פלאיה דל כרמן היא הילד הנכה של לאס וגאס ואילת. היא מה שבנגקוק הייתה אם היא הייתה לוקחת מתאמפטמינים. יש פה גורי טיגריסים חיים ונחשי ענק שמחכים שתצלטלמו איתם, רקדני רחוב בתחפושת של הגוקר וספיידרמן, וופלים בצורת איברי מין זכריים, ואני ראיתי לפחות שלט אחד שמציע שוט חינם לבחורות עם ציצים גדולים. האוכל עולה פי 3 מבשאר מקסיקו, המזכרות פי 4, החופים חומים מאצות, לסנוטות אי אפשר להכנס כי הן בבעלות פרטית של מלונות. כל ההוסטלים הם הוסטלים מסיבות, שינה היא כנראה מותרות שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו, וכולם בקבוצה של 4 או 8 או 10 ולא מחפשים חברים חדשים. בעיקר יש פה המון המון רעש- מכל המסעדות ומכל המלונות ומכל החופים, כולם הגבירו עד למקסימום וכל הצלילים מתערבבים אחד בשני.אחרי השקט שהיה לי במקסיקו עד עכשיו, כל החושים שלי מרגישים מותקפים.
באמא שלכם, אל תבואו לפלאיה דל כרמן.
פרק 7-פלאיה דל כרמן
