השנה טסנו לנופש באיטליה. במהלך הטיול הקפנו כמעט חצי איטליה. התחלנו בדרום באזור אמלפי, עברנו מזרחה למחוז פוליה, עלינו עד רימיני וסן מרינו, אזור טוסקנה וחזרה לרומא. הטיול קוצר ביומיים עקב אילוצים אחרים ולכן קיצרנו את השהות באזור פוליה.
הגענו לרומא בטיסת בוקר של אל-על, נחיתה בשעה 08:45 ובשעה 10:00 כבר היינו בדרכנו דרומה בכביש המהיר A1. תחנה ראשונה עשינו אחרי שעתיים נסיעה (כ-160 ק"מ) במנזר Monte Cassino – מונטה קסינו, (Abbazia di Montecassino- או בשמו האיטלקי). זהו מנזר היסטורי הנמצא בראש גבעה בגובה 510 מ'. הוא נוסד בשנת 529 על ידי בנדיקטוס מנורסיה, ששלט בעיירה קאסינו (Cassino) הסמוכה למנזר וחולש על הכניסות לעמקים Liri וRapido-. בדרך למנזר ובחלק מהמרפסות שלו יש תצפיות פנורמיות על האזור.
מעבר להיסטוריה העתיקה של המנזר, התרחש כאן הקרב על מונטה קאסינו (הידוע גם בקרב על רומא והקרב על קאסינו). מדובר על סדרה של 4 תקיפות שבוצעו על ידי בעלות הברית כנגד קו החוף שבנו הגרמנים באיטליה למניעת ההתקדמות של בנות הברית צפונה בזמן מלחמת העולם השנייה. הכוונה הייתה פריצת דרך לרומא. בתחילת 1944, החלק המערבי של קו החוף הגרמני היה מתוחזק על ידי גרמנים שהחזיקו בעמקים: Rapido, Liri, Garigliano וכמה מהפסגות והרכסים שמסביב. ביחד, מקומות אלו יצרו את קו גוסטב שנועד לעצור את התקדמות בנות הברית צפונה.
המנזר הוחרב עד יסוד ע"י הפצצות בנות הברית והמבנה הנוכחי הוא העתק מדויק של המבנה המקורי. סמוך לכניסה, יש חניון (בתשלום). הקדשנו כשעה לסיור במקום.
לאחר הביקור במנזר המשכנו דרומה בכביש המהיר A1 לכיוון קאסרטה Caserta (כ-80 ק"מ, כשעה). זהו לא מקום גדול, העיירה הייתה מקום מושבם של מלכי נאפולי המאה ה 18. המלכים היו שוכנים ב Reggia di Caserta (Royal Palace of Caserta)- הארמון המלכותי של קאסרטה, שלפי התיאורים מדובר על ארמון מרשים המכיל 1,200 חדרים מרוהטים, 34 מדרגות פאר, שנמצא בפארק עצום, עם מזרקות ופסלים שנוצרו לפני כ 200 שנה. הרעיון של הארמון היה של צ'רלס ה-III לימים מלך ספרד, צ'רלס עמד בעיר העליונה והביט אל עבר העמק וראה את הפוטנציאל באיזור לבנות ארמון שהתחרה בארמון ורסאי. הוא נבנה למלכי בורבון של נאפולי והיה הארמון הגדול ואחד מהמבנים הגדולים ביותר שהוקמו באירופה במהלך המאה ה -18. בשנת 1997, הארמון הוכר כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
מלאי צפייה מצאנו חניה מדרום לארמון ממזרח לתחנת הרכבת (ברח' Piazza Giuseppe Garibaldi). כבר שיצאנו מהרכב התחלנו להרגיש לא בנוח. האזור כולו נראה מוזנח כמו עיירת רפאים, היו הרבה בני מיעוטים (או פליטים) שלא הוסיפו לתחושה. הכיכר הגדולה בדרך לכיוון הארמון הייתה מוזנחת, ולבסוף שהתקרבנו לארמון, גילינו שהוא סגור ברובו עקב שיפוצים. אולי זו הסיבה להזנחה סביב למרות שלדעתי אין הצדקה לזה. העיירה עצמה נראתה מוזנחת ולא מעניינת ובשורה תחתונה – אפשר לוותר.
היות והתפנה לנו זמן מאי הביקור בארמון, החלטנו לעצור בדרך למלון באזור סורנטו ולבקר בנאפולי (כ-40 ק"מ מקאסרטה 3/4 שעה). נאפולי (Napoli/ Naples) בה נולדה הפיצה המפורסמת, היא בירת מחוז קמפאניה, העיר השלישית בגודלה באיטליה (קרוב למיליון תושבים) ובה פועל הנמל השני והגדול בחשיבותו במדינה, ששני מבצרי ענק עתיקים מהמאה ה-13 חולשים על הכניסה אליו. כאן המקום לגילוי לב. לא התלהבנו כ”כ לבקר בעיר הזו (למרות שלמדנו אותה). נכון, שמצד אחד, יש המתארים אותה כיפה והמיוחדת באיטליה, אותנו זה לא משך במיוחד, אבל הסקרנות הייתה גדולה ולכן החלטנו לעבור בה בכל זאת.
נסענו ישרות למבצר Castle Saint Elmo . בסוף רחוב Largo San Martino ליד המבצר יש תצפית עוצרת נשימה על נאפולי (אחת מתוך כמה).
ממש ליד התצפית נמצא מנזר סן מרטינו (Certosa di San Martino) ובו נמצא המוזיאון הלאומי סן מרטינו (Certosa e Museo di San Martino), המציג, בנוסף לאוסף אמנות גדול, תערוכה על תולדותיה של "ממלכת נאפולי". אחרי התצפית נוסעים למרכז העיר. יש חניון מקורה ומסודר ברח' Via Giorgio Arcoleo המקביל לים (ליד הכיכר הגדולה (Piazza Vittoria.
החלטנו לוותר על ביקור בגני וילה קומוּנאלה (Villa Comunale) שליד Piazza Vittoria ופונים ישירות לכיוון החוף והטיילת המרכזית של העיר (Via Francesco Caracciolo). בטיילת יש תצפית יפה על המפרץ, על האיים ומרינה מרג'לינה (Mergellina) וגם על הר ווזוב. מיד בסוף הרחוב כשמגיעים לרחוב פארטֶנופה Via Partenope בולט לו ברקע מבצר קסטל דל אובו, שהוקם בתקופת השלטון הנורמני. המבצר חולש על רובע הנמל המקסים סנטה לוצ'יה(Santa Lucia) . ממשיכים לאורך רחוב נאזאריו סאורו(Via Nazario Sauro) ובהמשך סמוך לנמל העמוס אניות מטען ואניות נוסעים מפוארות עד קסטל נואובו (המבצר החדש). בכניסה למבצר עומד שער הניצחון ארקו די טריונפו (Arco di Trionfo) משיש לבן.
ממשיכים עוד קצת צפונה לעבר בניין העירייה Palazzo San Giacomo (Piazza Municipio) שנמצא בכיכר הסמוכה. לאחר הפסקה באחת המסעדות באזור, חוזרים לרכב בהליכה קצרה מערבה, דרך רחוב Via San Carlo לכיוון מרכז הקניות הידוע “גלריה אומברטו פרימו” (Galleria Umberto 1) . זהו מבנה הבנוי בצורת צלב ובו חנויות ובתי קפה במרכזו תקרת זכוכית מקומרת. לדעתנו הגלריה שנמצאת במילאנוהרבה יותר מרשימה
ממול הגלריה מצד דרום, נמצאת כיכר טרייסטה א-טרנטו (Piazza Trieste E Trento), שבה נמצא תיאטרו די סן קארלו ,(Teatro di San Carlo) בית האופרה היפהפה (ואחד העתיקים ביותר) של נאפולי. גם מבנה מפואר זה הוקם בידי המלכים מבית בורבון, במאה ה-18, ושופץ בסגנון ניאו-קלאסי בשנת 1816. עוד קצת מערבה ומגיעים אל הכיכר היפה והחשובה של נאפולי – פיאצה דל פלבישיטו .(Piazza del Plebiscito) זוהי כיכר חצי עגולה מהמאה ה-19, שבה נמצאים, הארמון המלכותי, הפאלאצו ריאלֵה (Palazzo Reale) במזרח וכנסיית סן פרנצ'סקה די פאולה (Basilica Reale San Francesco di Paola) במערב הכיכר. מהכיכר ממשיכים מערבה ברחוב ויה קאיאה Via Chiaia (רחוב הקניות המפורסם אשר מאפיין את נאפולי) עד סופו בכיכר Piazza dei Martiri וחזרה לרכב. סיבוב רגלי בחלק העתיק של נאפולי הקרוב לנמל במשך כשעתיים.
על החלק הצפוני המתחיל בויה טולדו, רחוב ויה דיי טריבונאלי (Via dei Tribunali),אזור הכנסיות, כולל המוזיאון הארכיאולוגי המצוין (Museo Archeologico Nazionale) ויתרנו.
יצאנו מנאפולי בסביבות 19:00 דרומה לאורך המפרץ, כשהר וזוב מלווה אותנו (מחר נכבוש אותו) לכיוון סורנטו ולמלון Mega Mare שיהיה ביתנו בימים הקרובים (5 לילות). היתרון הגדול של המלון הוא מיקומו, ממש מעל מפרץ סורנטו, והנוף הנשקף ממנו מדהים. לכל חדר מרפסת פרטית הצופה על המפרץ. מראינו, הבעלים, אוהב ישראלים, ואכן עברית היא השפה השולטת במלון.
היום השני הוקדש למאורעות היסטוריים. יצאנו מהמלון לאחר ארוחת הבוקר בנסיעה צפונה לעבר הר וזוב.
הר הגעש הפעיל וזוב (Monte Vesuvio) המתנשא לגובה 1,281 מטר מוכר לכולם בעיקר בגלל אותה התפרצות ידועה בשנת 79 לספירה שקברה את העיר פומפיי, למרות שמאז היו עוד כמה התפרצויות כשהאחרונה בשנת 1944.
יצאנו מהמלון ונסענו צפונה בכביש 145 ובהמשך בכביש המהיר A3 עד היציאה של מחלף Torre del Grecoובהמשך ימינה עם השלטים המצביעים לכיוון ההר. במכשיר ניווט הגדרנו מראש את כביש Strada Provinciale 114 כדרך המובילה לעבר ההר. הדרך מתפתלת ומגיעה עד לחניון העליון ב- Vesuvio National Park. לא ניתן להמשיך הלאה וכאן חונים לאורך בכביש הפנימי (עולה 5 יורו לרכב) ומשם עולים ברגל או במונית (יורו אחד לכיוון לאדם) עד לכניסה לאתר. מחיר כניסה אחיד לכולם 10 יורו. ע”פ הסבר שקיבלנו למעלה הבנו שזוהי הדרך ההיסטורית. אפשר להגיע להר גם מכיוון דרום בדרך חדשה יחסית שנפתחה לפני 5 שנים. מגיעים לעיירה Boscotrecase וממשכים דרך רחוב Via Cifelli עד שמגיעים לחניון של המכוניות ושם לוקחים את הסיור באוטובוסים שמגיע לכניסה הדרומית של ההר.
אנחנו הגענו כאמור בדרך ההיסטורית, חנינו ולקחנו מונית עד הכניסה הראשית לאתר. קונים כרטיס כניסה (10 יורו לאדם) ומתקדמים לעבר הכניסה לאתר עצמו. זה היה יום חם ולמרות שהבאנו מים קנינו לפחות עוד כששה בקבוקי מים קרים בדרך. לאחר הכניסה, עולים רגלית לפסגה (900 מטר מהכניסה עד התחנה הראשונה בהר), עליה קשה בדרך עפר עם מעקות עץ, לוקח בין 30 ל-60 דקות לטפס, תלוי בקצב ובכושר. משם עד ללוע ההר געש הדרך קצרה. ניתן לטייל רק בחלק המערבי של לוע ההר עד הכניסה הדרומית שנפתחה לפני כמה שנים.
הירידה חזרה לא הרבה יותר קלה מהעלייה עצמה כי יש להפעיל את השרירים ע"מ לבלום. לסיכום הביקור - למרות שהיה חם והעלייה הייתה קשה, מומלץ לבקר כאן, לא בכל יום יש הזדמנות לטייל על שפתו של לוע הר געש.
אחרי הירידה מהר וזוב המשכנו לעיר ההיסטורית פומפיי Pompeii. נסענו ישירות לאחד מהחניונים הרבים שנמצאים ברחוב Via Plinio (ליד כניסה 2). מצאנו חניון בעשרה יורו ללא הגבלת זמן, עצרנו להפסקת צהרים באחת המסעדות הרבות באזור.
האתר פתוח באפריל-אוקטובר בין 8:30-19:30. מחיר כניסה: 13 יורו (ילדים עד גיל 16 חינם). העיר פומפיי נקברה בשנת 79 לספירה כתוצאה מהתפרצותו של הר הגעש וזוב הסמוך. מומלץ מאד לסייר ולשוטט ברחובות העיר ההיסטורית הזו בין השרידים השונים המחזירים אותנו לעברה המפואר. אפשר לשים לב במפה שהעיר מחולקת לתשעה אזורים והשילוט בפינת הרחובות מתייחס לאזורים אלו. חלק מהעיר סגור ונמצא בתהליך של חשיפת שרידים נוספים. להלן המסלול שעשינו:
נכנסנו לאתר משער המערבי פורטה מרינהPorta Marina .עברנו דרך שרידי מקדש אפולו (משמאל) מהמאה השישית לפנה"ס לעבר רחבת הפורום (Foro) שהיה לבה המרכזי של העיר בימים ההם. מהפורום המשכנו צפונה לבית המרחץ של הפורום Terme del Foro ובו כמה חדרים ושרידים שונים. ברחוב Via delle Terme הסמוך נמצא בית המשורר הטרגיCasa del Poeta Tragicoובו פסיפס ידוע של כלב.
צמוד אליו מצד ימין נמצא בית פאן (Casa del Fauno) שהוא הבית הגדול בפומפיי (ביחד עם הגינה הגדולה המלאה בפסלים). צפונה מבית פאן עומד בית הוֶוטי (Casa dei Vettii) שהיה שייך לשני סוחרים ידועים.
אם ממשיכים מבית הווטי לכיוון צפון מערב מגיעים לשער הרקולניום (Porta Ercolano) . בהמשך הדרך מובילה אל Villa dei Misteri ווילה כפרית הנמצאת מחוץ לחומות, ובה יותר מחמישים חדרים (לא הגענו, רק לידיעה).
חוזרים למרכז העיר ופונים מזרחה לרחוב אבּוֹנדאנצה Via dell'Abbondanza (רחוב השפע).
זהו הרחוב המסחרי החשוב בעיר, לאורכו נמצאים שרידים של בתי מלאכה, חנויות, ועוד בתים אשר חלקם פתוחים לציבור וניתן לבקר בהם. לפני שמגיעים למתחם של מרחצאות סטבּיאנוס (Terme Stabiane) הגדול אפשר לסור לבית הבושת Lupanare של העיר ובו שרידים של ציורים ארוטיים המרמזים על אופי המקום. בהמשך דרומה מגיעים לחצר גדולה עם העמודים (Quadriporticus) לידו נמצא התאטרון הגדול (Teatro Grande).
מסיימים את הסיור בפומפיי בקצה המזרחי של העיר בפלֵסטרה (Palestra) - חצר האימונים לספורטאים. ממולו נמצא האמפיתיאטרון העתיק באיטליה שנבנה במאה הראשונה לפנה"ס שהיה הסיבה העיקרית לביקורנו בפומפיי אך לצערנו הוא סגור לרגל הופעתו של דיויד גילמור (אותו נפגוש שנית ברומא בסוף הטיול). יוצאים מהאתר דרך שער סטאבּיה (Porta Stabia) לידו צמחו ברושים עצומים. בדרך חזרה לרכב עצרנו בסופר גדול שקרוב ליציאה זו, בעיקר ע”מ להצטייד בשישיות של מים.
השעה הייתה שעת ערב מוקדמת, נסענו לאחת המסעדות שהמליץ לנו מריאנו (בעל המלון). המסעדה נקראת Zio Sam (או uncle Sam כמו שמריאנו קורא לה) ונמצאת כמה ק”מ מדרום מערב לסורנטו, כתובת: Strada Comunale Artemano, 80063 Piano di Sorrento NA, Italy
כדאי לתפוס מקום במרפסת, הנוף הנשקף על העמק – מדהים. האוכל טעים מאד, והמחיר ממוצע.
כשחזרנו למלון לקראת הלילה הופתענו לראות שעננים כבדים מכסים את השמים, וכשהגענו לחדר זכינו במופע מדהים של ברקים שהאיר את כל המפרץ.
למחרת, בבוקר היום השלישי, לא היה זכר לסערה שהתחוללה בלילה. למרות שכולם ממליצים לצאת מוקדם ע”מ להספיק וליהנות מהביקור באי קאפרי, יצאנו כהרגלנו בסביבות עשר (ועדיין הספקנו הכול ואפילו יותר) ונסענו ישירות לחניון שנמצא ממש מצד שמאל ליד מרינה פיקולה Marina Piccola המרינה הראשית של סורנטו. כתובת: Via Luigi De Maio, 60/62. נאלצנו להשאיר מפתח אבל לא דאגנו, הכול רשום ומצולם. התעריף: 20-24 € לכל היום.
קנינו כרטיסים למעבורת של 10:45 (לכיוון אחד בהתאם להמלצות כאן). אחרי כ-20 דקות, איך שהספינה עגנה במרינה גראנדה שבקאפרי, קנינו כרטיסים לשייט סביב האי (18 יורו לאדם). מומלץ מאד לפתוח כך את הביקור באי. השייט אורך כשעה במהלכו מקבלים הסברים על המקומות המעניינים והמיוחדים באי.
בסוף השייט עוגנים מול פתח המערה הכחולה (Grotta Azzurra) . שם יורדים לסירת משוטים קטנה אותה משיט בחור מקומי ואיתה נכנסים בפתח הנמוך של המערה. המחיר: 13 יורו לאדם אותו משלמים ל-2 אדונים בסירה המשמשת כקופה. המערה מדהימה ביופייה הייחודי של צבע המים הכחול, כתוצאה משבירת קרני אור השמש במי המערה. למרות המחיר שהוא לא זול, מומלץ שלא לוותר על הביקור במערה.
יתרון נוסף בשייט זה שבמקום לחזור לספינה חזרה למרינה גראנדה, ביקשנו לרדת בשביל המדרגות הסמוך איתו עולים לרחבת החניה. שם נמצאת התחנה בה עלינו על אוטובוס מקומי קטן הממשיך בנסיעה קצרה בדרך המפותלת לאנה קאפרי (Anacapri)שהיא העיירה הגבוהה באי. ירדנו בתחנה האחרונה בכיכר המרכזית פיאצהויטוריה (Piazza Vittoria) . טיילנו קצת באזור ולאחר הפסקת צהרים בפיצרייה מקומית, עלינו ברכבל אישי (seggiovia)במשך 12 דקות, מעל לצמרות העצים אל פסגת הר מונטֶהסולארו (Monte Solaro) – הר השמש שגובהו 589 מטר מעל פני הים. טיילנו בפיסגה והגענו לנקודת התצפית והנוף שנשקף שם, מדהים. לא לוותר (הרכבל פועל בין השעות 9:30-18:00 בין החודשים מרץ עד אוקטובר. כרטיס עולה 9€). יורדים חזרה ברכבל לאנה קאפרי.
מאנה קאפרי אפשר לקחת שוב אוטובוס מקומי קטן או מונית מיוחדת עם גג פתוח ויורדים בכביש המפותל לעיירה קאפרי עצמה. מתחילים את הטיול הרגלי בכיכר המרכזית פיאצה פרימה (Piazza Umberto) ומשוטטים בסמטאות העתיקות לכיוון דרום לעבר גני אוגוסטוס (Giardini d'Augusto), מהם יש תצפית נהדרת על צוקי הים המוזרים הנקראים פאראליוני(Faraglioni) וגם על הדרך העתיקה Via Krupp . מחיר הכניסה לגנים 2 יורו למבוגר (ילדים חינם).
חוזרים דרך הרחוב המפורסם באי ויה קָאמֶארֶלֶה (Via Camerelle) למרכז העיירה קאפרי ויורדים עם הפוניקולר למרינהגראנדה ולוקחים את המעבורת חזרה לסורנטו.
היות והגענו לסורנטו לפנות ערב, החלטנו לטייל במרכזה. עלינו מרחוב Via Luigi de Maio המתפתל בערוץ התלול והצר החוצה את המצוק לכיוון קורסו איטליה Corso Italia הרחוב הראשי של סורנטו החוצה אותה ממזרח למערב ואשר חוצה גם הכיכר המרכזית של סורנטו היא פיאצה טאסו Piazza Torquato Tasso. מצאנו חניה באחד הרחובות הסמוכים (להקפיד לשים תו חניה, יש שם הרבה פקחים) ויצאנו לטיול רגלי במרכז סורנטו.
ממערב לכיכר טאסו נמתח הרחוב הצר Via S. Cesareo העמוס בחנויות מזכרות, לימונצ'לו, מסעדות ועוד. בסוף הרחוב כדאי לחזור למרכז דרך רחוב Via Accademia המקביל עד שמגיעים לכיכר סנט אנטונינו Piazza Sant'Antonino, כאן פונים צפונה לכיוון הים לעבר הגנים של וילה קומונאלה .(Villa Comunale) יש כאן את אחת התצפיות היפות באזור. ממש ליד הווילה נמצאת כנסיית סן פרנצ'סקו (Convento di San Francesco) במרכזה גינה פנימית מיוחדת ויפיפייה. גם ממערב יש גנים יפים אשר מגיעים עד המצוק המשקיף על הים. בדרך חזרה לאוטו מצאנו גלידריה טובה בשם Gelateria David ברחובVia Marziale בחלק העולה מרחוב קורסו איטליה לכיוון תחנת הרכבת.
היום הרביעי הוקדש לכביש הנחשב היפה באיטליה ולאחד הכבישים היפים בעולם כולו. הכוונה כמובן לדרך האַמָלפי (Costiera Amalfitana) הנמשכת לאורך 68 קילומטר מסורנטו דרך העיירות פוזיטנו ואמלפי עד סלֶרנו (Salerno) שבקצה המזרחי של חצי האי. מדובר בכביש מספר 145 (שמתחלף ל-163) הצר המתפתל בהרים מעל הצוקים היורדים אל הים, מפרצים רבים ועיירות רבות. חלק מהדרך עוברת בתוך מנהרות שנחצבו בהר או ע"ג גשרים. לאורך הכביש יש נקודות עצירה רבות המאפשרות להשקיף על הנוף המרהיב ועוצר הנשימה. הצבע של הים הוא בגוון כחול, צלול ומקסים.
התחלנו את היום דווקא במערב סורנטו בחוף מקסים באזור שנקרא Villa di Pollio Felice - Bagni della Regina Giovanna. זהו חוף קטן ונסתר, סגור ברובו עם פתח בסלעים לים. ע"מ להגיע אליו יש להחנות בחניה קטנה בחול (פניה מרחוב Via Capo) בתשלום, ומשם בהליכה רגלית של כ-500 מטר (דרך הרחוב הצר Traversa Punta Capo).
אחרי הטיול לחוף היפה הזה, חזרנו לחניה והתחלנו לנסוע בכביש 145 לכיוון החלק הדרומי של חצי האי. המשכנו דרך העיירה Colli di Fontanelle הנמצאת בפסגת ההר ומכאן מתחילה הירידה לכיוון החוף (הכביש הופך ל-163). לאחר נסיעה של כמה ק”מ באמצע ההר מעל קו המים, מגיעים לתצפית הממוקמת באחד הסיבובים לפני העיירה הצבעונית והיפה פוזיטאנו (Positano). למרות שכל האזור המיועד לחניה היה תפוס, לא ויתרנו “ונדחקנו” במקום פנוי. היה שווה.
העיירה היפהפייה פוזיטנו (Positano) נחשבת אחת העיירות הציוריות והיפות יותר באזור אמלפי ומתגוררים בה כ-4,000 תושבים ועוד אלפי תיירים שמצפים אותה בקיץ. הנוף שלה פשוט מרהיב, בתים צבעונים התלויים לאורך הצוק, המפרץ היפה וחוף הים עם מים צלולים. הכביש העובר בה חד סטרי ברובו כך שחשוב לתכנן מראש את המסלול כי גם ככה עיקר הטיול בה נעשה רגלי ויש לקחת בחשבון שמכיוון שהיא בנויה על צלע ההר, יש בה הרבה מדרגות ועליות תלולות.
מהכביש הראשי פנינו ימינה דרך רחוב Via Guglielmo Marconi שהופך בהמשך ל-Viale Psitea , כביש צר עם הרבה מסעדות, מלונות, חנויות והולכי רגל ומוביל אל הכיכר המרכזית Piazza dei Mulini. יש בכניסה לעיירה 2 חניונים, אך הם מרוחקים מהמרכז ולכן חנינו ממש במרכז ליד כיכר Piazza dei Mulini (כבר לא מתרגשים להשאיר מפתח, בטח בחניון מסודר) ויצאנו לשוטט ברגל בין הסמטאות היפות להתרשם ממרפסות מקסימות בחזיתות הבתים ולרדת אל חוף הים. בדרך לחוף המרכזי של פוזיטנו, עוברים ליד כנסית קייזה די סנטה מריה אסונטה (Chiesa di Santa Maria Assunta) שלראשה כיפה בצבע זהב ואשר חולשת על קו החוף.
בדרך חזרה לאוטו, עוצרים לצהרים באחת המסעדות הרבות שבמרכז העיירה. ממשיכים בנסיעה זהירה ברחוב הצר עד שמתחברים שוב עם כביש 163. ראוי לציין שלאורך כל הדרך, בחלק מהתצפיות עומדים רוכלים עם דוכנים יפים (כמו זה בתמונה) המציעים ממרכולתם לעוצרים שם.
ממשיכים לכיוון העיירה אמלפי (Amalfi). כ-7 ק"מ לפני אמלפי, עוברים מנהרה קטנה ומיד אח"כ את הגשר מעל המפרץ, פונים בחדות ימינה לירידה לחוף La Praia (ליד מלון Alfonso a mar). לשים לב להוראות כי קל לפספס. יש כמה מקומות חניה (בתשלום), עדיף במקום הכי קרוב לחוף. זהו עוד חוף קטן, מיוחד ולא שגרתי הנמצא בתוך מפרץ צר.
ממשיכים עוד קצת ובהמשך יש מקום חניה גדול עם תצפית על לשון הים ב-.Conca dei Marini זהו גם מקום החניה שמעל מערת האיזמרגד (Grotta Dello Smeraldo). ע”מ להיכנס למערה יש לרדת במעלית היורדת שם לחוף. גם כאן, כמו המערה הכחולה בקאפרי, הכניסה מתבצעת בסירה קטנה. יש הטוענים שמערה זו יפה יותר מהמערה הכחולה או לפחות שווה לה – לא היינו בה ע”מ לשפוט.
לאחר העצירה בתצפית, המשכנו עוד כ-5 ק”מ נוספים והגענו לעיירת החוף הידועה ביותר שהעניקה לו את שמו – אמלפי .(Amalfi)
גם עיירה יפה וציורית זו שוכנת בתוך מפרץ והיא העיירה הגדולה באזור וחיים בה כ- 6,000 תושבים. היות וידענו שPiazza Flavio Gioiaאין כניסה לעיירה עם המכונית חנינו ממש ליד הנמל בכיכר ויצאנו לטיול רגלי. צמוד לנמל נמצאת הכיכר המרכזית הרחבה – כיכר הדואומו (Piazza Duomo) בה ניצבת קתדרלת דואמו סן אנדריאה (Duomo Sait Andrea) המצופה בפסיפס.
הכיכר מוקפת במסעדות, בתי קפה, מזכרות, גלידריות ועוד.בעיירה יש רחוב ראשי אשר מטפס במעלה ההר וסביבו סמטאות קטנות וקסומות.
בית העירייהMunicipio שוכן בכיכר Piazza Municipio.
אחרי עוד גלידה טובה כמו שיש רק באיטליה, ממשיכים בדרך היפה. ממש אחרי אמאלפי נמצאת אטראני(Atrani), העיירה הקטנה באזור ובהחלט שווה ביקור, אך אנחנו רק עברנו בה בדרכנו לתחנה האחרונה בטיול בראוולו (Ravello). עוזבים את כביש אמלפי ומטפסים בכביש 373 כחמישה ק”מ לעבר ראוולו. נסענו ישר לחניון הנמצא ממערב לדומו. מטפסים במעלה המדרגות מהחניון עד לכיכר הדואומו (Piazza Duomo) המקסימה, שסביבה חנויות ובתי קפה. בכיכר נמצאת הקתדרלה של העיירה.
יש בעיירה שתי וילות ידועות: וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo) שנבנתה על ידי משפחת רופולו ווילה צ'ימברונה (Villa Cimbrone). בחרנו להתמקד בוילה רוּפוֹלוֹ. שילמנו דמי כניסה בסך 5 יורו (ילד עד גיל 12 – 3 יורו) והתחלנו את הביקור במבנה המרכזי ובמבנים לידו, יצאנו לגינה (פחות התרשמנו) והגענו לתצפית הידועה על כל המפרץ. הגענו בדיוק בזמן ההכנות לאיזה מופע, בטח צריך להיות משהו מיוחד לצפות במופע על רקע הנוף המדהים.
חזרנו לרכב, ירדנו חזרה לדרך אמלפי ועשינו עכשיו את הנסיעה בכיוון ההפוך. אחרי כשעה הגענו לסורנטו והמשכנו למלון. קיבלנו ממריאנו המלצה למסעדה מקומית מיוחדת בעיירה הסמוכה מאטה (Meta) אשר הנקראת טיקו טיקו (Ristorante Pizzeria Tico Tico). המסעדה נמצאת ממש סמוך לחוף היפה של העיירה ויש שם חניון ליד. המסעדה מעוצבת כמערה בתוך הסלע (למרות שראינו תמונות שיש גם מקומות במרפסת המשקיפה על החוף – אולי ביום?). האוכל טעים מאד, והמחיר לא זול, אבל בגדר השפוי. כתובת: Via A. Caruso, 3, 80062 Meta NA, Italy
היום החמישי היה האחרון באזור אמלפי. היעד היום היה מקום עתיק בשם פסטום (Paestum). הדרך המהירה והנוחה להגיע לכאן היא להקיף את חצי האי ולנסוע בכביש המהיר A3 ועם זאת זה לקח לנו כמעט שעתיים לעבור את 100 הק”מ לכאן, אבל זה היה שווה. יש חניה חופשית בכניסה לאתר. זהו ישוב יווני עתיק שראשיתו במאה ה-6 לפני הספירה שהתנחל באיטליה. יש כאן שרידים של 3 מקדשים יווניים עתיקים כמעט שלמים (למעט קירות וגג) ללא שיחזור, אלא כפי שהשתמרו 2600 שנה. המקום לא מאד גדול, אבל יש הליכה לא קטנה. שלושת המקדשים בולטים מאוד בשטח, והמקדש האמצעי מקדש נפטון (Tempio di Nettuno) הוא גם הבולט והמרשים ביותר.
לעיר/למתחם יש 4 שערים עיקריים כאשר השער הדרומי, שער פורטה דלה ג'וסטיציה (Porta della Giustizia) משמש ככניסה למתחם. באתר נמצאים גם שרידי אמפיתיאטרון, בריכת שחייה ועוד כמה שרידים שמרמזים שהיו כאן מבנים שונים. מחיר הכניסה כולל גם ביקור במוזיאון, כאן מרוכזים שרידים מיוחדים כמו כדים, כותרות וכלים שונים שלא ניתן להשאירם בשטח הפתוח. סיימנו את הביקור בפיצרייה מקומית בתוך המתחם, כאשר קיבלנו את המלצת בעלת המקום והזמנו אוכל איטלקי טעים, שונה ומיוחד, ובכלל לא יקר להפתעתנו.
פתוח עד השעה 19.00. מחיר כניסה – 7 יורו (למבוגר, לילדים הכניסה בחינם) + 2 יורו לחוברת הסברים על השרידים.
את הדרך חזרה אחרי הצהרים עשינו דרך כביש 175 צפונה. לאורכו עשרות חופי רחצה מסודרים. אחרי שפך הנהר Fiume Sele הגענו לחוף הנקרא Paestum Lido. אחרי שחנינו, הבחנו שהרבה אנשים עוזבים את החוף כנראה בגלל שמזג האוויר הנאה התחלף ברוחות חזקות.
ויתרנו על בילוי של אחר הצהרים בחוף ובמקום זה, נסענו חזרה לסורנטו לנמל הקטן הנקרא מרינה גראנדהMarina Grande. בערב/לילה הופך הנמל לאזור בילוי מלא מסעדות (הרבה דגים ומאכלי ים) ובאותו ערב אף הייתה הופעה מקומית. אכלנו באחת המסעדות בנמל וחזרנו למלון לארוז לקראת המשך הטיול.
היום השישי
בבוקר עוזבים את המלון ואת הנוף המדהים הנשקף ממנו ויוצאים בנסיעה לכיוון מזרח לעבר מחוז פוליה. אחרי כשלוש וחצי שעות, 250 ק”מ בכבישים A3 ו-847, מגיעים לעיר מטרה Matera. העיר מפורסמת הודות ל 2 שכונות ברובע העתיק של העיר הנקרא איזור הסאסיSassi di Matera) "הסלעים של מטרה"), שבו נחצבו בתים ממש בתוך סלע הגיר, מראה עוצר נשימה. העיירה נמצאת בתוכנית אונסק"ו לשימור מ-1993. 2 השכונות הן: סאסו בריסאנו (Sasso Brisano) וסאסו קאוואוסו (Sasso Ceveoso). הרובע היה מיושב עד שנות ה-60, וכיום רוב הבתים אינם מתאימים למגורים, אולם יש גם כאלה ששופצו והפכו למגורים ייחודיים, למסעדות ולמלונות בוטיק. הייחודיות של הבתים והרובע העתיק הפך אותו לאידיאלי לצילום סרטים כמו "הפיתויים של ישו" (מל גיבסון) שצולם במקום זה.
דבר ראשון, לפני הכניסה למרכז העתיק של מטרה, נוסעים ישירות לתצפית היפה שנמצאת ממזרח לעיר מעבר לקניון גראווינה Contradaבמקום שנקרא Belvedere (יש חניה גדולה בסוף רחוב Contrada Murgia Timone).
לאחר מכן, נסענו למרכז העיר. יש חניון מסודר בתשלום ליד רחוב ראשי (Via Lucana) פינת רחוב Via Pasquale Vena (ליד המבצר). הגענו בשעות הצהרים והיה חם מאד (35 מעלות). על אף החום, הצטיידנו בהרבה מים והתחלנו את הטיול בכיכר Piazzetta Pascoli שבקצה נמצא המבנה המיוחד Museo Nazionale d'Arte Medievale e Moderna della Basilicata, יורדים בסמטאות לרחוב Via Bruno Buozzi ומטיילים בין החנויות, מסעדות, מלונות וסתם בתים יפים ששופצו.
ממשיכים לעבר התצפית על העמק בכיכר Piazza San Pietro Caveoso, בה נמצאים 2 מבנים מיוחדים: כנסיית Chiesa dei Santi Pietro e Paolo al Sasso Caveoso, ומדרום נמצאת החזית של כנסיית Santa Maria de Idris הנמצאת כמעט כולה בתוך הסלע.
כאן החום כבר היה מתיש והחלטנו לקצר את המסלול ולכן עלינו בסבך הסמטאות לעבר כיכר הדומו Piazza Duomoבה נמצאת הקתדרלה של מטרה שהמגדל שלה בולט מכל מקום. יורדים דרך רחוב Via Duomo לכיכר המרכזית - Piazza del Sedile ומשם פונים לעבר כיכר Piazza San Francesco. חזרה דרך רחוב Via Domenico Ridola. חשבנו לעשות הפסקת צהרים במקום, אך כל המסעדות היו לקראת סגירה עד לפתיחה מחודשת בערב (החיים הטובים….). בדרך חזרה לאוטו חווינו תופעה מדהימה. תוך דקות, השמים התכסו עננים, החלה סופת ברקים וגשם כבד מלווה בברד כבד החל לרדת בפתאומיות, הרחובות הוצפו מים (כנראה גם שם הניקוז לא משהו) והטמפרטורה ירדה בחצי (17-18 מעלות). זה היה מחזה מצחיק לראות את כל התיירים נמלטים על נפשם, לנו זה היה דווקא מרענן לאחר החום שהעיק עלינו.
אין אוכל אז ממשיכים בדרכים (טוב שיש תמיד מה לנשנש באוטו) לכיוון מערב כ-70 ק"מ בכבישים SS7, SP239, SS100 , כשעה ורבע לעבר אלברובלו (Alberobello) הידועה כבירת הטרולי (Trulli), אחת האטרקציות הייחודיות שבמחוז פוליה. בעיירה יש קרוב ל-1,500 בתי אבן מעוגלים ובעלי גגות בצורת חרוט, שנבנו החל מהמאה ה-14 ועד ראשית המאה ה-18. הבתים בנויים אבנים לא מסותתות הנשענות על מוט מרכזי. הטרולו (Trullo) ששימש בזמנו בעיקר למגורים. הרעיון לבנית בתים ארעיים כאלו בעבר נבע מהצורך שיהיה ניתן לפרק אותם במהירות ע”י בעיטה במוט המרכזי שהחזיק את המבנה ופוטר את בעליו לשלם מיסים על “ערימת האבנים”.
מצאנו חניה באחד החניונים ברחוב הראשי Via Indipendenza. יצאנו לשוטט ברחובות העיקריים עם הבתים המיוחדים כמו: Via Monte S. Gabriele, Via Monte Pertica שנמצאים מדרום לכיכר מרכזית Piazza del Popolo מרבית הבתים האלו במרכז העיר משמשים כיום כחנויות מזכרות, בתי קפה ומסעדות. מקום מקסים שחבל לפספס אותו.
הפעם סעדנו את ליבנו ויצאנו לכיוון החוף המזרחי של איטליה לעיירה פוליניאנו א מארה (Polignano a Mare) הנמצאת כחצי שעה נסיעה מדרום לבארי. הזמנו מראש מקום במלון דירות מפנק ברחוב המרכזי וקרוב לעיר העתיקה בשם B&BFrugis. זהו מלון קטן כי רוב הבתים במרכז בני 2-3 קומות, אבל היה בו הכול. לטענת בעליו, העיירה הייתה שוממת מתיירים לפני כחמש שנים עת החליטו האיטלקים לשווק את האזור כולו ואת העיירה במיוחד.
הערב כבר ירד ויצאנו להסתובב ולשוטט בסמטאות הצרות של העיר העתיקה ולספוג את האווירה. כיכר Piazza Aldo Moro הסמוכה למלון כבר הייתה מלאה משפחות שניצלו את סוף השבוע לבילוי משפחתי. המשכנו לטייל לאורך המפרצים הרבים בעיירה.
נכנסנו לעיר העתיקה וטיילנו לעבר המסעדה המפורסמת שנקראת "מסעדת המערה", הנמצאת במלון גרוטה פאלאצזה (Grotta Palazzese) אך כששמענו מה המחירים, ויתרנו. חזרנו למלון דרך הכיכר המרכזית בעיר העתיקה כיכר ויטוריו עמנואל Piazza Vittorio Emanuele II (בדיוק נערכה בה עצרת) וקינחנו בגלידה טובה (טוענים שהיא הטובה באיטליה).
למחרת הבוקר השביעילטיולנו, חזרנו שוב לצפות בחופים, במפרצים והצוקים, הפעם באור יום ולחזות בספורט המקומי - קפיצה לים מראש הצוקים. מפוליניאנו א מארה נוסעים צפונה (דרך בארי) לאורך החוף עד חצי האי גרגנו ,(Gargano) כ-180 ק”מ, כשעתיים וחצי. מקום זה הוא לבטח הסיבה הכי טובה לבקר בפוליה: המפרצים, הצוקים, הנקרות וחופי רחצה צרים וארוכים שיד אדם טרם הספיקה להרוס, לבטח אחת משמורות הטבע היפות ביותר באיטליה.
מכוונים את מכשיר הניווט לאחד החופים היפים ביותר באזור: "מרגולי ביי" (Margoli bay) חוף מיוחד ונדיר, שניתן להגיע אליו רק דרך מעבר במלון Baia Delle Zagar (כשמגיעים לכביש 53SP פונים בחדות ימינה לכיוון מלון Hotel Baia Delle Zagare, להחנות בחניון ליד המלון. בדשא הדרומי של המלון יש מדרגות וגם מעלית ע"מ לרדת לחוף המקסים הזה. בנוסף, במרחק קצר מהחוף, יש בתוך המים 2 צוקי סלעים קטנים ומיוחדים שנקרא Faraglioni di puglia.
חזרה לרכב והמשך צפונה כחצי שעה לכיוון עיירת הדייגים ויאסטה Vieste. בחלק זה של חצי האי, הכבישים צרים ומפותלים (לפעמים מאד) אך הנוף מפצה על כך. כ-7 ק"מ לפני ויאסטהיש תצפית יפה ליד שרידי Torre Di San Feliceעל קשת יפה בסלע (Arco di San Felice).
ממשיכים צפונה לעבר ויאסטה. הגענו לחוף מדרום למרינה לתצפית על הסלע הלבן הבולט בין החול למים (Pizzomunno).
כזכור, נאלצנו לקצר את השהות בפוליה ולכן אחרי ויאסטה ועוד כמה קילומטרים של כבישים מפותלים, עלינו על כביש “נורמלי" SS693 עד Lesina ועזבנו את חצי האי גרגנו אחרי הצהרים כשלפנינו עוד נסיעה ארוכה של 400 ק”מ בכביש המהיר A14 לכיוון רימיני Rimini. הכל תוכנן מראש כך שלא דאגנו, תוך 4 שעות (כולל ארוחת צהרים מאוחרת) הגענו למלון Montmartre הנמצא בצפון רמיני. האזור כולל חוף ים ארוך ומסודר, רחוב ראשי ארוך שבערב הופך למדרחוב ענק עם הרבה מלונות, מסעדות, בתי קפה וחנויות אחרות. לנו זה הזכיר את אילת.
היום השמיני
חצי טיול כבר מאחורינו, וטוסקנה לפנינו. לפני שעזבנו את רימיני קפצנו לצפות בגשר הישן Ponte di Tiberio שבמרכז העיר.
משם המשכנו לעבר סן מרינו (כ-30 ק"מ, 40 דקות). אחת המדינות הקטנות בעולם, ואחת משש המדינות הזעירות באירופה. היא נמצאת בגובה 657 מטרים מעל פני הים על הר טיטנו (Titano) ונוסדה בשנת 301 לספירה. נסענו ישר לחניה שליד הרכבל בכפר בורגו מאג'ורה (Borgo Maggiore) ששוכן בסמוך לבירה סן מרינו.
כתובת לרכבל: Piazzale Campo della Fiera - Borgo Maggiore. עולים לקומה השנייה. מחיר € 4,50 (הלוך חזור).
יוצאים מהרכבל ומטיילים במרכז העתיק של העיר סן מרינו שהשתמר מימי הביניים ברחובות הצרים המתפתלים בין כנסיות עתיקות ובניינים עתיקים. חומות אבן מבצרות ומקיפות את העיר. התצפית הכי מומלצת (אם לא מטפסים להר טיטאנו - ההר הגבוה בסן מרינו) היא בכיכר החירות Piazza della Libertà ובמרכזו פסל החרות כדאי לבקר בבית העירייה ובניין הממשלה הרשמי (Palazzo Pubblico) הפראווה דומוס Parva Domus (הבניין הציבורי הראשון ממול בית העירייה).
ממשיכים בסמטאות דרומה עד רחוב Via della Fratta היוצא מהשער שבחלק הדרומי של החומה, מתחת למגדל/מצודה La Rocca o Guaita הגדולה. חוזרים לכיוון הרכבל אבל הסמטאות מקבילות ומגיעים לקתדרלה של סן מרינו. כמקום פטור ממע”מ, יש פריטים רבים במחירים סבירים (אין מציאות).
יורדים עם הרכבל חזרה לרכב ויוצאים לנסיעה של כשעתיים לכיוון דרום מערב לעבר טוסקנה ולעיר העתיקה של ארצו (Arezzo), שהיא אחת הערים העתיקות והיפות באיזור. יש הרבה מקומות חניה ברחוב Via Giuseppe Garibaldi. המתכונת כבר מוכרת, חונים ויוצאים לטיול רגלי לעבר המבנים ההיסטוריים המצויים בחלק העליון של העיר. עולים דרך הרחוב הראשי Corso Italia שחוצה את העיר לכיכר הראשית המרובעת פיאצה גראנדה Piazza Grande. בצידה המערבי נמצאת כנסית Santa Maria della Pieve מהמאה ה-12 שבה מוצגות עבודותיו של לורנצטי, מגדל הפעמונים התווסף במאה ה-14, לידה נמצא ארמון .Palazzo della Fraternità dei Laici
חוזרים לרחוב Corso Italia בסופו נמצאת הקתדרלה (Cattedrale di San Donato) שבה חלונות ויטראז' נפלאים מהמאה ה-16. חזרה לחניה דרך בזיליקת סאן פרנצ'סקו Convento di San Francesco (בכיכרPiazza San Francesco) מהמאה ה-16 בה נשמרות הפרסקאות הססגוניים שצייר פיירו דלה פרנצ'סקה. מהכיכר הראשית היה אפשר לעלות צפונה דרך ארמון Palazzo Pretorio למבצר המדיצ'אה (Fortezza Medicea), ויתרנו עליו מאחר ועברנו לידו עם האוטו ולא התלהבנו.
מארצו ממשיכים מערבה לסיינה (Sienna), אחת הערים העשירות בימי הביניים ואחת המתוירות בעת המודרנית. כ-70 ק"מ, שעה ורבע. מרכז סיינה סגור לתנועת כלי רכב (סיינה הייתה העיר הראשונה באירופה שסגרה את מרכז העיר שלה לתנועת כלי רכב), חניה אפשרית ליד אצטדיון הכדורגל או מדרום לעיר העתיקה. הגענו דרך ויה רומא (Via Roma). כמאה מטר אחרי שער Porta Romana יש שלט ברור עם מצלמות מעליו. לא לקחנו סיכון וביקשנו מבחור דובר אנגלית שיתרגם לנו מה רשום – “אין כניסה אלא לרכב מורשה”. שאלנו אותו איפה אפשר להחנות את הרכב והבחור שהיה סטודנט הציע להשאיר את הרכב חינם בחצר האוניברסיטה (בשעה זו כבר לא הייתה בעיה). יש לא מעט שלטים כאלו באיטליה אבל הם מגבילים בדרך כלל כניסה של אוטובוסים, קרוואנים, משאיות וכד'. אבל כשראינו שיש מצלמות – נזהרנו שבעתיים !
אי אפשר לנסוע אז הולכים דרך ויה רומא ובהמשך רחוב Via Pentaneto כרבע שעה עד בית הכנסת של סיינה (Vicolo delle Scotte 14). ממשיכים מעט צפונה ומגיעים לכיכר המרכזית של סיינה היא Piazza del Campo, Piazza Il Campoכיכר יפה ומיוחדת שצורתה כמניפה ממנה יוצאים 12 רחובות. פעמים בשנה מתקיים בכיכר מרוץ סוסים Palio di Siena
בכיכר נמצאים: ארמון העיר (Palazzo Pubblico), שמשמש כבית העירייה, ומעליו מתנשא מגדל השעון / מגדל הפעמונים (Torre Del Mangia), סמלה המפורסם של העיר ש-503 מדרגות מובילות אל קצהו. הוא נבנה בין השנים 1338 עד 1348 כדי להתחרות כמגדל הגבוה. זה היה המגדל הגבוה ביותר של זמנו בימי הביניים, בגובה של 88 מ'. עוד בכיכר, מזרקה מלבנית הנקראת "המזרקה העליזה" (Fonte Gaia), הושלמה לראשונה בשנת 1342. עמוסה יונים.
לאחר סיבוב גדול בכיכר המשכנו לא רחוק לעבר הקתדרלה המרשימה והיפה של סיינה, הדואומו של סיינה (Duomo di Siena) שבנוי בסגנון גותי ומרשים מאוד מבפנים ומבחוץ.
לאחר עוד פיצרייה מוצלחת נסענו צפונה לעבר וילה Le Massucce, ליד העיירה סן קזיאנו San Casciano In Val di Pesa, אותה הזמנו בהתאם להמלצה כאן באתר לארבעת הימים הקרובים שנשהה בטוסקנה. בנדטה, בעלת המקום, תעשה הכל ע”מ לעזור ולסייע במהלך השהות. המיקום של הווילה מצוין ובעיר הסמוכה תמצאו מסעדות, בתי קפה וסופר גדול שיספק כמעט כל דבר ע”מ להנעים את השהות בווילה.
כתובת: .Via Cassia per Siena, 18, 50026 San Casciano In Val di Pesa FI, Italy
- אתר אינטרנט: www.lemassucce.com
- דוא'ל: [email protected]
כאן המקום לציין, שחוץ מהערים והמקומות המוכרים, יש בטוסקנה הרבה עיירות מתקופת ימי הביניים עתיקות ומוקפות חומות ומגדלים כמו Lucignano שכאן בתמונה למטה.
היום התשיעי
לאחר גיחה להצטיידות בסופר המקומי, יוצאים בנסיעה צפונה כ-30 ק"מ, 40 דקות לפירנצה (Firenze) היא בירת חבל טוסקנה. העיר העתיקה והיפהפייה שוכנת על גדת נהר הארנו. עצירה ראשונה עושים ליד שער האבן "פורטה רומאנה" (Porta Romana), שנבנה בשנת 1326. רוב החומות שהקיפו את העיר בימי הביניים נהרסו במהלך השנים אך השער הנ”ל עדיין עומד על תילו. גובהו 15 מ' ובנוי מאבנים עתיקות. דלתות העץ הגדולות עדיין השתמרו והן נשארות פתוחות למעבר כלי רכב. כתובת: Piazzale di Porta Romana, 2
מהשער ממשיכים מזרחה (3.3 ק"מ, 10 דקות) לעבר כיכר מיכאלנג'לו Piazzale Michelangelo לכיכר זו 2 יתרונות: דבר ראשון, יש כאן את התצפית הכי יפה בפירנצה. דבר שני, אפשר כמונו להשאיר את האוטו שם בחניה של הכיכר ולהמשיך לטייל בתחבורה ציבורית שכן, בפירנצה כמו בערים אחרות באיטליה יש בעיית חניה ונהיגה במרכז.
לוקחים בכיכר אוטובוס מס' 13 עד תחנה Pecori Giraldi (ליד הנהר). מטיילים לאורך הנהר מערבה (עוברים ליד Biblioteca Nazionale Centrale di Firenze ) עד כיכר Piazzale degli Uffizi הצרה והמלבנית המוקפת ברובה ע"י ארמון אופיצי. יש בכיכר פסלים רבים של אישים ידועים של פירנצה, הרבה אמני רחוב ומוכרי תמונות. כאן מצויה גלריית אופיצי (Uffizi Gallery) המפורסמת.
ממשיכים קצת לכיוון הנהר ושם פונים לגשר הישן והעתיק ביותר פונטה וקיו (Ponte Vecchio) לדעתי, אחד הגשרים היפים ביותר. הוא בעל 3 קשתות סימטריות ועמוס חנויות תכשיטים ומזכרות. עושים סיבוב בגשר יחד עם ההמונים. הגשר הראשון נבנה מעץ ב- 1345 על שרידי גשר רומאי שנבנה לראשונה בשנת 972 ונהרס ב-1117 בשיטפון. זהו הגשר היחיד בפירנצה ששרד את מלחמת העולם השנייה. אורכו- 84 מ' רוחבו- 32 מ' וגובהו- 3.9-4.4 מ' מעל קו המים.
בצד שמאל בחלקו העליון של הגשר נמצא מסדרון וזארי (Corridoio Vasariano). זהו מעבר על-קרקעי סגור. המסדרון שאורכו פחות מקילומטר מחבר בין פאלאצו וקיו לפאלאצו/ארמון פיטי דרך גלריית אופיצי ומעבר לנהר ארנו כקומה שנייה מעל גשר פונטה וקיו ומגיע לארמון פיטי דרך גני בובולי.
חוזרים לכיכר אופיצי ממנה הגענו לגשר וממשיכים קצת צפונה ומגיעים לכיכר דלה סניורה (Piazza della Signoria), שעוצבה במאות ה-13 וה-14. על הכיכר חולש הארמון העתיק והגדול פאלאצו וקיו (Palazzo Vecchio) שהוא מוזיאון ובית העירייה של פירנצה ואחד המבנים המרשימים באיטליה. משני ציידי שער הכניסה לארמון ניצבים העתקים מדוייקים של הפסל דוד של מיכאלאנג'לו, והפסל "הרקולס וקאסוס של ברתול ומאו באנדילני.
ממשיכים צפונה דרך רחוב Via dei Calzaiuoli לכיכר הרפובליקה Piazza della Repubblica התוססת והיפה שראשיתה עוד מימי הרומאים. הכיכר במתכונתה הנוכחית נמצאת בחלקה על חורבות חלק מהגטו שבו חיו היהודים בימי הביניים.
ממשיכים דרך Via Roma עד לכיכר Piazza San Giovanni בה נמצא הבפטיסטריום Baptistery - בית ההטבלה שנחשב לאחד העתיקים ביותר בעירה. הוא מפורסם בעיקר בזכות 2 דלתות הברונזה המוזהבות שלו שמהוות יצירת אמנות שנקראות "שער גן עדן" (Porta del Paradiso) עליהן יש עשרה ציורי תבליט ריבועיים המתארים את סיפורי הבריאה ע”פ הברית החדשה.
ליד הבפטיסטריום נמצאת אחת מהכיכרות העיקריות בעיר כיכר הדואומו (Piazza del Duomo). הדואומו של פירנצה, קתדרלת סנטה מריה דל פיורו (Cattedrale di Santa Maria del Fiore) הקתדרלה המרכזית הענקית והיפהפייה עם הכיפה של ברונלסקי (קוטרה 47 מ' גובה 114מ'), אחת מנקודות הציון המפורסמות של העיר ונחשבת עד היום לאחד מהכנסיות הגדולות ביותר בעולם. בניית המבנה ארכה יותר מ- 150 שנים החל משנת 1296 ועד שנת 1436. צמוד לקתדרלה נמצא מגדל הפעמונים - קמפנילה (Campanile di Giotto) שבנה ג'וטו, ניתן לעלות לראש המגדל -414 מדרגות (84 מטרים), הנוף של כל העיר מדהים משם.
לאחר התצפית, ממשיכים מערבה דרך רחוב/כיכר Piazza di San Lorenzo בה נמצא אחד ממבני הרנסנס הקדומים בפירנצה כנסיית סן לורנצו Basilica di San Lorenzo וממש ישר ממול לכנסייה מגיעים לשוק המרכזי של העיר "שוק סאן לורנצו" (Mercato Centrale) או בשמו המלא
Mercato Centrale Di San Lorenzo. עוצרים בקומה השנייה לארוחת צהרים. מהשוק, ממשיכים מערבה לעבר תחנת הרכבת ולוקחים שוב אוטובוס קו 13 לחניה בכיכר מיכאלנג'לו.
טיפ קטן: לפני הנסיעה מומלץ לקרוא את הספר “התופת” מאת דן בראון, יש בו תיאורים מעולים על המקומות המפורסמים בעיר ולעיתים יש תחושה שקוראים מדריך טיולים ולא ספר מתח.
אחרי הביקור בפירנצה נוסעים דרומה לעבר העיירה סן ג'מיניאנו San Gimignano (כ-50 ק"מ מסיינה, כשעה). היא נחשבת לאחת העיירות היפות והמתויירות ביותר בטוסקנה (ובצדק). היא עיירה ימי ביניימית שמורה היטב, מוקפת חומה ומאוד ייחודית, אשר נקראת " מנהטן של ימי הביניים", בגלל 14 המגדלים ששרדו בה (בימי הביניים היו 72 מגדלים אשר נבנו כתחרות בין המשפחות העשירות למי המגדל הגבוה ביותר).
חונים באחד מהחניונים בכניסה לעיר מכיוון דרום. ישנם כמה כאלה ממול לחומה הגבוהה. אחד מהם צמוד לכניסה לעיר העתיקה בסוף רחובViale Roma .
יוצאים לסיור בעיר העתיקה, נכנסים דרך שער הכניסה הדרומי שער סן ג'ובאני (Porta San Giovanni) ועולים לאורך מדרחוב וסן ג'ובאני Via San Giovanni העמוס חנויות עד מרכז העיירה לכיכר מרכזית– כיכר הבאר, (Piazza Della Cisterna)דלה צ'יסטרנה המשולשת והציורית שבמרכזה הבאר. במערב הכיכר נמצאת אחת הגלידריות המפורסמות שנקראת Gelateria Dondoli . קלה לזיהוי לפי התור של האנשים.
מצפון לכיכר הבאר נמצאת כיכר הקתדרלה/הדואומו (Piazza del Duomo) בה נמצאים כמה מהמבנים הימי-ביניימיים החשובים בעיר, בהם הקתדרלה הרומנסקית היפהפייה בה מצויה הקפלה לכבוד סנטה פינה (Santa Fina Chapel), ארמון הפודסטה (Palazzo Vecchio del Podestà) ובית העירייה (Palazzo del Popolo) עם חצר פנימית מעוטרת ציורי קיר. גם מגדל Le Torri dei Salvucci - המורכב בשני מגדלי התאומים של סן ג'ימיניאנו ממוקם בפיאצה דל דואומו.
מגדל ה-Torre Grossa הוא המגדל היחיד שנותר פתוח לקהל והוא גם הגבוה ביותר, וממנו נשקפת תצפית פנורמית על האזור הכפרי של טוסקנה. מחיר הכניסה הוא חמישה יורו והכרטיס מאפשר גם כניסה למוזיאון האזרחי (Museo Civico) של העיר. (ליד הכנסייה הגדולה נמצא מגדל הפעמונים).
דרך היין של קיאנטי
בין סיינה לפירנצה משתרע עמק קיאנטי. כאן, מייצרים את היין הנודע. עזבנו את סן ג'מיניאנו אהח”צ בחרנו לחזור לווילה בדרך היין של קיאנטי (SS222) שמפורסם בכל העולם ביינות שלו. זוהי דרך נופית יפהפייה (טוסקנה האמיתית) בתוך אזור של גבעות, עמוס בכרמים ועובר בין עיירות עתיקות. ניתן לזהות את המקומות והיקבים ע”פ סמל התרנגול השחור, סמלו של הקיאנטי קלאסיקו.
נוסעים מזרחה כ-25 ק"מ, 40 דקות בנופים הקסומים של טוסקנה לתחנה ראשונה (והדרומית) במסלול שהיא קסטלינה אין קיאנטי (Castellina in Chianti) השוכנת על ראש גבעה בצומת דרכים חשוב באזור. עיירה קטנה וחשובה שנעים מאוד לטייל בין חומותיה. נכנסים דרך הרחוב הראשי כביש SR222 וחונים מדרום למדרחוב הראשיVia Ferruccio ומטיילים לאורכו עד Chiesa di San Salvatore. יש בו הרבה חנויות, בתי מלאכה קטנים, מסעדות, יקבים קטנים ובתי קפה, נחמד מאד.
מכאן ממשיכים מזרחה כ-11 ק"מ, רבע שעה דרך כביש SR429 לכיוון התחנה הבאה - ראדה אין קיאנטי (Radda in Chianti) . עוד עיירה ימי ביניימית שבנויה על ראש גבעה ומשקיפה על נופים נפלאים. חונים בכביש הראשי (מדרום למרכז העיר העתיקה). העיירה השתמרה היטב ותענוג לטייל ברחובותיה הצרים דרך Via Roma לכיכר המרכזית (Piazza delle Scuole), בה נמצאת כנסיית סן ניקולו (Propositura di San Niccolò) הרומנסקית.
כשחזרנו כבר החל להחשיך וזכינו לשקיעה נהדרת נוסח טוסקנה.
היום העשירי – צפון מערב טוסקנה.
יוצאים מהווילה ונוסעים צפון מערבה בכביש 11A לעבר פיסטויה Pistoia, כ-60 ק"מ, 45 דקות. חונים במרכז החלק העתיק של העיר ועורכים טיול קצר סביב כיכר Piazza del Duomo. כאן נמצאים הדואומו, ארמון Palazzo del Podestà / Palazzo Pretorio (אחוזת ראש העיר) נמצא מימין לבית הטבילה וארמון Palazzo del Comune (בית העירייה) .
מפיסטויה נוסעים מערבה לעבר לוקה ופונים צפונה בכביש 12SS (כ-60 ק"מ, שעה) לעבר אחד המקומות המיוחדים במסלול פונטה דל דיאבולו - Ponte Del Diavolo (Ponte della Maddalena) - "גשר השטן" שקיבל את שמו מסיפור אגדה טוסקני שנבנה על בסיסו ומייחס לו כוחות מיסטיים נדירים. זהו גשר אבן יפהפה ומדהים שנבנה בעיירה צ'יווידאלה דל פריולי בימי הביניים ועובר מעל נהר מדהים שזורם במרכז העיירה.
אחרי הביקור בגשר חוזרים דרומה (כ-20 ק"מ 30 דקות) אל לוקה Lucca, אחת העיירות העתיקות באזור. חלקה העתיק של העיר מוקף חומה ארוכה. מצאנו חניה בכיכר מצפון לשער Porta S. Maria. נכנסים דרך השער לכיכר באותו שם Piazza S. Maria ועוצרים לארוחת צהרים באחת המסעדות שבכיכר.
לאחר הארוחה מתחילים את הסיור בעיר העתיקה של לוקה. צועדים ברחוב הקניות Via Fillungo עד לפיאצה המרכזית והמיוחדת Piazza Anfiteatro, שצורתה אליפטית (פעם הכיכר הייתה מעין ארנה רומאית, שהוסבה עם השנים לפיאצה). עושים סיבוב ומקיפים אותה מבפנים ומבחוץ.
חוזרים לרחוב הראשי ומגיעים למגדל השעון (Torre Civica delle Ore) - מבנה מהמאה ה-13, אפשר לעלות עליו ולצפות בנוף של העיר (Via Fillungo 24).
המשך לכיכר Piazza San Michele (בה נמצאת כנסייה יפה Chiesa di San Michele in Foro). משם דרומה לכיכר Piazza Napoleone המוקפת עצי שיקמה שבמערבה נמצא ארמון המחוז. המשך דרך רחוב הדומו Via Duomo (בה נמצאת כנסיית Saint Giovanni) לכיכר .Piazza Antelminelli פונים צפונה לעבר כיכר Piazza Bernardini והמשך לחניה.
מלוקה נוסעים דרומה אל העיר העתיקה של פיזה Pisa (כ-30 ק"מ, 35 דקות). חניה ליד פיאצה דיי מיראקולי (Piazza dei Miracoli), הכוללת את שלוש האטרקציות המרכזיות המפורסמות: מגדל הפעמונים הנטוי Torre Pendete di Pisa שבנייתו הסתיימה ב-1350, שעד היום לא ברורה באופן חד משמעי הסיבה להטייתו, קתדרלת העיר – הדואמו (קתדרלת סנטה מריה אסונטה) והבפטיסטריום, מבנה עגול מיוחד.
היום ה-11
הכיוון היום – צפון מערב לכיוון הים למקום מקסים ששמו הוא -Cinque Terre צ'ינקוֶה טֶרֶה "חמש ארצות". כאן שוכנים חמשה כפרים צבעוניים ועתיקים במפרצים ומעל הצוקים. מאחר והמקום מיוחד, האזור הוכרז כפארק לאומי וכאתר מורשת עולמי ע”י אונס"קו, ונאסרה כניסת מכוניות לכפרים. אין טעם בכלל להגיע עם האוטו. הדרך הכי טובה, נוחה ומומלצת להגיע ולטייל היא כאן היא ע”י הרכבת מלה ספציה או מלבנטו לכיוון גנואה צפונה (או הפוך). חמש העיירות, מדרום לצפון, הן: ריו מאג'ורה (Riomaggiore) , מנרולה ,(Manarola) קורמיליה (Cornilglia) , ורנאזה (Vernazza)ומונטה רוסו אל-מארה .(Monterosso Al Mare)
אנחנו הגענו ללה ספציה (La Spezia). לקח לנו קצת יותר משעה וחצי להגיע (סביר) אבל יותר משעה למצוא חניה בגלל איזו תקלה בחניון המומלץ שמתחת לתחנת הרכבת ומדחנים מקולקלים ברחובות הסמוכים. בשעה טובה חונים ומגיעים לתחנת הרכבת, רוכשים כרטיס יומי המקנה נסיעה חופשית, כלומר עליה וירידה בקו לה ספציה – גנואה במשך היום. חשוב – לקחת לוח זמנים של הרכבות ע”מ לתכנון את הזמן בכל כפר. יש רכבות שלא עוצרות בכל התחנות !
עולים לרכבת לעבר הכפר הראשון והגדול ביותר, ריומאג'ורה Riomaggiore (נסיעה של כ-9 דקות). בתחנת רכבת נמצא משרד המידע הגדול ביותר. בכפר הרבה מסעדות ובתי קפה מקסימים, יש לו מרינה מרהיבה עם סירות דייגים. כמו כן בחודשי הקיץ מפעילים המקומיים שירותי שנורקלים וקייאקים באזור החוף. טיילנו ברחוב הראשי היורד מתחנת הרכבת לעבר המפרץ. האווירה במקום מדהימה. על הצוקים ליד המרינה הרבה בני נוער התחרו בקפיצות שונות למים לתרועות התיירים.
מסלול האוהבים - Via dell amore שאמור להיות מסלול הליכה יפה של 20 דק' (כשני ק"מ של הליכה נוחה) לאורך טיילת החוף והצוקים מריומאג'ורה עד לעיירה הבאה מאנארולה - Manarola סגור כבר הרבה שנים בגלל מפולות סלעים אז לא לקחת אותו בחשבון.
אחרי כ-40 דקות חוזרים לתחנת רכבת וממשיכים לתחנה הבאה.
אחרי נסיעה קצרה של כמה דקות מגיעים לכפר הבא מאנארולה שנחשב לכפר הציורי ביותר מחמשת הכפרים של צ'ינקווה טרה, מטיילים בסימטאות הצרות מתחנת הרכבת לעבר המרינה. היות והכפר בנוי על צוק הוא מקבל מימד יופי מיוחד. גם כאן לא חסרות מסעדות ועצרנו באחת הפיצריות להפסקה קצרה. ממשיכים לטייל בעיקר באזור המרינה היפה לאחר כ-50-40 דקות חוזרים לתחנת רכבת.
החלטנו לוותר על ביקור רגלי בכפר הבא קורנליה, (העדפנו לראות אותו מהים תוך כדי השייט שיוסבר בהמשך), המשכנו לכפר ורנצה Vernazza (עוד כמה דקות) שאומרים שהוא היפה בכפרים ובעל נמל קטן ומקסים וחוף רחצה. בכפר גרים כ-500 תושבים ובעבר נחשב לנקודה ימית אסטרטגית חשובה ביותר בשלטון הרומאי. כבר מתורגלים, יורדים מהרכבת ומטיילים ברחוב הראשי לעבר הנמל. האמת, שעל מנת לצפות ביופי המיוחד של הכפר, יש לעלות לתצפית גבוהה, ויתרנו.
תוך כדי הטיול בנמל, קיבלנו החלטה לוותר על הכפר האחרון מונטה רוסו שהוא יותר תיירותי ובעיקר חוף רחצה גדול, ולקחת מורנצה שייט בחזרה לכפר הראשון ריומאג'ורה. אגב, גם זו דרך לטייל בין הכפרים רק שתדירות השייט קטנה יותר (במקור חשבנו לקחת את השייט מהכפר החמישי). ירדנו אחרי כחצי שעה של שייט רגוע במפרץ בכפר ריומאג'ורה, חזרנו לתחנת רכבת המקומית ואחרי כמה דקות היינו שוב בלה ספציה. אחרי ביקור בסניף המקומי של מק דונלדס חזרו לווילה שלנו.
יום 12
הכל כבר ארוז ואנחנו בדרכנו דרומה בכביש המהיר A1 לעבר רומא. אחרי כשעה וחצי – שעתיים פונים מזרחה לכביש 45E, לעבר דרך שמורת מפלי קסקטה דלה מרמור - Cascate delle Marmore שנמצאת ממזרח ל-Terni. (כ-250 ק"מ, שעתיים וחצי). הגעה לשמורה עם כביש 209SP שעובר צמוד אליה מצפון.
מפלי מרמור הם ענקיים ועוצמתיים וכמויות מדהימות של מים נופלים בין כרי דשא מסביב ויער עבות. המפלים משמשים להפקת חשמל כך שהמפלים גלויים לעין בקיבולת מקסימלית בהתאם ללוחות זמנים !.
שעות הפתיחה של המים בשבתות ביולי: 09:00 עד 22:00. (המים במפלים פתוחים מ-10:00-13:00 ומ-15:00-22:00).
מחירים: € 10,00 למבוגר, € 7,00 לילד עד גיל 14.
הגענו לשמורה אחרי השעה אחת בצהרים כשהמפלים סגורים ורק זרם דק נראה לעין. ניצלנו את הזמן לארוחת צהרים קלה באזור, שוטטות בין החנויות ודוכני המזכרות וצפייה בסרט 4D שספק רב אם היינו רואים ללא ההפסקה הכפויה.
שעה 14.30 לקחנו אוטובוס מקומי קטן (בתשלום) שהסיע אותנו לחלק העליון של השמורה. נכנסנו ואחרי כמה דקות הגענו לתצפית העליונה, כבר היה כמעט 3 בצהרים ואז חודש זרם המים ותוך דקות זכינו לראות את המפל העליון במלאו עוצמתו.
התחלנו לרדת בשבילים שבשמורה בתוך היער לאורך המפלים. בדרך ראינו אנשים שעשו את הדרך ההפוכה, כלומר, עלו מהחלק התחתון את כל הדרך שהיא לא קלה. לדעתי עדיף לעשות אותה הפוך כמונו. בדרך למטה יש עוד מספר תצפיות על המפלים, כולל כניסה למנהרה שעוברת ממש ליד המפל. בחלק התחתון היער מפנה את מקומו למרחבים ירוקים, ובחלקים של הנהר שעובר שם יש אפשרות לעשות שייט רפטינג במים הגועשים. הגענו לחלק התחתון אשר צופה על כל המפלים (יש אשר מסתפקים רק בחלק זה של השמורה).
בשעה 16.30 בערך יצאנו מהשמורה חזרה לכביש המהיר A1 ואחרי כשעה וקצת הגענו לרומא. היות ונשארנו עם הרכב, הזמנו מקום מחוץ למרכז הקלאסי של רומא, אבל מספיק קרוב. שם המלון: B&B Home 77, כתובת: Via Nomentana, 77, 00161 Roma. זהו מלון הנמצא בקומה חמישית של בניין מגורים, חדיש לגמרי, נוח, נקי ומומלץ ביותר. לאורך הרחוב אפשר להחנות את הרכב כל הזמן ללא תשלום. עלה לנו 99 יורו ללילה לארבעתנו כולל ארוחת בוקר קלה.
לאחר שהתמקמנו במלון, יצאנו לסיור ערב. בכיכר Piazzale di Porta Pia ליד המלון, לוקחים אוטובוס קו 62 (3-4 תחנות) לכיוון אזור המדרגות הספרדיות שבכיכר Piazza di Spagna (המדרגות עצמן בשיפוצים). במרכז הכיכר נמצאת מזרקת הספינה Fontana delle Baraccia, ובבית מס' 23 נמצא בית התה English Tea Rooms Babbington's. בראש המדרגות נמצאת הכנסייה הצרפתית Trinità dei Monti.
נשארנו בכיכר לארוחת ערב באחת המסעדות ולאחריה המשכנו צפונה דרך רחוב Via del Babuino עד כיכר פופולוPiazza del Popolo (כיכר העם), בה ניצבות הכנסיות התאומות (סנטה מריה אין מונטסאנו וסנטה מריה דאי מיראקולי, כנסיית מריה דל פופופלו (לידה שער פורטה דל פופולו - Chiesa di Santa Maria del Popolo). במרכז עומד לו אובליסק מצרי (מאה 13 לפנה"ס).
עזבנו את הכיכר וחזרנו למלון עם טראם מס' 3 עד תחנת Margherita- Nomentana הנמצאת ברחוב Viale Regina Margherita הסמוך למלון.
יום 13 – רומא
לנו המבוגרים, זה כבר ביקור שלישי ברומא, כך שבחרנו אתרים מפורסמים ומעניינים עבור הילדים. (מסלול קודם שעשינו ברומא לפני כמה שנים העליתי בטיפ הבא: מסלול לארבע ימים ברומא)
בבוקר לקחנו אוטובוס (באותה תחנה ליד המלון) קו 60 איתו נוסעים לכיוון הוותיקן. עקב עומס ברחובות יורדים תחנה אחת לפני וממשיכים ברגל לעבר כיכר Piazza San Pietro וכנסיית סנט פטרוס. מסתבר שהעומס נבע מהמוני מאמינים שבאו לשמוע את הדרשה השבועית של האפיפיור (יום ראשון בצהרי היום).
אחרי סיור בכנסייה, חוזרים לנהר לכיוון גשר המלאכים ונכנסים למצודת/טירת סן אנגלו Castel Sant'Angel. מזל שהגענו לפני שהאפיפיור סיים את דבריו כי רבע שעה אחרי בואנו ראינו נחיל אנשים זורם לכיוון. כשהגענו לקופות הופתענו שנתנו לנו להיכנס ללא תשלום. מסתבר שביום ראשון הראשון בכל חודש כל האתרים הם בחינם ! איזה כיף, הרווחנו. עשינו סיור במצודה ובמקומות המפורסמים כמו: בית Sala,הספרייה, מדרגות אלכסנדר, ולבסוף תצפית מהמרפסת/גג המצודה.
יוצאים מהמצודה, חוצים את הנהר ופונים שמאלה לעבר כיכר נבונה Piazza Navona בה נמצאות 3 מזרקות: ארבעת הנהרות, המורי ונפטון. הכיכר הייתה בעבר ארנה אלפסית ששימשה למשחקים ותחרויות של הרומאים. שרידים נמצאים בצד המערבי של הכיכר. מעבר למזרקות, הכיכר עצמה יפה מאד ומלאה במסעדות וחנויות וכן הרבה אמני רחוב שונים. עצרנו כאן למנוחה וארוחת צהרים קלה.
לאחר ההפסקה, המשכנו מזרחה לעבר הפנתאון Pantheon שנמצאת בכיכר Piazza della Rotonda. עשינו סיבוב בתוך הפנתיאון וביציאה ממשיכים צפונה דרך Via degli Orfani לכיכר Piazza di Monte Citorioבא שוכן הארמון של ברניני Palazzo Montecitorio (היום זהו משכן הפרלמנט (Camera dei deputati. מהארמון פונים ימינה (מזרחה) לפיאצה קולונה Piazza Colonna, במרכז הכיכר ניצב עמוד מרקוס אורליוס, בצפון הכיכר נמצא ארמון קיג'י Palazzo Chigi.
אגב, כל המקומות הנ”ל נמצאים במרחק הליכה קצר אחד מהשני.
פיאצה קולונה משיקה לויה דל קרסו. חוצים אותו מזרחה וממשיכים עד מזרקת פואנטה די טרווי Fontana di Trevi המפורסמת שבכיכר Piazza di Trevi.
לאחר הפסקה קלה ליד המזרקה, המשכנו דרומה לעבר כיכר ונציה Piazza Venezia. אי אפשר לפספס את המבנה הגדול והידוע האנדרטה הלאומית לויטוריו אמנואלה השני (המכונה גם מזבח המולדת Altare della Patria), באמצע נמצא קבר החייל האלמוני. בצפון מערב הכיכר נמצא ארמון ונציה Palazzo Venezia (מהמאה 15).
מקיפים את הכיכר מצד מזרח וממשיכים ליד עמוד טראיאנוס (Trajan's Column), העמוד מעוטר בסדרת תבליטים הנחשבים למרשימים ביותר לפיסול רומי עתיק. ממשיכים דרומה לכיוון הקולוסיאום בדרך Via dei Fori Imperiali העוברת בין הפורום Foro di Traiano(מצפון) בו נמצאים שרידי Mercati di Traiano (בצורת חצי עיגול) ובין הפורום רומנו Foro romano (מדרום ובו נבקר בהמשך). מגיעים לקולוסיאום, בגלל שהכניסה חינם התור ארוך מתמיד, וגם לאור העובדה שהבדיקות היום קפדניות כמו בשדה תעופה. עושים סיור מלא ומקיף בתוכו.
יוצאים דרך שער קונסטנטינוס Arco di Costantino המיוחד ונכנסים לפורום Foro romano, (בעיקרון יש כרטיס משותף לקולוסיאום ולפורום). מתחילים בשער טיטוס, מראים לילדים את חריתת מנורת בית המקדש, ממשיכים ב-Via Sacra ועוברים ליד המקומות המפורסמים כמו: בזיליקה אמיליה, הקוריה, לאפיס ניג'ר (שיש שחור וגדול), בזיליקה ג'וליה, שער ספטימיוס סברוס.
לצערנו, היציאה סגורה לכיוון גבעת קפיטולינה (Capitoline) Piazza Campidoglio שבמרכזה נמצא פסלו של מרקוס אורליוס על הסוס והארמונות Palazzo Nuovo, Palazzo dei Conservatori, Palazzo dei senatori. לכאן הילדים יצטרכו לחזור בעתיד…..
סגור, אז יוצאים לכיוון רחוב Via dei Fori Imperiali . ביציאה שמענו מרחוק חזרות לקראת המופע של דיויד גילמור. בירור קצר העלה שאין סיכוי למצוא כרטיסים אבל אמרנו שנסתדר כבר.חוזרים לכיכר ונציה ולוקחים אוטובוס קו 60 חזרה למלון. אחרי התרעננות, לוקחים את המטרו הקרוב למלון עד תחנה Circo Massimo והצטרפנו לעוד מאות איטלקים ששמעו את ההופעה של דיויד גילמור מחוץ לגדר בלי לראות (לא לדאוג, ראינו את ההופעה המדהימה שלו חודש אחרי בגרמניה).
יום 14 ואחרון
לאחר שעשינו צ'ק אאוט, חוזרים לרכב שהמתין לנו יומיים בסבלנות ונוסעים דרומה לעבר שער סאן סבסטיאנו - Porta San Sebastiano, ממנו מתחילה דרך Via Appia Antica, הדרך העתיקה שהייתה הראשונה והחשובה מכל הדרכים הגדולות שסללו הרומאים לקראת סוף המאה הרביעית לפני הספירה. הדרך סגורה לנסיעה בחלק מהשעות בימי שבת וראשון.
עוד באזור נמצאות הקטקומבות של סן קאליסטוס - Catacombe di San Callixtus. כמאה מטר דרומה נמצאות הקטקומבות היהודיות - Catacombe Ebraiche. Catacombe di San Sebastiano
ממשיכים דרומה כחצי שעה לעבר האאוטלט CASTEL ROMANO DESIGNER OUTLET הגדול שנמצא מדרום לרומא, כאן מעבירים את הזמן עד הטיסה חזרה. הרבה מציאות אין כאן, אבל היה נחמד להסתובב במקום.
כתובת: Via del Ponte di Piscina Cupa, 64, 00128 Roma RM, Italy
מכאן, נסיעה של כחצי שעה לעבר שדה התעופה, החזרת רכב בשעה 19:00 וטיסה חזרה בשעה 21:55, מטרמינל 5 המרוחק יותר !
שבועיים נפלאים עברו להם בחטף. ככה זה כשנהנים.
