תיאור מסע בבלקן

שלום,

בספטמבר 2012 טיילנו במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר. במהלך תכנון הטיול נעזרנו בפורום ולכן הרגשנו צורך לפרסם את רשמינו על מנת שגם מטיילים אחרים יוכלו להיעזר במידע שנאסף.

המסלול המעגלי שבנינו ארך 17 ימים (+4 ימים בברטיסלבה ווינה) ועבר בסלובניה, קרואטיה, בוסניה וסרביה. מקריאה מזדמנת בפורום ברור לי שיהיו אנשים עבורם המסלול ארוך וקופצני מדי לתקופה של שבועיים -; שלושה. כמובן שהמסלול לא מתאים לכולם אבל אנחנו נהנו מאוד. הטיול התחלק ל2 -; עד דוברובניק טיילנו רק אני וחברתי (זוג סטודנטים בני 25). ושם הצטרפו אלינו הוריי (בני 50+).

יום 1 -; נחיתה בוינה בשעה 9:00 בבוקר. לקחנו את האוטו שהזמנו מראש והתחלנו בנסיעה לכיוון סלובניה. בצהריים הגענו לבלד, לא יכלנו להמנע מטעימה של הקרם שניט המופלא ואחר כך טיילנו סביב האגם ועלינו לטירה. לקראת הטיפוס המצופה אל פסגת הטריגלב הלכנו ללשכת התיירות וגילינו שמזג האוויר למחרת לא יאיר לנו פנים. בלשכה גם הציעו לנו ללכת אחר הצהריים לVintgar Gorge -; טיולון שסגר יום עמוס וארוך בצורה נהדרת. ישנו בצימר של Fanika Štros בכפר Stara Fuzina שגם פינקה אותנו בכוסית שנאפס תמורת 38€ ללילה. בכפר יש מסעדה נחמדה עם אוכל מקומי בשם Gostlina Mihovc, נהנו שם מאוד.

יום 2 -; התכנון היה לצאת לטרק של 2 לילות בטריגלב. אך כפי שנאמר יום גשום מאוד קידם את פנינו. לכן החלטנו להקדים מעט את המסלול ולנסוע למערות Škocjan (שם לא נרטבים). לאחר ביקור של שעתיים במערות הקרבה לגבול האיטלקי פיתתה אותנו והחלטנו שנאכל ארוחת צהריים איטלקית בטרייסטה. לרוע מזלנו, לא חשבנו על כך שמדובר ביום ראשון וכל העיר סגורה. בדיעבד זאת הייתה הארוחה המאכזבת ביותר בכל הטיול, לפחות הגלידה שאכלנו אחר כך ברחוב הרימה את מצב הרוח. את העיר הגדולה ניצלנו גם להצטיידות לקראת הטיפוס. חזרנו לStara Fuzina וציפינו למחרת.

יום 3 -; ב6:00 בבוקר לקחנו מונית לRudno Polje (התכנון היה לחזור רגלית לStara Fuzina) ומשם התחלנו לטפס. במהלך היום פגשנו הרבה מאוד אנשים ועם חלקם שוחחנו, חלק היו מאוד מופתעים לשמוע שמגיעים מישראל לטייל במדינתם. באזור השעה 14:00 הגענו לבקתה הגבוהה ביותר -; Dom Planika, בה הזמנו מראש חדר (30€ לאדם בחדר זוגי, 20€ במעונות), והחלטנו לנסות להמשיך לפסגה. אחרי רבע שעה הגוף אותת לנו שהגזמנו וחזרנו לבקתה. פגשנו חבורה סלובנית שטיילו אתנו במהלך היום וקבענו לצאת יחד ב06:00 בבוקר לפסגה.

יום 4 -; ב6:00 בבוקר התחלנו לטפס ולאחר 3 שעות הגענו לפסגה. מלבד היופי שהקיף אותנו לאורך כל הטיול הרגשנו גאווה וסיפוק על כך שעמדנו במשימה והתחלנו בירידה ארוכה מאוד -; יותר מ2000 מטר ירידה (לא מומלץ לעשות את זה ביום אחד) בסביבות השעה 17:30 הגענו לאזור קניון Mostnica ולמזלנו תפסנו טרמפ עם זוג גרמנים חזרה לStara Fuzina, והישר למקלחת.

יום 5 -; מאחר שכבר ביקרנו במערות החלטנו לנסוע דרומה ולחצות את הגבול לקרואטיה. היעד הראשון שלנו היה העיירה Rovinj. עיירה חמודה שבה לראשונה מצאנו דוכן בורק, סיפור אהבה שנמשך עד סוף הטיול. המשכנו לעיר Pula, טיילנו ברחבי הפורום הרומאי ולבסוף הגענו לאמפיתאטרון המרשים. בפולה גם הצטיידנו בסים לגלישה בלבד של חברת VIP תמורת 10 קונות ליום. לפנות ערב המשכנו בנסיעה לאורך החוף והגענו לאופטיה. אנחנו לא התרשמנו מאופטיה - סוג של אילת מבחינתנו. ועל כן כמו באילת הסתפקנו בצמר גפן מתוק על הטיילת. ישנו במלון Residenz תמורת €48 ללילה, אין בחדר מיזוג אבל מזג האוויר היה נוח והנוף מקסים.

יום 6 -; עצירה בבוקר בשוק של Rijeka להצטיידות, הצצה קטנה לשוק הדגים וממשיכים בנסיעה לכיוון פליטביצה. לא ניתן לתאר במילים את היופי של המקום ועל כן רק אציין שבמשך 5 השעות שהיינו לא הפסקנו להתפעל. לאחר הביקור בפליטביצה המשכנו בנסיעה לזאדאר. בזאדאר ישנו בחדר במיקום מצוין ששייך ל Anita Mijic תמורת 50€. טיילנו בערב ברחובות העיר העתיקה ומצאנו עיר תוססת וכיפית. סעדנו בפיצריה מצוינת שלצערי איני זוכר את שמה ולא מצאתי אותה בעזרת גוגל.

יום 7 -; את הבוקר הקדשנו לסיור בעיר העתיקה של זאדאר -; לטעמינו זו אחת מן הערים היפות והנעימות שעברנו בהן בטיול. אחר כך המשכנו בנסיעה אל הפארק הלאומי קרקה. אמנם הצבעים אינם כמו בפליטביצה אבל עוצמת המים מורגשת היטב, מצד שני שמחנו לראות שאפשר להיכנס למים והצטרפנו לעשרות המתרחצים. לאחר מכן נסענו לצד השני של הפארק לRoski Slap אבל התאכזבנו לגלות שבספטמבר הזרימה חלשה כל כך עד שהיינו צריכים לשאול את העובדים במקום איפה המפלים. כפיצוי עצרנו בנקודת תצפית לאי Visovac שם פגשנו 2 דייגים ומשפחה שמאכילה ברבורים. החלטנו ללון בשיבניק ואחרי סיבוב קצר באזור המרינה מצאנו חדר (די דל) לישון בו. אחרי שהתארגנו יצאנו לחפש ארוחת ערב וראינו מסעדה קטנה ושמה Pelegrini ממש ליד הכנסייה, לאחר מכן הסתבר לנו שהיא נבחרה לאחת מחמשת המסעדות הטובות במחוז דלמטיה. אפשר לשבת בחוץ ליד המדרגות וליהנות מבריזה של ערב ואוכל טוב. מנת דג ים עם פירה לימוני מומלצת מאוד.

יום 8 -; כמו כל יום את הבוקר פתחנו במאפיה (Pekarna Dalma ברחוב Kralja Zvonimira 104 למתעניינים) ובורק יוצא מן הכלל. הכיוון היה ספליט ובדרך החלטנו לבקר בטרוגיר. מסתבר שבשבת מתבצעת החלפה מסיבית של תיירים וכל האזור שסובב את העיר העתיקה היה פקוק לעייפה, אחרי שעה של התברברות ופקקים נכנסו לטייל בעיר שדמתה לשאר ערי החוף הקרואטיות. המשכנו לאתר ההיסטורי סאלונה (כמו שציינתי אני מחובבי הז'אנר), אך עקב חום כבד החלטנו לקצר את הביקור ולהמשיך לספליט. כבר בהגעה לפרברים הבנו שמדובר בעיר גדולה ורצינית. בתור חובב כדורגל מושבע נדהמתי לגלות את הסמל של היידוק, הקבוצה המקומית, מונצח בכל מקום. ראשית נסענו לנמל כדי לברר מתי המעבורת האחרונה לאי בראץ ואחר כך נכנסו לעיר. הסיור החל בארמונו של דיוקלטיאנוס שהוא בעצם מתחם גדול ויפהפה שהיווה את חצר המלכות. והכל בנוי מאבן לבנה ומבריקה שנותנת תחושת פאר. למרות שהיה יום שבת החלטנו לנסות את מזלנו ולעלות לבית הקברות היהודי, שכמובן היה סגור. הופתענו לגלות בבית הלוויות פאב/קיוסק ושמחנו לגלות נקודת תצפית נהדרת על העיר וכמובן סמל גדול של היידוק על אחד הבניינים הגבוהים. עלינו על המעבורת לבראץ ולאחר מספר דקות החלה סופת ברקים שלא נפסקה עד שהגענו בנסיעה לעיר Bol בצידו השני של האי. ישנו בחדר נהדר אצל Antonijela, שבעלה היה נחמד ובא לאסוף אותנו אחרי שלא מצאנו את המקום.

יום 9 -; מזג האוויר האיר לנו פנים בבוקר והיום הוקדש לרביצה בחוף המפורסם Zlatni Rat. בחוף דוכני אוכל רבים והמים חמימים ונעימים. את היום סיימנו בארוחת ערב בBol. בין 2 המסעדות שניסינו בעיירה המוצלחת יותר היתה Dalmatino. ניוקי עם פרושוטו מקומי וכמהין מומלץ.

יום 10 -; בבוקר נסענו להר הגבוה באי -; Vidova Gora, לאחר הליכה קצרה מגיעים לפסגה ומשם נוף יפה. לא מקום שהייתי מגיע אליו במיוחד. לאחר מכן נסענו לSumartin, משם יוצאת המעבורת לMakarska. מאחר וקבענו להיפגש עם הורי בדוברובניק באותו היום התחלנו בנסיעה דרומה. לרוע המזל, האוטוסטרדה נגמרה בשלב כלשהו והנסיעה הפכה לאיטית. לבסוף הגענו בסביבות השעה 15:00 לדוברובניק ונפגשנו עם הוריי. יצאנו לטייל בעיר, תחילה בבית המרקחת העתיק ובמוזיאון בארמון הרקטור, בו שהה מנהיג העיר בימי כהונתו, ואחר כך עם סיור מודרך באנגלית תורת סכום סמלי. הסיור יוצא בשעה 17:00 משער הכניסה. לאחר הסיור ביקרנו בתערוכה של תמונות מהמלחמות בבלקן, וגם בבית הכנסת. את ארוחת הערב סעדנו במסעדת הדגים Proto. בהמלצתו של מדריך הסיור סיימנו את היום בגלידריה Dolce Vita, הגלידה היתה מצויינת. בעזרתם האדיבה של ההורים לנו במלון הילטון -; אימפריאל המפואר.

יום 11 -; אחרי ארוחת בוקר נדיבה במלון, התחלנו את היום בטיול על חומות העיר. תוך כדי הטיול הרגשנו כי חם מהרגיל ואת הסיבוב סיימנו מזיעים אך מרוצים. התרשמנו מהכנסייה הגדולה והקתדרלה וקינחנו בגלידה(לא מבריקה). אחר הצהריים התחלנו בנסיעה אל הלא נודע -; בוסניה הרצגובינה. במהלך הנסיעה שמתי לב שגם אחרי שעברנו את הגבול עדיין ניתן היה לראות מפעם לפעם דגלים קרואטים שכן רוב תושבי אזור זה ממוצא אתני קרואטי. היעד היה העיר Ljubuški אליה הגענו לקראת ערב ונחתנו במלון Hum, היחיד שמצאנו באינטרנט. למרות דירוג של 2 כוכבים בלבד ועישון כבד בלובי המלון היה מצויין, חדרים גדולים ונקיים וצוות שמאוד השתדל. בהמלצת פקיד הקבלה נסענו לאכול במסעדת הדגים Bago, בארוחה מעולה שהתברגה בקלות בטופ 3 של הטיול.

יום 12 -; התחלנו את היום בטיול קצר במרכז העיר, מצאנו בורקיה (כמובן) ולידה חנות נעליים שהלהיבה את הנשים ויצאנו בשלל רב משתיהן. לצערנו, כנראה בזמן קניית הנעליים נדפק כרטיס הזכרון של המצלמה וחצי התמונה האחרונה שלנו מבוסניה היא מהחנות. נסענו למפלי קרביצה ואחרי הליכה קלה של כ15-20 דקות מגיעים למפלים המרשימים. מזג האוויר הקריר בליווי טפטוף קל גרם לנו לוותר על רחצה במים והסתפקנו רק בצילומים. היעד הבא היה העיר מוסטר אך לפני כן הוחלט לעצור במוקד העלייה לרגל Medugorje. בשנות ה-80 מספר נערים יצאו לטיול ביער סמוך לעיירה וכאשר חזרו סיפרו כי הבתולה מריה התגלתה לפניהם ביער. מאז האתר הפך למוקד עלייה לרגל עבור כל בני הדת הקתולית והמקום היחידי בבוסניה עם תשתיות תיירות נרחבות הכוללות שלטים בכל השפות הרלבנטיות (ספרדית, צרפתית, איטלקית, פולנית וגם לכבוד האירים -; אנגלית). בגדול כל העיירה סובבת סביב העלייה לרגל ומשובצת בחנויות עם דברי דת מכל המינים והסוגים. לאחר ביקור קצרצר בכנסייה הראשית המפוצצת תיירים ולאור הגשם שהתחזק החלטנו להמשיך בנסיעה. בצהרי היום הגענו למוסטר -; הגבול בין בוסניה להרצוגובינה ובעצם הגבול בין מזרח למערב. התחלנו כמובן בגשר המפורסם (והמשוחזר) ואחר כך המשכנו לטיול בעיר העתיקה שכלל כניסה לאחד המסגדים ועליה לתצפית מרהיבה מהצריח, טיילנו גם מעט בעיר החדשה ולראשונה נחשפנו לתוצאות המלחמה -; בניינים שלמים עומדים הרוסים ומופצצים במרכז העיר קרוב ל20 שנה. אחר הצהריים סיימנו את הסיור במוסטר והמשכנו בנסיעה לכיוון סרייבו. בסרייבו ישנו בדירה שמצאנו באינטרנט, 3 דקות מהמדרחוב הראשי של העיר ברחוב Logavina 26. תמורת 50€ ללילה קיבלנו דירה ענקית במרכז העיר שכללה 2 חדרי שינה ומטבח. בעל הבית טאריק השאיר לנו גם בקבוק גדול של הבירה המקומית אבל משום מה רק 3 מגבות. יצאנו לסעוד את ליבנו בקבבים (cevapcici) המפורסמים של סרייבו, לפי המלצת הספרים החלטנו להמר על Zeljo, בעוד יומיים נבין את הטעות. את הערב סיימנו במנת גלידה קטנה בקונדיטורית Egipat, שלהם 5 טעמים וכולם בצבע חום!(כולל לימון)

יום 13 -; את חצי היום הראשון העברנו ביחד עם המדריך Senan שמצאנו בעזרת טיפ מהאתר. הסיור היה מרתק ונתן זווית אישית על המלחמה והמצור על העיר. התחלנו בנסיעה למוזיאון המנהרה. הוא נמצא מחוץ לעיר בבית שאליו הגיעה המנהרה מתוך העיר הנצורה ומסביר למה המנהרה הייתה נחוצה ואיך היא נבנתה, וכולל הליכה של כמה מטרים בתוכה(שמעלה אסוציאציות לתמונות של מנהרות רפיח ממהדורות החדשות). לאחר מכן סנאן לקח אותנו לבית הקברות היהודי הישן של סרייבו ובדרך סיפר על הפתיחות והסובלנות שסרייבו ובוסניה התגאו בהן עד המלחמה. אחר כך המשכנו במרכז העיר ועברנו במקומות שונים בהם: המסגד הגדול, השוק, המוזיאון היהודי, פינת הרחוב שבו נרצח הנסיך פרדיננד ועוד, בקיצור שווה כל שקל. בערב ביקרנו בכנסייה האורתודוקסית ועשינו טיול לאורך הנהר, ולבסוף סיימנו בבית הקפה Europa שם אכלנו תופחיה -; תפוח מבושל בסירופ וממולא באגוזים וקצפת.

יום 14 -; את הבוקר פתחנו בסיבוב קניות ומזכרות במרכז העיר. הבוסנים מתמחים בכלי נחושת ופינג'נים וכמעט בכל פינה יש חנות מתמחה. אנחנו נכנסו באקראי לחנות כלשהי שבה המוכר בדיוק הכין כלי חדש וכך זכינו בהסבר והדגמה, כולל חריטה מיוחדת כבקשתינו. את ארוחת הצהריים אכלנו בהמלצת המדריך סנאן בקבביית Ferhatovic וההמלצה הוכיחה את עצמה. הקבבים היו עסיסיים וטעימים. ניתן לבחור מנה של 5,10 או 15 קבבים (בערך בגודל אצבע) שמגיעה עם פיתה תפוחה והמון בצל, ניתן לבקש גם תוספת קיימאק בצד. את הטיול בסרייבו סיימנו במוזיאון הלאומי -; בו ניתן לראות מרחוק את הגדת הפסח המפורסמת של סרייבו. במוזיאון גם גן בוטני חביב ומבחינתנו גולת הכותרת הייתה החלק האתנוגרפי. לאחר הביקור במוזיאון יצאנו לדרך לכיוון Zlatibor -; עיירת סקי בסרביה שקרובה לגבול. מיד עם היציאה מסרייבו עברנו ל"רפובליקה סרפסקה" -; החלק הסרבי של בוסניה, המסגדים התחלפו בכנסיות ושלטי הדרך נכתבו בקירילית בלבד. התכנון היה לעשות מסלול רגלי של שעתיים-שלוש בקרבת העיירה. אך כשהגענו ראינו מספר מקומות שמשכירים טרקטורונים ורכבי באגי ונדלקנו, הבעיה היחידה הייתה שלא מצאנו מסלול מסודר אבל בסך הכל היה כיף. את הלילה בילינו בצימר חדש -; Villa Natural Wood(אנחנו היינו האורחים השניים) שבו היו 2 חדרי שינה תמורת 65€.

יום 15 -; בעלוני המידע של לשכת התיירות של זלטיבור נכתב כי יש בכל יום שבת יריד פרושטו באזור, אך חיפושינו אחריו העלו חרס. התחלנו בנסיעה לכיוון בלגרד כאשר בדרך עצרנו בעיר Užice. סיבוב קצר בשוק שכלל קפה ומגוון מאפים והמשכנו בדרך. הדרך לבלגרד אינה ארוכה אבל הנסיעה בה איטית. בצהריים הגענו למלון Excelsior הסמוך לפרלמנט. עם הגיענו שמנו לב כי יש נוכחות מוגברת של משטרה שהחלה אט אט לסגור את הרחובות הסובבים, התעניינו בקבלה והסתבר שטקס סיום קורס קצינים עומד להתחיל. צפינו בטקס יחד עם המוני סרבים שביניהם הנשיא, בישופים ונספחים צבאים זרים. לאחר שעה קלה המשכנו בדרכנו לכיוון מרכז העיר והמדרחוב הראשי. העיר היא עיר אירופית גדולה, עם שדרות רחבות ובניינים גדולים -; לי היא הזכירה קצת את בודפשט עם פחות ליטוש. בלשכת התיירות היו מאוד נחמדים והמליצו לנו על מספר מקומות לבקר בהם. המשכנו בהליכה איטית עד לקלמגדן, אזור של פארק גדול וטירה. המוני אנשים היו ברחובות ובפארק ויצרו אווירה נהדרת. אך אז גילינו כי לא ניתן לצפות בתמונות שצילמנו בארבעת הימים האחרונים.

יום 16 -; היום הוקדש לחרישה מסיבית של העיר. ביקרנו במוזיאון טסלה -מומלץ! כולנו נהנו מאוד, אבל כדאי לבדוק מראש מתי יש סיורים באנגלית. בכנסיית St. Sava העצומה אך עירומה מבפנים. בשוק הצבעוני (שם קנינו ממוכר לבנוני מכשיר מיוחד להוצאת הבפנים של הפלפל ואיחלנו אחד לשני שנזכה לשלום), אגב אם מישהו מתגעגע בקרבת השוק יש מסעדת חומוס בשם "תל אביב" (סגורה בראשון). ברחוב skadarlija הנחמד וגם בהשראת סרייבו במוזיאון האתנוגרפי עליו אפשר לוותר. לקראת אחר הצהריים הגענו שוב לטירה. ניתן היה לצפות מחומותיה על החיבור המרהיב של שני הנהרות -; הדנובה והסאבה, ופשוט להירגע. בערב כבר היה פחות רגוע אחרי שבמשך כשעה לא מצאנו את מפתחות המכונית, אבל בסופו של דבר הם נמצאו בגלידריית Pelivan הסמוכה למלון, אגב הגלידה מצוינת.

יום 17 -; אחרי לילה קשה שעבר על כוחותינו וכלל הקאות רבות התחלנו בנסיעה ליעד האחרון -; נובי סאד. עקב העובדה שהרגשנו רע ולא ישנו בלילה קיצרנו את הביקור וביצענו גיחה קצרה לבית הכנסת המפואר (הכניסה היתה סגורה אבל בביתן ליד היה מישהו שהסכים לפתוח לנו את הדלת) ולמדרחוב הראשי בעיר. מסרביה חצינו את הגבול להונגריה, אירוע שלקח כשעה וחצי עקב בדיקות קפדניות לקראת הכניסה לאיחוד האירופי -; כדאי לקחת זאת בחשבון.

1.רכב -; קיימת בעיה רצינית להכניס רכבים לבוסניה ובעיקר לסרביה, לא מצאנו אף חברה אוסטרית שהסכימה לעשות זאת בסכום סביר. לעומת זאת מצאנו חברה סלובקית קטנה שהשכירה לנו סקודה פאביה תמורת 20€ ליום בלי שום בעיה. בתוספת 20€ נוספים הוא גם הגיע לשדה התעופה בוינה. האיש שהביא לנו את הרכב לא ממש ידע אנגלית, אבל התכתובת באימייל הייתה בסדר. לחברה קוראים AutoCarlo והאתר שלה http://www.autocarlo.sk/en/index.php

2.לינה -; הלילות היחידים שהזמנו מראש היו הראשונים בסלובניה, הדירה בסרייבו והמלונות בדוברובניק ובלגרד. באנו מהארץ עם רשימה של מקומות שמצאנו באינטרנט לפי התקציב שהגדרנו לעצמנו ובכל יום התקשרנו לבדוק אם יש מקום. אנחנו לא חיפשנו מקומות עם ארוחת בוקר ובכל כפר/עיר מצאנו מאפיה שסיפקה לנו ארוחת בוקר מצוינת.

3.אופי הטיול -; כמו שציינתי הטיול לא מתאים לכולם, בילינו בכל יום לפחות שעה נסיעה ברכב. מצד שני אני חושב שדווקא באזור הזה היה ערך מוסף גבוה מאוד למעבר בין המדינות והבנה טובה יותר של הקונפליקט מכל הצדדים.

 גלידה- מדינות יוגוסלביה לשעבר מתמחות בגלידה וכמעט לא היה יום בטיול שלא לווה בהפסקת גלידה או שתיים, מומלץ בחום

4.קרואטיה וסלובניה-; בסלובניה ביקרתי בעבר ולכן היקף הטיול היה מצומצם. בקרואטיה מרגישים שהמדינה חיה על תיירות -; לטוב ולרע. בנוסף אנחנו הרגשנו שערי החוף בקרואטיה די חוזרות על עצמן ואפשר להסתפק ב2-3.

5.לנוחות אני מצרף את רשימת המלונות והמסעדות שציינתי: