היום הראשון:
נחתנו בסביבות עשר בשדה התעופה הריק של סופיה. מזג האוויר שהמתין לנו היה גשום וטמפטורה של כעשר מעלות. היציאה היתה מהירה ומסודרת. האטרקציה העיקרית היתה אנשי בטחון בלבוש נינג'ה שעמדו באולם קבלת הנוסעים על משמרתם. אספנו את הרכב השכור ויצאנו לדרך.
בעזרת אפליקציית ניווט ללא רשת נסענו לקניון המרוחק כ 5 ק"מ מנמל התעופה בשם the mall. בקניון הצטיידנו בשני כרטיסי סים שכוללים 1 gb גלישה במחיר ה "אסטרונומי" של 27 שקלים. יחד. משם פצחנו בנסיעה רגועה לאורך כביש 1 עד לעיר Plovdiv. ברשת גדולה לציוד טיול וספורט הצטיידנו בציוד חסר והמשכנו לעיר העתיקה. החלק הזה של העיר מאוד מטופח, מאוד יפה, ומאוד מתוייר. חנויות, מסעדות ובתי קפה ממלאים אותו, ואנשים. חוויה תיירותית עירונית.
מפלובדיב המשכנו ונסענו לעיר השכנה Asenovgrad לישון.
בנסיעה בחלקים הרגילים של העיר הניגוד למרכז המטופח בולט לעין. מלבד זה בלט המנהג, וזה אכן מנהג משום שזה קורה כל הזמן, של בעלי מכוניות חדישות לעקוף ממש באמצעו של הכביש הבינעירוני תוך התעלמות ממצב התנועה הבאה ממול.
היינו עייפים מאוד והלכנו לישון מוקדם, לא לפני שהבחנו בצלבים המוארים הפזורים על הגבעות סביב ושמענו את צלצול פעמוני הכנסייה…
היום השני:
למחרת עלה האור בשבע וחצי בערך. לאחר ארוחת בוקר יצאנו לדרך ונסענו לטייל ב Asen's fortress שנמצאת ממש מעל Asenovgrad . במקום יש מצודה עתיקה עוד מימי הרומאים ואף לפני וכנסייה עתיקה ומקושטת. סידורי החניה והכניסה מסודרים היטב. מיקום המצודה על מצוק בולט בסביבתו יוצר מראה מופלא של האיזור וצבעי הסתיו המשגעים הוסיפו גם הם.
המשכנו בנסיעה למנזר Bachkovo. המנזר יפה ומעניין וכולל כמה מבנים ותיעוד מסודר, אם כי חלקו היה בשיפוץ בעת שהגענו. קבורים בו שני חסידי אומות העולם שסייעו ליהודי בולגריה בזמן מלחמת העולם השנייה.
בסמוך לו מספר מסעדות ושורה של דוכני מזכרות במחירים סבירים. שתינו קפה עם בקלאווה טעימה והמשכנו הלאה. נסענו לטייל בגשרי אבן עצומים בשם bridges of wonder. הדרך לשם מתפתלת במעלה ההרים ונראתה מוזנחת יחסית. פגשנו מעט מאוד כלי רכב אחרים והיינו כמעט מופתעים לגלות שהמקום מסודר ויש בו מסעדה ושירותים ושני דוכנים שמוכרים תוצרת מקומית. הגשרים מרשימים מאוד ושביל הטיול מסודר הן בעלייה לתצפית עילית והן בירידה למטה אל הנחל הזורם מתחת.
היה נעים לטייל בטמפרטורה של כ 12 מעלות ומזג אוויר מעונן. התפתלנו בכביש מטה בחזרה לכביש הראשי תוך התפעלות מהמדרונות המיוערים הצבועים בצבעי סתיו.
בעיירה Chepelare עצרנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה שהגישה אוכל בולגרי טעים מאוד. בעלי הבית היו עסוקים באותה שעה בפינוי לערימה מסודרת של גזרי עצים להסקה שמשאית שפכה ברחוב אל מול ביתם. גשם החל לרדת והמשיך כל החצי השני של היום. נסענו הלאה לעיירה Devin וכשהגענו ויתרנו על הטיול הרגלי שרצינו לעשות בחוץ עקב הגשם והערפל והסתפקנו בערב במלון.
היום השלישי:
הבוקר היה סגרירי אבל ללא גשם ואנחנו יצאנו לטייל בנחל Devinska שנמצא ממש סמוך לDevin. ממשיכים בנסיעה עד לנקודה שנקראת Struilitsa כשני ק"מ מן העיירה. שם ממתינה חניה מסודרת ושילוט בבולגרית. המסלול עצמו מוסדר ומסומן לאורך הנחל. בהמשך ישנם גשרי עץ המאפשרים הליכה מעל המים ממש. מדרונות תלולים מלאי עצים ומים זורמים מלווים את הדרך. הסתובבנו וחזרנו לחניה לאחר כשעה וחצי.
התחנה הבאה שלנו היתה מערת Devils throat מרחק כחצי שעה נסיעה.
הכביש מתפתל בקניון עמוק שנחצב על ידי נחל ומראה המדרונות האנכיים והמיוערים לאורכו פשוט מדהים. לעיתים יש מקום למעבר כלי רכב יחיד בלבד. הנסיעה עצמה היא חוויה ועצרנו מספר פעמים להסתכל ולספוג את המראות.
המערה עצמה עצומה בגודלה ומהווה, כפי שאמר המדריך באנגלית מגומגמת, את החלל התת-קרקעי הגדול ביותר באזור הבלקן. הסיור נערך בבולגרית בלבד אולם שוחחנו עם המדריך בנפרד. היציאה מתאפשרת על ידי חזרה באותה דרך או טיפוס של כ 280 מדרגות בזווית תלולה אל רום המערה ויציאה משם. מומלץ לטפס ולהתרשם מן הגודל. החזרה לחניה בהליכה קצרה לאורך הכביש.
גשם החל לרדת לאחר מכן לכמה שעות ואנחנו המשכנו את היום בנסיעה מתונה תוך עצירות לארוחה, לקפה או להתרשמות מן הנוף עד שהגענו ל Bansko. בדרך התחלף הנוף ממדרונות מיוערים בעצים נשירים ומלאי צבע, לעצים מחטניים ולאחו פתוח. עצרנו להתרשם ליד נהר המסטה המפריד בין הרי רודופי להרי פירין ולקנא בשפע המים הזורמים. לאורך הדרכים הכפריות מצויות נקודות עצירה רבות שכוללות ספסל או ביתן לישיבה וברז מים. הברז הוא צינור בולט מקיר שמזרים מים כל הזמן. ניכר שהמדינה ערוכה ומזומנה למטיילים ויש השקעה רבה בנושא.
בערב הגענו ל Bansko ויצאנו לסייר במרכז העיר ואזור העיר העתיקה. השעה היתה מאוחרת יחסית והעונה כבר איננה עונת טיולי הקיץ ועדיין לא עונת הסקי וחנויות רבות היו סגורות. יחד עם זה, העיר מטופחת מאוד, יפיפייה ומושקעת ונהנינו מאוד לטייל בה ולאכול במסעדה שמציעה אוכל בולגרי טעים. לכל אורך הטיול אכלנו מנות צמחוניות ונהנינו מאוד מן האוכל הטעים והמגוון.
בלילה ישנו במלון קטן ושמו Family Hotel Djangal . בעל המלון , ג'ורג' , מבצע בעצמו את כל עבודת העץ במקום והחדרים נראים מזמינים ומושקעים. ג'ורג' מעניק יחס חם מתובל בהומור ומסייע בהמלצות והסברים בדרכו התיאטרלית והחיננית. מיקום המלון בקרבת מרכז בנסקו והעיר העתיקה.
היום הרביעי:
התעוררנו לבוקר קפוא ואכלנו בלינצ'ס עם ריבה טעימה. מזג האוויר האיר פנים ולאחר יומיים גשומים השמיים היו בהירים לחלוטין ומראה מושלג ויפהפה של הר Vihren קידם את פנינו.
יצאנו לדרך ונסענו במעלה הכביש המתפתל מבנסקו אל בקתת Vihren שממוקמת בגובה כמעט 2000 מטר. בדרך חלפנו על פני אתר הסקי הידוע של בנסקו שבו טרם החלה העונה. כשהגענו לבקתה החלטנו ללכת לטיול שכולל את שלושת האגמים עליו המליץ המארח שלנו. הטמפרטורה הייתה מעט מתחת לאפס ואנחנו התעטפנו היטב ויצאנו לדרך. הצמחיה שכללה עצים מחטניים במעלה הדרך התחלפה בשיחים ועשבים בלבד.
מסלול הטיול עבר ברובו לאורך נחל זורם בעוז וסומן היטב ברוב הקטעים. פלגי מים רבים שמתנקזים מן הפסגות המושלגות שסביב היו קפואים במגוון תצורות נפלאות והסלעים היו חלקלקים מקרח. לא יכולנו להפסיק להתפעל מהנוף מלא העוצמה שסבב אותנו. פסגות סלעיות מזדקרות ומושלגות, מים רבים, דרדרות סלעים עצומות. האגמים, שנוצרו על ידי קרחונים, נצבעו בגווני טורקיז , והמראה בכללותו היה מרחיב נפש. הטיול, כולל מספר הפסקות והדרך חזרה לבקתה, ארך כארבע וחצי שעות ואיננו מתאים למשפחות עם ילדים קטנים.
לאחר מכן נסענו לבקר במנזר רילה. הכבישים מבנסקו והלאה היו טובים בהרבה לעומת אלה בהרי רודופי בהם נסענו יום לפני כן. מנזר רילה מפואר ומטופח וחשיבותו לבולגרים ניכרת בכל פרט. אנחנו, מאחר שאיננו נוצרים, פחות התרגשנו והתחברנו מן התיירים שסבבו אותנו. המנזר עצמו מצוייר ומעוטר בכל סנטימטר וסיפורו כתוב במבחר שפות כולל אנגלית. המבנה סביב גם הוא מיוחד צבוע ומטופח.
בסיום היום נסענו לישון בעיירה sapareva bania.
היום החמישי:
התחלנו את הבוקר לאט בארוחת בוקר כפרית ולאחר מכן יצאנו לדרך. ביקרנו במכולת המקומית וקנינו מים ולחמניות טריות טריות למשך היום. נסענו בכביש העולה מ sapareva bania במעלה הרי רילה אל בקתת pionerska. בבקתה בחרנו לעלות 600 המטרים לבקתת rilski ezera בג'יפ, אפשר גם ברכבל. המסלול המעגלי של שבעת אגמי רילה מתחיל ומסתיים ב rilski ezera hut. השמש זרחה ומזג האוויר היה בהיר ונעים אולם רק יומיים קודם לכן ירד שלג ולכן צעדנו בשמחה ובששון בשלג במזג אויר מושלם. בחרנו להתחיל את המסלול המעגלי בטיפוס ולהשקיף על האגמים מלמעלה ולהמשיך מטה מאגם לאגם עד להגעה חזרה לבקתה.
הנופים שנשקפו מכל עבר היו מדהימים, בין אם הפסגות המושלגות, האגמים היפים או פלגי המים הרבים שזרמו מכל עבר ככל שהיום התחמם.
המסלול עצמו ארך כארבע שעות כולל עצירות להתרשמות והתפעלות בצד פיקניק של לחמניות טריות וריבה מקומית טעימה מאוד.
לא לפספס!
