את שער מלון קראפו פתחו לנו שומרים הלבושים בלבוש המסורתי של בני שבט המסאי. לובי המלון בנוי כבונגלוס גדול אשר תקרתו עשויה כולה מעלי קוקוס. החדרים גם הם בנויים כבונגלוסים קטנים הפונים לים. אחרי ההתלהבות מהחדר ומהים שנשקף מהמיטה נפלנו על המיטה ונרדמנו.
יום ראשון: נסענו לסיור בחוות תבלינים קרובה. מאחר והגשם לא פסק, הצטיידנו במטריות ועלי בננה (שהיו אפקטיביים יותר ממטריות) ויצאנו לסיור. החווה משמשת כפר קטן ושיתופי ומגדלים בה כורכום, וניל, קרמבולה, לימונית, קינמון, פלפל ועוד. במהלך הסיור מכינים בעלי החווה למבקרים כובעים, תכשיטים ותיקים מעלי הקוקוס ומציגים כיצד מטפסים על עצי הקוקוס תוך כדי שירת השיר שילווה את כל הטיול jambo bwana. בתום הסיור כמובן מציעים למבקרים לרכוש מתוצרת החווה תבלינים ובשמים שהכינו המקומיים. לאחר הסיור הרטוב בחווה נסענו לעיר הבירה של האי “סטון טאון”. קבענו עם הנהג להפגש אחרי שעה וחצי אבל אחרי שיטוט של חצי שעה רצינו לחזור חזרה. האטרקציה המרכזית בעיר היא הבזאר הגדול. הבעיה היא שברגע ששואלים מישהו על מחיר של מוצר כלשהו מרגע זה הוא הופך להיות “לווין” שלך ולעקוב אחריך לכל מקום בתקווה שתקנה איפה שהוא והוא יהיה זה ש”הביא” אותך לקנות ויקבל על כך עמלה. טכניקה מציקה ביותר. העדפנו לבלות את שארית היום בחוף המזרחי שליד המלון – בשל השפל והגאות הדרסטיים, בעת השפל שנמשך עד הצהריים, אפשר למצוא בין המפרצונים מורנות, סרטנים, דגים צבעוניים וכוכבי ים.
יום שני: חברנו מספר משפחות לקבוצה של 9 אנשים ונסענו לשייט דולפינים. מאחר וירד גשם שוטף, החליטה מרבית הקבוצה להמתין שיסתיים ואנחנו החלטנו לצאת לשייט בכל מקרה. שטנו כשעה וחצי לאורך מפרץ Menai המצוי בדרום האי, רטובים לגמרי עם מקומי שלא דובר אנגלית וקשה להבין ממנו אם אנו שטים לשווא או שנראה דולפין אחד לרפואה. עד אשר נגלתה לעינינו קבוצה של 12 דולפינים גדולים וקטנים ששחו לצידנו. כולם קפצו מהסירה וזכו לשחות עם הדולפינים ולצלם אותם. שמחנו שהשייט הרטוב לא היה לשווא. בדרך חזרה, עצרנו ביער Jozani שם ראינו קופים אדומים וסיירנו ביער עצי המנגורב. בדרך חזרה למלון, החלטנו לעצור במסעדה מקסימה שנקראת “The Rock”. המסעדה כשמה, ממוקמת על סלע בסמוך לחוף. כשנכנסנו למסעדה היה שפל ונכנסנו ברגל מהחוף, כשיצאנו, היינו זקוקים לסירה (חלק מהשירות שמעמידה המסעדה). האוכל היה מצוין והמחירים לא מאוד גבוהים וסוף סוף זכינו לשתות קצת יין (יין מדרום אפריקה שהפתיע באיכותו).
יום שלישי: יצאנו לשיט המכונה ספארי בלו הכולל את האי הנעלם, אי נוסף ושייט במפרץ יפיפה. בסמוך לאי הנעלם שנרקלנו בשונית יפיפיה מלאה בדגים ואלמוגים. באי הנעלם (שנקרא כך מאחר ובשעת הגאות הוא נעלם לחלוטין), הקימו לנו אוהל ונהננו מפירות חתוכים (אננס, קוקוס, בננה, אבטיח) ומשחיה במים הצלולים. שם גם מצאנו כוכבי ים אדומים יפיפיים. משם המשכנו לאי אחר שם חיכתה לנו ארוחת הצהריים שכללה דגים ופירות ים. לאורך החוף ישנם דוכנים המוכרים מזכרות – מומלץ לבדוק, הם היו הזולים ביותר שראיתי.
יום רביעי: החלטנו לקחת “יום חופש” מהלו”ז הצפוף ולנפוש בחוף בסמוך למלון. בבוקר הלכנו אחרי נשות הכפר האוספות סרטנים וגילינו חלק מהחוף שנראה רק בשעות השפל. בצהריים ביקרנו שוב במסעדה המעולה “The Rock” ואת אחר הצהריים העברנו בבריכה של המלון ובקצת רביצה ואלכוהול במרפסת החדר מול הנוף המהמם.
יום חמישי: נסענו עם אותה קבוצה אליה חברנו בימים האחרונים לצפון האי. ערכנו טיול עם טרקטורונים לכפר סמוך (הטיול עלה 110 דולר לזוג). בדרך עברנו בשדות אורז בהם עובדים המקומיים וגם נעצרנו על-ידי המשטרה בטענה כי צילמנו אותם. לאחר ששילמנו 2 דולר ומחקנו את התמונה, שחררו אותנו לדרכנו. בדרך לכפר קנינו ממתקים לילדים. כשהגענו לכפר, המוני ילדים הקיפו אותנו וביקשו ממתקים. המדריך הסביר להם שכדי לקבל ממתקים עליהם להסתדר בקבוצה ולשיר את השיר המקומי. הכפר בנוי בתי בוץ וגגות קוקוס, הבתים קטנים מאוד וכוללים חדר אחד מרכזי בו ישנים כל בני המשפחה, אזור קטן לבישול (מדורה בתוך הבית) וחצר קטנטנה. אין חשמל או מים זורמים. את המים שואבים מבאר. משם המשכנו לסיור בחופי הצפון kendwa ו-nungwi. החופים יפיפיים. אכלנו ארוחת צהריים, שחינו קצת וחזרנו למלון.
יום שישי: נסענו לסיור ב-Cheetah's Rock – מקלט לחיות בר. הסיור לוקח כ-3 שעות ומועבר על-ידי ג'ני, שהקימה את המקלט ועוסקת בטיפול בחיות בר כ-30 שנה. הסיור מרתק ומספק מפגש מקרוב עם חיות הבר ודרך האילוף שלהן והתקשורת איתן. חלק מהחיות ידידותיות ומאפשרות לגעת בהן וללטף ואילו חלקן בוחרות את האנשים בהם הן בוטחות ונגשות אליהן. גולת הכותרת הוא המפגש עם טייסון הצ'יטה. המבקרים יושבים בחצי מעגל, שותים שמפניה והצ'יטה על-פי רצונה מתיישבת בסמוך וג'ני מזמינה אותנו אחד אחד להצטלם וללטף את הצ'יטה שמצ'ופרת בחתיכות עוף. הביקור מומלץ מאוד לאוהבי חיות והתשלום כולו מהווה תרומה למקלט. את הסיור כולו ערכנו בגשם שוטף. ביציאה חזרה התחפרנו בבוץ וכולם סייעו לחילוץ הרכב – חוויה בפני עצמה.
יום שביעי: בבוקר יומנו האחרון השקמנו קום ונסענו לכפר הסמוך Paje כדי לצלול ב”עיר הטריגונים”. הסחף היה חזק מאוד והצלילה הייתה מאתגרת אבל ראינו סוסוני ים, טריגונים ודיונונים. את שאר היום שהיה גשום העברנו ברביצה במלון. הצ'ק אין חזור היה די יעיל ומהיר על אף שארקיע פתחו מזוודה מזוודה בצורה קפדנית.
סיכמנו את החופשה כחופשה מדהימה, מלאת חוויות ונוף מטורף! מומלץ ביותר הן למשפחות והן לזוגות!
הערות:
העונה הגשומה – אפריל הוא חלק מהעונה הגשומה בזנזיבר. היה לנו מזל ובמרבית הימים ירד הגשם בשעות הבוקר כשעתיים ואת הצהריים ליוותה שמש חמימה שאפשרה לנו את כל הפעילויות שרצינו. יש לקחת זאת בחשבון ועל אף שכעיקרון חם בחוץ, גשם שיורד כל היום כפי שהיה ביומיים האחרונים של הטיול די מפריע. על-כן, אפריל לא מומלץ לטיול בזנזיבר.
מחירי הסיורים – נעים בין 20 דולר ל-45 דולר. המלון דורש יותר ולכן עדיף לסגור את הטיולים מול נערי החוף. ככל שהקבוצה גדולה יותר המחיר יורד.
מומלץ מאוד לעצור בשולי הדרך ולקנות פירות מהמקומיים – אננס, בננות, קוקסים – הטעם מעולה! הרבה יותר מאשר במלון.
כסף – אנחנו היינו זוג ולקחנו כ-1000 דולר לשבוע (לא כולל מלון וטיסות) שהספיקו בדיוק. אם אתם מתכננים לקנות מזכרות, מוצע להביא קצת יותר.