בודפשט - המלצה למסלול וטיפים על הדרך

במוזיאון ירדנו במעבר חשוך אל דרך ללא מוצא, שהיא פינת הנצחה עם הכיתוב: "ממעמקים קראתיך יה".

בית הכנסת עשיר בפרטי פנים מרהיבים ומזכיר כנסיה:
 

החצר שמאחורי בית הכנסת היא אתר הנצחה לנספים, בה טמונים בקבר אחים למעלה מ- 2000 יהודים.
שמות הנספים רשומים על עלי אנדרטת "עץ הערבה הבוכייה":
 

 מזרקת מים מתנגנת "חכמה" לצהלת הילדים בכיכר העצמאות:
אחה"צ יצאנו לכיוון הדנובה, חצינו את גשר לנצ'יד עד לכיכר אדם קלארק.משם המשכנו לאורך הדנובה לכיוון גבעת גלרט שהיה קדוש שניסה לקרב ההונגרים לנצרות וכהוקרה הוכנס לחבית והוטבע בנהר. בעבר שימשה כמקום מפגש מכשפות, כך לפחות מספרות האגדות, אולי בשל התצפית הפנורמית הנפלאה על העיר כולה, תצפית מכושפת:




 בשעה 21:00 בדיוק האורות על הגשרים נדלקו, אח"כ באזור בודה אתר אחר אתר הואר, תוך זמן קצר העיר כולה זהרה והפכה להיות עיר האורות. בחזרה למלון עברנו דרך אנדרטת "נעליים על הדנובה", לזכר הקורבנות היהודיים שנורו והושלכו לדנובה במלחמת העולם ה-2. זוגות הנעליים שונות זו מזו בגודל ובצורה וכעדות לנספים, ילדים ובוגרים.על רציף הדנובה בצד של פשט, מגשר השלשלאות לכיוון הפרלמנט (מכיוון הפרלמנט רוב הסיכוי שתפספסו, בגלל המיקום, חציית כבישים מסוכנת ובהיעדר שילוט):
 
  בבוקר המחרת, הסיור בפרלמנט התחיל ב- 10:30, אז הגענו ב-9, המתנו כ-5 דקות בלבד בתור הראשון ברחבה ואח"כ 5 דקות נוספות בתור בחדר הקופות. כעבור מחצית השעה השתרך לו תור של עשרות, תחת בשמש הקופחת. כרטיס כ-4000 פורינט ליחיד. ישראלית שפגשנו אח"כ סיפרה שרכשה הכרטיסים דרך המלון במחצית הסכום וכמובן ללא תור. מדריכת הסיור במקום סיפרה שקיימת תוכנית לשיפור התורים...בתחילת הסיור עברנו שיקוף ביטחוני. מבנה הפרלמנט מאוד מפואר. עיצוב הפנים מרהיב ועשיר בשטיחים, פסלים, ויטראז'ים צבעונים. עם הקמתו נחלק לשני אגפים: עליון (אצולה) ועמך.

 בכניסה דגם מדויק של הפרלמנט העשוי מאלפי גפרורים:



בפרוזדור בכניסה לאולם הישיבות העליון ישנן מאפרות ומחזיקי סיגרים ממוספרים... כשהיה מתחיל דיון או הצבעה, חברי הפרלמנט הניחו את הסיגרים במתקן, כשהדיון הסתיים והסיגרים הפכו לאפר נולד הפתגם: "שווה סיגר":




מהפרלמנט הגענו לכנסיית סנט אישטוון הקדוש:

 


 הלימוזינה הענקית, כאן במנוחה, ערב קודם חלפה לידינו בסערה עם חוגגים עולצים:
התחנה הבאה, כיכר הגיבורים, בכניסה לפארק העירוני העצום:






 בחורף האגם הקפוא שימש כאתר החלקה וגם כגלריה... הפסלים שקעו עם ההפשרה, בקיץ אפשר לשוט בין הפסלים. ברקע טירת ויידהוניאד:



בסמוך לאגם הייתה תערוכת צילומים שתיעדה את התהליך:
 



 המשכנו למרחצאות סצ'יני במתחם הפארק, הבחירה הנכונה להתפנקות אחרי יום של שוטטות. מבנה המעטפת כמו גם הפנים מפוארים ומרשימים, כמו להיכנס לתוך ארמון. המרחב כולל בריכת שחייה ו-12 בריכות תרמו-מינרליות, חלקן מקורות. המרחצאות חמימות ונעימות, זרנוקי ג'קוזי ובריכת זרמי מים סוחפים במעין קונכייה. נהנינו מכל רגע:





 השעון ששימש כ"כרטיס" הכניסה למרחצאות ו"מפתח" לתא שמירת החפצים:



בבוקר המחרת נסענו באוטובוס מס' 291 למערת פאל וולגי (pal volgyi), ירדנו בשכונת מגורים ללא נפש חיה ושילוט, בזכות ה- GPS הצלחנו לנווט רגלית. בדרך פגשנו זוג מאסטוניה שהתברבר. עכשיו באסטוניה יודעים שהישראלים הם נווטים טובים.בתוך המערה 8 מעלות, בחוץ 36 מעלות. המערה הייתה מאכזבת, מעט זקיפים ונטיפים והמדריך דיבר הונגרית למרות רוב דוברי האנגלית:

 

 נסענו באוטובוס מס' 29 למוזיאון ויקטור ואסרלי בבודה. היינו המבקרים היחידים. היה מאכזב, גם אסרו לצלם. במקום מיתקנים ודפי הפעלות לילדים ברוח האופ-ארט והקינטיקה, אז מאוד ייתכן שילדים ייהנו מפעילות במקום. המשכנו לטייל רגלית לאי מארגיט שבלב הדנובה, חצינו דרך גשר ארפד, למרות שהייתה זו שעת צהריים (36 מעלות) היה נעים כי ההליכה בינות עצים עצומי מימדים, וגינות ססגוניות לצד בריכות ומזרקות:



 במקום בריכות תרמיות ובריכות עם צמחי מים:


 


מזרקה מזמרת ובתוכה צוהלים מתרחצים (לשמירת הפרטיות לא צרפתי תמונה. (
 כרי דשא ומרבדי פרחים צבעוניים:

 אחד מיני רבים בפארק:

 לאחר מנוחה קצרה במלון, צעדנו לטירת בודה. חצינו את גשר השלשלאות לכיכר אדם קלארק (בתמונה).ממנו מטפסים לגבעת המצודה ברכבל הצ'יקלו (siklo) או רגלית דרך שביל בפארק ועוד 100 מדרגות, מימין לכיכר:

בשביל החוויה עלינו ברכבל הציקלו לגבעת המצודה:
 


דגם כנסיית מטיאש ומצודת הדייגים, כולל כיתוב בשפת ברייל:
 

 ברחבת ארמון המלך(Kiralyi Palota. הארמון נבנה ונהרס מספר פעמים. כיום משמש כמוזיאון. ברקע מזרקת המים מטיאש (המלך שבתקופת שלטונו הארמון פרח):


פנורמה מרחבת הארמון:


 בבוקר נסענו לממנטו פארק (memento park), נקרא גם "פארק הזובור". בפארק המוזנח קובצו פסלי אייקונים קומוניסטיים ששימשו לחינוך הדור והוסרו מרחובות בודפשט לאחר החלפת המשטר. תחום בחומה, במרכזו כיכר עשיר בעשביית בר. 
 
הנסיעה הארוכה בשני אוטובוסים ללא המיזוג... הפכה הביקור במקום ל"מיותר". 40 מעלות בצל הבריחו אותנו היישר לקניון הממוזג ורווי הפיתויים. 

בערב חזרנו לגבעת בודה. הפעם טפסנו דרך הפארק. למצודת הדייגים:

פנורמת הדנובה והפרלמנט ברוב הדרם ממצודת הדייגים:


כנסיית מאטיאס בה הוכתרו מלכי הונגריה:


בהמלטות מהחום ובשביל החוויה, יצאנו למחרת בבוקר למבצר בודה (Labirintus Buda). מסע מרתק בבטן האדמה, בתוך מבוך פתלתל, קומפלקס גדול של מערות ומנהרות בעומק 16 מ'. המערות נוצרו בדרך הטבע בפעילות המים התרמיים, בהמשך הורחבו ע"פ הצרכים. המקום שימש כמקלט, כמחסן, חירום וכבית חולים בתקופת מלחמת העולם...הכניסה למבוך די מפתיעה, נראית כמו כניסה לאחד הבתים ברחוב. נכנסנו והתחלנו לרדת אל החשיכה והצינה.נתקלנו באם ובנה שחלפו לידנו בכיוון ההפוך, חשבנו שהם מקוריים שלא נעזרים בשלטי ההכוונה, בפעם השלישית שחלפו לידינו נראו מאוד לחוצים, האם אמרה שמאוד קר להם ואיבדו את הכיוון, אז סבנו לאחור ועזרנו להם לצאת, האם הודתה שאין כמו הישראלים, סיפרה שביקרה בחיפה...מסלול המבוך כקילומטר וחצי, מואר בצניעות ומלווה בנעימות להעצמת החוויה. התחלנו בליווי תופי טם טם ואז נחשפו לעיננו ציורי קיר משל האדם הקדמון:




המוסיקה השתנתה בשינוי התצוגה לביטוי עוד שלב בהתפתחות האדם. בדרך חלפנו ליד בארות, פסלוני אדם:

באחת המערות איש רוכב על סוס:
 מזרקת יין אדום:


ותצוגת פיתוחים כשירותים, מכונת תפירה ועד המחשב בין ימינו.
 המשכנו לרחוב ואצ'י (Vaci Utca), יצאנו במסע קניות נטול רסן כי המחירים נאים והחוויה כפולה,
המשכנו עד השוק המקורה שבסוף הרחוב.
טיפ לחובבי הבריאות, נצלו את שהותכם במקום ואיכלו יוגורט "כפיר" על סגולותיו ... בארץ לא ניתן להשגה.
המלצה נוספת כאמור היא המלון.

נהניתם? חיזרו ובקרו שוב בבלוג: "טיול לאן?"
 התמונות והטיפים שיעזרו לכם להחליט. נשתמע, ברשומה הבאה.