בדרך לקמבודיה, ווייטנאם , סין

אני רוצה לספר לכם על נזיר שחי במעבה יער הגשם. 60 ק"מ צפונית לאודון תהאני.
באן צ'ונג שמו. כחוש, צנום וערני . באן צ'ונג חמוש בחמישה כלבים ורק אחד מהם שומר את צעדיו. הוא מכיר את כל הצמחים הגדלים במעבה יער הגשם ואת תועלותיהם. את התורה הוא רכש מסבו שהיה הרבליסט. את רוב שעותיו הוא מקדיש לקטיף, איסוף, שימור, ייבוש והכנת תרופות מצמחים. ענפים וקליפות נקצצים ומושרים במים או בכוהל. ריח של תסיסה עולה מהמכלים, ריח משכר. יום תמים ביליתי במחיצתו ואף שאני לא דובר את שפתו, הצלחנו להבין זה את זה. את התכשירים שהוא מכין הוא מחלק לכל החלכאים והנדכאים שלא על מנת לקבל שכר. מי שלבו ידבנו מעניק לנזיר תשורה , מזון או כסף כדי לרכוש ציוד נדרש. יש לו מענה לכל מחלה. לפני שנפרדנו הוא השקה אותי בתכשיר מעורר. כיוון שבקשתי לדעת עד כמה זה מעורר, אז לא נרדמתי