סיכום טיול לחבל טירול באוסטריה ספטמבר 2025
זוג (70+ 67) נסיעה לחבל טירול באוסטריה מה-11 לספטמבר 25 ועד 19/9 - סה"כ 9 ימים כולל ימי טיסות הלוך וחזור.
אשתדל לא לחזור על מידע ו/או נתונים שמופיעים בכתבות אחרות באתר "למטייל" או באתרים אחרים, אלא לתת כמה הדגשים שאולי יוכלו לעזור לאחרים לתכנן את הטיול שלהם,\ כפי שנעזרתי באחרים.
היום הראשון (יום חמישי 11/9/25) טיסה למינכן באל-על. הוזמן כבר בחודש מרץ מהסיבות הברורות בשנת 2025. לפיכך לא נבדקו אופציות שונות של טיסה בחברות שונות. הכרטיסים נרכשו, שוב מאותן סיבות עם ביטוח ביטול של אל-על). בשל העדפות שנצברו עם השנים, אנו נמנעים מטיסות בוקר שהמשמעות להגיע לשדה לפנות בוקר מוקדם ולצאת מהבית ב"אמצע הלילה" העדפה הפרטית שלנו לצאת "יום קודם" בשעות צהרים/אחר צהרים וללון עם הנחיתה.
משכך, יצאנו בטיסה אחר הצהריים (16:00) שמגיעה למינכן בסביבות 19:00). תהליך בדיקת הדרכונים ואיסוף המזוודות נעשה בטרמינל נפרד (טרמינל F) כל אחד יסיק את מסקנותיו הוא.
לאחר משך זמן לא קצר של המתנה למזוודות, יציאה ברגל לאזור הטרמינל הראשי ובהתאם לעיקרון של לינה במקום, הזמנו את הלילה הראשון בשדה התעופה עצמו (מלון הילטון) באמצעות בוקינג בעלות סבירה בהשוואה למלונות אחרים.
היום השני (יום שישי 12/9/25) - בבוקר אספנו את הרכב שהוזמן דרך חברת "אופרן". בדלפק של "יורופקאר" הנציג ניסה לשדרג את הרכב שהוזמן תמורת סכום נוסף + הוספת ביטוחים (שנרכשו בארץ באופן מלא). שראה שלא מצליח, ניבל להציע "דיל" של שדרוג רכב + ביטוחים בכמה מאות יורו נוספים אופן די אינטנסיבי ועיקש. לאחר שלא הסכמנו, קיבלנו את הרכב שהוזמן ויצאנו לדרך.
התחנה הראשונה הייתה מרכז קניות : Riem Arcaden, Willy-Brandt-Platz 5, 81829 München, לצורך ריענון בדרך, ומשם עצרנו בדרך בתחנת דלק ( Schmiedstraße 16, 83607 Holzkirchen, ) לרכוש מדבקה ( וינייטה)Vignette שתאפשר נסיעה בכבישים המהירים של אוסטריה. כל הניווט התבסס כמובן על וויז עם הנקודות והמקומות לאורך המסלול שהוזנו בארץ מבעוד מועד. ברכב שקיבלנו היה גם GPS מובנה, כך שהוא והוויז שימשו גיבוי אחד לשני בכל מהלך הנסיעות.
בדרך עצרנו לארוחת צהרים ששעתה קצת התארכה היות והכביש בדרך היה בתיקון, דבר שיצר קצת עומס ופקקים. הגענו ל Bräustüberl Tegernsee, בצמוד לאגם Tegernsee. מסעדה מאד גדולה עם מספר חדרים/חללים המגידה אוכל גרמני טיפוסי עם מבחר לא נרחב ביותר אבל פתוחה עד מאוחר ותמיד יש בה מקום גם בפנים וגם בחוץ.
משם נסענו ישירות למלון שהוזמן גם הוא ב"בוקינג": Schloss Mitterhart Innhofe 3, 6130. זהו מלון שמורכב משני מבנים האחד חדרים בבניין שהוסב מכנסיה (ללא מעלית לחדרים העליונים) וממבנה חדש בצמוד אליו עם שני סוגי חדרים (בשני גדלים) בסגנון מודרני ומעלית לשתי הקומות העליונות (בכל קומה כ5-6 חדרים בלבד). ארוחת הבוקר מוגשת במבנה הראשון ובאיכות ומגוון ברמה מאד טובה וטעימה. ובעלת הבית קיבלה אותנו בלבביות והייתה נכונה לסיוע בכל מה שנדרש. החדר שלנו היה במבנה החדש). המלון ממוקם בכפר קטן בשם Hofe שעוד לא מספיקים להגות את השם נכון, כבר חולפים על פנין. המלון ממוקם ממש על שפת נהר האיר (Inn) הנהר שחוצה את העיר אינסברוק הנמצאת במרחק של כ-30 ק"מ ממרכז העיר אינסברוק. הכפר והמלון טובלים בשדות תירס (זה מה שגדל בתקופה שהיינו וכמובן צופה אל נוף מדהים ומרגיע של ההרים מסביב. המלון מומלץ בכל פה ולראיה גם הציון הגבוה שיש לו ב"בוקינג". לא רחוק משם, כמה דקות נסיעה, יש מרכז מסחרי קטן עם מספר חנויות משני עברי הכביש ועם בית קפה ומעדניה נחמדה ( Der Bäcker Ruetz) ב: Industriestraße 6, 6134 Vomp.
היום השלישי (יום שבת 13/9). ביום זה נסענו ל"קניון לאוטש" ( Leutasch Gorge) שזה ערוץ נחל עם זרימה של מים בין סלעים, בולדרים, מפלים כאר המים מקבלים צבעים משתנים לאורך המסלול. המסלול מלווה ב"שביל" שחלקו על גבי גשרים וחלקו על פסי מתכת המקובעים לקיר הקניון ומאפשרים הליכה ותצפית על הנחל הזורם מתחת. יש להחנות את הרכב ב: Parkplatz Leutascher Geisterklamm (P19) - Leutasch. ולהקפיד על רכישת כרטיס חנייה במתקן האוטומטי שמקבל תשלום בסלולר. את הפתק שהמכונה מוציאה שמים בתוך האוטו מתחת לחלון הקדמי (כמו בכל המקומות באירופה). השביל לסיור יוצא מ"קיוסק" קטן (עם שירותים מאחוריו) והמסלול הוא מעגלי. ניתן להגיע למסלול זה גם מהצד הגרמני שכן הנחל הזה ממש צמוד ל"גבול" בין אוסטריה לגרמניה. משך הסיור תלוי כמובן במטיילם עצמם כשעה וחצי/שעתיים תלוי מספר עצירות לצילום ומנוחה לאורך הדרך.
לאחר סיום ההליכה המשכנו לעירייה "מיטנוולד" (Mittenwald ) שהיא כבר בגרמניה ואכלנו צהרים ב: Brauereigaststätte Postkeller. ישנה חנייה לא רחוק ליד הסופר Rewe, אבל בחזית המסעדה יש חנייה ללקוחות שראינו אותה רק שהגענו לשם ברגל. לא ארחיב על העירייה והמקום היות ויש תיאורים בפוסטים ותיאורים אחרים שמתארים באופן מדויק את המקום.
היום הרביעי (יום ראשון 14/9)
ביום זה נסענו ל"קן הנשרים". האוטובוס של השאטל יוצא ממקום שנקרא: Kehlstein Busabfahrt, שזה במפלס נמוך (יורדים אליו במדרגות) צפונית למגרש החנייה העליון. קונים כרטיס בקופה ומחכים לאוטובוס הבא כאשר הנסיעה עד החלק העליון סביבות 25 דקות. יורדים מהאוטובוס, נכנסים דרך מנהרה ועולים במעלית לאזור המבונה עצמו. בפועל, מעבר להתרשמות מהמקום ומהנוף ( למי שמגיע ביום עם ראות - שאנחנו היינו היה ערפל שלא היה ניתן לראות מלמעלה כמעט כלום), המקום עצמו על המשמעות ההיסטרית שלו ותערוכת צילומים על ההיסטוריה של המקום - אין מקומות נוספים, כך שאפשר לתזמן את כרטיס הירידה חזרה לכשעה לאחר ההגעה (מיד ביציאה מהמעלית יש מכונה שניתן לתזמן/לשנות את זמן הירידה חזרה על גבי הכרטיס). במקום יש מסעדה לארוחה טיפוסית, שבחרנו לאכול בה לאור השעה המאוחרת שהגענו לשם במקום לחפש מסעדה בעיירה הסמוכה.
לחובבי ההיסטוריה בכלל ושל אירופה במלחמת העולם השנייה יש משמעות לביקור במקום - כל אחד בהתאם לתפישתו.
היום החמישי (יום שני 15/9)
יום זה הוקדש להליכה רגלית (בירידה . . ) בהינטרטוקס (hintertux). המקום הוא הר שעדיין שהגענו אליו בספטמבר היה עוד שלג בפסגות הגבוהות. יש מגרש חנייה גדול ללא עלות למרגלות ההר ויש שלוש תחנות רכבל (בנוסף לתחנה למרגלות ההר). לפיכך יש 3 רכבלים: ממרגלות ההר לתחנה הראשונה, מהראשונה לשנייה ומהשנייה לשלישית. אנחנו בחרנו לעלות לתחנה הראשונה ולרדת חזרה רגלית עד הרכב חזרה, כולל לערוך אורחה קלה בדרך שהצטיידנו מראש היות ולא ידענו כמה זמן ייקח לנו ומה יהיה פתוח.
בתחנה הראשונה יש מפה גדולה עם סימוני ומספרי השבילים ובחרנו לרדת בשביל מספר 16 שנראה לנו גם באורך המתאים וגם בנוף בכלל ולפי מה שקראנו מראש. שהגענו ברכבל לתחנה הראשונה, השילוט לטעמי לא ברור מספיק והיה שלט קטן שהראה לכיוון שבילים מספר 16+ 17. עלינו טיפה מהתחנה והתחלנו ללכת לפי השילוט ומהר מאד נשארנו עם השלט של שביל 17 בלבד. במקום לעצור לחזור לנקודת ההתחלה ולנסות לחפש את השביל הנכון (שצריך לרדת כאשר הרכבל בצד השמאלי שלו) המשכנו בדרך מספר 17 שהייתה דרך סוג של כורכר שהתבררה כמעט כפולה במרחק שכיוונו אליו מלכתחילה. בסופו של דבר כל הדרכים מובילות למטה 😊, אבל למי שבכל אופן חשובה לו הדרך ויגיע למקום נכון יותר להקפיד לאתר את השלט הנכון.
היום השישי (יום שלישי 16/9) - יום באינסברוק העיר. ביום זה התחלנו במרכז הקניות DEZ, ומשם חזרנו למרכז העיר. השארנו את האוטו בחניון במרכז העיר, חנייה תת קרקעית צמודה ל"שוק המקורה" (Innsbruck Altstadtgarage, Österreich, Innrain 4, 6020 Innsbruck) ומהלך כמה דקות למרכז העיר העתיקה לארוחת צהרים ב: Stiftskeller, Stiftgasse 1/7. מסעדה ענקית בחדרי מנזר לשעבר עם מקומות בחוץ ובפנים עם אוכל אוסטרי טיפוסי וכמובן בירה שלוותה בכל ארוחה. בדרך למסעדה ובחזרה עברנו בכל נקודות העניין בעיר העתיקה בהתאם לרשום בכל המקומות. בסה"כ המקומות מאד קרובים זה לזה והעיר העתיקה עצמה לא ממש גדולה.
היום השביעי (יום רביעי 17/9) - היום הזה הוקדש לאזור של עמק האוץ' והתחיל בנסיעה למפל שטובין שבחרנו להגיע אליו מלמעלה ולא לטפס את כל המדרגות מלמטה. לפיכך בהתאם להכוונות באתר נסענו לפי הוויז ל: Gasthof Stuibenfall . השארנו את האוטו במקום לפי ההוראות שהיו כאן באתר וירדנו בין הבתים בשביל, אך לצערנו באותו יום/שבוע ביצעו עבודות אחזקה במקום והגישה לאתר הייתה חסומה לכן הסתפקנו במראה הנחל וחזרנו לאוטו לנסוע בחזרה. באמצע הדרך בירידה, ראינו סוג של מרפסת תצפית מצד ימין, עצרנו באזור החנייה וירדנו ברגל למרפסת זרת וכל המפל התגלה במלוא הדרו עם הנוף של ההרים מסביב והכפרים ברקע - מראות שבאמת אי אפשר לשבוע.
המשכנו לעירייה Umhausen ונכנסנו לאכול ב: Gasthof Krone Umhausen. מסעדה נחמדה ביותר עם אוכל אוסטרי טיפוסי מצוין - מומלץ בכל פה (תרתי משמע . . ). לאחר מכן סיור רגלי קצר בעירייה זו לאורך הנחל בה ונסענו לאקווה-דום מרכז ספא שהזמנו מראש שני עיסויים (גם מומלץ לסיום הטיול), בלי כניסה למרחצאות ומשם לפנות ערב חזרנו חזרה למלון.
היום השמיני (יום חמישי 18/9) - בבוקר יצאנו מיוחד יחסית, נפרדנו לשלום )ודי בצער) מהמלון, עלינו על הכביש המהיר ישירות למינכן והגעו לקראת הצהרים למרכז מינכן. היות והרכב נשכר במינכן, היה עליו מודבקת תווית שמאפשרת כניסה עם הרכב למרכז העיר (בהיבטי של זיהום אויר). בהתחלה עם סימון היעד כחניון במרכז העיר בוויז, קפצה הודעה שהאזור אסור בכניסה. בירור קצר ב Chat-Gpt, מה עושים, קיבלנו הסבר שנדרשת מדבקה שייתכן שנמצאת אם האוטו הוא שכור ממינכן וביקש תמונה של תו אם קיים כזה באוטו. צילמתי "לו" את התן שאכן היה מודבק וה AI אישר שזו המדבקה הנדרשת. השארנו את האוטו בחניון Garage Hoffstatt בכתובת: Sendlinger Str. 10, 80331 München, ויצאנו למרכז מינכן ולקראת ערב נסעו לשדה התעופה, החזרנו את הרכב ולנו עוד לילה באותו המלון של יום ההגעה לקראת הטיסה חזרה לארץ למחרת (יום שישי) בבוקר. גם הצ'ק אין (טיסת אל-על) מתבצע בטרמינל F, טרמינל "מבודד" מאובטח ונפרד עבור טיסות אל - על.
כללי
הנסיעות בנוף הטירולי הינן חוויה בפני עצמה וכל סיבוב וכל כביש הנוף מדהים מחדש על הצבעים, השדות, העיירות המשובצות בו וכל פעם הנשימה נעתקת מחדש.
בכל אחת מהנסיעות הדרכים כללו עליות ועיקולים המחייבים תשומת לב בעת הנהיגה בעליה (פחות להתפתות להציץ בנוף) וגם בירידה חזרה שכן העליות והירידות הן די תלולות במונחי הנהיגה כאן בארץ בכלל ולאור זנב המכוניות שהשתרך מאחורינו בכל פעם. משכך נהגתי מדי כמה ק"מ, לעצור בצד הדרך במפרץ, או בפניה ולתת לשובל המכוניות מאחורי לעבור ואז לצאת לדרך עד הצטברות שיירה חדשה כזו.
בנסיעות בכלל בחו"ל ובמקום כזה בפרט, אנו מעדיפים לנסוע בדרכים צדדיות כדי להנות מנוף והעיירות הקטנות ולא בכבישים המהירים. העניין הוא שהמהירות בכבישים אלו משתנה באופן קבוע מדי כמה ק"מ מ 30 קמ"ש, 40, 50, ועד 80 וחוזר חלילה בגלל אזורים בנויים לכן בדרך חזרה חזרנו ברגע שהתאפשר על הכבישים המהירים אודות למדבקה שרכשנו ביום הראשון לפני המעבר מגרמניה לאוסטריה (אגב, על המעבר לאוסטריה עם הרכב השכור ישנה תוספת תשלום).
באוסטריה, כמו במקומות אחרים משלמים בתחנת דלק סכום מסוים ולאחר מכן מקבלים את ההפרש עם תידלקנו בפחות. בגרמניה, כמו בארץ, קודם ממלאים ואז נכנסים לשלם בתחנה עצמה.
בסוג טיול שכזה עולה השאלה האם לבחור במקום לינה אחד וממנו לנסוע כל יום ולחזור ללון בו (טיול כוכב) כמו שאנו בחרנו, או ללון בכל יום סמוך ל"אטרקציה" / מקום הביקור ולחסוך את הנסיעה חזרה בסוף היום שלעיתים יכולה להיות גם שלוש ויותר שעות ואז לארוז ולפרוק מחדש בכל יום, לשכור רכב שמאפשר לנייד את המזווגות בכל היום ( וגם לא להשאיר אותן "חשופות" במושב האחורי ולנסוע פחות. כל משפחה וכל טיול עם ההיגיון שלו, המרחקים, יכולת הנהיגה. במקרה של טירול - המרחק המקסימלי בשלב התכנון היה כשלוש שעות נהיגה לכל כיוון והאתרים שנבחרו מבין הרבה מאד מקומות איפשרו כך (אגב, בניגוד לטיול בארה"ב בשנה שעברה ששם בכל לילה לנו במקום אחר לאורך המסלול).
