כרתים חמישה ימים- חזרה לשנות השמונים

אנחנו שני הורים, שתי בנות ותינוק אחד- חיפשנו יעד קרוב ונוח בלי יותר מדי כאבי ראש.
התלבטנו בין בולגריה לאיי יוון והפור נפל על כרתים.
מזמן לא ראיתי כ"כ הרבה מלונות בשטח יחסית מצומצם. אז מצמצמים.
מלון על חוף הים- קרוב למרכז תיירות אבל לא עליו, רמה טובה, לא חלק מהדילים של הסוכנויות.
וכך הגענו למיטיס לגונה- מלון באניסראס שנמצא שני ק"מ מכרסוניסוס. זו השנה השניה שהוא פועל ואף סוכנות תיירות עוד לא הצליחה לשים עליו את היד.
תיאור נרחב יותר יגיע בהמשך (ובטריפאדויזור).

 בגלל שאין טיסות סדירות ישירות נאלצנו להסתפק בצרטר בלב דופק אבל מה אומר ומה אדבר- הכל דפק כמו שעון, חוץ מהקדמה פראית של הטיסה הלוך כך שבאחת בלילה כבר יצאנו עם נשינו וטפינו.

שדההתעופהשלכרתיםנראהכאילונלקחמתחילתשנותהשמוניםבארץ, מה שנכון יהיה לומר על כמעט כל המדינה, אבלגםהתורהמייאששלביקורתהדרכוניםעברבשלוםותוךעשריםדקותהגענולמלון. אמנםהתקבלנובחיוכיםעמוקיםאךכלזאתלאעזרלנוונאלצנולהמתיןכשלושוחצישעותלחדר. הקיצר, סגרנו 38 שעותללאשינהאבלזהלאהפריעלנולהנותמברכותמיהמלחוהמסעדותהשונות.לגבי בריכות המלח- בהתחלה סלדנו מהן אבל הסתבר שזה פתרון לא רע בכלל! אין ג'וקים וכד' ולא צריך כלור. זהלא היה יוםחוויתיבמיוחדאבלצריךלהגיעאיכשהו.. בתמונהרואיםאתצעירבנילא יודע עם מה להתחיל בהכל כלול שבמלון .


הבוקר הגיע ויצאנו לטיול רגלי מאניסארס לחרסוניסוס. לקח שעה וטיפה במזג אויר חם. להגיד שזה טיול מדהים יהיה רחוק מהאמת אבל יש רגע בו המפרץ וההרים נפתחים לפניך וזה בהחלט מרשים. המשפחה לא סלחה לי שבשביל רגע אחד התשתי אותם כל כך. קפצנו לאקווריום בחרסוניסוס ובני החליט לנסות ולצוד איגואנה (ראו תמונה). לא נראה לי שהבעלים הנחמדים היו מאושרים מכל העסק. אגב- עיברית היא שפה בולטת מאוד בכרתים- ביחוד בחרסוניסוס וגם באקווריום הקטן, גם בסוכניות השכרות רכב ועוד- השפה העיברית מקבלת יצוג בולט ומשמעותי.


שכרנו רכב ומדריך ועלינו לטייל ברמת לסיטי, וטוב שעשינו כך. הדרכים מפותלות, רחוקות מהאיכות של הארץ ומערב אירופה, והשילוט מוזר ובעייתיי במקרה הטוב והנוף יפה מדי בשביל להתעסק בלחצים הנובעים מהנ"ל.

 התחלנו במערת דיקטי שבה לפי מסורתם נולד זאוס ואילולי חמורים במחיר מופקע היינו מתמודדים לא רק עם התינוק בעליה משמעותית אלא גם עם שתי בנות שרכבו את העליה בכיף. הירידה למערה מרשימה ושווה כל רגע. משם המשכנו למוזיאון הפולקלור בסנט גורגיאוס ששימר, באופן מדהים- את צורת החיים הישנה ברמה בפרט ובכרתים בכלל. למשל- בתוך הבית היה חדר לסוס :-) הערה מענינת- ביוון יש פיקוח על מחירי מכסימום ושלישית מים מינרליים ליטר וחצי מקוררים עלו פחות מעשרה שקלים. נראה אתכם מוצאים מחיר כזה בארץ...אולי בשנות השמונים... משם עברנו דרך סנט ניקולאוס עם האגם החמוד,מאליה, סלידה וחרסוניסוס שנראות כמו הטיילת בטבריה ב...שנות השמונים.

היום ירדנו לדרום כרתים לחוף ליד מטלה ורחצנו במפרץ טבעי ויפה ונקי . החויה היתה יוצאת דופן כי בזמן שאנו רוחצים בים הלובי בשלושים מעלות מעלינו ניתן היה עדיין לראות שאריות שלג בהרים הגבוהים שבכרתים.


המדריך לקחת אותנו לארוחה במסעדה משפחתית ומקומית ואחרי הארוחה עשינו סיבוב במסעדה עצמה. מלבד העובדה שהמבנה של המסעדה היה זהה לבית המשומר שראינו אתמול במוזיאון הפולקלור מסתבר שרבים מהמקומיים מתגאים בעמידה שלהם מול הגרמנים במלחמת העולם (ראו- הקרב על כרתים שנמשך כ-10 ימים עקובים מדם). בתוך כל בית, מסעדה או מוסד שהוא תוכלו לראות רובים עתיקים ששימשו אותם עוד במרד נגד הטורקים (פלא שלא הצליחו לעמוד מול הגרמנים?), פצצות מהתקופה, סכינים ואפילו משוטים ששימשו אותם להתנגדות. מצד שני- הם טוענים שללא הכיבוש הגרמני לא היו להם הכבישים שיש להם היום. מסתבר שהיוונים מצפים לעזרה מבחוץ לא רק היום- אלא תמיד והם לא סומכים על היוזמה שלהם לקידום דברים. ישנם שני סיפורים ששמענו ממלחמת העולם השניה- אחד הינו על כך שהגרמנים העלו את כל היהודים מכרתים על ספינה (של דייג מקומי כמובן, חלילה משלהם) וליד האי דיה הפציצו אותה והטביעו אותה. הסיפור השני הינו על כפר קטן שבו דרשו הגרמנים מהארכיבישופ וראש העיר לכתוב רשימה של כל היהודים בכפר. הוגשו להם שתי רשימות בהם הופיעו שני שמות- של הארכיבישופ ושל ראש העיר. הגרמנים הוציאו אותם להורג במקום.

 קינחו באקווריום של הרקליון בעוד אנו עוברים במעברים של הרים גבוהים ונופים המזכירים מאוד את הנוף בבית, כפי שהיה ב...שנות השמונים..


המבנים החדשים נראים עתיקים, הכבישים משובשים והכל ללא תחזוקה ראויה. איך זה יכול להיות שבחניותשלמרכזהכנסיםהראשישלכרתיםצומחתעשביהואיןאיששינקש? איךזהשהאמריקאיםהשאירובסיסצבאיענקעלהחוףוכלמהשעשו הכרתיים זהלתתלולההרס ולשיםבאמצעשלואקווריום? איךזהשהאזורהכיתיירותיבכרתיםנראהכמוטבריה מלפנישלושיםשנה? איךזהשישלהם מכרהזהבעמוסואיןמישיחצוב? איךזהשישלהםהרים שלאלפייםחמשמאותושלגודרךיחידהאליושגםהמקומייםמשתדליםלאלקחת (המדריך המליץ לנו בחום לוותר על העליה לאנויה כיוון שגם הם לא חשים בטוחים בדרך הזו)? אוליהתשובהעשויהלהסביראיךיווןהגיעהלפשיטתרגל. ליאיןתשובה.

למחרת ויתרנו על קנוסוס ועל שייט תיירותי וניסינו לחקות את התיירים הארופאים (להלן- הלובסטרים) בבטן -גב. כנראה הנ"ל מעולם לא שמעו על מלנומה וסכנות החשיפה לשמש. פשוט זוועה...

למחרת- מונית לשדה התעופה (שוב- מזמן לא ראיתי כזה דוחק, צפיפות והמולה בשדה תעופה. הארגון מהם והלאה...) ושוב הצרטר יצא בזמן ובנוחות.

בדרכים ראינו הרבה עתיקות מינואיות ואין ספק שיש עוד הרבה שלא ראינו בכרתים- קנוסוס, דיה, איופטרה, חניה, רתימנון, כפרים מיוחדים שהיו ברשימות שלי אבל בהחלט טעמנו את כרתים וראינו את השלד העיקרי. לומר שהתרשמנו מאוד? לא במיוחד, במיוחד צבט בלב לראות את הנשים הזקנות ברמת לסיטי עומדות ומנסות לסמן לתיירים לעצור כדי לקנות דבש וכד'. מזכיר מאוד את כפרי הדרוזים בחיפה מלבד העובדה שהדרוזים לא רודפים אחרי הקונים הפוטנציאלים.
אני מקווה מאוד שכרתים תצלח את המשבר הכלכלי של יוון וכי אחוזי האבטלה של אתונה וסלוניקי לא יגיעו לאירקליון. מה שכן- אין ספק שהם זקוקים ליוזמה ישראלית. מענין אם מישהו ירים את הכפפה לעזור להם ולקדם אותם- הם בסך הכל במרחק שעה ורבע מכאן :-)

 לגבי המלון- הבחירה היתה מוצלחת מאוד. מלון נקי, גדול, בעל אפשרויות מגוונות, בריכות רבות, צוות נעים בעל תודעת שירות גבוה- אין לי מילה רעה.



לחמישה ימים של שקט- כרתים היא בחירה לא רעה בכלל!
 תהנו...