טיול לפיליפינים, מאי 2024

לפני שאני צולל לחוויות הטיול, אני מבקש לשתף מעט בלבטים שקדמו לו שנגעו בעיקר למועד ולהרכב המשתתפים, שתי החלטות שהן, כאילו, בלתי תלויות אך בסופו של דבר משפיעות זו על זו.

התחלתי לברר עם המשפחה ועם חברים ומהר מאוד גיליתי שאין לי שותפים לרעיון, כך שעברתי מספר ימי התלבטות ביני לבין עצמי אשר בסופן החלטתי שחיים רק פעם אחת ואסע לי לבדי. ברגע ששיחררתי את עצמי מן המחויבות הזו, ההחלטה הבאה הייתה קלה יותר.

"לפי הספר", העונה הגשומה בפיליפינים אמורה להתחיל בחודש יוני, כך שטיול שמתחיל במאי וגולש ליוני בהחלט מתגרה במזג האוויר. יחד עם זאת, מספר אירועים בחיי הנחו אותי לנצל את הרגע וככה החלטתי ש"עכשיו יש זמן, עכשיו נוסע" והזמנתי כרטיסים לנסיעה של שלושה שבועות.

לאחר הרבה קריאה באינטרנט הבנתי שממש עדיף לי לנסוע עם תרמיל, אחרי שבעיני רוחי ראיתי את עצמי נאבק עם מזוודת טרולי בדרכי עפר. בדיעבד - לא הייתי רחוק מן האמת.

המוטיב המרכזי עבורי בטיול היה העולם התת-מימי (צלילה) ולאחר שראיתי את השפע העומד לרשותי בפיליפינים - קבעתי את האזור הראשי של הטיול ואת מועדון הצלילה הראשון וסמכתי על תקשורת הטובה שהייתה לי עם בעל המועדון הנ"ל - שאתייעץ איתו לגבי ההמשך.

כאן המקום לציין כי את רב מועדוני הצלילה בחרתי לפי חוות הדעת ב TripAdvisor, קראתי, סימנתי לי שמות של אאים, אתרים ומועדונים ו"הכנתי שיעורי בית".

טיסה: את הטיסה בחרתי לפי שיקולי עלות, באמצעות Skyscanner, וטסתי באמצעות חברת Emirates, עם חניית ביניים בדובאי.

אין מה לדבר - הדיוטי פרי בדובאי ענק ומפואר. תענוג לטייל, להסתובב ו"לשטוף את העיניים".
יקר? כן, יקר אבל בשביל לטייל ולהעביר את הזמן, זו הייתה חוויה מהנה.

17/05/2024 - נחיתה ב Cebu City:

כמו כולם, גם אני קראתי באינטרנט שעדיף להחליף כמה שפחות כסף בשדה התעופה וכך עשיתי.

עם זאת, אוסיף לכם שגם חשוב להכין מראש צילום מסך עם הכתובת של המלון, כי ברגע שיוצאים מן הטרמינל, אין כבר אינטרנט אלחוטי ואלא אם הזמנתם מלון גדול וותיק - הרי שנהגי המוניות לא מכירים את כל המקומות.

ואם במוניות עסקינן - ביציאה מן הטרמינל יש הפניה למוניות, עם שילוט ברור המסביר כי יש מוניות צהובות ומוניות לבנות. מן השלט עולה כי עדיף להמתין למוניות הלבנות ומעבר לכך - השרות במקום היה מעולה, לדעתי.

נסעתי עם המונית למלון קטן (שהוזמן מראש), מלון קטן בסביבה פשוטה - אבל נקי וממוזג.

משימות ראשונות - המרת כסף ורכישה של סים מקומי .

אוסיף ואומר שעל אף הסביבה המוזנחת, לא חששתי לבטחוני האישי - לא ב Cebu city ולא באף מקום אחר בו שהיתי אם כי שמעתי ממטיילים אחרים סיפורים מפחידים על מנילה (בה לא הייתי).

18/05/2024 - נסיעה ל-Oslob.

בגדול, יש המון אפשרויות - אוטובוס ציבורי, הסעה פרטית, מונית וכד'. באינטרנט אפשר למצוא כל מיני פירסומים של הסעות פרטיות שמציעות לקצר את זמן הנסיעה בחצי וזה לא מבוטל כי בסוף, נסיעה של 100 ק"מ לקחה לי חמש שעות!!

אבל...ויש כאן אבל גדול - רב העיכוב נובע מהכביש: הוא חד נתיבי, עמוס מאוד ביציאה מהעיר ומחוץ לעיר - כולם משתמשים בו - אופנועים, טוקטוקים, אופניים, כלבים, תרנגולות....הכל. כך שלא פעם גם רכב יותר מהיר לא יכול לעקוף, גם אם ירצה.

נראה לי שהסעה פרטית וממוקדת כן יכולה לחסוך זמן מה, שכן האוטובוס עשה כמה עצירות מתוכננות בדרך ובנוסף - אין לאוטובוסים תחנות! כל המעוניין לעלות או לרדת מסמן לנהג והאוטובוס עוצר...וזה ודאי מאריך את הזמן.
יחד עם זאת, אני בספק גדול אם באמת הסעה פרטית תקצר את הדרך בחצי.

הנסיעה עלתה כ-200 פזו, אוטובוס ממוזג שמלא מפה לפה.

ברגע שהפנמתי שבפיליפינים הזמן מאוד נזיל ושום דבר לא מוחלט (ועוד אחזור לזה בהמשך) התחלתי לקחת מקדמי בטחון וקיבלתי בצורה הרבה יותר רגועה את הבלת"מים.

Oslob - גם כאן, כמו בכל מקום אחר, המקום היה מוזמן מראש (דרך Booking), חדר גדול במתחם על החוף, המנוהל על ידי משפחה נחמדה ומסבירת פנים. הם מאוד רצו לעניין אותי בשירותיהם לטיולים מאורגנים באזור, אטרקציות וכד' ודי התבאסו כשהבינו שני הגעתי עם כוונות מאוד ממוקדות לימי השהייה שלי.

דבר ראשון, כמובן, נסיעה למועדון צלילה (Deepzone diving) - להירשם ליום המחר.
גיליתי שבחרתי במגורים הרחוקים ממרכז הצלילה המעניין של המקום - אתר הצלילה עם כרישי לוויתן (Whale sharks), הנמצא ב Tan-awan. מתוך חוסר הבנה של המרחק, בחרתי בטוקטוק - מה שיצא כבחירה מאוד יקרה, בכל אחד מן הכיוונים (במונחים מקומיים).

19/05/2024 - צלילה עם כרישי ליוויתן

השכמה ממש מוקדמת שכן היה עלי להגיע למועדון בשעה 5:30 בבוקר (!), בשל הרצון להיות במים ב 6:00. אכן, ברגע שהגעתי (המועדון שלח רכב שאסף אותי) הבנתי מדוע. למרות השעה המוקדמת, החוף המה אנשים, שהמתינו לתורם להיכנס למים ולחוות את הצלילה עם הענקים העדינים הללו. לשמחתי - הסתבר שרובם, ככולם, באו לשנרקל וכך הדרך לצוללים הייתה פתוחה.

כניסה למים מהווה עבורי תמיד רגע של שלווה גדולה, המלווה בציפייה ובייחוד הפעם, עת ציפיתי למפגש עם כרישי הלוויתן. נכון, ידעתי כי המפגש הוא לא 100% טבעי - הכרישים, אמנם, באים והולכים כרצונם אך המקומיים מפתים אותם באמצעות מזון המושלך למים.

אז, כן...די צפוף והמוני, אבל עדיין יכולתי לחוש מדי פעם את ההתרגשות ברגע הקטן שבו ראיתי רק כריש ענק, ממרחק נגיעה ועבורי זה היה שווה את החוויה.
ברור לי שזה לא כמו לפגוש אותו, במקרה, בעת צלילה - אבל אני חושב שזה Second best.

אחרי הצלילה, אין כמו ארוחת בוקר ואכן, המקום גדוש בביתנים המוכרים מזון, לרב בסגנון מקומי (הרבה מאכלי ים) אך מי שמחפש יכול למצוא גם בית קפה שמרגיש יותר "מערבי".

המשך היום כלל שתי צלילות ב- Sumillon island, הנמצא במרחק שיט של כחצי שעה. צלילות שונית יפות, במהלכן זכיתי לראות מספר עצום של אלמוגים צבעוניים, דגי שונית, חשופיות ואפילו פעם או פעמיים - כריש Black tip חומק .

הצלילות הסתיימו בשעות אחר הצהריים המוקדמות, מה שהשאיר בידי מספיק זמן כדי לטבול באוקיינוס שליחך את החוף בצמוד לחדר שלי ואף לנהל התכתבות ארוכה עם בעל מועדון הצלילה Deepzone. ההתכתבות נועדה בעצם להתייעץ ולהרכיב בעזרתו תכנית לחופשה והוא אכן היה מאוד פתוח ומסייע, הציע לי תכנית ולמעשה, בעזרתו בניתי את החופשה.

20/05/2024 - צלילות: Sumillon island + Santander

הפעם זכיתי לישון עד מאוחר יותר, שכן הרכב אסף אותי רק ב-10:00 בבוקר, והצטרפתי לחבורה של קוריאנים, על ספינה שיצאה שוב לאי Sumillon.
אציין כאן, שלצד החוויות התת-מימיות, הרי שכל יום צלילה טמן בחובו גם מפגשים עם אנשים ממקומות שונים, בגילאים שונים ובכל יום התפתחה דינאמיקה שונה על הספינה - לעיתים כל איש/קבוצה התבודדו עם עצמם, אך לרב נוצרו שיחות על מגוון נושאים - החל מהמלצות על אתרי צלילה ועד לחיים בכללותם. חלק מן האנשים אף הותירו זכרם אצלי בדמות מספר טלפון או חשבון אינסטגרם.

באי, נפרדתי מן הקבוצה, ויצאתי, עם מדריך לצלילת קיר - הרבה אלמוגים ודגים צבעוניים, אך ללא דברים "מיוחדים".

לאחר הצלילה, הספינה חזרה לחוף ה"ראשי", התחלפו חלק מן הצוללים ויצאנו מעט צפונה, לאתרי צלילה מול Santander. שתי צלילות, בהן זכיתי לראות צבים (ברבים!) - צבים שנחו להם ברוגע על הקרקעית ויצאו לדרכם בעצלתיים, כאשר התקרבנו אליהם וחלפו כל-כך קרוב אלינו עד שאפשר היה להושיט יד ולגעת בהם, לו רצינו. צבים גדולים ושלווים שלא מוטרדים במיוחד מנוכחות הצוללנים ורק מתרחקים מעט ב"מעוף" רגוע.

21/05/2024 - Kawasan Canyoneering + Moal Boal

עוד בוקר שמתחיל מוקדם - לקראת 5:00 בבוקר, כי מתוכנן יום עמוס. אני יוצא על אופנוע שכור לכיוון מפלי ה-Kawasan. רכיבה על אופנוע במקום הזה היא מאוד מתבקשת והיא חוויה בפני עצמה, כי אני יכול לחוש את הנסיעה בכל החושים: לא רק להנות ממראות העולם המתעורר או לחוש את המהמורות (הרבות) בדרך שלא תמיד סלולה באופן מלא, אלא גם לשמוע את קריאות התרנגולים לכבוד הבוקר ולהריח את שלל הריחות שמזמנת הנסיעה - פריחה משכרת, "מדורות ארוחת הבוקר" של כל משפחה, ריחות בעלי חיים, ריחות ים ודגים ולעיתים גם ריחות זבל או חרא שגם הם... חלק מהחיים. הכביש עצמו מקיף את האי Cebu והוא צמוד לאוקיינוס מצד אחד ולמדרון מיוער מצידו השני.

לאחר כשעתיים-שלוש נסיעה, בתנועה דלילה (לאור שעת הבוקר המוקדמת) אני מגיע לעיירה Alegria. עיירה זו היא אחת משתי נקודות ראשיות לתחילת טיול Canyoneering במפלי ה-Kawasan, טיפה פחות מוכרת, אשר אליה הגעתי בעקבות ההמלצות של מארחי (אשר גם דאגו לקשר ביני לבין משכיר האופנוע).

די מהר אני מוצא את החנות שהומלצה לי ומגלה שבשעה 8:00 בבוקר, אני בינתיים לקוח יחידי - מה שמזכה אותי במדריך אישי :) . החנות, כמו רב החנויות שפגשתי בפיליפינים היא עסק משפחתי, שם בני המשפחה גם חיים, ישנים, מבשלים ומגדלים את הילדים והכלבים.

כאן אעצור רגע ואתייחס לכלבים שבפיליפנים. התופעה של כלבים בכלל וכלבים משוטטים בפרט בלטה מאוד בכל מקום וביתר שאת מחוץ לערים הגדולות (כמו Cebu city, לדוגמא). סביב כל בית ישנה להקת כלבים שהיא "קשורה-לא קשורה" לבית וכלבים רבים מאוד משוטטים ברחובות, בחיפוש אחר אוכל או נדבה.
להפתעתי, הכלבים שפגשתי אולי חסרי-בעלים מוגדרים אבל הם נינוחים, רגועים ולא הראו שום סימן לתוקפנות אף שברור שלחלקם יש חיים לא קלים - כנראה הוייב הכללי משפיע גם עליהם.

וחזרה ל- Canyoneering.

לאחר הסבר/תדריך קצר (שכלל, בין היתר וידוא כי ברשותי סנדלים ולא כפכפים!) קיבלתי קסדה וחגורת הצלה שנדרשתי לשאת עלי במשך על הסיור. עתה, תפסנו מונית - אופנוע (עליו ישבנו - הנוהג, אני והמדריך) ועלינו לתחילת המסלול.

המסלול עצמו החל על שביל קצר דרך הג'ונגל ומהר מאוד ירד אל הנחל (לדברי המדריך שלי - רק המסלול של Alegria מגיע כל-כך מהר לנחל ואילו המטיילים שמתחילים ב-Badian נדרשים להליכה ארוכה או לשלם בנפרד על Zip-line בין העצים, חוויה בפני עצמה, אני משער).

מכאן התחיל מסלול של כשלוש שעות שכלל דשדוש ושחיה במים מאוד נעימים, בריכות שהדרך היחידה להכנס אליהן היא בקפיצה מגובה ומפלים קטנים. הכל - בתוך קניון קריר, חופת עצים וקולות הג'ונגל מסביב. הפרס שקיבלתי על ההשכמה המוקדמת - מיעוט מטיילים שאיפשר לי להיות לבד עם המדריך לאורך רב המסלול!

סוף המסלול, מפלי ה-Kawasan עצמם, הוא מאוד מתויר הנגיש מן הכביש הראשי ומהווה אתר בילוי ונופש לאוכלוסיה המקומית, כך שאל תצפו להיות לבד עם המפלים :) .

לאחר חזרה לחנות ופרידה מן המדריך החביב, אני עולה שוב על האופנוע ויוצא לנסיעה של כשעה נוספת לכיוון Moal Boal, הפעם בחום המלא של הצהריים ובכביש עמוס רכבים ומשאיות.

בעיירה, מוצא די מהר את מועדון צלילה, מתארגן ויוצא עם מדריך לצלילה לאורך קיר השופע אלמוגים ודגי שונית צבעוניים. הלהיט של הצלילה הוא להקות סרדינים ענקיות שמבצעות אקרובטיקה קבוצתית במים - נוסקים, נפרדים וחוזרים והכל לפי מקצב שרק הם שומעים - בצורה דומה ללהקות זרזירים בשמיים.

דרך אגב - כאן אני מרשה לעצמי לצלול עם מכנסיים וחולצה בלבד. המים לא קרים בשום מקום ולכאורה אין צורך בחליפות צלילה, אבל - יש אזורים עם מדוזות וברב המקומות, יש גם כוכבי ים מנוצים ובעלי חיים אחרים אשר עלולים להיתפס עלינו, כך שדווקא במים החמימים של הפיליפינים, שווה לצלול עם חליפה ארוכה.

טוב, חזרה לצלילות ו...אחרי שנפרדתי מהסרדינים והמועדון הזדרזתי להגיע למועדון קרוב (Savedra), בו עמדה לצאת ספינה.

גם הפעם זכיתי בצלילת קיר (Tongo point), שמתחילה כרגיל עם שפע של אלמוגים בכל צורה וצבע שניתן להעלות על הדעת. כאן זכיתי לפגוש לראשונה בצדפה חשמלית (Electric clam) ולהתפעל מניצוצות הקשת החשמלית שבין השערות היוצאות ממנה.

לא רחוק משם - צב גדול מנמם לו בגומחה בקיר, אשר ממש לא נותן לצוללים החולפים על פניו להפריע לו ופשוט ממשיך בנימנומו.

וכאן...אני מקבל את העונש על חוסר התכנון שבמעבר בין מועדוני הצלילה. מסתבר שההיזדרזות להגיע לצלילה השניה גבתה מחיר בדמות מחסור בזמן מנוחה ומחשב הצלילה מודיע לי שהגעתי לגבול זמן התחתית שלי. מה לעשות, בטיחות לפני הכל ואני מעדכן את ה Dive master ועולה לעומק 10 מטר, משם אני ממשיך לעקוב אחרי הקבוצה.

אט אט, כל הקבוצה עולה ובעת שאנחנו מתרחקים מהקיר, אני רואה מתחתינו צב גדול, המזנק מן הקיר ויוצא לדרכו ב"ריחוף" איטי מתחתנו, תוך התעלמות מלאה מן הצוללנים ומהספינה הבאה לקרתנו.

חוזרים למועדון, משלם, מתארגן ויוצא לדרך חזרה. מהר מאוד אני מגלה שוב את היחסיות שביקום כי הדרך חזרה היא הרבה יותר קשה - חם, לח, הכביש עמוס לעייפה ולאט, לאט מחשיך.

הנהיגה קשה - אנשים, כלבים, תרנגולות חוצים את הכביש בכל מקום ובכל עת ונדרש ריכוז רב להבחין בהם בחושך לצד הרכבים הגודשים את הדרך.

אי שם, אני עוצר בדרך במסעדה מקומית - שיפודים שונים אשר נצלים על האש ולצידם מנת אורז וכוס לימונדה. חוויה מאוד פשוטה - שרפרפי פלסטיק ליד שולחנות פלסטיק משותפים, אבל האוכל טעים והאווירה נעימה ומקבלת.

עם ההגעה חזרה למגורים - אני פשוט נופל למיטה, תשוש.

22/05/2024 - מעבר ל - Bohol & Panglao

האי Panglao נמצא כ-20 ק"מ מזרחית ל-Oslob וההגעה היא באמצעות כלי התחבורה הבסיסי בפיליפינים - ספינה . כשעתיים של שייט. צוות הספינה מאוד שירותי ונכון לעזור - הן עם התיקים הכבדים והן בעליה וירידה לאלו שרגילים יותר לאוטובוסים יבשתיים.

עם ההגעה ופריקת הספינה זכיתי לחוות "מסדר קבלה" שבו כל העולים לאי מעוכבים, עד שכלב משטרתי סוקר את הציוד ומוודא שאין חומרים אסורים. לאחר זיכוי הציוד - כבר מחכים טוק-טוקים מקומיים בכדי להסיע אותנו חיש למחוז חפצנו.

הרושם הראשוני של Panglao הוא הרבה יותר תיירותי, מסודר וסלול ונראה לי כי השיא הוא Alona Beach - אזור שלם שמרגיש הרבה יותר תיירותי (סטייל אילת) - הן מבחינת חנויות ומסעדות והן מבחינת מחירים, כמובן.

גם כאן, כמו בכל שאר המקומות - החדר היה מוזמן מראש, כמובן וגם מועדון הצלילה כבר היה קבוע ומסודר מראש, כך שמה שעשיתי ביום הראשון באי היה הרשמה במועדון הצלילה וטיפה הסתובבות במרכז התיירותי.

23/05/2024 - Balicasag island

בצלילה זו, לבשתי חליפת צלילה ארוכה, בהתאם להמלצה חמה שקיבלתי מצוללת ותיקה במועדון, שנצרבה על-ידי מדוזות סביב האי הזה. אני שמח להעיד שאני לא חשתי צריבות מכל סוג שהוא במהלך הצלילות, אך אני בהחלט שמח על הזהירות שנקטתי.

הצלילה היא באי המרוחק כחצי שעה בסירה, בשני אתרים - Black forest ו - Cathedral.

זכיתי לראות שני צבים, כאשר אחד מהם היה כל-כך שקוע בארוחת הבוקר שלחלוטין לא הופרע מן ההתקרבות שלי אליו, לכדי מטווחי יד, יחד איתם היו להקות של Jackfish, מקרל, מגוון חשופיות קטנות וצבעוניות ודגים ייחודיים - Frogfish, Leaf-fish וכד'.

24/05/2024 - Bohol - יום טיול יבשתי

בהתאם להמלצה שקיבלתי במועדון הצלילה, הצטרפתי ליום טיול מאורגן באי, אשר לווה במדריכים מקומיים - הדרכה באנגלית.

זה היה עוד יום שקמתי מוקדם. נראה לי שבפיליפינים, למעט במלונות פאר, יש תרנגולים בכל מקום והם דואגים להודיע על התקרבותו של הבוקר בקולי קולות ולא פעם - גם כלבי השכונה מצטרפים למקהלה.
לא יודע מה איתכם, לי זה הרס את השינה ברב הבקרים, אך מצד שני - איפשר לי לחוות את המקומות בעת שעוד לא היה חם מידי בחוץ - וגם זה יתרון.

הסיור החל בגשם שוטף (כראוי לעונה, על סיפה של העונה הגשומה), אך מזג האוויר התבהר לאחר כשעה וחצי. הסיור כלל את המקומות הבאים:

• Backlayon church - כנסיה עתיקה, בה התקיימה מיסה באותם רגעים. יפה ומרשים, אם כי המיסה שהתקיימה די מנעה סיור יסודי במקום.

• גן פיתון ופרפרים - מעין גן חיות קטן ועצוב שבהחלט אפשר לוותר עליו.

• Man made forest - יער מהגוני נטוע שמאופיין בעצים עד השמיים. עצירה קצרה ומרשימה, בייחוד אופציה לצילום.

• Chocolate hills - אזור של גבעות נמוכות אשר, בהיותן קירחות בעונה היבשה, נראות ככיפות שוקולד חומות. רב הטיולים במקום כוללים גם השכרה של טרקטורונים המאפשרים הגעה לעמדת התצפית . השילוב בין הטקטורונים לנוף המיוחד היה מהנה ביותר.

• Tarsier monkeys - שמורה המאכלסת מין של קופיף מיניאטורי. הוסבר לנו כי קופיפים אלה הם בעלי חיים ליליים ועל כן אכן ראינו אותם מנמנמים מתחת לעלי הבננה. לחובבי בעלי חיים, זו עדיין חוויה מיוחדת, לדעתי.

• שיט על ה- Loboc river - שיט וארוחת צהריים, אשר הרגישו לי מאוד "תיירותיים ומלאכותיים". יחד עם זאת, נופי הנהר הקסומים היו שווים, לדעתי, את המחיר הגבוה של השיט.

לאחר הסיור, ובדרך חזרה ל Panglao, ביקשתי לרדת בכדי להמשיך לכיוון נמל הים של Bohol, בכדי להגיע למעבורת היוצאת ל- Cebu City. אמנם שוב החל לרדת גשם זלעפות, אך הפעם המעבורת היא ספינה גדולה ויציבה ושיט של כשעתיים עובר באופן מהיר וחלק.

בהגיעי לעיר, שוב נוכחתי ביתרון של טיול עם תרמיל גדול, במקום מזוודה. תחנת המעבורת הייתה עמוסה מאוד בשילוב של נוסעים שנפלטו לחוף יחד עם נהגים, מוניות ואוטובוסים. בזכות העובדה שנשאתי על גבי תרמיל גדול ותו לא, הצלחתי ללכוד מונית-אופנוע שלקח אותי מהר וזריז למחוז חפצי - מלון קטן באזור, אמנם, פחות נחשב אבל נקי, מסודר ולא יקר.

25/05/2024 - נסיעה ל-Malapascua

למוד ניסיון מחוויית הנסיעה היבשתית, הפעם תכננתי יום שלם לנסיעה. מוקדם בבוקר התייצבתי בתחנת האוטובוסים וקניתי כרטיס ל-Maya Port, עיר הנמצאת בשפיץ הצפוני של האי (עלות כרטיס - כ 250 פזו). בעלותי לאוטובוס, גיליתי שמדובר באוטובוס די מיושן, בו האוורור היחידי הגיע מחלונות פתוחים.

שוב, עברו עלי חמש שעות בדרכים ומכיוון שהחלון הפתוח והרעש לא איפשרו שימוש באוזניות, שקעתי בנוף בכל החושים: ראיה, שמיעה וכמובן - ריח.

הגעתי בהצלחה לנמל ושם קידמה את פני בשורה מאכזבת - משמר החופים עצר את כלל התנועה הימית בשל אתרעת מזג אוויר כך שלפחות עד למחרתיים בבוקר לא צפויה תחבורה לאי Malapascua.

עתה, הייתי כבר למוד ניסיון בפיליפינים והבנתי ששום דבר במדינה הזו לא מוחלט ולא סופי.
לכן, מכיוון שהשעה הייתה רק 12:30 - התיישבתי עם ספר, ניסיתי לשמור על רוגע והמתנתי, אולי יהיה שינוי.

אכן, לשמחתי - בשעה 14:30 החלה תכונה על החוף, אשר בסופה גם החל תהליך מכירת הכרטיסים שהצביע בבירור על הקלות בהנחיות וחידוש התנועה הימית וכך, אכן הגעתי לאי.

Malapascua הוא אי קטנטן (בערך 2 ק"מ אורך ו-0.5 ק"מ רוחב) שרב התחבורה בו מתנהלת ברגל או על-גבי אופנועים הנוסעים בשבילי העפר או על גבי שביל הבטון היחיד העובר לאורך האי.

אחד המקומות המומלצים באי הוא "כיכר השוק" - מעין רחבה פתוחה וסביבה הרבה מסעדות קטנות,אשר רובן מציגות את מרכולתם לבחירת הסועדים - בעיקר דגים ומאכלי ים, כמובן, אבל לא רק. הן פעילות לאורך רוב היום, אבל בערב הרבה יותר נחמד עם שלל האורות מתחת לשמיים הפתוחים, קריאוקי הנשמע מחלק מן המסעדות וכמובן מגוון האנשים המקומיים והתיירים הגודשים את המקום.

26/05/2024 - Gato island

האי הסלעי והקטן הזה הוא ביתם של מגוון ציפורים, המקננות בו, והצלילות בסביבתו נעות בין צלילות קיר לבין מעבר מאוד כיפי במנהרה. מגוון גדול מאוד של סרטנים, לובסטרים לצד כרישי שונית חמקמקים ומגוון אלמוגים ודגים.

ביום זה הוספתי צלילת לילה, בשונית של Malapascua, אשר תיגמלה אותי ביצורי לילה שנוטים להיות מאוד ביישנים, בייחוד סרטני נזיר ותמנונים (!).

27/05/2024 - Thresher sharks

יום זה נועד לחפש את הכרישים הללו, הנקראים בעברית "כרישי שועל" ודרש יציאה מהמועדון בשעה 5:15 בבוקר, מתוך שאיפה להגיע לאתר עם שחר - בשעה שבה הכרישים עולים מעט מן העומק בכדי לסעוד.

לאחר שיט מעט ארוך, מתארגנים, קופצים למים ו.... נתקלים במציאות - אנחנו פוגשים ראות נמוכה, זרם חזק ואין זכר לכרישים. בנוסף, אזור הצלילה הוא פיסגה שטוחה וחולית של הר תת-מימי ואין במיוחד מה לראות ורק להיאחז בסלעים ולהילחם בזרם.

צלילה מאוד מאכזבת, למרות כל הניסין להסבר לעצמי שזו המשמעות של "סביבה טבעית" - לפעמים מצליחים ולפעמים לא.

בצלילה השניה באותו אתר - הראות טיפה יותר טובה והפעם, אכן ביקרו אותנו הכרישים והמראה היה פשוט מלכותי !!

לאחר החזרה והסדרת העיניינים הכספיים במועדון, שאלתי מהם שנורקל וצעדתי למקום ששמעתי אליו במקרה - Baby shark sanctuary: מפרצון בדרום האי, המשמש אזור מוגן בו יכולים להתפתח כרישים צעירים. לאור הנטיה של הכרישים הצעירים להימצא במים רדודים, שנירקול רגוע מאפשר צפיה מהנה בהם דרך מים צלולים.

לאחר כל החוויות הללו, עצרתי רוכב אופנוע ונסעתי לחוף הצפוני בכדי לתפוס קצת צ'יל של אחרי צהריים ומשם צעדתי ברגל טיפה לפינה מתחת למיגדלור - הידועה בתצפית השקיעות שלה.

28/05/2024 - חזרה ל Cebu city

עוד יום של נסיעה שאין הרבה מה לספר עליו, מלבד הערה נוספת לגבי אי הוודאות של הטבע: בבוקר חזרתי לדרום האי לביקור נוסף של הכרישים הצעירים והנה - מצאתי ים רוגש ואפס ראות, כל הבאסה :(.

29/05/2024 טיסה אל Coron, Palawan

בוקר של השכמה מוקדמת מאוד, בכדי לתפוס את הטיסה של הבוקר ל Palawan. הטיסה נוחתת לתוך גשם שוטף, אשר ממשיך במשך כמה שעות - כולל הנסיעה למקום האירוח (מחוץ ל-Coron) ואף לאחר הגעתי, כך שהבוקר היה בוקר של מנוחה.

לקראת צהריים, הגשם מפסיק, השמש זורחת והכל מרגיש כמו סאונה. אני מנצל את שארית היום לסיור בעיר, מסאז' וטיפוס לעת ערב אל הר Tapyas החולש על העיר בכדי ליהנות מנוף המפרץ מחד וההרים המיוערים שמאחורה.

30-31/05/2024 צלילות

אזור Palawan ומפרציו לקח חלק במלחמת העולם השניה ויש מספר רב של ספינות יפניות טבועות בעומקים שונים, המהווים אטרקציה/גן עדן לצוללים .

במועדון שצללתי (Reggae dive center) איתו דאגו מאוד לציוות זוגות בעלי ניסיון דומה, ככל האפשר, ולקבוצות של 4 צוללים לכל היותר. בכל ספינה זכינו להיכנס פנימה, לסייר בחלק מן החדרים והמחסנים והרוב - תוך שימוש בפנסים לאור החשיכה בחלק מהספינות. חוויה מרטיטה!

זמני הצלילה היו מוגבלים, כמובן, בספינות אשר שכנו במים עמוקים יותר ואף הדגישו את ההבדל בין הדגמים השונים של מחשבי הצלילה - לצערי, גיליתי שמחשב הצלילה שלי מאוד שמרני, תכונה שהגבילה את כל הקבוצה.

01/06/2024 Dugong watching

ה-Dugong (פרת ים) הוא יונק ימי ענק ועדין השוכן לאורך אזורים מסויימים באי ולמעשה, לכבודו, טסתי ל-Palawan. חיפשתי באינטרנט, התכתבתי עם מועדונים וגיליתי שרובם לא מוכנים להתחייב על סיור חיפוש וצפיה ב-Dugong וכי המסע תלוי בכמות המשתתפים. לבסוף, מצאתי מועדון (בעל השם הצפוי - Dugong dive center) אשר אכן התחייב לתאריך מראש, אך הזהיר אותי שעלי להיות על המזח בשעה 6:30, כי הספינה יוצאת בזמן. לאחר שהבנתי שבעל המועדון הוא גרמני - לקחתי את ההנחיה בשיא הרצינות!

להגיע לרציף אלמוני, בשעה-6:30 בבוקר, בקצה השני של האי היה בהחלט אתגר!
שכרתי אופנוע ויצאתי לדרך בשעה 4:30 בבוקר, בחשיכה מוחלטת, מוכוון רק לפי Googles map. הכבישים היו טובים, לאורך רוב הדרך, חד מסלוליים ודי ריקים מתנועת כלי רכב, אך לא בלי חיים - הכלבים בפיליפינים ישנים במרכז הכביש ומצפים מכלי הרכב שיראה ויעקוף אותם, לדוגמא.
כמובן שעיזים, כבשים, תרנגולות מסוגלים לחצות את הדרך ללא כל אזהרה והברחשים הקטנים הממלאים את האוויר בהחלט גורמים לרוכב לסגור את המישקף של הקסדה.

בעת שרכבתי, אט אט עלתה השמש וכאשר פניתי לכפר דייגים קטן בשעה 6:00 בבוקר, כבר היה אור מלא. עתה, הגעתי למזח קטן, בסוף הכפר המתעורר ומצאתי את עצמי לבד מול האוקיינוס ללא שום ודאות שאכן הגעתי למקום הנכון. טוב, מה עושה אדם במאה ה-21? שולף את הסלולרי כדי להתקשר למועדון.

גם אני.....וגילתי שאין אפילו שמץ קליטה במקום בו עמדתי.

לשמחתי, בעודי מתלבט אם לחזור לאחור ולחפש נקודה עם קליטה, הגיעה סירה ואיכשהו הצלחתי להבין שאני אכן במקום הנכון ואם אעלה על הסירה - אגיע למועדון שחיפשתי.

לא בלב שקט, אך השארתי את האופנוע חונה באמצע שום מקום, ליד המזח ועליתי לסירה.

שיט קצר הביא אותי לפינת גן-עדן שהייתה גם מועדון הצלילה וגם אתר נופש אשר היה חסום לחלוטין לגישה יבשתית. הרגשה של "אי בודד".

לאחר קבלת ציוד יצאנו לדרך. כאן המקום לציין כי יום סיור כזה עלה בערך פי 2.5 מיום צלילה רגיל - גם בגלל ייחודיותו וגם בגלל מרחק השיט (קרוב לשעתיים!). בנוסף, האזור אליו שטנו מהווה שמורת טבע שגם הכניסה אליו עלתה כסף.

בהתקרבנו, עלו על הספינה מספר "מפקחים". לאנשים אלו, השייכים לאוכלוסיה הילידית של האזור, היה תפקיד כפול - גם לעזור לנו למצוא את בעלי החיים הביישנים וגם להשגיח שנעמוד בהנחיות שמטרתן הייתה שמירה על תנאי המחיה של ה-Dugong מחד ועל בטיחותנו מאידך. אף שה-Dugong הוא צמחוני ונחשב מאוד עדין, למדנו כי הוא מתמודד עם דגים הנצמדים לעורו ומציקים לו.
הדרך שלו להתמודד איתם היא גילגול תכוף על קרקעית הים והצולל חייב לקחת בחשבון שחבטה אקראית מסנפיר זנב שרירי של בעל חיים השוקל כמה מאות קילוגרמים טומנת בחובה נזקים לא מבוטלים.

הגענו לחוף המדובר והמפקחים אכן מצאו זוג בעלי חיים אשר אכל את ארוחת הבוקר שלו במרעה התת ימי בעומק של כ- 2-3 מטר ועלה כל 5-10 דקות בכדי לנשום.

אני מציין את העומק כי מצד אחד הוא מאפשר גם למי שרק משנרקל - ליהנות מן החוויה הייחודית של צפיה ביונק ימי. מן הצד השני, לצוללים הוא דווקא מהווה אתגר - אני ממליץ להצטייד במשקל גבוה יותר ממה שאתם רגילים !

את הצפיה בבעלי החיים עשינו בקבוצות קטנות, תחת עינם של המפקחים, כאשר גם זמן השהייה מוגבל. בסופו של דבר, התצפית נקטעה כאשר אחד מבעלי החיים החל להסתחרר על החול ושניהם נעלמו כהבזק.

את שתי הצלילות הנותרות של היום ערכנו באי ממול (Dimipac) - שוניות, דגים צבעוניים וצב גדול ומרשים.

לאחר הצלילה וחזרה לאופנוע (אשר נותר שלם ותקין בדיוק באותו מקום בו השארתי אותו), הגיעה העת לחזור "הביתה", אך לפני כן - הייתי חייב למלא דלק.

מכיוון שלא ראיתי שום תחנת דלק באופק ביקשתי הכוונה מהאיש הראשון שפגשתי בכפר. להפתעתי הוא שלח אותי לחנות שמעבר לפינה. אמנם הייתה לי תחושה שלא הבנתי אותו נכון, אבל ניגשתי לחלון הקטן של משהו שנראה כמו מכולת משנות ה-30' של המאה הקודמת. אכן - היה דלק. קניתי 3 ליטר וקיבלתי 3 בקבוקי זכוכית, מלאים בדלק.

לאחר הצטיידות, יצאתי לנסיעה חזרה. כביש יותר עמוס, חושך שירד והעייפות מכל היום הפכו את הנסיעה להרבה יותר קשה ולבסוף, כשהגעתי למטרתי היה לי כח בערך למקלחת ולנפילה למיטה.

02/06/2024 Irako +Oympia Maru

ה-Irako הייתה ספינת אספקה יפנית המונחת על קרקעית הים בעומק של כ-45 מטר. האוניה מוגדרת בפי מדריכי הצלילה כ"DDD" (כלומר - dark, deep & dangerous). גם הסיור המינימלי בסיפונים העליונים כבר מתקיים בעומק של 31-35 מ''בחושך מוחלט (פנסים) ודורש שמירת קשר לא פשוטה.
שבעיני זו הייתה חוויה ייחודית ובעצם פרידה מהעולם התת-ימי של הפיליפינים.

03/06/2024 יום טיול באי

הייתי חייב לעשות יום ללא צלילה לפני הטיסה חזרה ל-Cebu ובחרתי בטיול מאורגן באי.
הרגלי החיים שלי לימדו אותי שטיול מאורגן הוא בדרך כלל באוטובוס, אבל גיליתי שבמדינת איים - גם טיול נערך באמצעות ספינה: דילוג מאתר לאתר, כאשר כל האתרים נמצאים קרוב לחוף - אתרי שנורקלינג (למי שלא צלל בטיול, כמוני), אגמים של מים מתוקים ולגונות צלולות.

04/06/2024

טיסה חזרה ל- Cebu.

05/06/2024

יום טיול באתרים של Cebu city - מקדשים, מבצר, כנסיה עתיקה (הפיליפינים מאוד גאים בנצרותם ובהיסטוריה החוזרת עד ימי מגלן) ושוק ענק . יום שאיפשר לי קצת לחוש את ההוויה והאנשים של העיר הזו, כאשר הביקור בשוק הוא חוויה שיכולה להימשך שעות (שוק ענק, כ-6000 דוכנים).

בערב - השוק משנה מעט את אופיו: מצד אחד Food court ענק המלא מפה לפה בסועדים ממגוון המסעדות שבמתחם וגם כל הדוכנים ה"רגילים" אשר בחוץ מקבלים צבעים שונים תחת תאורת הלילה.

06/06/2024 טיסה הביתה

אין ברירה. צריך לחזור למציאות.