הדברים שכדאי לדעת על נפאל ולא תקראו אותם במדריכי הטיולים

על הנופים והחוויות כתבו רבים וטובים ממני, כשהייתי שם הרגשתי שמה שחסר לי זה דווקא הכנה מתאימה לסוגיות היום יום בטיול -; אז באיחור קל הנה הלקחים שלי - 1.יש לנפאלים פתגם -; החיים, ככה הם. בהתאם לפתגם הזה גם ככה המדינה מתוחזקת, חבל -; אבל לפחות כשאתם יודעים את זה אין הרבה למה לצפות מכל מקום שדורש אחזקה (כלומר כל מקום שהוא לא שמורת טבע) -; הכוונה היא לערים, מוזיאונים, תחבורה ואפילו מקדשים ואתרי תפילה. כל מקום שהלונלי מתאר כמקדש עתיק ומרשים הוא שם קוד לחורבה. קחו את זה בחשבון בתכנון הסיורים בתוך הערים. 2.קניות א.שווה להתמקח -; על כל דבר. למה? כי זו ביצה ותרנגולת הנפאלים מבינים שיתמקחו איתם אז הם מראש תוקעים מחיר גבוה ואז מתמקחים והבנתם כבר. כדי להיות הוגנים ממליץ בשווקים ובדוכנים להתחיל מ- 50% ובמוניות באיזור ה- 2/3. ב.מה לקנות? ציוד טיולים (ביגוד, ציוד קמפינג וכד' ראו בסעיף הבא) מפה של הטרק (לא בשביל נייוט אלא יותר בשביל התכנון) צעיפי קשמיר למי שאוהב ופרט למזכרות, וזהו בערך. מחירי האלקטרוניקה בארץ מאוד דומים ואף לעיתים זולים יותר. 3.ציוד -; א.פרט לתרמיל ונעליים (בסעיף הבא) -; ממליץ לקנות שם. האיכות סבירה לחלוטין, והחולצה שקניתי שם לא התפוררה כמו הנורת' פייס המקורית של זו לפני באוטובוס. מעבר לזה גם לציוד מקורי ויקר יש נטייה להיקרע, להאבד, להגנב, להישבר, להתלכלך ולהישכח בדיוק כמו ציוד זול ואז סתם חבל על הכסף ועל המצב רוח. ב.למה להחריג תרמיל ונעליים? פשוט כי עם התרמיל יוצאים מהארץ ולנעליים עדיף להתרגל גם בארץ. עכשיו איזה עדיפים? בתרמיל אפשר פחות להשקיע -; ממילא הפורטר סוחב אותו (זאת לא סיבה להרוג לו את הגב, אבל תאמינו לי שגם הוא לא מבדיל בין תרמיל של 1000 ₪ לכזה ב- 3,000). נעליים -; אני חושב שכאן יש הגזמה פראית, הנעליים שלכם לא יודעות אם אתם בנפאל או בשביל ישראל. כל נעלי טיולים הן סבירות, לא צריך להשתגע. ג.שק שינה -; לי יש ניסיון טוב מאוד עם שק שינה שקניתי בתאמל אצל חנות של אוסטרלי בשם קילרוי -; שווה לשאול, גם כאן לא להתפרע -; עונת התיירות היא במזג אוויר סביר (אחרת ממילא הטרק חסום), צריך לזכור שגם שחלק ניכר מימי ההליכה בטרק הם בגובה נמוך במזג אוויר די חם, וישנים בבקתות ולא באוהלים. ד.הדבר הכי חשוב בציוד הוא שקית מים טובה (כאן מומלץ לקנות אחת כזו של שרש בארץ. ראשית זה דווקא פריט שפחות נוטה להאבד, שנית -; כשהיא מטפטפת זה מבאס את התחת (בייחוד את התחת כי מטפטפת בדיוק לשם). ה.כמה ציוד לקחת -; מבחינת ביגוד אני חסיד של שיטת המינימום -; שני זוגות מכנסיים מתפרקים, חולצה קצרה, גופיה טרמית ארוכה, כובע פליז, כובע רגיל, כפפות, טייץ/געטקעס ארוכים, גרביים, סנדלים סווטשירט ופליז. קחו בחשבון שאם לוקחים פורטר לזוג -; אתם צריכים להסתפק בתרמיל אחד (אנא, לא יותר מעשרים קילו). 4.סויסה -; כוכב הצפון בלב התאמל של הישראלים -; סוכנות נסיעות וקונצרן תיירות נפאלי. הם לרוב אמינים (כלומר הם יכולים להבטיח שהפורטר מדבר אנגלית שוטפת כשפועל המילה היחידה באנגלית שהוא יודע זה YES, אבל בשאר הדברים אפשר לסמוך עליהם). מטעמי נוחות וחיסכון בזמן וכסף מומלץ לרכז שם קניית ציוד (מבחר לא גדול אבל יש הכל במחיר קבוע ונמוך), אינטרנט, החלפת כספים, כרטיסי טיסה, פרמיטים לשמורה, מציאת פורטר ואוטובוס ומשלוח לארץ (למי שחייב). 5.אוכל -; א.בערים הוא סביר (כלומר הרמה של מאפיה גרמנית מומלצת על ידי מטיילים היא הרמה של המאפיות בשופרסל במקרה הטוב וכך גם המסעדות) ב.בטרק הוא מבאס. נדמה שהנפאלים מתנגדים לטעם באוכל. התפריט בגסט האוסים הוא יחסית קבוע ונדמה שלקוח מתוך ספר תרגילים בקומבינטוריקה למתקשים. יש כמה מצרכים קבועים (נודלס, אורז, ירקות, ביצה, עוף) והתפריט מכיל את כל הצירופים שלהם (נודלס מטוגנים עם ביצה וירקות, נודלס מטוגנים רק עם ביצה, נודלס מבושלים רק עם ירקות והבנתם את העיקרון) -; מה שמביא לתפריט עב כרס ולתחושה ביום השלישי שכבר אכלתם את כולו. ג.מה כן מומלץ לנסות -; סטייק יאק (בשביל הניסיון, בג'ומסום) ואת המארס המטוגן. ד.מה לא (בשום אופן לא) -; את האלכוהול הנפאלי (בירה תוצרת בית ויין תוצרת בית -; לא ברור לי ממה הם עשויים). הבירות הנפאליות (אברסט וסן מיגל) הן דווקא אחלה. ה.קלקול קיבה -; כולם חוטפים מתישהו. אין מה לעשות. תמיד טוב שיהיה אימודיום למקרי חירום. ו.הוויסקי בפאבים בקטמנדו ופוקרה -; זול מאוד. זה דווקא אחלה. ז.דאל באט היא המנה היחידה ממנה אפשר לבקש ריפייל. כנראה בגלל זה היא חסרת טעם. 6.חבילת קלפים -; מצרך חובה, יש המון המתנות -; שדה תעופה, תחנות אוטובוס, זמן בגסט האוס. 7.כסף מזומן -; קחו איתכם לטרק לפי ההמלצה של סויסה + 20%. (שמרו אותו גם עליכם) ימנע מכם כל סיכוי להתכלבות ויחסוך מכם המרות בשערים מופקעים באמצע הטרק. המלצה -; קחו יותר דולרים ממה שאתה חושבים ביציאה מהארץ. 8.כמה ללכת ביום? -; יש את גישת הטירונות (כמה שיותר) ואת הגישה הנינוחה (כמה שיוצא). אז רק כדי לעזור בתכנון -; אין הרבה טעם ללכת אחרי 16:00 - יכניס אתכם לשעות החושך, לא נעים, בנוסף זמן ההתארגנות בגסט האוס דורש זמן (מקלחת, ארוחת ערב וממילא הולכים לישון גג ב- 22:00). בנוסף אם עוצרים לצהריים קחו בחשבון שזו עצירה של מינימום שעה וחצי. אנא מכם, חוסו על הפורטר -; ואל תלכו רצוף משש וחצי בבוקר עד 16:00 בלי עצירה לצהריים. המרחק הממוצע בין כפר לכפר באראונד הוא באזור השלוש שעות הליכה. כך שאם הגעתם לכפר בשתיים -; או שתלכו מהר מאוד לכפר הבא (שימו לב רק שקצב ההליכה נוטה לרדת עם התקדמות היום), או שתעצרו -; לא יקרה שום דבר. 9.מחלת גבהים -; הרבה סיפורים מפחידים. בפועל, אם מתנהגים כמו שצריך ונשארים שני לילות במאנאנג -; לא צפויות בעיות. כמו בהרבה דברים מניעה בהרבה יותר פשוטה מטיפול -; אל תשחקו בבריאות. 10.הטרק של האראונד מתחיל מבסיסאר, זוהי עיירה מזרחית לפוקרה. כך שהדרך הכי טובה להתחיל אותו היא אוטובוס (סויסה..) מקטמנדו ישירות אליו. אל תעשו את הטעות שכבר פחות נפוצה ותקנו כרטיס טיסה לפוקרה -; תצטרכו לנסוע את אותו הזמן מפוקרה לבסיסאר.