכל מדינה מתאימים את המנות למדינה – למשל בבודפשט KFC חריפה יותר כי ממלאים אותם בפפריקה – כן, אכלנו שם פעמיים והיה מדהים וחריף.
יום 5:
את היום האחרון שלנו לקחנו די באיזי. התחלנו בארוחת בוקר במסעדת בלינצ'ס נהדרת בשם Bank3 (כי ממוקמת ברחוב הבנק) ליד הבזיליקה. כשמה כן היא, מסעדת בלינצ'סים – בעצם עושים מהבלינצ'ס כל דבר! תפריט ענק… הזמנו לארוחת בוקר סלט עם גבינת קממבר מותכת ובלינצ'ס קריספי ומנת בלינצ'ס ממולאת בקוטג' תפוזים!!! היה אלוהי…
**בתמונה ארוחת הבוקר שהזמנו במסעדת הבלינצ'ס
המשכנו משם לראות את אנדרטת הנעליים על הדנובה. מבחינתנו זה היה אתר חובה בפעם הראשונה. בזמן מלחמת העולם השניה, לאחר כניסתה של גרמניה לבודפשט, החלו החיילים לתפוס יהודים ולהרוג אותם. בבודפשט, כמו בהרבה מקומות אחרים, לקחו את היהודים לגדות הנהר, העמידו אותם בשורה וירו בהם. האנדרטה מנציחה את זכרם של הנרצחים על הדנובה. חייבת לשתף שביום השואה האחרון, הלכנו לזכרון בסלון אצל קרובי משפחה ומי שסיפרה את סיפורה הייתה אישה ששרדה את הגטו בבודפשט. כשהיינו באנדרטה שוחחנו על כך שבסיפור שלה היה חלק שבו היא ניצלה מספר פעמים מהירי על הדנובה, בדיוק במקום בו עמדנו.
כיוון שהיה לנו זמן והיום היה מרווח, החלטנו לקפוץ לצד השני של העיר ולראות את כיכר הגיבורים ופארק המילניום. כיכר הגיבורים ממוקם בקצה שדרת אנדראשי, אשר הוכרה כאתר מורשת עולמי, וכן היא קרויה על שמו של ראש הממשלה אנדראשי. רחוב אנדראשי היה רחוב האצולה של העיר. תחתיו עובר קו מטרו 1 שהוא הקו השני הכי עתיק באירופה, אחרי לונדון.
כיכר הגיבורים היא כיכר עצומה בגודלה, עם פסלים ואנדרטאות שמנציחות את גיבורי הונגריה לאורך השנים. פארק המילניום הוא הפארק הכי גדול בבודפשט שהוקם לכבוד חגיגות המילניום. בתוכו ניתן למצוא את טירת וידנהויד, מרחצאות סצ'ייני, גן חיות, מתחם החלקה על הקרח ואת הקרקס.
משם המשכנו לחנות מקסימה ששמעתי עליה קודם בקבוצת פייסבוק, בשם שוגר. ממוקמת ממש ליד האופרה והיא בעצם אטרקציה לילדים ולאנשים שממש אוהבים ממתקים, עוגות ועיצובים. החנות מעוצבת כולה בסגנון ממתקים צבעוניים, ויש שם מגוון מאד גדול של עוגות וטעמים.
** בתמונה – חלק קטן מחנות שוגר.
המשכנו משם לסיור בפרלמנט ההונגרי – הבניין המרשים שהתמונה שלו נמצאת למעלה, אתר חובה כשמבקרים בעיר בפעם הראשונה. הסיור נמשך 45 דק ומכיל מידע היסטורי על הבניין. מדובר בבניין שעוצב עם 40 קילו של זהב מבפנים (!!!). פשוט מבנה מרשים ביופיו ובצורתו הפנימית והחיצונית. לקחנו סיור באנגלית, אבל יש גם סיורים בעברית כל יום בשעה 12:30 – מומלץ ורצוי להזמין מראש באתר האינטרנט של הפרלמנט. בסוף הסיור יש מוזיאון של הפרלמנט עם רקע על הבנייה, השינויים וכו' עם המון מידע אינטראקטיבי.
את ארוחת הצהריים שלנו עשינו במסעדה מקסיקנית בשם איגואנה. הזמנו קומבו מקסיקני של טאקו, אנצ'ילדה ובוריטו – היה חריף! פתח לנו את כל הסינוסים, ומנה אחת בהחלט הספיקה לשני אנשים! חייבת להמליץ על הלימונדה שלהם.. היא בסגנון של סודה מפעם עם טעם לימונדה, הייתה פשוט טעימה ואנחנו הולכים ליישם את השיטה גם אצלנו בבית בישראל.
בן זוגי ואני חובבי שוקולד, לכן מן הסתם הלכנו לבקר במוזיאון שוקולד מקומי – יש בבודפשט בית קפםה לא מוכר בשם זמוש, שהוא גם משולב עם קונדיטוריה ומפעל שוקולד. נמצא ממש ליד הפרלמנט... בקומה העליונה יש להם מוזיאון שוקולד עם ההיסטוריה של המצאת השוקולד כמו שהוא היום. יש שם דוגמאות לקופסאות שוקולד ישנות, מכונות לייצור שוקולד ועוד. המוזיאון קטן, אבל מומלץ מאד למי שרוצים לראות מוזיאון מרציפן ושוקולד ולא רוצים לנסוע עד לסנט-אנדראה בשביל זה.
** בתמונה – בובת מרציפן במשקל 80 קילו שעומדת במוזיאון זמוש לשוקולד.
את הערב האחרון שלנו סגרנו ליד הדירה, עם מרק גולאש בתוך לחם בקרוואן האוכל ובצפייה בטלויזיה לפני היציאה לשדה התעופה.
כפי שכתבתי בהתחלה, בודפשט היא עיר מטורפת עם המון דברים לעשות ולראות. החלק שלנו הוא כלום מתוך מה שיש לעיר להציע!
אין ספק שאנחנו נחזור לשם שוב כדי להשלים את החסר.
