אחרי 4 שנים בלי טיול בחו"ל החלטנו לצאת קצת מגבולות הארץ, ובלי הילדים..
המלצות ותובנות
למי שאין כוח לקרוא את כל הפוסט, ריכזנו את התובנות המרכזיות שלנו מהטיול לשימושכם:
1. אירופה בחורף זה הימור. התחזית שלנו לימי הטיול באזור הייתה גשומה מאוד ללא ימי חסד. בפועל ברוב ימי הטיול הגשם ירד דקות ספורות מדי יום, ומזג האוויר היה נעים עד כדי לבישת חולצה קצרה (למרות שהמעיל תמיד בהישג יד). דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון בחורף הוא פחות שעות אור. בגדול השקיעה היא באותה שעה כמו בארץ. אז צריך לתכנן את הזמן בהתאם.
2. היתרון הגדול ביותר בטיול בחורף הוא שכל התורים המפורסמים פשוט לא קיימים. מגיעים ונכנסים לכל מקום כמעט בלי המתנה. פשוט כיף .
3. הנהיגה בחלק הזה של איטליה די מאתגרת, הכבישים צרים מאוד והנסיעה (בעיקר לאורך החוף האמאלפי אבל לא רק) איטית בכבישים המפותלים. נכון לשכור רכב קטן שיאפשר תנועה נוחה יותר.
4. למי שאוהב טיולי הליכה מאתגרים יש מבחר רחב של מסלולים בהרים לאורך החוף האמאלפי. כדאי לקרוא באינטרנט ולהגיע מצוידים בהתאם.
5. המעבורות לקאפרי שייכות לחברות שונות, שכל אחת מפליגה בשעות שונות. מומלץ לקנות בהלוך כרטיס חד כיווני כדי שלא להיות תלויים בשעות של אותה חברה בחזור. בנוסף - קחו בחשבון שבחורף תדירות המעבורות נמוכה בהרבה אז תבדקו בקופות באותו יום ואל תסתמכו על השעות שמצוינות בכל הפוסטים באינטרנט או בברושורים המחולקים.
6. לא לוותר על קאפרי. מקום מדהים לטיול זוגי (לדעתי פחות מתאים למשפחות עם ילדים). המערה הכחולה הייתה סגורה בגלל שהים לא היה רגוע, אבל הנופים שם שווים יום טיול בכל מקרה.
7. בפומפיי בעונה החלשה אין תור בקופות. אל תתפתו מכל ה"אנשים הטובים " מטעם עצמם שמציעים למכור לכם כרטיסים ביוקר לפני הכניסה למקום כדי לחסוך את העמידה בתור.
8. לטסים חזור לפנות בוקר - שדה התעופה בנאפולי נפתח רק ב-4 בבוקר. אין מה למהר ואפשר להרוויח עוד שעת שינה.
יום רביעי 16/11/2022 - מנפולי לסורנטו
טסנו עם wizz ונחתנו בנאפולי בשעה 14:00.
שכרנו רכב בסיקסט (ב.מ.וו. סידרה 1, רכב קטן ויעיל אבל נמוך מאודדד), ויצאנו מייד לדרך לכיוון סורנטו. יש הרבה נקודות תצפית בדרך וכל אחת שווה עצירה. בהרבה מהתצפיות כמעט ואין שוליים ורכבים חונים ממש על הכביש. יש עיירות קטנות בדרך אבל אף אחת לא נראתה מעניינת מספיק לעצירה.
בסורנטו הגענו לb&b בשם soso, מקום נחמד מאוד וממוקם במרחק הליכה מהמרכז. זו אכסנייה משפחתית עם מעט מאוד חדרים ואירוח מקסים של אנה. מומלץ בחום!
אחרי שהתאקלמנו כמה דקות בחדר יצאנו להכיר קצת את סורנטו, אבל העייפות מהנסיעה הביאה אותנו להישאר בקרבת המלון ולא הגענו למרכז העיר.
אכלנו במסעדה בשם La Cantinaccia del Popolo שקיבלה המלצות חמות בגוגל ובטריפ אדוויזור, אבל לא היינו שותפים להתלהבות. פלטת פירות ים מטוגנים הייתה חלשה מאוד, וגם פסטה עם סלמון לא הייתה ברמה. די התאכזבנו..
בשלב זה העדפנו כבר לחזור לחדר, כדי לנוח כמו שצריך ולהיות מוכנים למחר, שצפוי להיות עמוס.
יום חמישי 17/11/2022 - האי קאפרי
אחרי ארוחת בוקר קלילה וטעימה אצל אנה מsoso יצאנו לכיוון המזח כדי להפליג לקאפרי.
לפי התחזית זה היום היחיד עם מזג אוויר שמשי והתלבטנו מאוד אם לנסוע לקאפרי (המערה הכחולה אולי סגורה?) או לוותר ולנסוע לחוף האמאלפי. בסוף החלטנו לשמוע בקולה של אנה ולא לוותר על קאפרי. והיא חד משמעית צדקה.
את הרכב השארנו בחדר. לא בדקנו אם אפשר להעלות את הרכב למעבורת, רוב הגרסאות ששמענו אמרו שרק למקומיים מותר לנהוג שם. בדיעבד פעלנו נכון. עם הצפיפות והרוחב של הכבישים זו ממש לא חוויה נעימה לנהוג שם. עדיף לנסוע באוטובוס.
מייד כשהגענו עטו עלינו כל מוכרי הכרטיסים לאטרקציות ובראשן למערה הכחולה. בעקבות לא מעט המלצות בפוסטים שונים, נמנענו מלקנות כרטיסים במזח. השמועות מספרות שאין להם בעיה למכור כרטיסים גם כשהאטרקציות סגורות. החלטנו לחכות להגעה לאנאקאפרי - העיירה שממנה יוצאים הטיולים למערה.
קנינו כרטיס יומי לאוטובוסים ב7.50 יורו לאדם.
בחרנו להתחיל באנאקאפרי ואחר כך לעבור לקאפרי.
צמוד לתחנה באנאקאפרי נמצאת תחנת אינפורמציה שבה ווידאנו לגבי הסטטוס של המערה הכחולה והבנו שהיא סגורה. לא מפתיע ביחס למזג האוויר בימים האחרונים. טוב שבדקנו לפני שקנינו.
כמה מטרים משם נמצאת הכניסה לרכבל החד-מושבי להר מונטה-סולרו. קצת מפחיד לחשוב על זה שאתם לא מעוגנים בכלל לקרונית ושצריך לוודא שהטלפון או התיק לא נופלים (לא הייתי מעז לעלות לכאן עם ילדים), אבל אחרי כמה שניות מתרגלים ומתמכרים לשלווה המוחלטת ולנוף המשגע בדרך למעלה. עלייה של כמה דקות מדהימות.
למעלה יש נוף משגע עם מסלול הליכה קצרצר ובית קפה נחמד עם מחירים מופרכים. אבל אי אפשר לוותר על אספרסו/קפוצ׳ינו/שוקולטה איכותית מול הנוף הזה.
משם יורדים חזרה ברכבל (אגב, גם את העלייה להר ניתן לעשות רגלית למי שמתעקש) ושוב מתמכרים לשלווה.
משם חיפשנו אם יש דברים נוספים לעשות באנאקאפרי, וביקרנו במקום שנקרא casa rosa שהציג כל מיני דברי אומנות וארכיאולוגיה שנמצאה במערה הכחולה. מוקרן שם סרט נחמד שמכניס לאווירה על הדרך בה מצאו את המערה הכחולה ומה שמצאו בה. בסוף עלינו לגג ותצפתנו קצת על הסביבה. הביקור כאן לא באמת מעניין ואפשר לוותר.
הלכנו להמתין לאוטובוס בכיכר שבה הורידו אותנו. מסתבר שהאוטובוס מגיע לכיכר כבר עמוס. אז מומלץ לאתר את התחנה הראשונה.
בעיירה קאפרי הלכנו לטייל ברחבי האי. כל ההתניידות שם רגלית. כל הדרך ממלאה בחנויות מזכרות ועבודות קרמיקה ותוצרי לימון שונים. המחירים שם ממש גבוהים, אז עדיף להמתין עם הקניות למקומות קצת זולים יותר. התחלנו בהליכה לגני אוגוסטוס עם זווית נוספת של הנוף המשגע.
אחרי שספגנו קצת מהיופי, החלטנו לקבל המלצה ששמענו בדרך, וללכת לראות מקרוב מקום שנקרא Faraglione di matermania (פאראיוני די מטרמניה). הליכה לא קצרה בדרך לשם עם עלייה מתונה וממושכת הביאה אותנו למקום. כל התמונות שצילמנו, כולל הוידאו, לא הצליחו להעביר את היופי של המקום הזה, וממש הצטערנו שכבר עומד להחשיך ושכדאי להתחיל לצעוד בחזרה לתחנת האוטובוס. ממליץ להתאמץ ולהגיע לשם.
כשהגענו לכיכר החלטנו לוותר על האוטובוס (למרות שקנינו כרטיסי נסיעה יומיים) ולחוות את הנסיעה בfunicolor שהוא סוג של רכבת שיורדת ישירות למטה לנמל. 4 דקות בלבד והגענו.
משם קנינו כרטיסים למעבורת ושטנו חזרה לסורנטו. כשהגענו לנמל החלטנו להקשיב לעצתה של אנה בעלת הb&b והלכנו למסעדה שהמליצה עליה בחום - Trattoria dei Mori. סוף סוף מסעדה ברמה, איכותית מאוד במחירים סבירים. כל מנה שהזמנו הייתה תענוג צרוף.
שבעים ומרוצים מהיום הגדוש חזרנו לחדר והלכנו לישון.
יום שישי 18/11/2022 - החוף האמאלפיני
נפרדנו מאנה ונסענו לטיול בחוף האמאלפי. סימנו בגוגל מאפס את כל נקודות העניין ששמענו עליהן כדי שלא נפספס, אבל אי אפשר באמת לפספס - כל הנסיעה היא בכביש ארוך, מתפתל ואיטי (30 קמ"ש), אבל הכי חשוב - עם מראה מהפנט של הרים ירוקים, בתים חצובים בהרים וים הנפרס לאופק. יש המון נקודות תצפית בדרך, וכמעט בכל אחת עצרנו, צילמנו ונשמנו את הנוף. באחד המפרצים נתקלנו ברוכל שמכר פירות במחירים מופרכים ממש (2 קילו ב16 יורו!!).
לאורך הכביש כולו שבילי הליכה על ההרים, והמון רכבים שחנו במפרצים, כנראה של מטיילים שיצאו להליכות אתגריות.
העיירה הראשונה בדרך היא פוזיטנו, שם חנינו בחניון (משאירים את המפתח לאחראי, והם מחנים את הרכב). שילמנו 6 יורו לשעה. הלכנו לטייל בסמטאות, ירדנו לחוף וכמובן הצטלמנו אל מול הנוף. אחרי שעה מיצינו והמשכנו בדרך.
התחנה הבאה - העיירה אמאלפי. קטנה וחמודה ושוב חוף יפה. אם אתם לחוצים בזמן ביום הזה וצריכים להחליט על מה לוותר, כנראה שעל אמאלפי יהיה הכי נכון. אמנם נוף יפה, אבל מלמעלה הנוף ברמה אחרת.
ממש כמה דקות אחרי אמאלפי מגיעה הפנייה לראוולו. שמענו הרבה המלצות על הווילות היפות, והחלטנו שלא לוותר, למרות שלא נותרו לנו הרבה שעות אור (ככה זה בחורף). העלייה לראוולו היא בכביש גישה צר ודו סטרי, שכדי לאפשר לכל הרכבים לעבור בו בבטחה הציבו רמזור לא ברור באמצע הדרך. הרמזור שעוצר את התנועה מהצד השני נמצא במרחק של קילומטר בערך בהמשך העלייה.
יש 2 גנים גדולים שממליצים לבקר בהם בראוולו - וילה רופולו, שנמצאת ממש ליד החניה, ווילה צ׳ימברונה שדורשת הליכה של כמה דקות נוספות. מכיוון שרוב הממליצים טענו שוילה צ׳ימברונה הרבה יותר יפה בחרנו באפשרות המאתגרת יותר.
כשהגענו לשם שילמנו 7 יורו כניסה כל אחד (זה המחיר בחורף, בקיץ זה יותר יקר). הרושם שלנו מהמקום, איך לומר בעדינות? גני הנדיב בארץ הרבה יותר מרשימים. יכול להיות שבקיץ ובאביב הרבה יותר יפה שם. החלק המרשים ביותר בגנים הוא במרפסת הפונה לים ובנויה על מצוק תלול וכמעט אנכי. אשתי ואני לא סובלים מפחד גבהים, אבל זה היה מוגזם אפילו בשבילנו. נוף משוגע לגמרי.
אחרי הסיור שם חזרנו לרכב. התוכנית המקורית שלנו הייתה לחזור לחוף האמאלפיני ולהמשיך לעיירות הבאות עד סלרנו, אבל כבר עמד להחשיך, ולא הייתה לנו כוונה לחזור בכביש הצר והמתפתל היורד לחוף. אז שינינו כיוון והחלטנו לחתוך לכיוון העיירה שבה נישן היום. מלכתחילה החלטנו לחפש מקום לישון שיקצר לנו את המרחק לביקור בפומפיי מחר בבוקר, ומצאנו חווה שהומלצה מאוד ע"י מקומיים בטריפ אדוויזר בעיירה פגאני (Pagani), מחוץ לאזור המתויר ע"י ישראלים. גילינו שיש כביש ישיר מראוולו לפגאני מבלי צורך לחזור לחוף, וזה חיזק את ההחלטה שלנו.
פגאני
אחרי נסיעה של כחצי שעה הגענו למקום, וגילינו שמדובר בעיר לא קטנה. להבדיל מהעיירות האחרות שהיינו בהן, שמחנו לגלות עיר שעומדת בפני עצמה ולא תלויה רק בתיירים, עד כדי כך שהופתעו לראות אותנו בחנויות ותהו לפשר האנגלית שלנו. חשוב לציין שבפגאני כמעט אף אחד לא דובר אנגלית, וגם לא ספרדית. אפילו הצעירים מבינים איטלקית בלבד. אז השתמשנו לא מעט בשירותי גוגל טרנסלייט. קצת מוזר, אבל עשה את העבודה.
הגענו לחווה שבה התארחנו, מינה בעלת החווה הייתה מאוד נחמדה (באיטלקית בלבד כמובן) ונתנה לנו המלצות לקניות ומסעדות בסביבה.
מה שגילינו מהר מאוד אחרי שהתחלנו להסתובב היה גם היתרון הגדול של המקום - הכול פה מקומי, ולכן במחירים של מקומיים. הרבה יותר זול מכל מה שראינו עד כה. אם אתם מחפשים מקום לקניות יכול להיות ששווה להכניס אותו לרשימת ההמלצות.
אחרי שהסתובבנו ונהנינו מהאווירה המקומית, הלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדה של אחיה של מינה בעלת החווה. זו כבר היתה בחירה פחות מוצלחת. לא היה דבר אחד שם שהמילה טעים מתקרבת אליו..
משם חזרנו לחווה, גמורים וסחוטים מיום מלא בנהיגה וטיול.
יום שבת 19/11/2022 - פומפיי ונפולי
אשתי לא הצליחה להמשיך לישון בלילה (השעון הביולוגי של 3 ילדים בבית עושה את שלו אחרי הכול ולא מתחשב גם בחופשות), וכך מצאנו את עצמנו מוותרים על ארוחת הבוקר בחווה ומקדימים לצאת לדרך. היא מצאה בגוגל קונדיטוריה עם המלצות מצוינות במרחק של כמה דקות מאיתנו והחלטנו לפתוח שם את היום.
איזו בחירה מוצלחת!
הגענו לקונדיטוריה בשם pepe, שאחד העובדים שם הציג בפנינו כקונדיטוריה הטובה ביותר באיטליה. אני לא יודע אם הוא צודק, אבל חד משמעית כל דבר שאכלנו שם היה פגיעה בול. סה"כ קנינו שם 3 קינוחים גדולים ו2 כוסות אספרסו גדול ושילמו 8.50 יורו. הרבה יותר זול מכל מקום אחר שהיינו בו בטיול. המלצה חד משמעית על המקום הזה!
משם נסענו לסופר גדול שמצאנו בסביבה וקנינו בזול (יחסית) גבינות, נקניקים וחטיפים נוספים, שיהיה לדרך וגם קצת הביתה.
פומפיי
משם נסענו לפומפיי כ-20 דקות בלבד. אל תתפתו לקנות כרטיסים מאלה שמוכרים ברחבת החנויות בחוץ לפני הקופות. הם סתם יעלו יותר.
הביקור בפומפיי הוא חוויה בפני עצמה. היו לנו רק 3 שעות לטיול שם, ורצינו לראות כמה שיותר. מאוד מומלץ לעיין עוד בשלב תכנון המסלול בהמלצות על המתחמים שכדאי להגיע אליהם. מראש תדעו שאי אפשר להספיק הכול! ככה זה כשהשטח של העיר הזו הוא בערך 600,000 מ"ר.
בכניסה לפומפיי תצטרכו לבחור בין סיור מודרך, אוזניות עם הדרכה או פשוט להוריד אפליקציה רשמית שמסמנת את מיקומכם באתר ומספרת באנגלית על כל מתחם. אנחנו בחרנו באפליקציה, והיא עשתה עבודה סבירה. עם זאת, הרבה פעמים ניסינו ללכת בה אם לשבילים המסומנים ולהגיע למתחם כלשהו וגילינו שהשבילים סגורים, כך שהתברברנו קצת. בגדול, כנראה שבסיור בפומפיי רק הדרכה אישית תתן ערך מוסף ואת החוויה השלמה.
מפומפיי נסענו לחדר אותו הזמנו בנאפולי, ממש 5 דקות משדה התעופה. אחרי ששמנו בו את המזוודות החזרנו את הרכב לחברת ההשכרה, ואז נסענו באוטובוס למרכז העיר, בנסיעה קצרה של 10 דקות. לא היו לנו כוונות להתחיל לרדוף אחרי אטרקציות, והחלטנו לטייל רגוע מאזור הקאסל נאובו ועד ויה טולדו, בדיוק כמו כולם. הטיול שם היה של עיר אירופית קלאסית, עם שדרת החנויות, המסעדות ובתי הקפה, והייחודיות כאן הייתה בעיקר בפיצריות הפזורות בכל פינה (אלא מה).
בדרך עצרנו ב-caffe el professore לקפה איטלקי, שהתגלה כהרבה יותר "קינוח" מ"קפה". ממש ממש טעים ומומלץ לנסות שם את משקאות הקפה, רק אל תצפו לקפה איטלקי נוזלי.
משם המשכנו בדרכנו לאורך ויה טולדו, וכשהתעייפנו סופית נסענו באוטובוס בחזרה לכיוון החדר. נשארו 5 שעות עד להגעה לשדה התעופה, כדאי לישון קצת.
יום ראשון 20/11/2022 - חזרה לארץ
אז זהו, שתזכרו שנמל התעופה בנאפולי לא נפתח לפני 4 בבוקר. ככה מצאנו את עצמנו מתעפצים עד לפתיחת הדלפקים לצ׳ק אין.
וכך סיימנו את הטיול הקצר אך הממצה שלנו. יש עוד המון מה לראות באיטליה, היא פשוט ענקית!
