לאחר תכנון מאוד מדוקדק של כל פרטי הטיול, ובעזרתו של הספר "המשפחה המטיילת" לצפון איטליה של שלומית יפת-ביאליק, יצאנו ביום שישי ה-3.7.2015 משפחה של 5 נפשות זוג הורים ו-3 ילדים בגילאי 9, 15, 18 לטיול בן 12 ימים לאזור האגמים של צפון איטליה, הדולומיטים וונציה. לכל אורך הטיול ליווה אותנו גל חום קיצוני סביב 40 מעלות.

טסנו בחברת Turkish Airlines למילאנו עם connection של 50 דקות באיסטנבול. היינו לחוצים שלא נספיק לטיסת ההמשך, אך למרות שהיה עיכוב בהמראה בארץ של שעה, רצנו לשער העלייה למטוס באיסטנבול, מזל ששדה התעופה היה קטן יחסית והיה משעשע לגלות כי טיסת ההמשך היתה באותו מטוס שהביא אותנו, כך שלא היה סיכוי שנפסיד אותו.

יום שישי - אגם מאג'ורה - איזולה בלה

הגענו למילאנו, ומהר מאוד מצאנו את הדלפקים של חברות השכרת הרכב. שכרנו רכב שהוזמן מראש בחברת Maggiore. להפתעתנו, פקידת ההשכרה האדיבה התעניינה בכמות וגודל המטען שלנו, שכלל 4 מזוודות ועשו לנו double upgrade משמעותי לרכב מרצדס שהכיל בתא המטען את כל המזוודות, מרווח בפנים והתאים לשלושת הילדים עם GPS מובנה שנוצל לאורך כל הטיול.

נסענו ישר עפ"י התכנית לאגם מא'גורה (Maggiore) לעיירה Stresa ממנה הפלגנו לאי איזולה בלה (Isola Bella) הגענו בשעה 16:00 וחנינו בחניון על שפת האגם (Piazza Guglielmo Marconi, 28838 Stresa VB, איטליה). בגלל לחץ הזמן, עשינו טעות (למרות ההזהרות בספר) וקנינו כרטיסי הפלגה יקרים מאוד ממאכר שניגש אלינו בחנייה ונראה מאוד רשמי ואמין, אך לאחר ששילמנו 40 יורו רק עבור ההפלגה גילינו שמדובר בהפלגה בסירה פרטית ולא במעבורת. לאחר המתנה של 10 דקות בלבד לסירה, הפלגנו לאי, מאחר וידענו שיש לנו רק שעה וחצי לסייר באי כי ההפלגה האחרונה ב-17:30, נכנסנו לארמון בעלות של 42 יורו וסיירנו די בחטף בחדרי הארמון, הכל מאוד יפה, לא חייבים לקחת סיור, אפשר ליהנות גם מבלי ללמוד על ההיסטוריה של המקום, בקצה הארמון יוצאים לאיזור הגנים המעוצבים, סיירנו בחלק העיקרי של הגנים, התפעלנו מאוד מהטווסים הלבנים המסתובבים חופשי וחזרנו למזח, שם כבר חיכתה לנו סירה להפלגה חזרה לחנייה.

ערכנו סיור קצר ברחובותיה היפים של העיירה Stresa, הצלחנו לאתר את הגלידריה, שהומלצה בספר "המשפחה המטיילת" בשם k2. בדיעבד לא היתה יותר מוצלחת מכל גלידה אחרת שאכלנו באיטליה (ואכלנו הרבה), קנינו מים ונסענו למלון שהזמנו מראש בעיירה ורבניה Verbania.

המלון הינו חלק ממסעדה, קיבלנו חדר אחד עם מיטת קומותיים, מיטה נפתחת ומיטה זוגית. החדר ממוקם בקומה שנייה (בלי מעלית) בו המזגן לא הבין את תפקידו. לקח לנו שעה למצוא חניה במיקום סביר מהמלון

בערב יצאנו למסעדה קרובה, מאחר והתחיל לטפטפ בחוץ נאלצנו לשבת בפנים מתחת למזגן אמיתי. לרוע מזלנו, בעודנו אוכלים את המנות הטעימות שהוגשו, החלה סופת ברקים מקומית, אשר גרמה להפסקת חשמל בכל העיר. לשמחת הילדים סיימנו את הארוחה לאור נרות, שילמנו מזומן כי האשראי לא עבד וחזרנו למלון, התארגנו לאור פנסי הטלפונים הניידים שלנו והלכנו לישון בחושך ובחום בלתי נסבל.

יום שבת – הר המוטורונה, אגם אורטה

את היום התחלנו בנסיעה להר המוטורונה Mottarone, קצת התקשינו למצוא את נקודת היעד המדויקת, אבל לאחר שהחנינו את הרכב ברחבה שנראתה לנו מתאימה, עלינו בשביל ארוך ותלול, שעל פי השילוט (לא הכי ברור) הוביל למגלשות האלפיניות ALPYLAND. צפינו על הנוף המרהיב הנשקף מלמעלה על שני האגמים מאג'ורה ואורטה. קנינו סיבוב אחד במגלשות האלפיניות, כייף אמיתי, המסלול מתחיל ונגמר באותה נקודה, בסוף הירידה הקרונית נתפסת בכבל המושך אותה במעלה ההר חזרה לתחנת ההתחלה.

משם ירדנו בנסיעה לעיר אורטה לסיור רגלי לאורך אגם אורטה 28016 Orta San Giulio NO), איטליה), אין כניסה עם כלי רכב לעיירה, מה שהופך את הסיור בסמטאות הציוריות לחוויה מקסימה. חנינו בחניון ציבורי בכניסה לעיר (Via Poli, 28016 Orta San Giulio NO, איטליה). לאחר הפסקת פיצה וגלידה באחת מהמסעדות שעל גדת האגם, חזרנו לרכב ויצאנו בדרך הארוכה לאגם גארדה.

הגענו לצימר שהוזמן מראש (B&B II Melograno Strada San Pietro 58/B 46040 Monzambano‏‏) בסביבות 18:00 ה-GPS הצליח למצוא את המיקום בין שדות התירס הציוריים. הצימר ממוקם באיזור הדרום מערבי של אגם גארדה. מיקום מאוד נוח לטיולי הכוכב שערכנו. שהינו בצימר 6 לילות. החדרים ממוקמים בקומה שניה, בכל חדר היה מזגן, אך בחלל המרכזי שם הוגשה ארוחת הבוקר, לא היה מזגן והחום הכבד הורגש כבר משעות הבוקר המוקדמות.

יצאנו למסעדה מקומית מומלצת ביותר (Agriturismo Fattoria Pepe - 2 Via S. Pietro, onzambano, MN 46040, איטליה) יין רוזה מהחבית, בשר, פסטה, והמיוחד ביותר היתה ריבה עם צ'ילי במנות הראשונות).

יום ראשון – מלצ'סינה והמונטה באלדו

לאחר נסיעה של כשעה וחצי הגענו לרכבל להר המונטה באלדו, החניון הצמוד היה מלא (Funivia Malcesine Monte Baldo - Via Navene Vecchia, 12, 37018 Malcesine VR, איטליה) ולכן חנינו בחניון הבא, שהיה קצת רחוק, אבל לא היתה אפשרות אחרת. לאחר המתנה מיוזעת במיוחד בתור ארוך שנמשך כמעט שעה, קנינו כרטיסים משולבים הכוללים גם כניסה למצודת סקאליג'רו. לאחר עלייה מיוזעת בקרון צפוף ודחוס עם עוד כ-50 איש הגענו לראש הר המונטה באלדו. למרות החום היה נעים למעלה (לא היה צורך בביגוד חם) הנוף הנשקף מההר מרהיב, לאחר סיור קצר, החלטנו להמשיך ולרדת לעיר. הירידה גם כן היתה דחוסה ומיוזעת בתוך הרכבל. הלכנו ברגל לעיר מלצ'סינה, גם כאן הסמטאות ציוריות וקסומות, לאחר הפסקת פיצה באחת המסעדות הקרובות לאגם (נראה שכולן אותו הדבר) עלינו לסייר במצודת סקאליג'רו (Castello Malcesine) בתוך המצודה ישנה תצוגה על החי והצומח ומבנה האגם, לא ממש מעניין, אבל המבנה נחמד, והסיבה העיקרית לסייר היא הנוף הנשקף מבין המרפסות של המצודה. אם לא מסתדר בלוח הזמנים, אפשר לוותר.

לאחר גלידה נוספת (פשוט חייבים), נסענו לפארק החבלים - Park Jungle Adventure (Via Pineta Sperane, 37010 San Zeno di Montagna VR, איטליה). יש 3 מסלולים ברמות קושי שונות, הילדים בחרו לעשות ביחד את המסלול הכחול. לאחר תדריך חשוב, הם יצאו לדרך, חווית אקסטרים מגניבה המשלבת אומגות מסוגים שונים, גשרי חבלים וגשרים מסוגים שונים, לא מתאים לבעלי פחד גבהים.

בתכנית המקורית היינו אמורים לנסוע לחוף הים, אך היום התארך יותר מהמצופה ולכן ויתרנו ונסענו למסעדה שהיתה מומלצת ב- trip advisor Hostaria La Cross (Via della Pace, 4, Garda VR, איטליה), היה מאוד טעים, לא להזמין את הפסטה עם העולש, זה מר, אבל שאר המנות היו בסדר גמור.

יום שני – פארק המים Caneva Aquapark וארוחת אבירים Medieval Times

את היום החלטנו לא להעמיס ונסענו רק לפארק המים ב-Caneva Aquapark, רכשנו כרטיסים מראש דרך האינטרנט, כולל ארוחת האבירים, מאחר והילדים לא אוהבים רכבות הרים ואקסטרים, החלטנו לוותר גם על גארדלנד וגם על פארק הסרטים ולהסתפק בפארק המים, שהיה כייף. אמנם התורים לא קצרים בכלל, אבל המגלשות עם האבובים (בעיקר הצהובים) היו ממש כייף וכולנו גלשנו. בילינו שם יום שלם, עד הסגירה בשעה 18:00.

החלפנו בגדים במלתחות (אפשר גם להתרחץ שם אם ממש רוצים, בתוך העומס של כולם), והלכנו לארוחת האבירים שהתחילה בשעה 19:30, הכניסה בצמוד לפארק. כל הקהל מחולק ל-4 קבוצות, בצבעים שונים, לאחר המתנה ארוכה, הוכנסנו בצורה מאורגנת מאוד לאולם ענק, עם מגרש רכיבה גדול.

הקהל יושב בשורות של שולחנות עץ ארוכים, מלצרים מסתובבים בלי הפסקה ומחלקים אוכל ושתייה (קולה, מים ובירה חופשי), אוכלים בידיים, מרק ירקות טעים שותים מקערית פח, פיצה, לחמניה, עופיון שלם לכל אחד, תפוחי אדמה ולקינוח עוגה עם כדור גלידה. ראינו בקהל כי היו שהזמינו מראש מנת שניצל לילדים (כדאי לברר מראש). לאורך הארוחה מתקיים מופע, רובו באיטלקית, של מלך ואבירים על סוסים, הנלחמים על ליבה של הנסיכה כשהקהל מעודד את האבירים בשאגות רמות. המופע כולו חוויה, קצת לא ברור הסיפור והמקום מאוד מאוד רועש, אבל הילדים נהנו (חוויה חד פעמית מאוד נחמדה).

יום שלישי – מפלי מולינה

בדרך עצרנו בסופר לקנות נקניקים, גבינות, לחמניות, ועגבניות שרי לעשות פיקניק בהמשך היום. נסענו לכפר בשם מולינה ממנו יורדים לכניסה לשמורת מפלי מולינה Parco Cascate Molina (Via Bacilieri, 1, 37022 Molina VR, איטליה) חונים מחוץ לכפר על פי השילוט ויורדים ברגל, ירידה ארוכה ותלולה מאוד (העלייה חזרה קשה מאוד) בסוף הירידה הארוכה מגיעים לכניסה לשמורה, העמסנו על הגב בתרמילים את הציוד לפיקניק והמון מים (בדיעבד התגלה כי ישנה אפשרות להפקיד את התרמילים בכניסה, מאחר והמסלול מסתיים באותה הנקודה) מקבלים מפה מאוד ברורה עם מספר מסלולים. בחרנו במסלול האדום. ההליכה לאורך הנחל הזורם, בצל העצים, קסומה ומהנה ביותר, ניתן לעצור במפלים ולטבול רגליים במים הקפואים, לאורך המסלול יש שתי אטרקציות קטנות, נדנדה המתנדנדת כמעט לתוך המפל ואומגה קטנה על כיסא מעל הנחל, כייף לקטנים. העלייה חזרה לכניסה מעט קשה. באזור הכניסה יש המון שולחנות וספספלים בהם ארגנו את ארוחת הצהריים שלנו.

העלייה חזרה לחנייה קשה מאוד, כדאי לשלוח את הנהג לקרב את הרכב למרכז הכפר ולחסוך לכולם את העליה האחרונה.

משם החלטנו לנוסע לחפש חוף להתרחץ באגם גרדה, מאחר ולא ידענו עד כמה המים קרים, החלטנו לא להיכנס לחוף מוסדר בתשלום אלא לחפש חוף פתוח ויש רבים כאלה לאורך האגם, הבעיה בעיקר היא החנייה, מצאנו בסוף חניון מול אחד החופים, תרגלנו החלפת בגדים על החוף, ונכנסנו למים, המים מאוד קרים אבל החום בחוץ עודד אותנו להיכנס. מרענן מאוד.

בתכנית המקורית היינו אמורים לנסוע לורונה במקום האגם, אבל החלטנו לקפוץ לורונה בערב לאחר מקלחות. לאחר התארגנות מהירה יצאנו מהצימר לורונה, חנינו בחניון ציבורי ליד כיכר ברא בה נמצאת הארנה של ורונה, מבנה דומה לקולוסאום ברומא, מרשים מבחוץ, לא נכנסנו כי היתה הופעה בפנים וגם לא היה לנו זמן (באי המופע היו לא פחות מרשימים במיטב מלבושם). טיילנו לאורכו של המדרחוב לכיוון המרפסת של יוליה. כשהגענו התברר לנו כי החצר עם המרפסת של יוליה סגורה, צילמנו מבחוץ. (לא עושה רושם שהפסדנו כל כך) והלכנו לחפש מסעדה באיזור כיכר ארבה – Piazza Erbe, יש שם המון מסעדות ונראה כי כולן נחמדות וטעימות. נראה כי אם אין זמן לא חייבים להגיע לורונה .

יום רביעי – ריבה דל גרדה, מפלי וארונה ואגם טנו

בכל יום רביעי השני בכל חודש מתקיים יום שוק בריבה דל גרדה, נשמע לנו מאוד מבטיח בספר. לאחר נסיעה של שעה וחצי ועוד חצי שעה של עמידה בפקקים בעיירה מצאנו חניה. נלהבים שעטנו לכיוון השוק. לאכזבתנו לא היה שום דבר מיוחד בשוק, שהכיל רק בגדים ומפות, בלי אוכל בכלל.

קנינו בסופר בעיר מצרכים לפיקניק ויצאנו צפונה למפלי וארונה Parco Grotta Cascata Varone‏ (Via Grotta Cascata, 12, 38060 Cologna TN, איטליה), מרחק של 10 דקות נסיעה מריבה דל גרדה מצאנו חוויה מתקנת. חנינו בחניון הנמצא בהמשך הכביש (2 דקות הליכה), ועלינו למפלים, מדובר בשמורה קטנה, עם מפלים מדהימים הזורמים בעוצמה רבה בתוך מערה, המים קפואים וניתזים בעוצמה הגורמת להירטבות כמעט מלאה (למי שרוצה), אפשר לא להיכנס עד עמקי המערה, למי שלא רוצה להירטב ועדיין להנות מהמראה המרהיב.

משם נסענו לאגם טנו - LocalitLago di Tenno (LocalitLago di Tenno, 5, 38060 Tenno TN, איטליה) ירדנו במדרגות לכיוון האגם וצבע הטורקיז של מי האגם שנגלה לנו היה מרהיב, אפשר לשבת ולצפות באגם בלי סוף. ניתן לטבול במים ואף להתרחץ. יש גם אפשרות לטיול קצר לאורך האגם, בגלל שהיה כל כך חם, הסתפקנו בצפיה באגם.

חזרנו בנסיעה לכיוון העיירה לימונה סול גארדה Limone Sul Garda הנמצאת בגדה המזרחית של אגם גרדה, חלק מהדרך היא במנהרות ולא תמיד רואים את הנוף. בלימונה חנינו בחניון ציבורי מרכזי לצד חופי הרחצה (השילוט ברור). החלפנו בגדים (כבר מתורגלים) וירדנו לחוף לרחצה, טבלנו במים הקרים, ערכנו פיקניק על סלע ליד המים ומשם טיילנו לאורך הטיילת הנחמדה, קינחנו בגלידה וחזרנו לרכב להמשך הנסיעה.

נסענו בדרך נוף מרהיבה ברמת טרמוסינה, ביציאה מלימונה פונים ימינה על פי השילוט, הדרך מפותלת מאוד. נוסעים בין היערות וההרים, ממש כמו לנסוע בתמונה, בסוף הדרך חוזרים לדרך הראשית של אגם גרדה, נסענו לאכול בפאתי סירמיונה, אך המסעדה שרצינו נראתה יקרה מידי ולא התאימה לכניסה לאחר יום טיול מיוזע, לכן נכנסנו למסעדה מקומית ליד.

יום חמישי – סרמיונה

חנינו באחד מהחניונים הגדולים שיש בכניסה לעיר העתיקה של סרמיונה ונכנסנו לעיר.

מימין לכניסה שוכנת מצודת סקאליג'רו, שילמנו כניסה ונכנסנו, המצודה קטנה אך מאוד יפה, טיפסנו עד לחלקה העליון, הילדים ספרו 170 מדרגות מהכניסה ועד לראש המגדל. הנוף הנשקף מלמעלה מדהים, ניתן לצפות מסביב, 360 מעלות, קשה להפסיק לצלם.

בלית ברירה ירדנו חזרה, וסיירנו בסמטאות של העיר העתיקה, דוכני הגלידה הרבים, מפתים ביותר. קנינו גלידה, ולפי המסורת שפיתחנו כל אחד בחר 2 כדורים בגביע. להפתעתנו הפעם כל כדור היה עצום בגודלו (המחיר בהתאם) ומנה אחת יכלה להשביע 3 מבוגרים רעבים ב 43 מעלות. הגלידה טעימה במיוחד, למרות שרובנו התקשו לסיים את המנה.

הלכנו ברגל עד לקצה העיר, הליכה של כ-20 דקות, קצת משעמם, בדיעבד התברר כי ישנה רכבת קטנה שניתן לקחת עד לקצה ובחזרה בעלות של 1 יורו לאדם.

בקצה העיר נכנסנו בעלות לא גבוהה מאוד למערות קאטולו, אתר ארכיאולוגי המציג שרידים של וילה מתקופת רומי, לא חייבים, במיוחד לא עם ילדים ולא בחום הכבד.

את החזרה לכניסה לעיר כבר עשינו עם הרכבת הקטנה. וחזרנו לרכב, מאחר ולא היו לנו תכניות להמשך היום, החלטנו לחפש יקב לטעימות יין, אך התברר כי כל החוות המחזיקות יקבים וחנויות לממכר יינות סגורות בשעות הצהריים, כמו מקומות רבים באיזור.

לאחר נסיעה בין השדות הציוריים, מצאנו חנות יקב אחת פתוחה, טעמנו מספר יינות וקנינו שני בקבוקים – טעים מאוד.

משם נסענו לעיירה לאציזה - Lazise וסיירנו ברחובות הציורים שלה, קנינו מזכרות, אכלנו פיצה שקונים לפי משקל ואוכלים בעמידה.

חזרנו לצימר לארוז, מחר נוסעים צפונה לדולומיטים.

יום שישי – מפלי נארדיס

הנסיעה צפונה ארכה כשעתיים וחצי, עד לשמורת הטבע ואל די ג'נובה (www.valgenova.com, LocalitCascate Nardis, 38080 Carisolo TN, , 0465 501454). בכניסה לשמורה צריך לבחור את עלות הכניסה לפי עלות החנייה לפי 5 יורו או 8 יורו המאפשרים חנייה לאורך כל מסלולי השמורה. למרות ששילמנו עבור החנייה ללא הגבלה, בסופו של דבר לא הגענו עד לסוף השמורה ויכולנו להסתפק רק ב-5 יורו.

השילוט בתוך השמורה לא מאוד ברור לגביי המרחקים, ישנם המון מסלולי הליכה ביער מסביב.

החננו את הרכב והתחלנו ללכת במסלול שנראה קצר המגיע למפלי נארדיס, התברר כי המפלים ממוקמים ממש בצמוד לכביש ואפשר להגיע עם הרכב עד אליהם ולהחנות לידם.

מפלי נארדיס - Cascate Nardis מרשימים מאוד ובכלל כל האיזור מאוד יפה לטיול, תלוי בזמן שעומד לרשותכם.

טיילנו עוד כשעה בהמשך הדרך, בשלב מסוים התפצלנו (הפרדת כוחות), חלק המשיכו עם הרכב וחלק ברגל במסלול בתוך היער לאורך הנהר השוצף בחיפוש אחרי הדובים שהבטיחו לנו.

לאחר שעתיים וחצי בשמורה (אפשר לבלות שם יום שלם, אם יש זמן) המשכנו בדרך צפונה עד לעיר בולצנו Bolzano, מצאנו חנייה בחניון עירוני והסתובבנו בעיר, לא מרשימה במיוחד, קנינו לחם צימוקים, בהתאם להמלצה בספר של המשפחה המטיילת שבאמת היה טעים והמשכנו הלאה.

הדרך הציורית והאיזור המדהים הוביל אותנו דרך עמק גארדנה לצימר שלנו residence Merk http://www.residence-merk.com/ בקומה השלישית, דירה עם שלושה חדרים ענקיים ו-3 מקלחות עם שירותים. מטבח מאובזר מאוד, כולל תנור ומדיח כלים (ללא ארוחת בוקר), הנוף מסביב ממש כמו לגור בתוך פאזל או ציור קיטשי.

יום שבת – אלף דה סיוזי ואורטיסיי

לאחר ארוחת בוקר עשירה שהכנו לנו יצאנו לדרך בנסיעה של כחצי שעה עד לנקודת היציאה של הרכבל העולה לרמת אלף דה סיוזיAlpe di Siusi (Schlernstra, 39, Bozen) קנינו כרטיס משפחתי (2+2) ועוד יחיד מבוגר.

הרכבל מגיע עד ל-Compatsch משם מגוון מסלולי טיול רבים, השילוט והמפות מאוד ברורים. אנו בחרנו במסלול מספר 30 המוביל עד לעיירה סלטריה – Saltria ונמשך בין שעה וחצי לשעתיים. הליכה קלה ומקסימה. חשוב להצטייד במספיק מים. נופים מדהימים. באמצע הדרך ישנה מסעדה שלידה ישנו בית בו אומן מגלף בעץ, לצערנו כשהגענו היה סגור, אז המשכנו עד לסוף המסלול, משם לקחנו אוטובוס בחזרה לנקודת ההתחלה בעלות של 2 יורו לכל אחד.

ירדנו חזרה ברכבל ונסענו להסתובב בעיירה אורטיסיי Ortisei חנויות מקסימות של מזכרות מכל הסוגים, מפות רקומות, פסלוני עץ, יינות, בתי קפה ועוד.

לאחר הפסקת קפה ומאפה בבית קפה מקומי, וקניות בסופר לארוחת ערב, חזרנו לצימר.

יום ראשון – מעברי ההרים סלה, פורדוי והר המרמלדה

לאחר ארוחת בוקר טעימה, ארזנו את המזוודות ויצאנו לדרך, במעבר ההרים סלה – passo Sela התקשינו למצוא נקודה פנויה לעצור, אז עצרנו בחנייה כפולה, יצאנו מהרכב לצלם את הנוף המרשים הנשקף משני צידי הכביש, עוצמת ההרים הנישאים והעמקים העמוקים משכרת ומרהיבה. המשכנו בדרך מאוד מאוד מפותלת במעלי ההר למעבר ההרים פורדוי - Sasso Pordoi, עלות העלייה ברכבל לראש ההר, מאוד יקרה ולכן החלטנו להסתפק בסיור קצר מסביב ולהמשיך ליעד המרכזי שלנו לאותו היום, להר המרמלדה.

לאחר ירידה בסיבובים מפותלים, ונסיעה של כ-40 דקות הגענו לרכבל הנמצא בצמוד לאגם פדיה – Lago di Fedaia, החלטנו מראש לא לנסוע לרכבל הגדול יותר והיקר יותר ולעלות מאגם פדיה. (Passo Fedaia, 5, Canazei TN, , איטליה). הרכבל עולה לשני שליש הגובה של הר המרמלדה - Marmolada לגובה של כ-2700 מ', ההר הגבוה ביותר באיטליה, הרכבל נראה ככלוב פתוח המכיל שני אנשים, עולים עליו בריצה תוך כדי נסיעה (לא מסובך), הנסיעה למעלה איטית, פסטורלית והנוף מרהיב.

למעלה טיפסנו עוד קצת ברגל, מזג האויר היה נעים, הגענו לאזור שהיה מכוסה בשלג והילדים השתוללו בשלג, היה מאוד קשה להוריד אותם משם, בגלל מזג האויר החם הסתפקנו רק בסווצ'רים.

לאחר כשעתיים של משחק בשלג ירדנו בחזרה ברכבל, לאחר הפסקת בירה מול הנוף הנפלא, המשכנו בדרכנו הארוכה לכיוון ונציה.

לאחר הפסקת פיקניק באחד משולחנות העץ המפוזרים בצידי הדרך ולאחר נסיעה ארוכה ומעייפת של כמעט 3 שעות, הגענו לעיירה מיראנו – Mirano לבית המלון שהזמנו מראש, colonne 5 מצאנו מלון שנראה ריק מאדם, היתה תחושה שאנחנו היחידים במלון. קיבלנו שני חדרים, לא צמודים אבל מסודרים, נקיים נוחים ובעיקר ממוזגים.

לאחר סיבוב וארוחת ערב באחת מהמסעדות המקומיות (היכן שיש הרבה אנשים, לרוב טעים) התפריט היה באיטלקית בלבד ובעזרת מלצרית נחמדה הצלחנו להזמין אוכל מאוד טעים.

יום שני – ונציה

לאחר חישובים של זמן פקקים ועלויות החלטנו כי הכי משתלם לנו לנסוע לונציה ברכבת, נסענו עם הרכב לתחנת הרכבת Mira-Mirana ומשם לקחנו רכבת לונציה, הנסיעה נמשכה כ- 20 דקות.

לאחר שירדנו מהרכבת ניגשנו לדוכן למכירת כרטיסים לוואפורטים הממוקם ביציאה מתחנת הרכבת, על הרציף (וואפורט=אוטובוס-סירה, הדרך הזולה והפופולרית להגיע ממקום למקום בונציה), לאחר חישוב עלויות והמלצת המוכרת קנינו כרטיס יומי לכל אחד מאיתנו סה"כ 100 יורו (אם לא מתכננים לנסוע לאיים, אולי לא משתלם לקנות כרטיס יומי). לאורך הרציף ממוקמות התחנות השונות. ליד כל תחנה ישנן מפות ברורות לגבי היעד של כל מסלול ומספרו ועל לוח אלקטרוני מצוין הזמן עד להגעת הוואפורט הקרוב.

החלטנו להתחיל את היום בכיכר סאן מרקו - Piazza San Marco , אך לאחר רבע שעה של הפלגה צפופה, מזיעה ואיטית, החלטנו לרדת בתחנת גשר ריאלטו - rialto bridge וללכת לכיכר ברגל דרך הסימטאות של העיר, חוויה בפני עצמה.

החום הכבד, הלחות והצפיפות של האנשים הכבידו ופגמו בהנאה. כיכר סן מארקו היתה עמוסה, והתור לכניסה לבזיליקה המפורסמת נראה כי הוא נמשך לפחות שעה של המתנה אם לא יותר בשמש, ויתרנו.

משם לקחנו שייט לאי מוראנו - Murano, ההפלגה נמשכת כחצי שעה, בחום וללא מזגן. עם הגיענו לאי אנשי מכירות כיוונו אותנו להיכנס למפעל לייצור זכוכית קרוב, בו צופפו אותנו לתצוגה נחמדה של ניפוח זכוכית שנמשכה לא יותר מ-10 דקות ממנה היינו חייבים לצאת דרך חנות המפעל, אמנם פסלי הזכוכית יפיפיים, אך המחירים לא הגיוניים. (ההמלצה היתה לא לקנות זכוכיות על האי וכי בונציה ניתן למצוא במחירים טובים יותר), יצאנו מהמפעל וסיירנו דרך קצרה לאורך הרציף, ישנם עוד מפעלים המציגים ניפוח זכוכית, אך החום הכבד גרם לנו להחליט להמשיך לאי הבא.

גילינו כי עלינו לקחת ואפורט לתחנה אחרת באי וממנה לעבור לואפורט מספר 12 לאי הבא – בוראנו – Borano. ההפלגה נמשכה כחצי שעה נוספת, אך האי בוראנו נתגלא כפנינה מקסימה, הייחודיות של האי היא הצבעים היפים של חזיתות הבתים, היוצרים קשת צבעים צבעונית, שמחה ומיוחדת, בדוכנים הרבים מוצגות עבודות תחרה רבות, עוד מלאכה המייחדת את האי. לאחר סיור של כחצי שעה, שטנו חזרה לונציה, העומס בואפורט אילץ אותנו לשבת על הרצפה, אבל לפחות באווויר הפתוח.

בונציה הסתובבנו בסימטאות בחיפוש אחר מזכרות שונות, תכשיטים מאוד יפים המיוצרים באי מוראנו, מסכות יפות ייחודיות לונציה ועוד דברים יפים.

לאחר ארוחת ערב על אחד הרציפים ליד גשר הריאלטו, חזרנו בשיט בעמידה בצפיפות גדולה, ומחניקה לתחנת הרכבת.

לאחר המתנה של כחצי שעה לרכבת, הגענו בשעה טובה בחזרה לרכב ולמלון.

מחר אורזים וחוזרים הביתה.

מסקנות כללליות לכל הטיול

  • בשל מזג האויר החם והלא צפוי, התברר כי המסלולים שתכננו בקפידה מראש לא התאימו ליכולת לטייל בחום והתקשנו לוותר על יעדים שרצינו לראות.
  • דיסקים של מוזיקה שהבאנו מהארץ, הנעימו את הנסיעה – מומלץ.
  • הפסקות לקפה במהלך הנסיעות הממושכות, החזיקו אותנו ערניים.
  • ניהול יומן מסע לאורך הטיול, עוזר בהכנת אלבום צילומים.
  • לא בכל מקום מקבלים כרטיס אשראי, כדאי להצטייד גם במזומנים.
  • חובה GPS, למזלנו היה לנו אחד מובנה ברכב, למרות שנעזרנו לעיתים גם ב-waze.