המשך לחלק ראשון שפרסמתי--המשך הטיול
יום חמישי 23 ליולי
אזור המסלול
קימה מוקדמת בארבע בבוקר. לוקחים ארוחת בוקר שנארזה לנו לדרך ויוצאים עם הסעה של המלון לשדה התעופה. טיסה בחמש וחצי בבוקר במטוס קטן שישה מקומות פלוס טיס. חוייה נחמדה עקב הטיסה בגובה נמוך. אך לרוע מזלינו יורד גשם עבה כל הזמן.
הטיסה נמשכת כעשרים וחמש דקות. אך אין את כל ביזבוזי הזמן של הטיסות הגדולות. הטיס מוביל את המזודות ואף פורק אותן בעצמו. ההרגשה היא של מטוס פרטי. הנחיתה בגוסטבוס לטרמינל ביתי לחלוטין הנראה כמו סלון של בית גדול וחמים.
קבענו מראש עם המארחת שלנו ב blue heron at glacier bay והיא באה לאסוף אותנו מהשדה. אחרת אין שום אפשרות להגיע. מדובר בישוב הנפרש על שטח גדול מאוד. בדרך היא עשתה לנו סיור מקיף והסבירה לנו על הישוב הקטן כולל ההיסטוריה שלו. עקב גודלו הקטן ברור שהסיור נגמר מהר. המארחת הינה אישה מאוד נחמדה שמכירה את עניין האוכל הכשר ובכלל את מנהגי היהודים באשר הם. היא אף זו שאירגנה לנו מראש את ההפלגה לשייט לויתנים וכן את השיט לglacer bay.
ישנה אפשרות למסלול טיול נחמד ברגל אך הגשם הכבד מיהר לצנן את רצונינו. סה"כ כ400 תושבים חיים בגוסטבטוס.
היות ומדובר באזור מבודד מאוד שניתן להגיע אליו רק בטיסה או דרך הים הרי מי שחי פה חי בשלווה ושקט. ניתן לעבוד רק בקיץ ולא יותר מ3 חודשים, כאשר את שארית השנה מבלים בתחביבים ובשקט.
חיי הקהילה כאן נראים נחמדים החל מלוח שנה של הישוב שבו מופיעים תאריכי היום הולדת של כלל התושבים. החיים בטבע מזמנים דובים ומוסים עד לפתחי הבתים. תיירת שאך יצאה כשהגענו הראתה לנו תצלומי דב שניצפה מפתח הצימר שבו אנו נישן: תמונות דב שחור גדול שמטייל בחצר הבית..
נו אולי היום נדוב דב?
הגשם ממשיך לרדת.היום הסוער ביותר עד כה.
אנו ניגשים לבית קפה, כאשר יש להבין שבית קפה כאן מקבל משמעות קצת אחרת. אנו האורחים היחידים. המקום מעוצב יפה כראוי למקום שבו מתגורר אמן ובו מוצגות למכירה פריטי אומנות שנוצרו בחודשי החורף הארוכים.
מכל מקום מוקרנים השלווה והרוגע שמתחילים לנגוס אף בנו. אולי גם בעקבות הגשם העז, שבארץ היה נחשב ליום חורף קשה במיוחד. אך כאן באלסקה קיץ. בכל אופן אנו נכנסים למצב של רוגע ויושבים במרפסת המקורה של הצימר, שותים תה וקוראים ספר. מחכים לשייט לויתנים ב12 וחצי בחברת.whale watch wildlife cruise
המארחים לוקחים אותנו ברכבם למזח. מתלבשים חם כולל מעילים עבים שבעלי הצימר מחלקים לנו.
247 דולר לזוג. מזג האויר נירגע ואנו יוצאים לשיט בסירה קטנה 4 זוגות פלוס טוד הקפטן ואשת צוות נוספת. טוד מגיע למקום מסויים בלב ים ומראה לנו להקת לויתנים מסוג humpback whale בעולם שבאנו ממנו הכל “ליויתנים”, אבל כאן ישנם סוגים שונים.
הלויתנים מאוד קרובים לחופי האיים היות ושם הם מוצאים להקות של דגי הרינג טעימים.
הלויתנים עולים מידי פעם מעל המים בנשיפת אויר המלווה בשפריץ מים ואז רואים את גופם עולה ולאחר מכן הם נכנסים שוב למים כשזנבם מזדקר אחרון מעל פני המים.
פתאום הים החל לסעור וגשם עז ניתך עלינו. אומנם יש לסירה אגף יבש אבל מעט מים לא יפריעו כנגד צפייה בלויתנים. הסירה הטלטלה מצד לצד אך זו הייתה חוייה נוספת לשייט במים סוערים.
הצטידנו בביגוד עבה מראש כולל גופיות טרמיות ומעילים אך בעלת הצימר אף ציידה אותנו במעילי גשם משובחים של דיגים. כובע צמר וכפפות השלימו את ההופעה.
זמן ההפלגה משעה 12 וחצי ועד 4 ורבע לערך.
המעניין בהפלגה זו היה שבהפלגה הקודמת מולדז היינו על אוניה יחסית גדולה בת 140 איש אך איש מתוכם לא היה ישראלי.אך כאן מתוך 4 זוגות3 היו ישראלים...
עולם קטן..
ושלא תחשבו שישנם אופציות נוספות בגוסטבוס...
המארחת שלנו הזמינה לנו ארוחת דגים ב glacer bay lodge
תוך ציון להכין את הדג בניר כסף .אוכל מצוין ומקום נחמד.שוב המרחק בין בית לבית כאן הוא עצום והלודג הזה שבדרך כלל מארח דייגים נחמד ומבודד ביער.
העיירה כאן בהחלט מעוררת למחשבה על אורח החיים שלהם לעומת שלנו...השקט,הבדידות,אי הרדיפה אחר העשייה ,ההתכנסות כל אחד לנפשו ולעצמו...לטוב ולרע..אבל בהחלט מרתק. נחשף כאן פן נוסף בטיולינו, הצד הנפשי של תושבי אלסקה, שכמו התחדד לנו דווקא כאן לקראת סוף טיולינו לאחר היכרות עם תושבי אלסקה שהכרנו. העסקה בין בעלי הצימר שלנו למקום היה שהיא מביאה והם מחזרים.כך זה כאן: אחד עוזר לשני כי הרי לאחר חודשיים עבודה בשנה הם אלו שנשארים להיות ביחד במשך החורף הארוך...
חזרנו לביקתה והבטנו דרך החלונות הענקיים הפונים לעבר הטבע: אל תשכחו אתמול בבוקר עבר מול החלון דב...
מי יודע אולי מחר?
יום שישי ה24 ליולי
סיור ימי הglacier bay
שימו לב למפת השמורה שצירפתי. רק בשנת 1780 הקרחון כיסה את על השמורה!!!! הנסיגה שלו מדהימה וגם מאוג מדאיגה...רצוי לקרוא חומר בנידון וזה לא חסר .
שעת יציאת הספינה 7 בבוקר. המארחת אירגנה לנו הסעה למזח המרוחק. קימה לארוחת בוקר מפנקת בשש בבוקר. אנחנו לא עייפים עקב השינה המוקדמת.אין פשוט מה לעשות כאן בלילה ותושבי המקום הולכים לישון מוקדם מאוד. יחד עם זאת החושך יורד כאן מאוחר ולכה מעט זמן. אנחנו מסכמים שצימר היה יפהפה אך התגלו בעיות בצנרת שלא תוקנו עקב כך שלטענת המארחת אין שרברב במקום... העיקה עלינו גם הנחמדות המוגזמת של בעלת המקום שלדעתינו חפתה על רצון למלא את משימת האירוח שמעיקה עליה עד מאוד ולא נחמגות לשמה. במשחק מסתבר, היא לא טובה במיוחד, אך למי שאוהב דביקות הרי זה מקום מצוין.
היום מתחיל גשום אבל הסירה מקורה אם כי ניתן לצאת לסיפונה.
בדרך ניצפות לוטרות ים ואף לויתן אחד אך ניתן לראותם רק מהסיפון החיצון, בגלל האדים והגשם שניתכים על החלונות. כעבור שעה לערך נגשם נירגע ומגיעים בתיזמון מדהים לאי הציפורים שמלא בציפורים מכל הסוגים שמקננות שם ללא הפרעת טורפים למינהם. רעש הציפורים מדהים. לאורך חופי האי נחים מאות אריות ים שמדי פעם פרט או שניים מחליקים למים לשחייה.
לאחר זמן נוסף מגיעים לשרשרת הרים תלולה שניתן להבחין על צוקיה בכבשי הרים המהלכים להם ממש על הצוקים, כמו גם בנשר האמריקאי שמקנן לאורך הצוקים.
ואז לפתע
דב חום גדול על השפה מתהלך לאורך שפת המים 
תופס ואוכל כנראה כלב ים עסיסי...
סוף סוף דבתי דב....
הדב לא התרגש בכלל מנוכחותינו, בכל אופן לא הינו איום לגביו. כך שבמשך 10 דקות צפינו בדב האוכל להנאתו...לאחר מכן שטנו לקרחונים שבשמורה, על רקע שברי הקרח הצפים במים עם הנוף העוטף שמסביב והטבע במלוא פראותו, המראות היו מושלמים וכמו לקוחים מימי בראשית.
הטיול מלווה ברינג'רית שמסבירה כל דבר עם עזרים ושמחה לענות על כל שאלה. בדרך חזרה פסק הגשם לחלוטין אך היום היה קר במיוחד. בכלל חשוב מאוד להצטייד בביגוד חם. אנו למשל לבשנו בגדים טרמיים מלאים כולל מעילים ומעילי רוח עליהם, כפפות וכובע גרב. רק כך ניתן להנות …
כמו כן מזכיר שוב: משקפת, רצוי 12×50 כמו שקנינו עוד בארץ למרות שהאוניה מספקת משקפות אך קטנות יותר. לחובבי הצילום והתיעוד,מצלמה טלסקופית חובה!!!
חזרה הגענו עם הטקסי היחיד שיש בעיירה ,ולכן גם נשחטנו במחיר.
היות והגענו ב4 וחצי והטיסה הינה רק ב7 החלטנו לשבת ולאכול גלידה בחנות המקומית שאגב יש לה חצר “זולה” נחמדה שהתאימה בייחוד לשמש שיצאה וחיממה את האזור. לפתע הופיע בעל הצימר ואמר לנו: מהר מהר הטיסה שלכם כבר יוצאת ! מיהרנו אחריו אפילו בלי לשאול שאלות, הרי זה מקום קטן כולם מכירים את כולם ויודעים הכל..מובן שבדאגת היתר של אם הצימר שהייתה אימהית אין סופית וחונקת היא חשבה שהגיע זמן הטיסה שלנו, הכוונה לטיסה באייר אלסקה, בעוד אנו הזמנו בseaport airlines.
שוב הדאגה החונקת של אם הבית....וכמו שרעייתי אמרה: "אם היינו מחפשים דאגת אם היינו נוסעים לאימא ולא לאלסקה..."
אם כך, מצאנו את עצמנו בטרמינל 3 שעות לפני הזמן 
, אך היות והטרמינל הוא קטן וביתי הרי שהשהות בו לא נוראה בכלל..
טיסה במטוס קטן בן 6 נוסעים לג'ונו עיר הבירה של אלסקה על מנת לשבות את השבת שם.
הטיסה הינה יפה ועוברת על פני נופי אלסקה. היות ומדובר במטוס קל הרי שהטיסה הינה בגובה נמוך..עוד חוויה לפני שנפרדים מאלסקה.
משדה התעופה בגונו הזמנו מונית למלון silverbow .
המלון מאוד מומלץ עקב מיקומו המצוין במרכז העיר התחתית קרוב לרחובות הראשיים של חנויות המזכרות ועגינת אוניות הקרוז הענקיות.
המלון כולל ארוחת בוקר. המרחק משדה התעופה רב יחסית אבל מוניות יש בשפע. בג'ונו אין הרבה תיירים למעט תיירי הקרוזים שלנים בספינות כך שאין גם הרבה בתי מלון. בכל מקרה המלון באוירה מאוד נחמדה ומקושר לבית מאפה הנותן שירותי אוכל מלאים.כולל מנות צימחוניות.
יום שבת ה25 ליולי
קימה מאוחרת להפגת העיפות. יצאנו לסיור ברחובות הראשיים עמוסות חנויות המזכרות. יש שם הכל מכל סוג ומחיר. קל מאוד להתמצא. מדובר בסך הכל בשני הרחובות המקבילים לנמל הקרוזים.
מאוד נחמד ואף קצת משונה להגיע לאלסקה כה מתוירת ומלאת חנויות ואדם.
אחר מנוחה קצרה במלון, שכזכור היה במרחק יריקה משם, יצאנו לסיור בהרים העוטפים את העיר. ישנו רכבל העולה לראש ההר.
אנו בחרנו לעלות ברגל בגיא בין שני ההרים ישנו מסלול למיכרה הזהב. הדרך עוברת בין הבתים העליונים של העיר שהם יפהפיים ועטורי ירק על רקע נוף היער שהם ממוקמים בו ואז שוב יוצאת לטבע אל יער הגשם. הסיור במכרה הזהב אינו מחייב כניסה למוזאון כריית הזהב שנמצא במקום ואנו רק נהננו מהטבע, מיער הגשם ומהמים הזורמים במפלים ובנחלים.
חוזרים קצת ראו מפת מסלול ונכנסים לדרך יער יפהפיה העוברת בעמקי יער הגשם. דרך יפהפיה ובכלל לא מתוירת. הדרך עוברת ממש בתוך היער לאורך המפלים הרבים שזורמים עקב הפשרת הקרחונים שבראש ההר. מובן שגם מילאנו מים באחד המפלים..לבסוף הדרך מתחברת לצידה השני של העיר ויורדת חזרה לעיר ולמלון סה"כ טיול של כ 3 שעות הליכה מאוד מהנה בטבע האלסקני של פאתי העיר גונו.
מובן שגם פה ניצפו דובים..אך אנחנו לא פגשנו..
זהו נפרדים מאלסקה
יום ראשון ה26 ליולי
קצים מוקדם הטיסה בשעה 6 בבוקר
מונית שהזמנו דרך המלון חיכתה לנו ב5
קצת צפוף בזמן אבל אנחנו על המטוס לסיאטל ומשם לסאן פרנסיסקו.
נחיתה בסאן פרנסיסקו בשעה 14:00
מתברר שרק מזודה אחת הגיעה איתנו 2 נשארו באלסקה. לא רצו לעזוב...יכול להבין אותם
התברר לנו שיגיעו למחרת ישירות למלון rex hotel ממש במרכז העניניים ליד union sqware.
התמקמות וסיור קצר להכרת העיר שהגענו אליה .איזה שינוי...
איפה אלסקה ? ואיפה אנחנו?
איזה הבדלים.מתחברים לחיי העיר..מחר מתחילים לחרוש את העיר,שלושה ימים,אבל זה כבר סיפור עירוני רגיל שיסופר במקום אחר.
