קיץ, יולי 2015
קצת עלינו זוג דתי בני 47 שהחליטו לצאת להרפתקה קצת שונה
טיול לאלסקה יש לתכנן זמן רב מראש וזאת משום שהעונה היחידה שניתן לטייל בה היא בחודשים יולי אוגוסט...וההיצע של הלודגים והמלונות לא גדול במיוחד.
היות ואין כמעט חומר על אלסקה קבענו מפגש עם נטע דגני מומחית לצפון אמריקה בכלל ואלסקה בפרט , ישבנו איתה כשלוש שעות בביתה ויחד איתה בנינו את מסלולינו.
בתקופה זו של השנה באזור טיולינו המתוכנן ישנם רק שעתיים חושך ביממה..אך על זה נדבר יותר מאוחר...
ה12 ליולי 2015
יום 1 למסע
הטיסה לאלסקה הינה מרכיב חשוב בתיכנון מסע זה היות ומדובר במקום רחוק מאוד ."far far away".
כשישבנו לתכנן את המסלול כל המדריכים המליצו טיסה לחוף המערבי של ארה"ב ומשם לסיאטל ורק אז לאנקורג. הטיסה נראתה לנו כמשהו שלא נגמר לעולם...,
בעיון בגלובוס חיפשתי דרך שתחצה ותחסוך את כל קווי הזמן ואז גיליתי שיש אפשרות לטיסה ישירה לאלסקה מפרקפורט גרמניה ולא סתם טיסה אלא טיסה שעוברת מעל הקוטב הצפוני.
טיסה מבן גוריון לפרנקפורט ב5 בבוקר שעון ישראל ונחיתה בפרנקפורט לאחר 4.40 שעות .
טיסת המשך לאנקורג אלסקה בחברת condor לאחר שלוש שעות.שלוש שעות הינן מספיק זמן על מנת להספיק להגיע לטיסת ההמשך שאורכת 9.40 שעות, כך שבסך הכל חווית הטיסה הופכת לנסבלת יותר.
את הכרטיסים לא היה ניתן להזמין באינטרנט ולכן הזמנו אותם ישירות בטלפון מחברת condor ואף לא הייתה בעיה להזמין אוכל כשר.
למה אלסקה?
תמיד אהבתי טבע ,ועתה כשהאורבניות מתפשטת נראה שזה הזמן להרפתקה מסוג אחר.
במשך השנים ראיתי אין ספור סרטי טבע על אלסקה הפראית ובנוסף הגעתי לציטוט שקראתי מאיש המקום שחיזק סופית את החלטתי. את תחושת הקושי של האדם הוא ביטא במילים שכתב: "האדם חש עצמו מבודד, מרוחק, ומאוים על-ידי הטבע הפראי והסכנות האורבות בכל צעד. האדם מנותק במשך החורף הארוך, החשוך והקר, וכאשר מגיעים הסימנים הראשונים של האביב מתעוררות בו תקוות עצומות לשמש ולאור. אך לאחר זמן קצר שב החורף וכובש את האזור, והאפרוריות שבה וכובשת את האדם. גם הקיץ מבלבל את דעתו של האדם, בגלל האור המתמשך על-פני כמה חודשים ללא לילה לרגיעה ולמנוחה."
את האנשים והנופים הללו רציתי לפגוש ולחוות ככל יכולתי…
אלסקה הנה כבר אנו נוחתים.
אנקורג ה12 ליולי נחיתה בשעה 11.30 בבוקר
קצת מוזר יצאנו ב12 ליולי ב6 בבוקר .
אבל לא לשכוח כאן השעון 11 שעות אחורה.
רכב שכרנו עוד מהארץ מאתר rentallcar
עקב הכבישים הבעייתים משהו ואופי המסלול שבחרנו ,בחרנו בגיפ 4×4 אך כשהגענו לחברת ההשכרה התברר שלא היה להם במלאי ולכן שודרגנו. בכבישי אלסקה ניתן לראות רק רכבים גדולים וחזקים.
את הרכב מקבלים בסוכנות שבשדה התעופה אנקורג. אגב דלפקי חברות ההשכרה נמצאים במרחק רב מטרמינל הנחיתה אך ביציאה מהנמל יש שאטל חינם.
נסענו למלון שהזמנו מראש ,springhill suites marriott anchorage university lake מלון יפה ונחמד וחדש יחסית שנמצא בצמוד לאוניברסיטת אלסקה מחוץ לעיר אך במרחק נסיעה קצר מאוד מהשדה.,אגב כן אנקורג כיאה לעיר הגדולה באלסקה המוהוה בסיס לוגיסטי לכל תושבי אלסקה ,אשר באים להצטייד שם.
אגב אין gps בחברות ההשכרה אך גם בכלל לא צריך, פשוט אין יותר מידי כבישים באלסקה ומפה פשוטה תעשה את העבודה באנקורג waze עובד מצוין. החדרים גדולים ומרווחים ויש מיתקן קרח לצידנית. יצאנו לעיר לwallmart להצטייד.יש בו הכל מכל כל ,כל תושבי אלסקה באים אליו להצטייד .קנינו בנוסף למזון צידניות עם קרח וכך קרה שבמקום שאנו נמכור קרח לאסקימוסים ,קנינו אנו קרח מאסקימוסים 
.
ואז לאחר שהצטידנו במזון רב יצאנו לתור את העיר. העיר פרוסה על שטח עצום וזה משום ששטח לא חסר כאן... האזור התירותי הינו רחובות 4 ו 5.יש חניה בשפע וביחוד בסופי שבוע שאז ניתן לחנות בכל מקום. העיר קפאה על שנות השמונים...ממש מסע בזמן...
עקב שעות האור הרבות, הפרחים ששתולים בעציצים בכל פינה מגיעים לגודל עצום ,דבר שמקנה ייחוד ויופי רב למקום.
בכל סוף שבוע מתקיים מתחת לרחוב 4 שוק ססגוני ,שוק פישפשים.
זו הייתה גם פגישתנו הראשונה עם תושביה האסקימוסים של אלסקה, שרבים מהם חיים בעיר.
עייפים מהג'טלג חזרנו למלון ונרדמנו מיד כאשר האור בחוץ ילווה את אלסקה עוד שעות ארוכות והחושך בתקופה זו ,יורד עליה למשך כשעתיים בלבד.
יום שני 13.7
הג'טלג ושעות האור רבות השכימו אותנו ב5 בבוקר
כך שלאחר שהתארגנו בשש כבר יצאנו לדרך בדרך צפונה לעבר העיירה Talaktina
,הדרך עד לישוב willow-עוברת בכביש מהיר אך מישוב זה ואילך נכנסים לאלסקה הפראית נופים עצומים של טבע ויערות אין סופיים ,נחלים ונהרות ללא מספר...
מיד ביציאה מהכביש לעיירה יש מרכז מבקרים מיותר לבל להתעכב שם המשיכו ישר לאחר 9.1 מייל תראו מצד ימין אגמון יפהפה עם מספר מטוסי מים שניתן להמריא משם לסיור אל עבר הר מקינלי.שעליו נרחיב בהמשך.
שם החברה:Alaska bush floatplane service
Tel 9077331693
בהמשך הדרך משני צידי היער ישנם בתים מבודדים של תושבים. בכניסה לעיירה מיד לאחר תחנת הרכבת בקו שחוצה את היבשת מחנים את הרכב. אין צורך במגרשי חנייה גם בשיא העונה המקום אף פעם לא צפוף מידי, ומכאן גם הכייף לטייל לא עם כל תיירי העולם.
הישוב כמו קפא בזמן ולכן גם מובנת ההשוואה בין הישוב לעיירה מהסידרה “חשיפה לצפון”.
אחד הדברים היחידים שלא סגרנו עוד בארץ היה טיסה להר מקינלי וזאת מפאת מזג האויר המשתנה.
היות ומזג האויר היה נפלא סגרנו במקום טיסה עם חברת Talkeetna air taxi
יש להם מספר אפשרויות טיסה והמחירים בהתאם.סגרנו על טיסה קצרה להר מקינלי עם נחיתה על ההר אך היות והיה לחברה יותר חסכוני לצרף אותנו לטיסה הארוכה ,שודרגנו אליה. מדובר במטוס קל עם שישה מושבים פלוס טיס. ראו תמונה
טיסה בת שלוש שעות כולל חצי שעה נחיתה על ההר. חוייה בלתי נשכחת של פעם בחיים. פשוט חובה.
ראשית קל להתרשם מהנוף האלסקני וגודלו מהאויר ושנית לטוס מעל הר מקינלי בין צוקיו וקרחוניוזו חוייה מדהימה.
לאחר הנחיתה חזרה לטלקטינה. שדה התעופה נמצא במרחק הליכה קצר מטלקטינה אך יש גם הסעה.
בקצה הישוב נמצא הנהר. המושג נהר מקבל כאן באלסקה משמעות שונה ...
משם המשכנו לשמורת דנאלי כאשר ישנן עצירות יפות בדרך ראו מפה מצורפת.
כשמגיעים לשמורה בערב רצוי לקחת את כרטיסי האוטובוס מראש על מנת לעמוד בזמן למחרת.
במקום יש גם מכבסה ומזנון לקפה ומזכרות.
המלון בו הזמנו מקום ממוקם חצי מייל בהמשך הכביש אחרי השמורה.
מדובר בצימרים בשם Crows nest cabins
יום שלישי ה14 ליולי
שמורת דנאלי.
עוד מהארץ הזמנו כרטיסים לאוטובוס על כל צרה שלא תבוא ,בדיעבד היינו יכולים לרכוש אותם גם במקום עקב כך שהשמורה לא הייתה מלאת תיירים.
הטיול בשמורה הוא בעצם נסיעה בכביש שחוצה שמורה של 6 מליון איקר. כביש שאורכו 92 מייל כל כיוון
היות ולא ניתן להכנס לשמורה ברכב הרי שאוטובוס עם הדרכה הינו פיתרון מעולה.
לאורך הדרך ישנן תחנות עצירה שבהם ניתן לעלות או לרדת וכך לטייל בשמורה.
אנו תפסנו יום גשום במיוחד שמצד אחד התאים מאוד לנסיעה באוטובוס אך מאידך הראות הייתה קצת ערפילית, אך זה לא הפריע לנו לראות קריבו ומוסים. דובים, טרם ראינו.
אך אני עדיין לא מאבד תקוה לשים את הדב על הכוונת של המצלמה שלי..
אדם שישב לידינו אמר שזה היום השני שלו בשמורה ואתמול הוא ראה חמישה דובים...
בדרך חזרה: מצד אחד שלג יורד על הפסגות ומהצד השני טיפטוף אין סופי שמוסיף נופך חורפי, כאמור קייץ כאן באלסקה...
כאן ראוי להוסיף שהצטידנו מראש במעילי סערה שניתנים לקיפול מהיר ואינם תופסים מקום. כמו גם נעלי הרים חסינות למים ובגדים חמים לרמת חורף ירושלמי ישראלי. משקפת טובה הינה פריט חובה בטיול זה
והכי חשוב בטיול טבע צריך לזרום עם הטבע על מזג האויר ההפכפך ותמיד לזכור כאן זה אלסקה....
במלון הצימרים ישנו בר מקסים הצופה אל עבר השמורה ובו בין השאר מבחר בירות מקומיות.
המוזר בפאב שהוא שוקק חיים ובחוץ אור מוחלט ועדיין רק 12 בלילה...והיד עוד נטויה...
לילה טוב אולי מחר נדוב דב…
יום רביעי ה15 ליולי
נסיעה לאורך כביש מס 8 כביש דנאלי. כביש לא סלול, למעשה דרך עפר שבזמנה שימשה כדרך היחידה באזור אך כעת נשכחה ומכאן ייחודה: שקטה ולא מטוילת ...
אין בעיית ניווט מדובר בכביש אחד ארוך ומקסים. הדרך הינה עפר הלבד אך עבירה לכל הרכבים
הדרך ריקה מרכבים ומטיילים, כנראה משום האיסור לרכב שכור להיכנס לכביש זה.
בכל מקרה היינו לבד על דרך של כ140 מייל ( למי שלא יודע: מייל הינו 1.6 קילומטר ).
עוברים אזורי נוף משתנים העיניים אינן יכולות לעכל את כל מראות הנוף,למרות יום הנסיעה השלם מתשע בבוקר ועד שש בערב, העינים רק רצו עוד ועוד נוף .ההרגשה היא כמו לחיות בעולם קסום ובראשיתי, כאשר דרך העפר הריקה מאפשרת לעצור בכל רגע ולנסוע בכל קצב באופן שרק מעצים את ההרגשה. היכן לעצור? העיניים כבר יורו לכם היכן…..יערות אין סופיים ,אגמים,נחלים, רכס הרי אלסקה הממסגר את תמונת הנוף. והשקט והשלווה ופיכפוך המים...חויה בעוצמה אדירה. חובה בטיול באלסקה.
רק מה? גם כאן קיווינו לדוב דב...אך שוב ללא הצלחה...
אך עצם הידיעה שבנוף בראשיתי זה מסתובבות כל חיות אלסקה כולל דובי גריזלי שיכולים לצוץ מכל מקום-מנחמים. בסוף הכביש כל אזור pexon סגור ומסוגר כך שאין לבנות על לינה או דלק במקום.
שכחתי לציין שבמרכז הכביש ישנה חוה עם זוג מקסים שמחזיקים במקום בית קפה קטן ומעניין שכמו מחזיר אותך לשנות השיבעים...אנשים טובים של פעם…
האישה סיפרה לנו שהיא לא זזה מהמקום יותר מ4 מייל לכל כיוון ובכלל היא לא מעודכנת בחדשות טריות למעט אלו שמופיעות בעיתון מלפני שלושה שבועות אותו היא מקבלת כל חודש...
לטענתה היא ניזונה חברתית רק מעוברי האורח שנוטים לבקרה במשך טיולם בשביל.
מדהים היה לשמוע ממנה על השינאה היוקדת שלה לאובמה ועל הדרך ללמוד ממנה על המשבר הכלכלי שעובר על ארה"ב בייחוד באזורים הנידחים שבה. במייל 37 יש מסלול הליכה שונה משני הכיוונים
אחד לאגם והשני לעבר ההר. מסלולים נחמדים לצורך פריקת עצמות ותחושת אלסקה ברגליים.
למרות שבהרבה מקומות לאורך הדרך עצרנו וירדנו לחוש את השטח.
בלילה הגענו לצימר מקסים על שפת הנהר. פשוט השלמת הטיול של היום. ממש מחלון הצימר במרחק של 20 מטר הנהר זורם לו. ראו תמונה שם הצימר הינו riverview ב Gakona.
המארחים הינם אנשים מאוד נעימים ,כירכרו סביבינו ללא הפסק והכינו לנו ארוחת בוקר צימחונית כפי דרשתינו והכל מגינת הירק שלהם. הבית שלהם מקסים ומעוצב בטוב טעם יחסית לציידים שאת כל מזונם הם צדים או מגדלים בעצמם.את כל המבנים הם בנו בעצמם. מקום נקי ומיוחד מומלץ מאוד!!!!
יום חמישי ה16 ליולי
ארוחת בוקר ושיחה מהנה עם המארחים שבה למדנו להכיר את ה”טיפוס” האמריקאי האלסקני,כולם טיפוסים מאוד מיוחדים ,ניתן להבין זאת לאור התנאים הקשים אותם הם עוברים במשך חודשי החורף הארוכים הקרים והחשוכים. המשכנו בנסיעה לכיוון מקארתי שמורת Saint elias.
עצירה בcopper center כ יסה במיל 106 יציאה חזרה מיל 101 ניתן לראות בעונה דיג של סלמונים
אגב תירות הדיג מאוד משגשגת כאן באלסקה.
ניתן גם לעשות סיור רגלי לאורך הklutina river
אגב הדייג הוא באותו נהר שישנו לצידו הלילה...
משם נסיעה לתצפית יפה במיל 88 ואז במיל 83 פניה לmacarthy rd. דרך יפה ומענינת. הגעה לישוב chitna, ישובון קטן וחמוד. אגב יש שם מכולת להשלמת מזון.
פתאום כמו משום מקום יצאו מהיער אימא מוס וגור מוס והתהלכו להם מעדנות על הדרך עשר מטר מלפנינו, אכלו מהעשב ושתו מאגמון קטן שכמותו פזורים בכל מקום. מדהים...חויה שיצאה מסרט טבע.
המוס היו אדישים לחלוטין מנוכחותינו. כך למשך עשר דקות קפאנו עד שרכב חולף שבא מהצד השני הבריח אותם חזרה ליער...עתה אני בטוח שבהמשך נדוב דב...
לאחר 57 מייל מchitna ישנה פנייה קטנה שמאלה אל עבר הצימר שבו נלון הלילה. ממש בתוך היער 2 דקות ממפגש המוסים … המקום נקרא: Currant ridge. הביקתות בתוך היער מקסימות, גדולות ומאובזרות בכל טוב. ניתן לבשל לעשות על האש ובכלל יופי של מקום.
אנשים נחמדים, האישה באה מניו זילנד לפחות מהאי הצפוני ולא הדרומי ,עשתה את כל הדרך מקצה הכדור אל קצהו האחר...לאחר התארגנות קצרה החלטנו שאנו ממשיכים למקארתי היות וקליטת טלפון או אינטרנט ביער לא בנימצא...נכנסנו לאוטו להמשך הדרך ונסענו כ 2 מייל עד שהגענו לחניון ,מכאן לא ניתן להמשיך למקארתי ברכב. במקום גשר צר שעובר מעל נהר רחב ושוצף...
יצאנו להליכה קצרה מהחניון לגשר כ300 מטר ואז חצינו את הגשר. חוויה מדהימה. הנהר השוצף זרם בהספקים שאנו בארץ פשוט לא מבינים. מיד לאחר הגשר מחכה ואן מקומי (אוטובוס). תמורת 3 דולר הובלה לישוב מקרתי. מובן שנסענו. ההגעה לישוב הכתה אותנו בתדהמה: ישוב בעל כ20 מבנים ישנים דרכי עפר בוציות ומבנים שכמו יצאו ממערבון ישן...חזרנו בזמן ל1800 לערך....
במקום יש מכולת נורמלית וכן מיסעדה ומספר מוטלים ישנים. חוייה מיוחדת.חור אמיתי הרבה יותר רחוק מ far far away ...וברור שגם ללא קליטה...חזרנו לצימר המפנק והנטול קליטה והתחברנו לטבע.
יום שישי ה17 ליולי
מפגש עם מארגני הסיור לקרחון root glacier hike . השארנו את האוטו בחניון מאתמול הרי את הרכב לא ניתן להכניס אל מעבר לגשר...הורדתי את אורית עם הציוד כל המזודות ליד הגשר ואז החזרתי את הרכב לחניון וצעדתי אל עבר הגשר חזרה. כעת חצינו את הגשר הצר עם כל המזודות כאשר מעבר לגשר חיכה לנו הואן של הhike. נלקחנו אחר כבוד עם עוד 4 חבר'ה שיועדו איתנו למסלול הקרחון.
נסיעה יפה על שביל עפר במשך כעשרים דקות והגענו לקניקוט. שוב ישוב קטנטן עם מלון נחמד שבו גם נלון אך ראשית כל הצטדינו בנעלי קרח וכן בהדרכה קצרה ויצאנו קבוצה של שישה פלוס מדריכה לעבר הקרחון.
הליכה של כ5 ק"מ כל כיוון עד הקרחון הליכה נחמדה מאוד שעוברת דרך מכרה הנטוש ואחר דרך היער בואכה לקרחון ,עוברים נחל נחמד ומגיעים לקרחון. אגב לכל אורך הדרך שאנו הולכים הקרחון לצידינו רק שהוא עטוף בשכבת עפר ואבן ופה ושם רואים סדקים וזרימות של מים שחושפות את הקרחון עצמו.
ההליכה על הקרחון עם נעלי הקרח ממש פשוטה ואחרי עשר דקות של הליכה מתרגלים לעניין .מוזר לפסוע על קרחון כשמשני צידיו רואים את שיפולי ההר המיוערים והירוקים. הקרחון ממש חי הוא נסדק ומתמוסס פה ושם כך שקיימות עליו זרימות של נחלונים קטנים שיוצרים מידי פעם מפלים מעניינים כמו גם “עיניים כחולות” במקום של התהוות שלוליות עמוקות.
חוויה מדהימה. הליכה של כשלוש שעות על הקרחון נטו מבלי לחשב את זמן ההליכה הלוך ושוב אליו.
תוך כדי ההדרכה המדריכה מכינה משקה חם וכן עוצרים לארוחת צהרים על הקרחון. את הארוחה מקנחים במים צלולים מזרימות של מי קרחון מופשרים שאותם אנו שותים עם קש ..איך? הפתעה! רק לאלה שיחוו סיור זה...
חזרנו למלון ב16 בצהריים הסיור התחיל בשמונה וחצי בבוקר. עייפים אך מאוד מאוד מרוצים
חוייה שאסור לפספס...מדהים חויה של פעם בחיים. חשוב להביא בגדים חמים כולל מעיל טוב כפפות וכובע צמר משקפי שמש וכמובן נעליים נגד מים רצוי נעלי הרים.
מתארגנים לשבת והכי חשוב לאחר כמעט 24 שעות בלי קליטת טלפון או wifi .גילנו שבמלון יש קליטת אינטרנט. שוב חזרה לעולם. מתעדכנים מה קרה בהעדרינו...נראה שהכל מסתדר מצוין.
מלון kennicott glacier lodge. המעניין במלון הוא שאין מקום וצריך למזמין שנה מראש... המלון ישן מאוד אך מאוד מיוחד ומסביר פנים והעיקר יש בו מזון צמחוני שאפשר להזמין מראש וכן ארוחות דגים כך שלשומרי כשרות יש מה לאכול.
שבת שלום ומנוחה ליגעים משבוע עמוס חויות מדהימות.
יום שבת ה18 ליולי
המלון כל כך נחמד ומשפחתי שלמרות שהחדרים הינם ללא שרותים ומקלחות צמודים הרי שהאוירה נהדרת. יש לובי מרווח עם נוף יפהפה לקרחון ויש ארוחות ערב שבהן כולם מושבים לשולחנות משותפים אנשים מכל העולם בשולחן אחד, כאשר הארוחה מנוהלת ביד רמה על ידי מנהלת המלון. כאמור הזמנו מראש אוכל צמחוני ודגים כך שאכלנו בסוף השבוע הזה מצוין...
בנוסף בכל ערב בשמונה וחצי מתקיימת הרצאה בליווי מצגת ממוחשבת על שמורות הטבע, ההרצאות ניתנות על ידי רינג'רים בצורה נעימה ויפה ,מומלץ להישאר.
בבוקר יצאנו לטיול מעל קניקוט, היות ומדובר במקום מאוד קטן,הרי שמפה והסברים תקבלו במלון.
במסלול עברנו מפל יפהפה ואז חצינו דרך בתי הישוב שבתוך היער בואכה למלון. מסלול הליכה של שעה נינוחה. אחר הצהריים יצאנו לסיור מודרך שהזמנו מראש למכרות הנחושת שהוקמו במקום לפני כמאה שנה, מה שלמעשה הביא לבניית המקום .סיור שהחזיר אותנו בזמן לתקופת מהפכה התעשיתית ו”הבהלה לזהב”. מדהים שאנשים הקימו מפעל שכזה במקום כל כך מרוחק. הסיור ממחיש את חייהם הקשים של כורי הנחושת. הסיור מתחיל מהמבנה הגבוה בראש ההר ועד למישור הישוב והכל דרך מבנה מדורג מעץ שנראה כתלוי על כרעי תרנגולת,אך מחזיק כבר 100 שנה...הסיור לימודי ומעניין. מסביר על תהליך זיקוק הנחושת מהכרייה ועד לאריזה ולמשלוח, מעניין ומחכים. בערב שוב הרצאה של רינג'רית מקומית, בין השאר גם על יערות הגשם שבאלסקה, בהם נתקל ביום שלמחרת.
אגב ניתן להגיע לקניקוט גם בטיסה ישירה אך לדעתי מפספסים את הבנת השטח ועד כמה המקום מבודד ורחוק...מה גם שהחיבור לטבע יהיה פחות שווה.
יום ראשון ה19 ליולי
קבענו מראש עם המלון שנהיה ראשונים בהסעות חזרה לגשר.זוכרים? אי אפשר להיכנס עם רכב למקרתי או לקניקוט. ארגנו את המזודות בואן ונסענו אחר כבוד חזרה לגשר להולכי הרגל, שם חצינו את הגשר ברגל עם המזודות. חשוב מאוד גלגלים למזודות! חברנו לרכב שלנו ויצאנו בדרך חזרה, כאמור 60 מייל בדרך עפר ועוד כ40 בכביש עד לחיבור לכביש הראשי לואלדז. בדרך ראינו בעלי חיים שונים כולל מוס זכר ,ארנבות ,מרמיטות אך גולת הכותרת הייתה שבאחד האגמים שייטו להם בנחת משפחת ברבורים יפהפייה על רקע הנוף המהמם...מחזה בלתי נשכח.
בקצה הכביש ישנה תחנת דלק קטנה וכן מכבסה ומכולת קטנה .מובן שניצלנו את ההזדמנות.
הדרך לואלדז מהצומת מייל 83 פשוט מהממת,ההרגשה היא כמו כניסה לשויץ ,הרים נישאים עטורי שלג כאשר הנחל זורם לאורך הדרך והכל צבוע בירוק אין סופי. במייל 64 ניתן לראות במקביל את קו הנפט שבא מהים הארקטי עד למפרץ ואלדז, כולל תצפית נוף מהממת.כנ"ל במייל 48. ובכלל פשוט יודעים היכן לעצור...הנוף כבר יספר לכם...במייל 29 פונים ימינה לworthington glacer
מחנים את הרכב. בחניון יש גם שירותים. ויוצאים ברגל לעבר הקרחון מרחק הליכה של כ20 דקות כל צד כאשר לכל אורך המסלול הכל נוטף מים מהפשרת הקרחון. המראה מדהים. ניתן להגיע עד לקרחון ממש לגעת בקצהו ולהיכנס למערת קרח שהקרחון יצר. במבט מתוך המערה רואים את הקרחון בצבע כחלחל, מצד הקרחון זורמים מי הפשרת הקרחון במפל רועש.הרגשה מדהימה. המסלול מדגיש את הכח של הקרחון כיצד הוא שוחק את הסלע ושובר אותו כמו היה כפיס עץ... הדגמה לתנועת הקרחון ממש בית ספר למדעי כדור הארץ... מדהים.
בחזרה לכביש במייל 24 מפלי ענק מראש ההר ועד לנחל מעל ל100 מטר של מפלונים שהופכים למפל אחד גדול .בכלל את כל האזור מכסים מפלונים שכאלה .
במייל 7 ישנה פנייה שמאלה לרחוב daysville שמוביל לצידו השני של מפרץ פרינס וילאם. מיד ניתן לראות את המפרץ על כל גודלו ועומקו, כאשר דייגים עומדים לצידו ודגים בעיקר סלמונים. מעולם לא ראיתי דייגים שדגים כל כך מהר דגים... כעבור כמה מיילים נוספים אזור מדגרות הסלמונים ששם מדגירים סלמונים ומשחים אותם לאוקינוס, סלמונים הרי חוזרים למקום היוולדם על מנת להטיל את ביציהם שם ולמות...ולכן זהו בעצם מקום מולדתם אך גם בית הקברות שלהם...בכל מקרה מעדן לכלבי הים שצפינו בהם שם. לאחר מייל נוסף הכביש נגמר ויש לחזור לכביש הראשי ולפנות שמאלה לולאדז.המלון שלנו הינו totem hotel שנמצא ממש בכניסה לעיירה.עליו נדבר בהמשך.
לאחר פריקת הציוד במלון המשכנו לכיוון העיירה ואלדז ,עיירה מאוד יפה ונחמדה.נסענו עד לסוף הכביש רחוב front st שם ישנו מסלול הליכה של כ10 מייל כל צד אך ניתן לחזור בכל מייל נתון...תלוי באומץ ליבכם...או בכוחכם...בכל מקרה מדובר במסלול שמוגדר ככזה שפוגשים דובים שחורים...
המסלול עובר בתוך יער גשם,כן יער גשם כאן בולאדז! עקב הקירבה לאוקינוס ולחסימת ההרים שמסביב יורדים גשמים רבים כך שצומח יער צפוף ועבות בהמון סוגי צמחיה כולל כל סוגי האוכמניות הדובדבנים והפטל. מעדנים לדובים ולאדם...
השביל הינו צר ובוצי מאוד והמדהים הוא שלכל אורכו מצאנו עקבות טריים של כמה דובים בגדלים שונים. ההליכה ביער העבות והמפותל בתוך הסבך נותנת הרגשה של “דב מעבר לכל פינה...”. אחרי כחמש ק"מ נפתח היער למפרץ וכך פתאום נחשף המפרץ על רקע ההרים שעוטרים את ולאדז מראה נוף מדהים שאין רבים כמותו בעולם.
התמזל מזלינו ונפלנו על יום שמשי מדהים עם ראות מדהימה…
אך דובים טרם מצאנו...
ממשיכים עם השביל שעובר בשולי היער על שפת המפרץ והכל כל כך טיבעי ובתולי.הדרך שוב נכנסת ליער וממשיכה אך נעשית סבוכה יותר, נראה שעברנו כ10 ק"מ בנוף מהמם. אנו מחליטים לחזור ונותנים לדובים צ'אנס אחרון, אך למרות הכל הדובים סירבו גם הפעם 
חזרנו לרכב וחזרנו למרכז הישוב שם ישנו סופר ענק safeway שנמצא ברחוב meals ave מצד ימין.
סופר ענק עם כל מה שאתם רוצים וגם מה שלא.עם המון אוכל כשר מכל סוג ועניין.
חזרה למלון. המלון אומנם לא ממוקם במקום יפה אך גם שאר המלונות לא מצטינים בנוף או מיקום
כולם קרובים למרינה ששם עיקר המיסעדות והתיירים. החדרים גדולים כמו דירות קטנות בנות שתי חדרים המאובזרות במטבח מושלם וכן במכונת כביסה ומייבש. הנוף מהחדר הינו ההרים המעטרים את ואלדז אך גם חניון די מכוער, אך למי איכפת אחרי יום כה מפרך ..העיקר הנוחות והפינוק שהדירה נותנת.
אגב ידעתם שארנבות כאן בואלדז מסתובבות כמו חתולים אצלינו?
יום שני ה20 ליולי
יציאה לשייט לקרחון מירס עם חברת stan stephens.באזור prince william sound.
שייט בין 10 שעות כאשר חויית הקרחון הינה משנית בלבד לחויית השייט
ראשית יום שמש מדהים וים שטוח לחלוטין . הקרחון מדהים ממש גולש לאוקינוס עם התמוטטויות קלות מידי פעם המלוות ברעש עז. ממש הדגמה של גלישת קרחון.רב הוד ורושם.
והדרך... לאורך כל הדרך צפינו בכלבי ים הנחים על קרחונים צפים או שוחים להם לאיטם..
כמו גם לוטרות ים הדוכבות פרקדן על הגב בזולה אין סופית..בין העצים שמשני צידי המפרץ נחים להם עיטים קרחים, סמל אמריקה. אריות ים נחים להם על הסלעים בהמונם...דולפינים שטים במהירות לצד הספינה. ושיא השיאים! מספר לויתנים שקפצו מהים כעשר מטר לידינו בקפיצות מדהימות, כמו עושים לנו תצוגת תכלית...מדהים!הטבע כולו יוצא לקראתינו ומקבל אותנו בברכה…
שטים בין המפרצים כך שניתן לראות את הטבע הצומח סביב כמו גם את שרשרות ההרים עטויי הקרח שעוטפים את המפרץ מכל צד. המשקפת שהבאנו הוכיחה את עצמה ,פריט חובה שבלעדיו הכל שווה הרבה פחות...רצוי גם להביא מצלמה עם זום מיוחד , אחרת התמונות, ביחוד של בעלי החיים יצאו מרוחקות. למרות היום החם חובה להביא את מעילי הרוח וסוודר, הרוחות קרות בייחוד ליד הקרחון. אך ביום שימשי כמו שעברנו חובה גם להימרח בקרם הגנה מהשמש,כן כן אנחנו עדיין באלסקה.
המסלול הארוך למירס עדיף על המסלול הקצר לקולומביה משום שהוא מזקיק יציאה לאזורי בעלי החיים שניצפו...השיט מספק שתייה חמה וקרה והן ארוחות גם לצמחונים.
ראו מפת מסלול השייט
.זמן השיט משעה תשע וחצי בבוקר ועד שבע וחצי בערב... שעה תוספת בגלל מעקב אחר הלויתנים שהתגלו...מומלץ בחום אחד הימים היפים שחוינו כאן.
יום שלישי ה21 ליולי
קמים מוקדם לשיט במעבורת עם הרכב לווטיר. 7 בבוקר הפלגה כךשבשש צריך להגיע. מצטיידים בחנות הגדולה שפתוחה מארבע וחצי...המעבורת גדולה ומאוד נוחה ומצוידת. שעת הגעה משוערת רבע לאחת בצהריים. הדרך כמובן עוברת במפרצים ,בתוך נופי אלסקה המדהימים.
העלייה והפריקה מהמעבורת עוברים די מהר. אמנם עוברים בנופי המפרץ, אך מהירות ההפלגה והמרחק לא מאפשרים להתעכב הרבה. למרות זאת ראינו לויתן orca מרחוק ומהירות הספינה לא אפשרה להתקרב. כמו כן צפינו בשלושה דולפינים שליוו אותנו. ישנם תאים דיי מרווחים בהם ניתן לנוח בתוך המעבורת עם נוף פתוח לצד אחד או לחילופין לעלות לסיפונים ולהשקיף, שם ישנם שם גם כיסאות שיזוף...ישנם חיבורים לחשמל אך אין wifi וברור שאין קליטה של טלפונים.
הגעה לוויטיר, ישוב זנוח שמשמש בעיקר נמל. אין מה לחפש שם ואפשר לנסוע ישר. כלומר, יש אפשרות רק לפנות ימינה למעבר הרים הכי ארוך בצפון אמריקה ,ישנו רק נתיב אחד למנהרה כך שיש אפשרות כניסה כל 15 דקות בלבד. בכיוון הזה המנהרה הינה בחינם .
לאחר המנהרה נתקלים במפגש של קרחונים מכל עבר שאגם גדול מנקז אותם.יופי של כניסה לחצי האי קינאי. ממשיכים בכביש עד לצומת ימינה לאנקורג ושמאלה לseward .פונים שמאלה עד לצומת במייל 37 שם נוסעים לcoper landing מיד לאחר פניה שמאלה שהופכת לדרך עפר עד לחניון, ניתן לעצור את הרכב, להתהלך לאורך הנחל ולצפות בסלמונים.לאחר מכן המשכנו לשמורת russian tiver במייל 52זו השמורה הראשונה באלסקה שהכניסה אלייה בתשלום, 11 דולר. פשוט עד כה לא היו אנשים כמעט ופתאום.הקטע שבין אנקורג לhoper הוא הקטע הכי מטויל שניתקלנו בו עד כה, גם במספר כלי הרכב הגדול וגם במספר הטיילים. עד כה הכבישים היו כמעט ריקים לחלוטין שלא נדבר על המסלולים הריקים מאדם שעברנו.כנראה זהו החלק הכי מטויל באלסקה.
בתוך השמורה יש מסלול למפלים כ5 ק"מ לכל כיוון ועוד כחצי שעה במפל, דרך שעוברת בתוך היער. מטיילים שיצאו בזמן שאנו נכנסנו ראו דב חוצה את השביל! מעודדים מהמידע יצאנו לדרך. בדרך ניתקלנו בעוד זוג שאמרו שראו דב ליד המפלים .עקב המרחק ברור שמדובר בדב אחר.
המפל גדול ובנוי ממספר מדרגות. לאחר התבוננות קצרה ראינו התקבצות של המון דגי סלמון אדומים למרגלות המפל ואז: מידי פעם חזינו בדגים מקפצים במעלה מדרגות המפל...מדהים כיצד הם נלחמים בזרם מעופפים ומכשכשים בסנפירהם וכך מתקדמים.זה נקרא לשחות כנגד הזרם..
רק סלמון יבין איך בבגרות אם אתה מביט סביבך והינך שוחה עם הזרם אזי אתה בכיוון הלא נכון.
..הרבה ניתן ללמוד מהטבע…
ירדנו לתחתית הנחל וראינו צואת דובים טרייה .הרגע הם היו פה מנשנשים מהדגים בתחתית המפל...כנראה הרעש שהקמנו הבריח אותם...שוב לא דבנו דב. אבל מראה הדגים מקפצים כנגד הזרם היה שווה את המסלול…
לאחר חזרה לרכב נסענו חזרה למייל 37 ומשם ימינה לseward בדרך תצפיות נוף יפות וכן מספר נוסף של מסלולי הליכה אבל השעה והעיפות מכריעות ואנו נוסעים ל seward.
עיירה קטנה וחמודה על חוף האוקינוס מהווה גם מקום עגינה לספינות הענק עמוסות התיירים.למזלינו לאעגנה אוניה בנמל, כך שכל העיר הייתה שלנו ושל עוד מספר מועט של תיירים בעיקר אמריקאים.
התאכסנו במלון best westren plus מלון מאוד נחמד ומאוד מצויד, שנימצא בקצה רחוב שכמו נילקח מלפני 100 שנה, אך הבתים מחודשים, נעימים ומקנים מראה של המערב הפרוע. במקום מספר מיסעדות דגים משובחות. הדגים אגב מפולטים על המזח שלפני המסעדה וכן בבקשה מיוחדת מושמים על הגריל עם נייר כסף לשומרי הכשרות. אחלה של דג סלמון אדום מעדן אמיתי שברור לי למה הדובים כל כך אוהבים אותו.
יום רביעי ה22 ליולי
קמנו בעצלתיים עייפים מיום האתמול עזבנו את העיירה תוך כדי סיבוב נוסף על הטיילת המקסימה של העיירה ומופתעים לראות שבמהלך הלילה עגנה שם אוניית ענק. מדובר בכ2000 תיירים על כל ספינה.נסענו במייל 4 שמוביל ל exit glacir. קרחון נחמד אבל היות וכבר היינו מתורגלים בקרחונים רק עשינו עליו תצפית. אגב הדרך אליו מקסימה ביופיה.
בדרך עצרנו בsummit lake מייל 47 לכוס קפה אמיתי במרפסת נוף מדהימה על האגם חוויה אמיתית.יש לציין שעתה עזבנו את אלסקה הפראית ונכנסנו לאלסקה המתויירת ולכן הקפה והמרפסת...אבל גם כך אלסקה מדהימה.
התחיל לרדת גשם..והמשכנו בנסיעה צפונה לאנקורג כאשר בדרך עצרנו בנקודות התצפית כפי שמופיעות בתרשים לעייל.
מפרץ thurnagain כשמו כן הוא/ קפטן קוק שנכנס אליו היה חייב להסתובב חזרה כשגילה שמיצר זה הינו ללא מוצא. במפרץ מסתובבים לויתני beluga אך כנראה עקב מזג האויר לא צפינו בהם.
בלט השפל לאורך חופי המפרץ. בשעות הנכונות חוזרת הגאות בגל צונמי אדיר.
הגענו לאנקורג. מהצד ממנו הגענו הפעם אנקורג הינה ענקית כיאה לעיר הגדולה באלסקה.כאמור עזבנו את אלסקה הפראית והגענו לעיר הגדולה. כמות המכוניות עצומה ויש בה הכל, כולל מרכז קניות גדול יחסית. מובן שעצרנו לקניות מזכרות בגדים ומתנות. עתה פנינו לדואר על מנת לשלוח את על המתנות לארץ בחבילה, תהליך מעניין למי שעובר זאת לראשונה. ארזנו הכל בארגז שקנינו בדואר ושלחנו לארץ.
יצאנו ובמרחק של שתי דקות מצאנות את “פלאפל קינג” שמנוהל על ידי ישראלי נחמד שכבר 15 שנה גר כאן .הפלאפל מצויין והמנה עשירה. אגב הפיתות נאפות אצלו במקום ויש שם את ערוץ 2 בגרסה האמריקאית שעובד כל הזמן..ברור שפגשנו שם ישראלים נוספים, משפחה של יורדים ישראלים ותיקים שמתגוררים בארצות הברית ובאו לחופשה באלסקה.
חויה נחמדה מאוד...הזמן מתקתק ויש להגיע לשדה התעופה לטיסה לג'ונו עיר הבירה של אלסקה שיש לציין שאין אליה גישה קרקעית למעט באוניה או מטוס. החזרנו את הרכב בשדה התעופה החדיש והמדהים של אנקורג. הפקידה במקום אפילו לא טרחה לגשת ולבדוק את האוטו, אך מובן שהחזרנו אותו כראוי .
סוף הקטע הרכוב במסע ולפנינו הקטע השני של המסע למחוזות ג'ונו וסביבותיה.
טיסה באלסקה אייר ליין שעה וחצי נטו.עם עיכוב בהמראה של שעה עקב איחור בהגעת המטוס...אגב הטרמינל באנקורג מאוד יפה ומפואר וקל להתמצא בו. המטוס גדול ומהיר.
בשדה חיכו לנו ולקחו אותנו למלון בג'ונו בשם best western grandmas feather bed
מלון מאוד מאוד מפואר עם חדר עם מרפסת סגורה וכן חדר ג'קוזי גדול והכל מושקע ויפה ומפואר ומיוחד. נורא היה לנו חבל שאנו שם לזמן כה קצר.אבל להתפנק אפשר גם בבית. לכאן באנו לטייל..
המשך טיולינו ראו בחלק השני שפרסמתי.
