טיול קראוון ברומניה עם 4 ילדים

כבר המון זמן שקורל ואני דיברנו על אפשרות לעשות טיול בקראוון (כהכנה לטיול הגדול שאנחנו מתכננים בעוד כמה שנים), כדי לראות אם זה בכלל מתאים לנו. אז כשבדקנו וראינו שטיול בקראוון עם 10 ילדים ייצא אפילו יותר זול מלשכור רכב ומלונות (או דירות), שלא לדבר על החוויה יוצאת הדופן, לא חשבנו פעמיים.

לקח לי חודשיים שלמים מאז שחזרנו מטיול הקראוון ברומניה, ועד שהצלחתי לסיים לכתוב את סיפור הטיול וההמלצות, אבל בשעה טובה הכול מוכן!

אז יאללה, יוצאים לדרך (ומצטער על האורך):

תאריכי הטיול: 19-28/05/2024 (10 ימים)

הרכב: זוג + 4 (גילאי 9, 7, 4.5, 1), אלרגיים למזון

סה"כ עלות מקצה לקצה: 17,000 ש"ח

תקציר המסלול:

יום 1 - נחיתה (באיחור של 6 שעות) וקבלה של הקראוון.

יום 2 - נסיעה לשמורת הבוצ׳אג׳, אגם בולבוץ׳

יום 3 - מערת ילומיטי והמשך שמורת הבוצ׳אג

יום 4 - ארמון פלש, מכרות המלח סלינה פראחובה

יום 5 - אגם סאצ׳לה, פארק אוונטורה

יום 6 - טירת בראן, חזרה לקומזיץ באגם סאצ׳לה

יום 7 - פארק פונדטה, העיירה מגורה

יום 8 - טיול רגלי ממגורה לקניון זרנשט, נסיעה בנופים של כביש 73, חניית לילה ליד נהר דמבוביצה

יום 9 - הגעה לבוקרשט, פארק טרמה

יום 10 - טיסה חזרה לארץ

בסוף הפוסט תמצאו את רשימת הטיפים וההמלצות המלאה, מי שרוצה מוזמן לדלג ישר לשם.

ועכשיו "קצת" יותר מפורט...

יום 1 – 19/05/2024

 אז כן, יצאנו לטיול קראוון ברומניה, ל-10 ימים, עם 4 ילדים (!),שאחת מהם תינוקת בת שנה, ושניים נוספים אלרגיים למזון (חלב ואגוזים.....).

בנוסף למזוודות הרגילות לקחנו איתנו גם 3 מזוודות עם אוכל, כי לכו תדעו אם תצליחו למצוא אוכל מתאים ללא חשש חלב או אגוזים. ספוילר – אין בעיה למצוא. יש ה-כ-ו-ל בסופר, עם כללי סימון האלרגנים של האיחוד האירופי, כשבעידן Google Lens אפילו האתגר של קריאת הרכיבים ברומנית לא מהווה אתגר.

מכל הסיפור הזה מצאנו את עצמנו עם 4 ילדים ו-10 מזוודות (!) במונית ענקית בדרכנו לנתב"ג.

 הטיסה תוכננה ל-10:15, ועברנו את כל תהליך הבידוק במהירות שיא, רק כדי לגלות תוך כדי עמידה בתור למטוס שיש תקלה בבלמים, כך שההמראה התעכבה ב-6 שעות!! כל התכנון המהונדס של שעות השינה של כרם בת השנה הלך לפח...... איכשהו עברנו בשלום את ההמתנה (ברוך בורא Brawl Stars) ובשעה טובה יצאנו לדרך.

מכל העיכוב הזה, במקום לנחות סביב 13:00 בצהריים ולהרוויח יום, נחתנו רק ב-19:00 בערב.

את הקראוון שכרנו מבחור בשם כריסטיאן (אכתוב עליו יותר בפרק ההמלצות). לגבי האיסוף של הקראוון, סיכמנו איתו מראש שהוא יחסוך לנו את הנסיעה לחברה ושיגיעו לאסוף אותנו עם הקראוון כבר מהשדה. ואכן, למרות האיחור, מיד כשיצאנו מהשדה הגענו לנקודה שסיכמנו, ולידינו עצר קראוון גדול וחדש. בגלל שלא היה שם מקום עצירה מסודר והקראוון למעשה עמד באמצע הכביש, זרקנו את כל המזוודות במהירות בתא המטען (העצום!! כל ה-i20 שלי יכול להיכנס לתוכו), וקפצנו עם הילדים פנימה. הבחור שבא לאסוף אותנו (ומסתבר שחיכה לנו 6 שעות ברכב בלי חצי תלונה) לקח אותנו לחניה של סופר קארפור ענק לתדריך על השימוש בקראוון, והחלטנו כבר להישאר שם ללילה. הילדים, אגב, לא ידעו מראש על תוכניות הלינה שלנו ולקח הרבה זמן עד שנפל להם האסימון שזה למעשה יהיה הבית שלנו ב-10 הימים הקרובים.

יום 2 – 20/05/2024

 בוקר ראשון בקראוון, וממש הופתעתי מהנוחות ומהלילה השקט והרגוע שלנו (מזכיר שאנחנו באמצע חניון של מרכז מסחרי, כן?).

קורל טיפלה בפריקת המזוודות וסידרה את הקראוון (מומלץ מאוד לכל מי ששוכר קראוון לטפל בסידור מייד בהתחלה, כי בכל זאת – זה הבית שלנו לימים הקרובים, ועדיף שלא ניגש לתא המטען על כל שטות), ואני יצאתי עם הילדים לסיבוב קניות בסופר.

בערך בשלב הזה הבנו שלטיול הצטרף אלינו נוסע סמוי שלא התכוון לשחרר מאיתנו – וירוס שנעזר בכרם כבית גידול, וסבלה מחום נמוך ודלקת באוזן. עוד נשמע ממנו בהמשך..

יצאנו לדרך לכיוון סינאיה, לשמורת הבוצ'אג'. הנופים מטורפים. לקח כמה דקות להתרגל לנהיגה בקראוון, אבל די מהר כבר קיבלתי ביטחון והנהיגה עברה יחסית רגועה.

התחנה הראשונה שלנו הייתה אגם בולבוץ'. חנינו על הסכר והסתכלנו על האגם המלאכותי הגדול. האמת שלא התלהבתי מדי, ואחרי כמה דקות התקדמנו. הקפנו את האגם והמשכנו בנהיגה לכיוון הרכבל מפשטרה לבבלות, בתקווה לעלות אותו למחרת בבוקר (בבדיקה מאוחר יותר התברר שהרכבל סגור בימי שלישי. בכלל סוגיית ימי הפעילות של הרכבלים מסובכת וצריך לבדוק היטב איזה רכבל פתוח מתי לפני שיוצאים לכיוון).

הנהיגה הייתה מהנה והנופים בלתי נגמרים, אבל הבנו שכדאי שנתחיל להתארגן ללינת לילה. הבעיה הייתה שבכל מקום הופיעו שלטים שאסרו על קמפינג או חניית קראוונים, והתברר שהמקום היחיד שבו מותר לחנות קראוון הוא או במלון או באתר אוף-קמפינג (אתר שאינו נותן שירותים נלווים אלא רק שטח) שנמצא ליד אגם בולבוץ', שאותו עברנו כבר ממש מזמן. אחרי מספר נסיונות לקבל אישור לחנות במלונות, מצאנו מלון אחד שאישר לנו לישון בשטחו, וכך העברנו את הלילה השני שלנו, ממש בצמוד לרכבל ולנופים הבלתי נגמרים של שמורת הבוצ'אג'.

יום 3 – 21/05/2024

נסענו לנקודה מהממת בשמורה ועשינו פיקניק בוקר על גדות נהר הילומיצי. ניצלנו את ההזדמנות לפתוח את שולחן הפיקניק ואת הכיסאות. איכשהו ארבל, האמצעי שלי, הצליח להיכוות קצת מהמחבת עם החביתות (אין מה לדאוג, הכול בסדר. זה גם לא היה אירוע חריג עבורו. באופן כללי ספרנו יותר מ-50 מכות ופציעות קלות שהוא קיבל מהרגע שיצאנו לטיול, והוא הקפיד לספור אותן בהתלהבות).

אחרי הארוחה המפנקת המשכנו למערת ילומיטי. החניה עלתה 50 ליי (אולי בגלל שזה קראוון? יכול להיות שלרכבים פרטיים יקחו מחיר נמוך יותר), והתחלנו הליכה בשביל יפהפה ולא ארוך מדי. כשהגענו למערה גילינו שיש חלוקת קסדות בכניסה לכל מי שמעוניין בכך. המלצה חמה – אל תתפדחו מזה, בעיקר הגבוהים שביניכם. בחלקים רבים המערה צרה ונמוכה מאוד, ומצב סביר שזה יעזור להימנע מזעזוע מוח בהמשך.

במערה יש הרבה עלייה עם המון מדרגות והילדים נהנו לצפות בנטיפים ובגולגולת של הדוב שמוצגת לקראת סוף המסלול.

עלות הכניסה - 20 ליי למבוגר, 10 ליי לילדים. בהצגת תעודת נכה הילדים נכנסו חינם.

 בדרך החוצה, בסטייה קלה מהשביל, יש מפל נחמד ועצרנו לכמה תמונות לפני שהמשכנו בחזרה לרכב. לאורך השביל נראה שיש בדרך כלל יריד שוק ואוכל, אבל כשאנחנו ביקרנו שם המקום היה סגור, ולכן הסתפקנו במיץ׳ רומני ב-6 ליי ליחידה בדוכן המנגל שבכניסה, והילדים נהנו לשחק בכל מיני רכבי צעצוע שהיו שם.

 חזרנו לקראוון והתחלנו בנסיעה חזרה לסינאיה, אבל בדרך החלטתי שאנסה בכל זאת לראות את הבבלות והספינקס, ופניתי עם השלט המוביל לקבניה בבלה. שוב כביש מדהים שהוביל אותנו לעומק השטח. כשהגענו לנקודת החניה גילינו שכבר מאוחר מדי להתחיל את המסלול (אם נתחיל עכשיו נסיים אותו רק ב21:00 בערב), אז נשמנו עוד נשימה מהנוף המדהים והסתובבנו בחזרה בהמשך דרכנו לסינאיה. בדרך התמודדנו בפעם הראשונה עם מילוי מיכל המים של הקראוון, באמצעות בקבוקי 10 ליטר שקנינו עוד קודם ומילוי שלהם בחצר של אחד המלונות.

עם ההגעה לסינאיה עצרנו לחניית לילה בחניה ציבורית מאחורי מנזר סינאיה, נקודת שהומלצה בחום ע"י כריסטיאן. נקודה טכנית למי שמתכנן להגיע לשם – נדרש לשלם על חניה בחניה הזו בין 8:00 בבוקר ל8 בערב, אבל אין מדחן בנקודה הזו.. יש שלט שמסביר איך להפעיל את החניה עם אפליקציה, אבל הכול בסוף הוביל לעובדה שבלי מספר טלפון רומני זה יהיה בעייתי. בסוף כריסטיאן שילם על החניה (בקטנה, 10 ליי).

יום 4 – 22/05/2024

 בבוקר הלכנו רגלית לארמון פלש דרך שביל שיצא ממש מהחניה של המנזר. השביל עבר באמצע חורשה יפה, כשלאורכו היו פרוסים דוכני מלכודות תיירים רבים. בכניסה לשביל מהצד של החניה עמדה מוכרת של פירות יער ב-10 ליי לסלסילה, ולפחות מהבדיקה שעשינו, זו הייתה העמדה הכי זולה לאורך כל השביל, והילדים חיסלו סלסילה אחרי סלסילה, והמשיכו ללקק את האצבעות.

לארמון כדאי מאוד להגיע מוקדם. אנחנו לא הגענו בעונה העמוסה, ועדיין ראינו שהיה תור ענקי בכניסה כשסיימנו את הסיור.

הארמון מאוד מרשים ושווה ביקור, לקחת בחשבון סדר גודל של שעה-שעה וחצי. גם כאן היו הנחות לילדים עם תעודת נכה. הילדים מאוד נהנו ועצרו להתפעל מכל חדר שעברנו בו. אגב, שמענו המון המלצות ממטיילים על הגנים המפוארים של הארמון ומאוד ציפינו לטייל בהם, אבל להפתעתנו גילינו גנים לא מטופחים ולא מעניינים. האמת שבגני הנדיב היה הרבה יותר יפה.

כשחזרנו לקראוון החלטנו לסטות משמעותית מהמסלול שתכננו (וגם מהמסלול ההגיוני לפי המפה), לוותר על הרכבל בסינאיה (שבכל מקרה היה סגור באותו יום, ונסענו למכרות המלח בסלניק פרחובה. זו סטייה משמעותית מהדרך, בערך שעתיים מסינאיה, אבל קורל מאוד רצתה שהילדים יראו ויהנו מהמכרות. הגענו לשם בסביבות 14:30 ועלינו מייד להסעה, שלקחה אותנו למעמקי המכרה. המקום מרשים מאוד, עצום בגודלו, ויכול להיות אחלה רעיון לטיול ביום גשום או ביום חם מאוד. ביררנו מראש שהמקום פתוח ואמרו לנו שיש סיור שיוצא למכרה, ציפינו לקבל איזושהי הדרכה, או לפחות הסבר על תהליך הכרייה, אבל התברר שהכוונה הייתה רק להסעה שיוצאת (אין אפשרות להיכנס עצמאית), ושאין הדרכה שמסבירה על מה מדובר. במקום יש מתקנים ופעילויות לילדים הממוקמים ממש בסוף המכרה, אבל עד שהצלחנו להגיע אליהם התברר שהם נסגרים בשעה 15:30, וכשהגענו הכול כבר היה סגור. הצלחנו להכניס את הילדים לרכיבה על תלת אופן (כמובן שהכול בתשלום נפרד, 20 ליי לילד).

באופן כללי המטרה של הביקור במכרות היא בעיקר למטרות בריאות (האוויר עם המלח נחשב לבעל סגולות רפואיות נרחבות), ויש אנשים שמגיעים למקום ליום שלם, אפילו עם ציוד לשינה. לנו זה כמובן היה פחות רלוונטי, ומבחינתנו היה מאכזב קצת.

ביציאה מהמכרה החלטנו לחסוך הכנת ארוחה ולמרות כל האלרגיות וישבנו לאכול במסעדת Gaals שנמצאת בצמוד לחניה. אחסוך לכם את הפירוט – לא מומלץ בכלל. עד שכבר החלטנו לחרוג ממנהגנו ולהיכנס למסעדה, הבשר היה יבש ולא טעים, ואפילו הצ׳ורבה שהזמנו היה בינוני.

לפני שהמשכנו בנסיעה, מילאנו את מיכל המים של הקראוון בברז שנמצא ליד החניה. שכבר היינו במצב רוח די שפוף וקצת מבואסים על שינוי המסלול שעשינו. באופן לא מתוכנן, תושבת האזור שהגיעה למקום הזמינה את הילדים לראות את החווה הסמוכה שלה, שם היא גידלה תרנגולים וארנבים ואפילו נתנה לילדים ביצים טריות, ככה שמצב הרוח שלהם השתפר פלאים.

משם המשכנו בנסיעה לכיוון צפונה, והלכנו לחפש מקום לישון. שוב החושך הלך וקרב, ועדיין לא מצאנו מקום מוצלח..... בסוף נכנסנו לחניה של אחד המלונות ואחרי שקיבלנו את אישורם נשארנו עם הקראוון אצלם בחניה, והצלחנו לסיים את היום הארוך הזה.

יום 5 – 23/05/2024

 התוכנית הייתה לנסוע למסלול 7 הסולמות, אבל מכיוון שהנוסע הסמוי הזכור לרע שלנו, הוירוס, המשיך במעבר בין הילדים (הפעם ארבל היה זה שהרגיש רע), החלטנו לוותר על מסלול ההליכה הזה ובחרנו באטרקציה פחות מחייבת אבל לא פחות מהנה – פארק אוונטורה בראשוב. אז יצאנו לדרך בבוקר, כשבדרך ראיתי ירידה מהכביש לכיוון שטח ירוק ומהמם, והחלטתי לא לוותר על ההזדמנות לארוחת בוקר בטבע. זו הייתה החלטה מעולה! מצאנו את עצמנו על משטח דשא עצום, תחומים בין 2 נהרות, כשבקצהן אגם ענק (אגם סאצ׳לה לפי המפה). דייגים ישבו על גדות הנהרות, אבל יחסית לגודל המתחם היינו ממש לבד. מומלץ מאוד להגיע לכאן לזמן של טבע אמיתי.

כשסיימנו לאכול המשכנו לפארק אוונטורה בראשוב, פארק חבלים אתגרי. נערכנו נפשית לעומסים האינסופיים שתוארו בכל הביקורות שקרנו, אבל כאן היתרון של ההגעה בחודש מאי בלט במיוחד - כל התורים והצפיפות שתוארו פשוט לא קיימים, וכל מתקני הפארק עמדו לרשותנו, לשמחתם הרבה של הילדים.

עלות הכניסה לפארק – 100 ליי למבוגר ו-90 ליי לילד מגיל 4-11. מלווים שלא עולים על המתקנים אינם נדרשים לשלם.

בכניסה קיבלנו צמידים בצבעים התואמים למה שמותר לכל אחד לעשות. קורל ואני נכנסנו כמלווים (וממשששש התבאסנו מזה שאנחנו לא יכולים לעלות על המסלולים בעצמנו כשאנחנו עם 3 ילדים..... סימנו לנו כחובה לחזור לכאן בהזדמנות כדי לעשות את המסלולים בעצמנו!!), נגב (בן 9) קיבל צמיד שאיפשר לו לעשות 6 סוגי מסלולים באזור של המבוגרים, והילדים עד גיל 7, ארבל וחוף, (בני 4 ו-7) הורשו להיכנס רק למתחם של הילדים. בפועל לבן ה-7 המתחם הזה לא היווה אתגר והתחיל לשעמם אותו די מהר. לדעתי היה יכול לעשות בקלות את המסלולים הקלים באזור של המבוגרים. נגב נהנה והתלהב בטירוף, והספיק לעשות 5 מסלולים עד סיום הזמן שהוקצה לנו לפעילות (3 שעות פעילות מרגע סיום קבלת הציוד וההדרכה, ולפחות כשהפארק לא עמוס זה נראה לי מספיק). אחת הפעילויות שלא ניסינו אבל שווה מאוד לבדוק הייתה אומגה ענקית באורך 300 מטר שעוברת מעל האגם שנמצא בכלל מחוץ לפארק, אבל לא בדקנו מאיזה גיל מותר לעלות עליה ומה המחיר.

אחרי סיום הפעילות החלטנו להישאר ללילה בחניה הצמודה, שמצדה האחורי היה פארק מהמם עם אגם מלאכותי גדול (אגם נואה) וגם גן שעשועים נחמד.

יום 6 – 24/05/2024

 אחרי שפספסנו את הרכבל בשמורת הבוצ׳אג וגם את זה שבסינאיה, התוכנית הייתה להגיע לרכבל של בראשוב ולטייל קצת למעלה. זו נראתה תוכנית סבירה, בטח לאור העובדה שעכשיו שניים מהילדים היו בשיא הוירוס וחיפשנו להם פעילות קלילה. אבל כאן עשינו טעות גדולה... וניסינו להגיע לשם עם הקראוון. בגוגל זה נראה קרוב, 8 דקות נסיעה, אז למה לא?

אז זהו – פשוט אל תנסו את זה. מצאנו את עצמנו בסיבובים בלתי נגמרים עם רכב בגובה 3.30 מטר, נדחקים ברחובות צרים מאוד תוך חיפוש אחר חניה. אם זה לא מספיק, המקום שאליו כיוון אותנו גוגל מאפס התגלה כחסום, מה שגרם לזה שפתאום גילינו שאנחנו נאלצים לתמרן באמצע צומת סואן עם הרכב הלא כל כך קטן, ופשוט לא הצלחנו למצוא מקום לחנות בו. זו הייתה החלטה ממש לא חכמה לנסות להיכנס עם הקראוון לתוך העיר, והיה הרבה יותר חכם להישאר בחניה של פארק אוונטורה ולהגיע לרכבל בתחבורה ציבורית. אחרי 40 דקות של שיטוטים ויתרנו והחלטנו להמשיך לבראן, בעיקר כדי לקצר טווחים לפארק הדובים שרצינו לנסות להגיע אליו למחרת. בדיעבד היינו נשארים עוד יום, מחנים את הקראוון בפאתי העיר ומטיילים בבראשוב ובפויאנה, אבל הלחץ מהנהיגה הקשוחה הביא אותנו דווקא להתרחק מהעיר.

אז נסענו לבראן, שהתגלתה כמקום הכי תיירותי שהיינו בו עד עכשיו. מה זה תיירותי? זה אומר רמה של חניה במחיר של 20 ליי לשעה (ולא 12 ליי ליום שלם כמו שהיה לנו עד עכשיו), שוק תיירים מוגזם ויקר, והכול סביב טירת בראן, שהאגדה מקשרת אותה לדרקולה האגדי. הלכנו לסיור בטירה (שוב הנחות בכניסה עם תעודות האלרגיה), והיא הייתה נחמדה. לא מעבר. בדיעבד הייתי מוותר על הכניסה, בטח אחרי שכבר ביקרנו בארמון פלש המרשים.

אחרי הביקור הלכנו לחפש מקום לחניית לילה, שגם נוכל לעשות בו מדורה קטנה ולהדליק מנגל, כפי שהילדים התחננו שנעשה. אז נסענו וחיפשנו ואחרי שכמעט התייאשנו החלטנו לחזור לנקודה ליד אגם סאצ׳לה, שאותה גילינו במקרה שלשום בבוקר, כשנזכרנו שראינו בה מספר נקודות של מדורות. אז שוב ניצלנו את היתרון של זה שאנחנו לא תלויים במלונות שהזמנו מראש ונסענו חזרה לאגם. זו הייתה ללא ספק ההחלטה הטובה ביותר שקיבלנו באותו יום. בדרך עצרנו וקנינו בשר ומנגל חד פעמי, ואת שעות האור שנותרו העברנו בהדלקת מדורה קטנה ובארוחת על האש מעולה עם קבב רומני אמיתי ואנטריקוטים רכים ואיכותיים. רצה הגורל וזה יצא גם בדיוק ל"ג בעומר, אז גם לנו היו תמונות של מדורה להעלות לפייסבוק.

יום 7 – 25/05/2024

עכשיו הגיעה אחת הנקודות הרגישות בטיול. הילדים נורא רצו לראות דובים, אבל כביש הטרנספרגרשן סגור בתקופה זו של השנה, ולא התמזל מזלנו (או אולי דווקא כן?) לפגוש אותם בשמורות בטבע הפתוח. אז הדרך היחידה לראות אותם זה בשמורת הדובים. אבל מראש ידעתי שזה לא יהיה פשוט..... קודם כל, לא הזמנו כרטיסים מראש ובבדיקה באתר נראה שלא נותרו כרטיסים. אבל יותר גרוע מזה – הכניסה מותרת רק מגיל 5, וחוף, הבן הקטן שלי, רק בן 4 ו-8 חודשים. זה לא רחוק, יש מצב שיזרמו איתנו. ליתר ביטחון שוחחנו איתם בטלפון עוד בערב ואמרו לנו להגיע מוקדם ולקנות כרטיסים במקום, וזה בדיוק מה שעשינו. ביחד איתנו הגיעו עוד המון אנשים שלא רכשו כרטיסים מראש ואפשרו להם להיכנס, לא נראה שהגבלת כמות האנשים רלוונטית למשהו. אבל כמו שחששתי – את הילד שמתחת לגיל 5 פשוט לא אפשרו להכניס, ולא משנה כמה ביקשתי.. אז פשוט ויתרנו. לזכותנו ייאמר שהכנו את הילדים מראש למצב שבו לא נצליח להיכנס, אז הם הצליחו להכיל את האכזבה.

משם החלטנו לאזן את הטעם החמוץ עם אטרקציה אחרת באזור - פארק השעשועים פונדטה. בנסיעה של כ-45 דקות מפארק הדובים נמצא פארק חמוד, שבחורף משמש כאתר סקי ובקיץ הופך ללונה פארק קטן עם כמה סוגי פעילויות, כשבמרכזן מזחלות ההרים הידועות, שבשיא גובהן ניתן גם לראות את הנוף בכל האזור מזווית ייחודית. במזחלות האלה אפשר גם לקבוע את מהירות הנסיעה של הקרונות ואפילו לעצור בגובה ולסקור את הנוף בשלווה. הילדים מאוד נהנו מהפעילויות, והאמת שגם אנחנו.

אחרי כשעתיים-שלוש החלטנו לנסוע לנקודה הבאה שבה תכננו גם ללון - העיירה מגורה הצמודה לקניון זרנשט. זו עיירה שקיבלתי עליה המלצה בזמן שתכננתי את הטיול. בבדיקה באפליקציית park4night ששימשה אותי לאתר מקומות חניה לקראוון, ראיתי שבאזור הזה לא תהיה לי אפשרות לחנות סתם בטבע, ושהמקומות האפשריים ללינה הם רק באתרי קמפינג מוסדרים. אז התקשרתי לאחד מהם – Villa Hermani. בעלת המקום אמרה לי שהיא לא בטוחה שאצליח להיכנס עם הקראוון לאתר, אבל מקסימום נמצא מקום אחר להעביר בו את הלילה.

גוגל מאפס לקח אותנו דרך העיירה היפהפייה  Moiecio de jus בדרך ירוקה ומהממת באופן יוצא דופן. הנסיעה התחילה ברוגע, עד שאחרי כעשר דקות נגמר כביש האספלט ועלינו על דרך כורכר באזור Pestera. זה לא היה כ"כ נעים עם הקראוון, אבל לא נורא. בינתיים הדרך הלכה והתפתלה, ונעשתה צרה יותר ויותר, והמשיכה לעלות למעלה בסדרת פיתולים בלתי נגמרים. בשלב מסוים מצאנו את עצמנו נוסעים בצמוד לתהום, כשהדרך צרה מלהכיל 2 רכבים, ורכבים, כמובן, נסעו מולנו ונאלצו לחזור לאחור כדי לאפשר לנו לעבור. בשלב מסוים עצרנו להפסקה במקום שאפשר זאת, והריח השרוף מההילוך הראשון שנשחק בעלייה הזו הדאיג מאוד. את ההפסקה ניצלתי כדי לקחת את הגדולים לטיול רגלי קצר בזמן שקורל נשארה עם הקטנים שישנו, והנוף היה עוצר נשימה.

אחרי חצי שעה הפסקה המשכנו בדרך, כשהערב מתקרב, ומאוד רצינו להימנע מנסיעה בחושך. הבעיה הייתה שלא היינו בטוחים באמת כמה זמן יקח לנו עוד להגיע לאתר הקמפינג, ואם בכלל נצליח להיכנס אליו...... החשכה הולכת וקרבה, העליות המשיכו אך התמתנו מעט, ואת הדרך התחילו לחסום לנו פרות, עיזים וכבשים שקפצו לכביש. החוויה הייתה מדהימה וכולנו התלהבנו, אך מכיוון שעדיין לא ידענו לאן נגיע ואם נצליח להגיע לשם או שאולי נמצא את עצמנו מנסים להסתובב מפלס הלחץ היה גבוה יחסית. בסוף הצלחנו להגיע למקום הקמפינג, שהתגלה כמלון משפחתי קטן וחמוד. אחרי המון מאמץ של בעלת המלון, שנראתה המומה ולא מורגלת לקראוון באורך 7 מטר, הצלחנו להנדס לנו ציר גישה ומקום חניה, ויכולנו להתחיל בהכנות לשינה וסגירת יום, ולהנות בצורה רגועה יותר מהנוף המדהים שעטף אותנו מכל מקום.

  יום 8 – 26/05/2024

 מאוששים אחרי שנת לילה טובה התארגנו ליציאה למסלול רגלי מהעיירה מגורה לקניון זרנשט. באפליקציה komoot השימושית מצאנו מסלול הליכה שיוביל אותנו ישירות לשם, ויצאנו לדרך. המסלול לקח אותנו לעומקו של היער אל מול כל הנופים הירוקים ובתי העיירה, והוביל אותנו במורד הדרך בציר תלול ומאתגר עד למפגש עם כביש הגישה לקניון זרנשט. ככלל אין שום בעיה להגיע לקניון זרנשט ברכב מכיוון העיירה זרנשט, יש המון מקומות חניה לאורך הציר והמסלול עצמו מישורי ונוח מאוד.

ממש מטרים ספורים לפני החיבור לציר הגישה לקניון, נתקלנו בקרקע בוצית שהילדים ניסו לעקוף תוך זחילה/היצמדות לגזע עץ שהיה שרוע על השביל. לרוע מזלו של הבכור שלי, הוא נפל מהגזע לקראת סיום המעבר, ישר על שיח סרפדים עוקצני במיוחד..... לקח בערך חצי שעה ושימוש בספריי עזרה ראשונה שאשתי דאגה להביא מבעוד מועד עד שהוא הצליח להתגבר על הצריבה, לנוח קצת ולהמשיך בדרך.

תוך מספר דקות הגענו למחסום בכניסה לקניון ונדרשנו לשלם 10 ליי לכל אדם מעל גיל 14, והתחלנו ללכת. המסלול עצמו מהמם ומומלץ בחום, כשאחד היתרונות הגדולים הוא שאפשר ללכת בו כמה שרוצים, וכשנמאס פשוט מסתובבים וחוזרים.

כשלקטן נגמר הכוח התחלנו לחזור בחזרה באותה דרך שבה הגענו, הפעם בעלייה התלולה לעבר מגורה. המסלול הזה לא מומלץ לבעלי יכולות הליכה מוגבלות.....

חזרנו למלון והתחלנו בהתארגנות להמשך דרכנו. היה קשה לקבל את זה, אבל התקרבנו לסיום הטיול והיינו צריכים להתחיל להתקדם לכיוון בוקרשט. נפרדנו מבעלי המלון ויצאנו לדרך. הפעם, בחוכמת הבדיעבד, ויתרנו על התענוג המפוקפק בנהיגה בציר מכיוון Moiecio de Jus, אלא נסענו ישירות בכביש שהוביל לזרנשט, שהוציא אותנו בכביש מפותל אך נוח לנהיגה עד שהגענו לכביש הגישה לקניון זרנשט, שבו טיילנו בבוקר. בקיצור, יש מקרים שבהם כדאי מאוד לבדוק ולשאול מראש מה הדרך המומלצת להגיע ליעד, ולא רק לנסוע עם הגוגל מאפס....

נסענו על כביש 73 המומלץ (בצדק) לכיוון Rucar, וחיפשנו מקום לחניית לילה. באפליקציית park4night מצאנו המלצה לשטח פתוח ליד סטונשטי, וכמיטב המסורת שלנו בטיול התמקמנו שם ממש דקות ספורות לפני החושך. מצאנו את עצמנו חונים על גדת נהר דמבוביצה, והתמסרנו לטבע בידיעה שבבוקר נתנתק בכל היופי הזה ונמשיך לכיוון העיר הגדולה.

לאחר שהחשיך והתארגנו לשינה שמענו רעש של משאית בחוץ. יצאתי החוצה מהקראוון, ומתוך החושך הגיע אליי נהג המשאית ושאל ברומנית (ואח"כ באנגלית רצוצה) אם אכפת לי שהוא יחנה לידי. תאמינו לי, כל כך מנומסים ברומניה שזה מדהים!! רק כשהתעוררתי בבוקר הבנתי שהמשאית לא הובילה ציוד אלא כוורות דבורים....

יום 9 – 27/05/2024

 בוקר רגוע, לשאוף כמה שיותר את הטבע הרומני, רגע לפני שממשיכים בדרך לבוקרשט ונפרדים מרומניה. ארוחת בוקר מפנקת שקורל הכינה דאגה גם לטעם טוב, ויצאנו לדרך על כביש 72A לכיוון בוקרשט.

בשעה 14:30 בערך הגענו לטרמה, הפעילות האחרונה שתוכננה לטיול. שילמנו עבור 3 שעות (עלה רק 150 ליי לכולנו, ממש בקטנה) ונכנסנו. הילדים הגדולים נדלקו מייד מכל המגלשות, והאמת שגם אני ממש התלהבתי, אבל היה לי ברור שכשיש ילדים קטנים שצריך ללוות פחות אפשר לבלות באמת. בניגוד לכל מה שנכתב בהמלצות ובאזהרות על הטרמה, היו בו מעט מאוד אנשים. שוב היתרון של הגעה בחודש מאי נראה בבירור, כשהילדים חזרו למגלשות שוב ושוב בחיוך בלתי נגמר, כמעט בלי תורים.

אחד הדברים ששמנו לב אליהם מייד עם הכניסה, היא העובדה שאין אף שעון במתחם, מן הסתם כדי לאבד את תחושת הזמן. זה אכן עבד היטב, כשבמקום 3 השעות שתכננו נשארנו שם יותר מ-6 שעות.... אגב, היינו קצת מוטרדים מזה שאסור להכניס לשם אוכל (בגלל האלרגיות), אבל במסעדה בפנים ידעו לתת גם לנו מענה (לא הכי טעים, אבל עדיין).

כשיצאנו מהטרמה השעה הייתה כמעט 21:00. התוכנית הייתה לעבור בסופר הקרוב ולעשות קניות לפני הטיסה חזרה, אבל עד שיצאנו מרכזי הקניות הגדולים כבר היו סגורים. אז החלטנו לוותר על קניות מאולצות (מה גם שידענו שיש לנו עוד אריזות והחזרה של הקראוון) ונשארנו בחניה של הטרמה ללילה. הילדים הלכו לישון בזמן שאנחנו התחלנו באריזות לקראת זיכוי הקראוון. אשכרה לארוז בית שלם.

בשעה 1:00 בלילה סיימנו והלכנו לנוח קצת, ובשעה 2:30 קמנו, הורדנו מהמיטות את הילדים הישנים וקשרנו אותם בחגורות הבטיחות כדי לנסוע לכיוון מגרש החניה שבו היינו אמורים להשאיר את הקראוון, במרחק של 10 דקות משם. ושוב בא לידי ביטוי השירות המדהים שקיבלנו מכריסטיאן שהשכיר לנו את הקראוון – במקום שנצטרך לנסוע לחברת ההשכרה, ולהיטרטר עם כל הילדים והמזוודות עד לשדה התעופה, הוא שלח אותנו למגרש חניה של מלון שנותן שירותי הסעות לשדה התעופה, דאג שיגיע ואן לאסוף אותנו, כשאת המפתחות של הקראוון השארנו לנהג. ככה נראית חוויית שירות אמיתית.

וזהו, ככה הגיע לסיומו הניסיון הראשון שלנו בטיול קראוון. נהנינו ממש, ונפתח לנו עולם שלם של אפשרויות. לרומניה אנחנו נחזור בוודאות, בתכל'ס כל הטיול היינו סביב תא שטח קטן מאוד, ויש עוד המון מה לראות. ומה שבטוח – כשנעשה טיול נוסף בקראוון, אין לי ספק שנפנה שוב לכריסטיאן.

כמה טיפים חשובים שלמדנו במהלך הדרך:

1. טיול ברומניה בחודש מאי – זה גאוני. מחוץ לעונת התיירות, מחירים נוחים, מזג אוויר מעולה (למרות שזה גם עניין של מזל), ובעיקר האטרקציות שממתינות רק לנו. מי שמקפיד לבקר ברומניה רק ביולי-אוגוסט אמנם יהנה מנסיעה (בפקקים) בטרנספרגרשן, אבל ימצא את עצמו מספיק להתגלש פעמיים ב-3 שעות במגלשות בטרמה, או לעשות 2 מסלולים בפארק אוונטורה. כשאנחנו טיילנו היינו ל-ב-ד באטרקציות, הכי כיף שאפשר.

2. החיסרון המרכזי בטיול ברומניה מחוץ לעונה הוא ב"הפסד" של כבישי הנוף המרכזיים (טראנספרגרשן, טראנסאלפינה), שנפתחים רק בסביבות יוני בדרך כלל. שימו לב שגם אי אפשר לצפות מראש מתי יפתחו הכבישים, הרשויות ברומניה מודיעות שבועיים-שלושה לפני בהתאם למזג האוויר.

3. נהיגה בקראוון – הקראוון שלנו היה מסוג של Motorhome, כלומר רכב ובית כמקשה אחת, להבדיל מקראוון נגרר. לשניהם יש יתרונות וחסרונות, אבל מן הסתם אכתוב רק על הסוג שבו התנסיתי. בחיים לא נהגתי על רכב כ"כ גדול (7 מ' אורך, 3.3 גובה), ועוד גיר ידני, ומאוד חששתי לפני שיצאנו לטיול. בפועל השקעתי 7 דקות בתרגול סיבובים ופניות במגרש חניה גדול ומייד יצאתי לדרך. אין מה לחשוש. 2 דברים שצריך לזכור ואסור לשכוח בנהיגה – קודם כל פניות רחבות (גם ביציאה מתחנת דלק!! המכה היחידה שנתתי לקראוון), ודבר שני הגובה של הקראוון. שימו לב לאן אתם נכנסים, בטוח לא לחניונים תת קרקעיים. ליתר ביטחון שווה אפילו להדביק פתק על השמשה עם הגובה של הרכב כדי שלא תשכחו בטעות.

4. כמה זה יותר יקר לטייל בקראוון? – הטיול עלה לנו, משפחה עם 4 ילדים, 10 ימים בקראוון כולל טיסות וביטוח לנסיעות לאלרגיים (שעולה כמו כרטיס טיסה נוסף) - סה"כ 17,000 ₪. בחישוב שלנו זה יצא משתלם בהרבה מלשכור רכב גדול (ל-6 אנשים ו-10 מזוודות!!), ולשכור חדר או דירה כל ערב. שלא לדבר על הטרטור של ההעמסות והפריקות כל יום.

5. הכבישים ברומניה – בניגוד למה שכותבים, התרשמתי שרוב הכבישים דווקא ממש אחלה. אז לפעמים השוליים צרים, ולפעמים הכביש עמוס, אבל יש רמת תחזוקה גבוהה והיה לי מאוד נוח לנהוג שם. עם זאת, צריך להכיר את התמרור שמזהיר מכניסת רכבים גדולים לדרך מסוימת, כי למקומות האלה ממש לא תרצו להיכנס עם קראוון גדול. הדרך למגורה למשל....

6. לא משנה מה תעשו וכמה בטוחים תרגישו בנהיגה שלכם – אל תנסו להיכנס עם קראוון גדול למרכזי ערים. אירוע לא נעים בכלל שעדיף לוותר עליו.

7. טיול קראוונים לא מתאים לכל אחד. צריך אופי מסוים והבנה שהטיול לא יהיה הבטן-גב שחלמתם. זה טיול שצריך לעבוד בו, להכין אוכל, לשטוף כלים, לנקות ולסדר את הקראוון, שלא לדבר על לרוקן את השירותים, ועדיין להצליח להנות. מצד שני, אפשר להגיע רחוק יותר, אין תלות במלון שתיאמתם מראש, ואם ממש עפתם על פארק מסוים אין שום בעיה להישאר בו כמה ימים שרוצים. אה, והכי טוב? אתם עם הבית על הגב, ככה שכשאתם יוצאים לטיול יומי כנראה שלא תשכחו שום דבר בחדר.

8. שווה שתקחו אתכם במזוודה שואב אבק קטן. זה יקצר מאוד את משך הזמן המוקדש לניקיון. בנוסף, אם אין בקראוון מטאטא ומגב, מומלץ לקנות ביום הראשון.

9. אל תתכננו יותר מדי אטרקציות בתוכנית קשיחה ובטח אל תתבאסו כשהתוכנית תשתנה, והיא בהכרח תשתנה. זה הכיף בטיול עם קראוון. קחו אוויר ותפנו זמן למשחקים קלפים עם הילדים באמצע שדה ירוק ופורח שהגעתם אליו במקרה.

10. לשכור קראוון ברומניה? רק מכריסטיאן! חברת Ro-Camper היא חברת השכרת קראוונים קטנה ומשפחתית, שמנוהלת ע"י כריסטיאן, שבעיקר זמנו הוא בכלל רופא שיניים. אני יכול לומר בוודאות מלאה שאת השירות שקיבלנו ממנו לא היינו מקבלים מאף אחד אחר. וגם המחיר, אגב, היה ללא תחרות. והמון תודה ל @יעקב היקר שהמליץ על כריסטיאן בצדק רב. אפשר לפנות אליו בטלפון ובוואסטאפ - 40-740066434+.

11. כל חברת השכרה אחרת שבדקנו דרשה מאיתנו להגיע לחברה עצמה, שמרוחקת חצי שעה ומעלה משדה התעופה, וגם זה רק בשעות הפתיחה ובצורה שמתאימה להם. כריסטיאן דאג לנו ובמקום לטרטר אותנו, הוא שלח את בן הדוד שלו (שבאופן חשוד גם לו קוראים כריסטיאן) לאסוף אותנו. גם כשהטיסה איחרה ב-6 שעות, הוא פשוט המתין לנו, ואז אסף אותנו ולקח אותנו לחניה של מרכז מסחרי גדול, שם עשה לנו תדריך על הקראוון, ואחרי שווידא שהבנו הכול הוא חזר הביתה במונית.

לגבי החזרת הקראוון היינו מוטרדים כי לא סיכמנו איך זה יתבצע ולא היה ברור איך נגיע מהחברה לשדה ב-2 בלילה. אבל גם במקרה הזה הוא דיבר איתנו יומיים לפני הטיסה ותיאם שנגיע לחניה של מלון 5 דקות משדה התעופה עם שירותי הסעה, נשאיר שם את הקראוון, ואת המפתח נשאיר אצל נהג הוואן שיקח אותנו. אפילו את התשלום לנהג הוא סגר בלי שנצטרך להתעסק בזה. ועוד משהו – גם כשהיינו צריכים מספר טלפון רומני כדי להפעיל חניה בתשלום, ביקשתי ממנו והוא ביצע את התשלום, בלי לבקש תמורה. כמו שאמרתי – רק כריסטיאן.

12. לא להתפשר על ביטוח מלא כולל כיסוי כל הסיכונים! תשלמו קצת יותר מראש ותוותרו על הפחד מכל שריטה קטנה לרכב. אני יודע שיש חברות השכרה שלא מאפשרות את זה. אז אתם תמיד יכולים להתקשר לכריסטיאן 😊.

13. לא לוותר על קבלת תדריך מקיף על הקראוון, כולל צילום בוידאו. כל קראוון עובד קצת אחרת, ומי שלא יודע איך העסק נראה עלול להסתבך תוך כדי הנסיעה.

14. אל תפחדו מההתעסקות השוטפת עם הקראוון. למלא מים פעם ביום-יומיים ולרוקן את השירותים ואת המים האפורים כל יום זו אכן התעסקות, אבל מתרגלים לזה מאוד מהר.

15. לא מומלץ לתכנן לו"ז עמוס ליום הראשון של הטיול עם הקראוון. עד שתקבלו אותו, תעברו את ההדרכה ותעשו את הקניות הראשונות שלכם כדי למלא את המקרר תגלו שהיום נגמר מהר.

16. מומלץ לפרוק את המזוודות כבר בהתחלה ולסדר הכול בארונות. אחרי הכול, זה עומד להיות הבית שלכם בימים הבאים, ולמרות שהייתה לנו גישה לתא המטען מהחלק הפנימי של הקראוון, זה הרבה פחות נוח מלפתוח ארון.

17. תייצרו צ'ק ליסט חובה לפני נסיעה, של כל הדברים שצריך לוודא – לדוגמא חלונות סגורים ומגירות ודלתות נעולות. לא נראה לי כ"כ כיף לגלות שהחלון עף תוך כדי נסיעה.

18. ברומניה, לפחות נכון ל-2024, אין רגולציה לנהיגה וחניית קראוונים, וזה הבדל מאוד גדול יחסית לרוב מדינות אירופה או ארה"ב. מה זה אומר? שבגדול מותר לחנות (כמעט) איפה שרוצים, כל עוד לא מפריעים לתנועה. אנחנו לא חנינו בחניון קראוונים אפילו פעם אחת, אלא רק במרחבים פתוחים, על גדות נהרות או בחניות ציבוריות. זה הפך כל יום להרפתקה, כשאף פעם לא ידענו איפה אותו יום יסתיים ואיפה נישן בסוף. כן הגענו עם תוכנית עקרונית, אבל (כמעט) אף פעם לא באמת עמדנו בה.

19. מילוי מים – עוד בלילה הראשון קניתי 4 ג'ריקנים ענקיים של 10 ליטר, פשוט כדי שיהיה לי זמין. בכל פעם שמצאתי ברז פנוי השתמשתי בג'ריקנים כדי למלא את המיכל. לפעמים מצאתי מישהו עם צינור שעזר לי למלא (אגב, קיבלנו צינור גם בקראוון אבל הסתדרתי בלעדיו).

20. מים אפורים – מרוקנים לרוב מעל פתחי ניקוז בצדי הכביש, מאוד פשוט לביצוע.

21. חשמל – בקראוון שלנו, כדי להפעיל את שקעי החשמל 220V הייתי חייב לחבר את הרכב לשקע חיצוני. אבל הסתדרתי בלי זה – המיזוג והמקרר עבדו על בלון גז (שלא יגמר גם אחרי טיול של חודש), וטעינת סלולריים וטאבלטים עבדה בחיבורי 24V בנהיגה ובשקעי USB כשהרכב היה כבוי, כשהמצבר נטען סולרית במהלך הנסיעה.

22. ריקון שירותים – אני לא יודע אם זה ככה בכל סוג קראוון, אבל התרשמנו מאוד לחיוב מאיך שזה עבד. כשרצינו לרוקן את השירותים פשוט פירקנו את המיכל באמצעות מפתח ושלפנו מזוודה קטנה, שאותה ריקנו בשירותים זמינים, בדרך כלל בתחנות דלק בדרך. בכל מקרה ממליץ לנסות להימנע מלעשות פיפי בקראוון, כי זה יגרום למיכל להתמלא הרבה יותר מהר.

23. מה עושים עם ילדים אלרגיים?? – מרוב שחששנו מהיכולת למצוא אוכל בטוח מבחינת אלרגיות, סחבנו 3 מזוודות מפוצצת באוכל מהבית. אין בזה צורך, כי רומניה כפופה לרגולציה האירופית שהיא מאוד נוקשה ומקפידה על הסימונים. אם כבר מביאים מהבית, תדאגו לדברים שאין להם תחליף, כמו החטיפים או דגני הבוקר שהילדים שלכם הכי אוהבים. את כל היתר תמצאו בסופר.

אפליקציות מומלצות לטיול קראוונים ובכלל

1. גוגל מאפס - הישן והטוב, שימש אותנו בנסיעות ועשה אחלה עבודה.

2. Komoot – אפליקציה שמאפשרת לאתר מסלולים רגליים באזור, וגם מאפשרת בניית מסלולים מותאמים אישית.

3. Park4Night - אפליקציה שימושית מאוד לאיתור אתרי קמפינג ונקודות חיוניות לנוהגים בקראוון. אפשר לאתר גם נקודות מילוי מים ולמיין חניונים לפי השירותים הניתנים בהם.

4. Ro-Camping - אפליקציה נוספת לאיתור אתרי קמפינג.

כמה טיפים על אטרקציות ברומניה:

1. מי שיש לו תעודת נכה (ילדים אלרגיים למזון מקבלים באופן אוטומטי) שיקח אותה איתו לרומניה! המון אטרקציות מוזלות או בחינם בהצגת תעודה.

2. ארמון פלש – שווה להגיע ולהקדיש שעה-שעה וחצי, הילדים התלהבו מאוד.

3. שמורת הבוצ'אג – נופים אינסופיים, לפחות מהניסיון המצומצם שלי עד כה זה האזור הכי יפה ברומניה. יכולנו להעביר רק בשמורה את כל הטיול. מי שמתכנן טיול בקראוון, שימו לב שחניית קראוונים מותרת רק באתר אוף-קאמפינג Cheile Zanoagei לפני אגם בולבוצ'י.

4. מערת ילומיצי – מומלץ, מערה יפה, וגם השביל המוליך אליה (יש הליכה של רבע שעה בערך), הילדים נהנו. טיפ חשוב – לא לוותר על הקסדות שמחלקים בכניסה. אל תשאלו אותי איך אני יודע.

5. רכבלים ברומניה – תבדקו טוב טוב מה זמני הפתיחה של כל רכבל, כדי שלא תפספסו. אנחנו ויתרנו בסוף ולא עלינו על אף רכבל.

6. פארק הדובים – כדאי להזמין כרטיסים מראש, אבל מההתרשמות שלי גם אם לא הזמנתם אבל הגעתם מספיק מוקדם עדיין יתנו לכם להיכנס. מה שכן, אין כניסה לילדים מתחת לגיל 5. הם בודקים תאריכי לידה בדרכון ופשוט מסרבים להתפשר. מאחורי זה עומד הגיון שנדרשת בגרות מסוימת מהמבקרים – אין אפשרות לאכול או לשתות בזמן הסיור, אין שירותים ללכת אליהם (ואסור לעשות בעץ) ועל אחת כמה וכמה שאסור לגעת בגדרות החשמליות. בקיצור – אין פה קומבינות, אז מי שלא רוצה לבזבז את זמנו עדיף שיתכנן נכון.

7. טירת בראן – לטעמי היא די סתמית, בטח אחרי שביקרתם בארמון פלש. הייתי מוותר. כל בראן אגב תיירותית באופן מחריד, ובהתאם גם המחירים בה.

8. מכרה המלח סלינה פרחובה – המקום נסגר ב-16:00, אז אל תגיעו לשם מאוחר. נכון שההסעה האחרונה יוצאת לכיוון ב-14:30, אבל לא באמת תספיקו להנות או להפיק איזושהי תועלת. יש שם מתקנים לילדים וכל מיני פעילויות שנסגרות גם הן בסביבות 15:00. בגדול זו אטרקציה טובה למי שמחפש את מכרות המלח כמועדון בריאות גדול, ומתכנן להעביר במקום יום שלם. מי שבקטע מוזמן להביא איתו שמיכה וכרית וללכת לישון שם. אומרים שזה בריא. לא ניסיתי.. אה, ועוד משהו - תיקחו אתכם מעילים, כי קר למטה, בערך 10 מעלות פחות מהטמפרטורה למעלה.

9. אגם סאצ'לה – לא תשמעו עליו כנראה באף המלצה אחרת. נתקלנו בו במקרה כשנסענו מסלינה פרחובה לבראשוב, על כביש A1, ובאמצע הדרך ראינו ירידה מהכביש לשדה ירוק וגדול. החלטנו לנסות לראות אם יש שם משהו מעניין ולא הצטערנו. זה החלק בו מתחברים 2 נהרות ומתנקזים לנקודה הדרומית ביותר של האגם, ומקום מעולה לפיקניק או לינת לילה.

10. פארק אוונטורה בראשוב – לדעתי האטרקציה הכי כיפית שעשינו בטיול! אנדרנלין וכיף ואתגרים שהולכים וגדלים ממסלול למסלול. כל הסיפור עם העומסים והצפיפות בפארק לא רלוונטיים בחודש מאי, תגיעו לפני העונה ותקבלו את כל מתקני הפארק עמדו לרשותכם. עלות הכניסה לפארק – 100 ליי למבוגר ו-90 ליי לילד מגיל 4-11. מלווים שלא עולים על המתקנים אינם נדרשים לשלם. בכניסה מקבלים צמידים בהתאם לגיל, כשמעל גיל 7 יכולים לעשות מסלולים באזור של המבוגרים, ועד גיל 7 באזור של הילדים. ממליץ שאם יש לכם ילדים בני כמעט 7 שהם נינג'ות רציניים, אולי שווה שתגידו בכניסה שהם בני 7.5 כדי שיאפשרו להם להיכנס למסלולים של הבוגרים. אצלי בן ה-7 השתעמם מאוד מהר מהמסלול לילדים.

11. פארק פונדטה – פארק שעשועים חמוד, מומלץ מאוד ללכת, ולא לוותר כמובן על מזחלות ההרים, שאפילו מאפשרות לנוסע לכוון את מהירות הנסיעה בהן

12. קניון זרנשט – טיול קליל וכיף (וכמובן יפה ממש), שהיתרון המרכזי בו הוא שאפשר ללכת כמה שרוצים ולהחזור כשנמאס. אפשר להגיע עם הרכב ולחנות לאורך שביל הגישה מכיוון העיירה זרנשט.

13. העיירה מגורה – העיירה והדרך אליה מושלמות למי שרוצה לחוות קצת תחושת רומניה של פעם. חוות מרוחקות, פרות וכבשים שקופצות לכביש, חקלאים שמטפלים בחלקות האדירות שלהם... רק תעשו לעצמכם טובה ותגיעו אליה רק מכיוון זרנשט ולא מכיוון Moiecio de Jus. ואל תנסו להגיע לשם עם קראוון גדול. גם רכב רגיל יתאמץ מאוד בעליות.

14. פארק טרמה – תשלמו על 3 שעות כשאתם נכנסים, אבל צאו מנקודת הנחה שכנראה תישארו שם הרבה יותר, ותהיו מוכנים לשלם את ההפרש ביציאה. אגב, אסור להכניס אוכל, אבל האוכל שבמסעדה סביר, ויש להם אפילו תפריטים ייעודיים לאלרגיים.