לרגל יום השנתיים וחצי כמעט לטיול האופנועים שעשינו ביוון החלטנו להעלות את הדברים על הכתב. לפני שיצאנו לטיול חיפשנו מידע בעיברית ברשת ולא הצלכנו למצוא כלום בנושא טיול אופנועים בחו"ל באופי שחיפשנו. אנחנו מקווים שיימצא מי שיוכל לעשות בזה שימוש.
התמונות מופיעות בגוף הטקסט וכדי לא להעמיס, גם כקישורים. הקליקו עליהם. משום מה, כאן המפה לא עובדת, לכן יצרנו מפה ב- Google Maps עם מסלול הטיול. עשינו כמיטב זיכרוננו לשחזר את מסלול הטיול, אך ייתכן ויש אי אילו אי-דיוקים במפה. לקישור למפה הקליקו
כאן.
תכנון:
אחרי שיוון נבחרה כיעד והכרטיסים נקנו נותר רק לבחור סוכנות, לבחור סוג אופנועים ונפח מנוע מתאים. ניסינו למצוא סוכנות שמשכירה אופנועים מסוג Custom, כי חשבנו שיהיה נוח יותר לקשור אליהם ציוד, אך ללא הועיל. בסופו של דבר מצאנו סוכנות שמשכירה אופנועים מסוג Honda Transalp נפח 650 סמ"ק. ניהלנו התכתבות אימיילים עם נציג של הסוכנות ולאחר מו"מ קצר סיכמנו על 45 יורו ליום השכרה לכל אופנוע. לא העברנו שום מקדמה בעת ההזמנה. התקשינו במציאת סוכנות השכרת אופנועים מתאימה. במהלך הטיול פגשנו רוכב ישראלי שחשב על דרך מקורית לחפש ברשת סוכנויות יווניות. הוא תרגם ליוונית ב- Google Translate את הביטוי "השכרת אופנועים", או ביטויים דומים, חיפש בגוגל את התוצאות וכך מצא אתרים בשפה היוונית, (מסתבר שיש כאלה הרבה יותר מאשר שיש באנגלית). באתרים אלו הוא מצא את מספר הטלפון של הסוכנות.
האופנועים: הוטרדנו מאוד מסוגיית הציוד. חששנו שעל אופנועים מהסוג הזה יהיה קשה לקשור את הציוד, אך אופנועים אלה התגלו כמושלמים לצרכי הטיול. מתאימים גם לרכיבת דרכי שטח וגם לרכיבת כביש, ובעלי מנשא נוח לקשירת ציוד. לא הרגשנו כלל את התרמילים הקשורים על הסרבל האחורי בעת הרכיבה, למרות שלא חסכנו בציוד.
ציוד: הבאנו איתנו מהארץ חליפות רכיבה אך לא קסדות, כי תכננו לקבל קסדות מסוכנות ההשכרה. לעומת זאת, הציפייה בסוכנויות האופנועים ביוון היא שלא תרכב עם קסדה כלל או שתביא אחת בעצמך, כי הקסדות שסופקו לנו, וגם זה רק לאחר לחצים רבים מצידנו, היו גרועות. ההמלצה שלנו היא להביא קסדה מהארץ, זה בהחלט אפשרי ולא צריך לחשוש מהמקום בתיק, אפשר פשוט לדחוס את כל הגרביים בתוך הקסדה. כל אחד נשא עימו תרמיל בסדר גודל של 70 ליטר, מלא בפריטי טיול רגילים, בנוסף לקחנו איתנו אוהל אישי לכל אחד, שק שינה ומזרון דק. דאגנו לקחת ערכת כלים מצומצמת (שהצילה אותנו בשלב מסויים), שכללה ציוד כמו מפתחות שוודיים, ג'בקה, מפתחות בגדלים קבועים, מברג וכו'. בנוסף דאגנו להביא מהארץ ציוד עזרה ראשונה בסיסי.
משדה"ת לקחנו מונית עד סוכנות השכרת האופנועים. ההמלצה שלנו היא לקחת מונית כתלות בשעת הנחיתה. אם מונית מאפשרת ניצול היום הראשון לרכיבה ההמלצה שלנו היא לא לחסוך את הכסף. הנסיעה לעיר עלתה כארבעים יורו.
ביטוח: לא דאגנו מספיק טוב לעניין הביטוחים. מהטפסים שעליהם נדרשנו לחתום במעמד ההשכרה התקשינו להבין את טווח הכיסוי. ההמלצה שלנו היא לבדוק עוד בארץ את הביטוח שסוכנות ההשכרה מציעה. למיטב זכרוננו, האופנועים עצמם לא היו מבוטחים ונזק שנגרם לאופנוע מוטל על השוכר.
האופנועים היו במצב תחזוקתי לא טוב. ניכר על השרשרת וגלגלי השיניים שהן לא זכו לטיפול שמן כבר זמן רב, אך גם כל זה לא הכין אותנו לכך שאופנוע אחד לא העביר הילוכים מעבר לשלישי, ואופנוע אחר, לאחר נסיעה קצרה, לא הניע. כל זה לא מוביל להמלצה ברורה, כי כשאתה מגיע מטיסה לאופנוע שכור ורואה אותו בפעם הראשונה אתה די עומד מול מצב נתון, אבל אולי אפשר לברר את המצב התחזוקתי עוד מהארץ.
יום 1:
נוחתים בשעות הבוקר לאחר טיסה קצרה בנמה"ת הבינ"ל ביוון. לוקחים מונית לסוכנות. דאגנו להביא מפה מהבית. לאחר וויכוח מקבלים קסדות מצ'וקמקות, סוכן נסיעות חלקלק בשם ניקולאס, נותן לנו הרגשה לא טובה. קושרים עם מעט חבלים שהבאנו מהבית. משתמשים בחבלי פלסטיק ושמרלינגים (החבלים הגמישים ההנמתחים האלה).
סשן קשירות. תחילת נסיעה, מפחיד. אנחנו שלושה רוכבים. רק לאלעד יש ניסיון על כלים מעל 500 סמ"ק, לאיתי רק ניסיון על 50 סמ"ק ורכיבה אחת על אופנוע 350 סמ"ק שביצע בארץ כדי להתרגל. זה האופנוע של רועי, שבעצמו רכב על אופנוע גדול יותר רק בשעורי הרכיבה לפני הוצאת הרשיון חמש שנים קודם לכן. למרות זאת, האופנועים האלה, הטראנסאלפ, נותנים תחושה יציבה ובטוחה על הכביש. יוצאים לכיוון Lamia על כביש מספר 1. הנהגים היווניים נוראיים. גסי רוח, דחפנים. סוף סוף יוצאים מכבישי אתונה הצפופים. מיד לאחר היציאה מהעיר אופנוע אחד מאבד יכולת להעביר הילוכים מעבר להילוך שלישי מתוך שישה. לאחר שעצרנו הוא גם לא מניע. עוצרים בצד עצבניים ומאוכזבים ומצלצלים לסוכנות. כעבור שעה מגיע האופנוע החלופי ואנחנו ממשיכים בדרכנו בתקווה לשיפור במצב הרוח. מגיעים ל- Skala לאחר שהחלטנו שלא נמשיך עד Lamia עקב החשיכה והעייפות, וחבלי הלידה של יום הטיול הראשון. Skala מתגלה כעיירת חוף קטנה ונחמדה. מאוד מתויירת, אך לא בעונה זו. עושים טיול על המזח, אוכלים ארוחת ערב במסעדה ריקה והולכים לישון.
יום 2:
ממשיכים על כביש 1 לכיוון Lamia. בדרך עצרנו בעיר
Arkistaעל מנת לקנות גזיה וקצת ציוד לדרך, הכנו קפה על הרציף והמשכנו בדרך. עוברים את לאמיה לכיוון חצי האי Volos. עד הערב נוסעים בחצי האי דרך הפרשי גובה גדולים מאוד. מפני הים ועד כ- 1650 מטר מעליו. מטפסים על אחת הפסגות ומזג האוויר משתנה תדיר, נוף הקרקע המישורי מתחלף בפסגות מיוערות עטויות ערפילים לקראת שעות הערב, מטפסים ורואים את
העננים מתחתינו. לאחד האופנועים נופלת השרשרת במהלך אחד מהסיבובים החדים. אנחנו מצליחים לתקן את התקלה
ולהחזיר את השרשרת. מזל שהבאנו איתנו כלים, לחילוץ היה לוקח שעות להגיע לאזור הזה. מוצאים מקום מדהים להעביר בו את הלילה ב-
Hania.
יום 3:
קמים לערפילי בוקר ולאחר קשיי פרידה מהאח יוצאים לדרך ומתגלגלים מטה בירידות הגבעות של וולוס. מגיעים לעיר עצמה וממשיכים לכביש E92, אוטוסטראדה גדולה. חלפנו את Larisa לכיוון Trikala. עשינו קטע דרך קטן בשטח, כולל הפסקת קפה
בפאתי עיירה חקלאית. ירדנו צפונה לכיוון הכפרים מצפון לטריקאלה. הקמנו
מאהל במטע זיתים, בפאתי עיירה שקשה לנו לשחזר את שמה, בין המבנים לבית הקברות. בלילה ספגנו מעט גשם וקור.
יום 4:
לאחר שהאופנועים משתכנעים להניע, נעים על כביש 6 לכיוון Kakampaka ו- Meteora. קאלאמפקה עיר מתויירת מאוד. מסמנים וי על מטאורה
ומנזריה התלויים. המקום קיבל את שמו בשל הסלעים האדירים שהאגדה מספרת שהם מטאורים עתיקים. אוכלים
ארוחת צהריים על אחד הבולדרים העצומים. ממשיכים צפונה, על הרכס, בנסיעה בדרכי עפר עד אזור Panaghia. בהכוונת תושבי העיירה Karpero הגענו להקים מאהל שינה
בגינה אחורית של כנסיית העיירה. המקום צדדי אבל מדהים. פסטורלי ושקט,
משקיף להרים ויפה מאוד. מדליקים
מדורה ומעבירים את הלילה.
יום 5:
יום 6:
נוסעים מערבה לכפר בשם (Konista) ומשם דרומה, דרך פארק לאומי בשם
Aooviskoos . הנסיעה באיזור
אגם גדול שנראה מדהים אך בעצם מלאכותי ומוחזק באמצעות סכר. ממשיכים בנסיעה לכיוון Ioannina. הגענו לעיר, עיירה בעלת אופי ים-תיכוני עם מסעדות, פאבים ועיר עתיקה. האוכלוסייה סטודנטיאלית וצעירה.
יום 7:
מתחילים לנסוע מערבה לכיוון הים. יורדים לעיירת חוץ תיירותית בשם Parga. המים קרים ולכן רק
משכשכים רגלינו במים ושותים קולה. מתחילים לרדת דרומה לאורף קו החוף לכיוון Nikopolis ומשם ל- Nikolaos. חוצים לאי Lefkada. מסתובבים באי,
עוברים במעגן סירות. מקום יפה , מזכיר קצת את אילת באווירה. ישנים במלון נחמד באחת העיירות באי.
יום 8:
חוזרים בחזרה לייבשת וממשיכים דרומה לכיוון הגשר לפלפונז. בגשר ישנו משפך רוח המקשה על רכיבה יציבה. התנועה הסואנת לא תורמת להרגשת הביטחון. מתחילים לנסוע מזרחה על החוף הצפוני של הפלפונז. הציפייה לנסיעה לאורף חופים יפים הוחלפה באכזבה. כמעט ואין קטעי חוף חשופים, עוברים בעיירות מוזנחות. עוצרים לישון במלונית בעיירה
Xilokastro.
יום 9:
קמנו בבוקר ונסענו דרומה לתוך האי לכיוון Kesari. הדרך מלאה גפנים וניתן לקטוף
ולאכול ענבים. הכפרים יפים
והנוף משגע. נוסעים בכיף ונהנים ממה שיש לדרך להציע. הגענו לעיירה Nemea ומתחילים לחזור לכיוון Korintos שדרכה המעבר ליבשת המרכזית.
מצאנו מלון קצת נחמד אבל יקר. המלון והעיר ריקים היות וזו לא העונה.
יום 10:
מתעוררים, נוסעים לאתונה להחזיר את האופנועים. צריך להזהר ולשים לב להכנס לכביש המהיר ולא להסתבך בתוך כבישי העיר הסואנים. כדאי להצטייד במפה של העיר כדי להתמצא. החזרנו את האופנועים ויצאנו לטייל רגלית באתונה.
זה סיפור הטיול שלנו. אשמח לענות לשאלות אם יהיו, מקווים שגם לכם יהיה טיול כל כך מהנה,
אלעד, איתי ורועי