ירח הדבש שלנו התחיל והסתיים ביוון, אבל איפשהו באמצע, אחרי שבועיים מדהימים בצפון יוון, הגענו לאי פאקסי שבקצה הצפון-מערבי של יוון. שם גילינו לאן זורמות כל היאכטות עם התיירים מהסוג שפחות משתלב בטבע והחלטנו לחתוך להיפך הגמור של פאקסי, שנמצאת במרחק יריקה - אלבניה. לא ידענו עליה כלום, לכל היותר כמה טיפים שקראנו באינטרנט... אבל לפעמים שינוי יכול להיות מאוד מרענן אז החלטנו פשוט ללכת על זה! אמרנו ביי-ביי לקדמה ולמאה ה-21 (ולעתים גם למאה ה-20, 19, 18, 17...) וקפצנו על האוטובוס לגבול עם אלבניה.
להלן תקציר המסע בן ה-12 שעות שעברנו בדרך לעיר הבירה טירנה: מהגבול לקחנו עוד אוטובוס לעיירת הנופש sondre ומשם פורגון furgun (מיניבוס ציבורי לא חוקי בעליל, בדיעבד עדיף היה לנסוע באוטובוסים המורשים, שנוסעים בדרכים הראשיות ולא בדרכים הרריות, איפה שאין שוטרים) עד לעיר הבירה טירנה.
אחרי נסיעה כה ארוכה, כל מה שרצינו היה לישון וזאת אכן עשינו, במלון baron החביב. ביום הבא אספנו את הרכב שהזמנו מבאדג'ט והמשכנו בנסיעה צפונה. היעד הראשון היה שקודר, עיר גדולה יחסית שיש בה טירה, נהר, נוף של הרים רחוקים והכי חשוב (בשבילנו) - אגם ממש יפה! חלפנו על פני העיר, התמקמנו באתר קמפינג על האגם והעברנו את שאר היום במעבר בין האגם לכיסא הנוח שמולו. יש לציין שאלבניה לא פחות חמה מישראל בקיץ, אולי אפילו יותר והאגם הוא ממש מפלט מהחום - נקי, טבעי ולא מפותח כמעט בכלל (בוודאי מזכיר את הכנרת לפני כמה עשורים טובים), כך שהשקט והשלווה שם מושלמים. הטמפרטורה של המים נעימה מאוד, כמעט חמימה. בכל מקרה, אלבניה מלאה במקורות מים - חופי ים (הריביירה האלבנית), אגמים ונהרות, כך שתמיד אפשר למצוא מקום להשתכשך, אם רק מחפשים.
אחרי ארוחת ערב טובה במסעדה שבאתר הקמפינג ולילה של שינה מתוקה, חזרנו לשקודר הסמוכה וחקרנו את מסתרי הטירה שמעליה, טירת שקודר. היה חם והאתר מוזנח למדי, אבל הייתי ממליצה לבקר בו אם אתם בסביבה - הנוף ממנו מקסים והאתר עצמו בכל זאת נחמד. מכיוון שהחום הרג אותנו ולהיסגר בתוך מקרר גלידות לא היתה אופציה, לצערי, החלטנו להמשיך לאזור ההררי, שנמצא ממש מול שקודר. ההרפתקה האמיתית של הטיול מתחילה עכשיו.
בורחים מהציוויליזציה המערבית לאלבניה ההררית!
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
