נסענו לסלובניה לשמונה ימים, זוג בשנות החמישים. לא בכושר אבל גם לא מהזן המתבכיין.
מטרת הטיול היתה בעיקר לחוות טבע. מאחר והטיול נערך בתחילת יוני נהנינו מהעובדה שהיינו "מחוץ לעונה". המחירים נוחים, כמעט לא חווינו צפיפות בשום מקום ונהנו מהטבע ללא שותפים רבים.
מי שטבע ירוק ועמוק לא מספיק לו, ומחפש גם חוויות עירוניות, חיי לילה וקניות, הבלוג הזה לא בשבילו (ונראה לי שגם סלובניה איננה יעד מתאים).
בתכנון המסלול נעזרתי לא מעט במידע, טיפים ובלוגים מלמטייל. אשתדל לא לחזור על מה שכבר קיים באתר אלא במקרים שיש בכך מידע חדש / אחר רלוונטי.
חילקתנו את המאמר לפי נושאים כדי להקל על הקוראים.
סלובניה היא מדינה צעירה בת 17 שנים ומונה כשני מיליון תושבים. כ- 200,000 מתוכם גרים בלובליאנה הבירה. זוהי מדינה קטנה והררית. שטח המדינה כשטח מדינת ישראל, אך להבדיל מישראל שהיא צרה וארוכה, המרחק בין הגבול המזרחי של סלובניה לגבול המערבי הוא כ- 200 ק"מ ומצפון לדרום כ- 140 ק"מ. יש בסלובניה מערכת כבישים מפותחת מה שהופך את הנסיעה מכל נקודה לכל נקודה לנסיעה של עד שעתיים בד"כ. ההליכות לעומת זאת לא קלות, מאחר וכל מסלול ראוי כרוך בד"כ בעליות וירידות משמעותיות, מה שמצריך סבלנות וקצת דבקות במשימה.
בחוויה שלנו אין בעיה גם ביום של 3 מפלים. כל אחד מהם הפגיש אותנו עם נוף שונה ואווירה אחרת.
שישי 1/6/18- לובליאנה
נחתנו בשדה התעופה של לובליאנה בשמונה בבוקר. אספנו את הרכב שהזמנו מראש, קנינו סים לגלישה באינטרנט ונסענו העירה.
התחלנו את היום בסיור מודרך של כשעתיים וחצי במרכז לובליאנה. הסיור מאורגן ע"י Ljubljana Free Tour ויוצא מכיכר פרשרן בכל יום בשעה 11:00 ובשעה 15:00
(https://ljubljanafreetour.com). אין צורך ברישום מראש. צריך רק להתייצב בזמן.
הצטרפנו לסיור של שעה 11:00, חוץ מאיתנו הגיעו כ- 120 איש. המארגנים פיצלו אותנו לשלוש קבוצות ולמרות ש- 40 איש זו קבוצה מאוד גדולה לטעמנו, הצלחנו להקשיב למדריכה ולהנות. הסיור מכסה את רוב האטרקציות של לובליאנה, למעט מוזיאונים וטירת לובליאנה.
מאחר והיינו ערים מהבוקר של היום הקודם, בסוף הסיור נסענו למלון אותו הזמנו מראש, לישון כמה שעות.
אחר הצהריים חזרנו שוב לעיר העתיקה של לובליאנה. בכל יום שישי מעשר בבוקר עד תשע בערב מתקיים במקום שוק אוכל. למיטב הבנתנו מיטב המסעדות של ליובליאנה פותחות ביום זה דוכנים בשוק, וניתן לקנות אוכל איכותי במחירים שווים לכל נפש. זה גם מאפשר לכל אחד לבחור את סוג המזון החביב עליו ולאכול ביחד על ספסל ברחוב.
עלינו ברכבל לטירת לובליאנה, להשקיף על העיר מלמעלה וירדנו ברגל חזרה לעיר.
סיימנו את הערב בבית הקפה רומאו על גדות הנהר. (הביקורת על הקפה ועל כל יתר המקומות בהם אכלנו בפרק המסעדות).
שבת 2/6/18
יצאנו מליובליאנה לכיוון velika planina - הרמה הגבוהה. הדרך מקסימה. הכל ירוק עמוק כמו שאצלנו ניתן לראות בגליל העליון בסוף החורף. כל כמה דקות חוצים נחל זורם או סתם נוסעים לצידו. כאשר חוצים כפרים הבתים מטופחים להפליא. בקיצור, התחושה שלנו היתה ביום זה ולמעשה בכל הטיול שאנחנו מטיילים בתוך גלויה.
הרמה הגבוהה היא אזור מרעה קיץ לבקר במרומי ההרים. שילוב של שדות מרעה פסטורליים מתחת לפסגות אלפיניות. המקום פעיל בחודשי הקיץ, בין יוני לספטמבר. ניתן למצוא במקום בקתות רועים מסורתיות כפי שהתקיימו מאות שנים. בבקתות החדשות יותר ניתן כבר לראות ארובות, ופאנלים סולריים. את העליה אל הרמה מתחילים ברכבל סגור, המטפס בזווית מטורפת במעלה ההר. משם ניתן לעלות ברכבל מושבים פתוח או לעלות ברגל. אנחנו בחרנו באופציה הראשונה.
הרכבל עולה באיטיות. השילוב של הנוף המרהיב והשקט השורר במקום גרם לנו לרצות שהעלייה תימשך לעולם. כאשר הגענו למעלה הסתובבנו בין הבקתות, נהנינו מהנוף מהשקט ומהאווירה הפסטורלית. אחרי כשעתיים עשינו את דרכנו חזרה כפי שבאנו (רכבל פתוח ואחריו קרון רכבל סגור).
לפני שחזרנו בדרך בה נסענו, החלטנו להתקדם במעלה הדרך. כעבור מספר ק”מ הגענו למקום קסום. בריכה טבעית בקצהו של נחל ומעליה גשר. איננו יודעים איך נקרא המקום אבל אי אפשר ולא כדאי לפספס.
מווליקה פנינה נסענו לשקופיה לוקה- skofja loka. עיירה המשחזרת לכאורה את תקופת ימי הביניים.
אולי בגלל שהעיירה היתה ריקה למדי כאשר הגענו, לא הרגשנו שהמקום "עושה לנו את זה". אחרי שעה קצרה חזרנו לרכב ועשינו את דרכנו לאזור אגם בלד. על פי ההמלצות בלמטייל בחרנו בכביש דרך זלזניקי וקרופה - שווה ביותר.
ראשון 3/6/18
רצינו לטייל בנחל וינטגר, אך לצערנו המסלול עדיין סגור לרגל שיפוצים. למזלנו, הכנו חלופה ויצאנו ל- ערוץ Mostnica. טיול לא קל, שאורכו כ-10 ק"מ. כמו רוב מסלולי הטיול בסלובניה הוא כולל הרבה עליות וירידות. המסלול מספק את החוויה של טיול ביער, נחל זורם, מפלים ואחו פורח עם בקתות. אנחנו אהבנו.
במסלול זה נתקלנו לראשונה ולא לאחרונה בכמה התנהלויות נפוצות.
בכניסה למסלול (באמצע שום מקום) יש מגרש חניה בתשלום. 1.5 יורו לשעה, תשלום מראש במכונה שאינה מחזירה עודף. במקומות אחרים התשלום הוא קבוע 3-5 יורו.
השומרת בכניסה לחניון אמרה שהמסלול אורך שעתיים עד שלוש שעות. לנו זה לקח ארבע וחצי שעות.
כחצי קילומטר לתוך המסלול ניצבת בוטקה קטנה, בה נדרשים לשלם 3 יורו לאדם ומקבלים ברושור עם המסלול.
חזרנו לאגם בלד וליתר דיוק לטירת בלד. בסוף השבוע בו היינו באזור התקיים פסטיבל ימי ביניים בטירה. המקום כולל מתחמים רבים המדגימים את החיים בימי הביניים, חקלאות, בישול, מלאכות הבית וכמובן לחימה והגנה. הרבה פעילות לילדים. בנוסף מארחים קבוצות ממדינות שונות המשמרות מסורות של ימי הביניים. אנחנו זכינו לראות מספר מופעים הכוללים קרבות אבירים, ירי בחץ וקשת, מופע ריקודים, מופע עם דגלים, והטלות של כידונים. שווה!
שני 4/6/18
את הבוקר של יום זה הקדשנו לאזור אגם בוהיני.
התחלנו במפל סביצ'ה waterfall Savica – מערבית לאגם בוהין מסלול הליכה או עדיף לומר טיפוס של כחמש מאות מדרגות. הטיפוס היה פחות נורא ממה שחששנו. סוף המסלול הגיע מהר מהצפוי. מפל יפה ומרשים. יש אפילו ברושור בעברית.
מרחק נסיעה קצר מהמפל נמצא הר ווגל vogel sky center. העליה להר בקרון רכבל. על ההר פועל בקיץ רכבל כסאות פתוח שלקח אותנו מרחק נוסף במעלה ההר. טיילנו מעט ברגל על ההר. כמו בכל מקום בסלובניה, טיול = טיפוס. הטיול היה נחמד כפעילות גופנית, אך לא זכינו לראות מראות מרשימים כתוצאה מכך. יתכן ועדיף לשבת באחת מנקודות התצפית ולהשקיף מטה לעבר אגם בוהיני.. הנוף מדהים.
חזרנו למלון ולאחר מנוחה קצרה במלון קפצנו בערב שוב לאגם בלד לארוחת ערב ולטיול רגלי לאורך האגם. מסביב לכל האגם קיים שביל הליכה. בחלקו הצפוני של האגם השביל סמוך לכביש ולעיירה והוא רועש למדי. בחלקו הדרומי השביל עובר בין האגם לטירה והוא שקט ונעים ומזמין. מומלץ לאוהבי הטבע והשקט.
שלישי 5/6/18
יום זה היה מורכב ממספר מסלולי טיול קצרים של שעה עד שעה וחצי כל אחד.
התחלנו עם מפל פריצ'ניק (Peričnik waterfall), שהוא בעצם צמד מפלים, האחד מעל השני. אנחנו הסתפקנו במפל הראשון. שביל נוח במעלה ההר. אחרי כרבע שעה מגיעים למפל הראשון, המפל מקסים, הנוף מרהיב, ואפשר להכנס אל מאחורי המפל ולהביט ממנו החוצה. חזרנו לרכב והמשכנו לסוע במעלה הדרך. עוד מספר ק"מ והגענו למגרש חניה נוסף. משם הלכנו בדרך מישורית עד לאנדרטה הנמצאת ממש למרגלות ההר. זוהי אנדרטה לזכרם של מטפסי-הרים-פרטיזנים שפעלו באזור נגד הכובש הנאצי בזמן מלחמת העולם השניה. האנדרטה יפה, צנועה מעוצבת בצורת שאקל של מטפסי הרים וניצבת בנוף מדהים. כאשר עשינו הכנות לטיול קראנו על הנוף המדהים במקום. ציפינו לתצפית כזו או אחרת כלפי מטה. לא ציפינו לנוף שעוטף אותך מלמעלה ונותן לך להרגיש כאילו הוא מחבק אותך. בדרכנו בנוף המקסים הזה, פגשנו תייר אחר שהביט עלינו בחיוך ענק, כמו של ילד המגלה משהו. אני משער שגם הוא ראה מולו שני "ילדים" שמגלים עולם. זה מה שהנוף המדהים הזה עשה לנו.
היעד הבא באותו יום היה ערוץ מרטולאיק (Martuljek), כמו שקראנו באחד הבלוגים "שוב – ערוץ נחל יפה, הרים, צמחיה, גשרים ומפל מרשים. סלובניה משופעת בפנינות-נוף כאלה, וכנראה שכולן יפות. גם זו". בהמשך היה כתוב, "שלמי שלא חושש מקצת טיפוס על סלעים – מומלץ להמשיך אל המפל השני". אנחנו הסתפקנו בראשון ולכן לא נוכל להעיד אם שווה להמשיך.
על שמורת הטבע זלנצי (Zelenci), הברכות הירוקות הנמצאת מספר קילומטרים ממערב לקרנסקה גורה, לדעתנו אפשר לוותר. המקום קטן מאוד, הליכה קצרה על גשרי עץ ועליה למגדל תצפית. מקום נחמד אבל לא מרשים. השילוט לכניסה גרוע.
צמוד לעיירה קרנסקה גורה נמצא אגם ג'סנה - Lake Jasna. אם צריך לבחור בינו לבין זלנצי, היינו בוחר בו. ברכות בצבעי טורקיז, מסלולי הליכה קלים לאורך הנחל, מקום מוצלח לעצירה קצרה או פיקניק.
המשכנו על כביש 206 לעבר מעבר ההרים וורשיץ. הדרך מפותלת ביותר. יש בה כחמישים פיתולים של 180 מעלות כל אחד,לכל פיתול שלט עם מספר הפיתול. לסוע לאט, להנות מהנוף ולעצור בזהירות בצד הדרך בכל מקום שעושה לכם חשק. בין פיתול 8 ל 9, נמצאת הקאפלה הרוסית. כנסייה קטנה הבנויה כולה מעץ ומהווה אנדרטת זיכרון . כדאי לעצור להתרשמות קצרה.
הנקודה הגבוהה ביותר במעבר ההרים היא בגובה 1611 מטר. יש לחנות בצד הכביש ולצאת לצפות בהרים מסביב. גם בחודשי הקיץ עשוי להיות קריר למעלה. חולצה ארוכה עשתה בשבילנו את העבודה.
המקום האחרון ליום זה היה מפלי לפנה - Lepena waterfalls. שוב מסלול מקסים של מים טבע ירוק ושקט. שווה.
רביעי 6/6/18
פתחנו את הבוקר בטיול קצר למפל קוז'אק. השארנו את הרכב מחוץ לאתר הקמפינג kamp lazar. מסלול לא קשה וציורי. עוד מסלול מקסים שמעמיק את חווית הטיול בתוך גלויה.
לפני שיצאנו מקובאריד עלינו לאתר הנצחה לזכר חיילים איטלקים שנפלו במהלך מלחמת העולם הראשונה. האתר משקיף על העיירה קובאריד ועל כל הסביבה. יש במקום שילוב של מוזיאילום מרשים, נוף ואפשרות לצאת למסלולי הליכה.
ליד המוזיאלום ממוקם מוזיאון פרטי קטן מאד אך מרשים יחסית לגודלו. במוזיאון מוצגים בחן פריטים ממלחמת העולם הראשונה- בקומה הראשונה, ופריטים ממלחמת השחרור של סלובניה ב- 1991- בקומה השניה.
משם נסענו למפל טולמין – איך להגיע: נוסעים לעיירה Tolmin, וממנה ממשיכים אל Zatolmin. עוקבים אחרי השילוט אל Tolminska Korita, חונים במגרש החנייה מול המסעדה. הקופאית בכניסה המליצה לנו ללכת נגד המסלול ולהקל על עצמנו את העליה. עלינו בכביש אספלט וירדנו במדרגות במקום להיפך. כאשר מתארים במילים את המסלולים השונים, הכל נשמע דומה. במציאות יש אמנם הרבה דמיון (מים, טבע ירוק, עליות) אך כל מסלול הוא מיוחד ושונה מהאחרים.
כבר בשעות הצהריים שמנו פעמינו לכיוון דרום מזרח לעבר מקום הלינה הבא שלנו סמוך למערות פוסטוינה וסקוצ'יאן. מאחר והגענו יחסית מוקדם, התארגנו בזריזות וקפצנו לעיירה פיראן השוכנת על חוף הים האדריאטי.
פיראן היא עיירה תיירותית. הכניסה למרכז העיירה עם רכב אסורה. יש להשאיר את הרכב בחנייה מחוץ למרכז ולהיכנס אליה עם שאטל. שוטטנו לנו ברחובות הציוריים, עלינו לחומת העיר העתיקה (עוד טיפוס אחד מני רבים) השקפנו על העיירה, על הים בצבע טורקיז שמאחוריה, על השקיעה שהתלבשה בול על המלאך שבראש הכנסיה וסיימנו בארוחת ערב במסעדה על חוף הים.
חמישי 7/6/18
בשעה תשע וחצי התייצבנו בקופות של מערת פוסטוינה - Postojna Cave. מדובר במערת נטיפים ענקית באורך של 26 ק"מ שנכנסים אליה עם רכבת. המבקרים זוכים לראות כחמישה ק"מ מתוך ה- 26. הטמפרטורה במערה היא קבועה ועומדת על 9 מעלות צלזיוס. באנו עם מעילים וכובעי צמר. בדיעבד סווטשירט טוב היה עושה את העבודה. המערה מרשימה בגודלה ובעושר הנטיפים. הכל מאד מאורגן ומסודר ולעיתים נותן תחושה של מסודר מדי. המקום מדהים ומרשים עם זאת החוויה שלנו היתה קצת כמו בביקור בדיסנילנד.
סיורים יוצאים כל שעה עגולה. משך הסיור שעה וחצי. ניתן לקבל מכשירי אודיו בעברית לסיור עצמאי במסלול מוגדר מראש, או להצטרף לסיור מודרך באנגלית. הסיור המודרך מאפשר כמובן לשאול שאלות שלא ניתן במכשירי אודיו. למי ששולט באנגלית ברמה סבירה, מומלץ לבחור בסיור המודרך.
ממערת פוסטוינה נסענו מרחק קצר לטירת פרדיאמה Predjama Castle. קנינו כרטיסי כניסה לטירה כחלק מחבילה עם הכניסה למערת פוסטוינה. הטירה מרשימה מאד. בכניסה לטירה מקבלים מדריך קולי בעברית ומפעילים אותו בהתאם לציונים במהלך המסלול. הופתענו למצוא מדריכים קוליים בעברית, ולא פחות מכך מאיכות השפה. נשמע כאילו מי שקריינה את ההסברים היא ישראלית. הטירה מציגה את החיים בה בתקופת ימי הביניים. הסיור בטירה אורך כשעה וחצי. אנחנו מאוד נהנינו.
יעדנו הבא היה מערת סקוצ'יאן - Škocjan. מערת סקוצ'יאן קטנה יחסית, "רק" 8 ק"מ. גם החללים בה קטנים יותר מאשר במערת פוסטוינה. גם כאן יוצאים סיורים כל שעה עגולה. בשעה היעודה מתכנסים ליד הקופות והולכים מספר דקות עד לכניסה למערות. קיימים מספר מסלולים. אנחנו בחרנו במסלול מספר 1. משך הסיור כשעתיים וחצי. החוויה בסקוצ'יאן שונה לחלוטין ממערת פוסטוינה. החללים יותר קטנים הנטיפים פחות מרשימים, אבל וזה אבל גדול, בתוך מערת סקוצ'יאן זורם נהר. האפקט מדהים.
אתה הולך בתוך מערה ועשרות מטרים מתחתיך זורם נהר. ביום בו ביקרנו במערה היה גשום, מה שגרם להיווצרות ערפל בתוך המערה. החוויה סוריאליסטית. אם צריך לבחור בין המערות, אנחנו בוחרים ללא היסוס במערת סקוצ'יאן.
שישי 8/6/18
עמק לוגרסקה דולינה Logarska Dolina. עמק קטן וציורי. עוד חוויה של טיול בגלויה. עמק ירוק ופורח מוקף הרים, חלקם עדיין עם כתמי שלג למרות שאנחנו בימים האחרונים של האביב.
עלינו למפל רינקה אשר נמצא בקצה העמק. משם חזרנו למפל פלנק אשר נמצא ממש מאחורי מלון פלסניק ובהמלצת מסעדן מקומי, קפצנו לעמק הסמוך, פארק רובנוב, וטיילנו להנאתנו בתוך עוד עמק קסום אך לשם שינוי בעל שיפועים מתונים. בשעות הצהריים נאלצנו לסיים את טיולינו בעמק המקסים ובמדינה המקסימה ולהתחיל להתגלגל דרומה לשדה התעופה.
הרבה כתבות שקראנו כהכנה לטיול סיפרו על טיול כוכב. מאד הגיוני במדינה קטנה עם מרחקי נסיעה קצרים. עם זאת מאחר ויצאנו לטיול 2 אנשים בלבד עם מעט ציוד וללא ילדים, העדפנו ללון קרוב למסלולי הטיול. גם חסכנו זמני נסיעה, גם זכינו להתארח במספר מקומות ולפגוש יותר מקומיים, רובם מקסימים וגם מספר פעמים יכולנו לחזור למקום הלינה באמצע היום ולצאת שוב כעבור זמן מה. באופן כללי, למעט בלילה הראשון, בחרנו את מקומות הלינה סמוך לנקודת ההתחלה של היום הבא.
בליובליאנה לנו לילה אחד במקום שנקרא וילה טסלובה - https://www.booking.com/hotel/si/vila-teslova.en-gb.html?aid=304142;label=gen173nr-1DCAEoggJCAlhYSDNYBGhqiAEBmAEuwgEKd2luZG93cyAxMMgBDNgBA-gBAfgBC5ICAXmoAgM;sid=23cf3b0ec638b03e4310dfcd5dfc1b8b
מלון קטן ומקסים בפאתי לובליאנה. מאחר ולובליאנה קטנה ניתן להגיע למרכז העיר תוך 5 דקות ברכב או 20 דקות ברגל. המלון נראה כאילו שופץ לאחרונה. נקי ונעים. ארוחת בוקר עשירה ומפנקת.
באזור אגם בלד לנו 3 לילות בכפר בשם בוהינסקה בלה המרוחק 5 דקות נסיעה מבלד. המיקום איפשר לנו שילוב של מחיר סביר במיקום מצויין. לנו במקום שנקרא Rooms Ravnik.
בעלת המקום, אישה חביבה להפליא גרמה לנו להרגיש בבית הרחק מהבית. https://www.booking.com/hotel/si/sobe-ravnik.en-gb.html?aid=304142;label=gen173nr-1DCAEoggJCAlhYSDNYBGhqiAEBmAEuwgEKd2luZG93cyAxMMgBDNgBA-gBAfgBC5ICAXmoAgM;sid=23cf3b0ec638b03e4310dfcd5dfc1b8b
בקובאריד לנו לילה אחד במקום שנקרא Apartments Masera-
https://www.booking.com/hotel/si/apartments-masera.en-gb.html?aid=304142;label=gen173nr-1DCAEoggJCAlhYSDNYBGhqiAEBmAEuwgEKd2luZG93cyAxMMgBDNgBA-gBAfgBC5ICAXmoAgM;sid=23cf3b0ec638b03e4310dfcd5dfc1b8b
באזור המערות הקרסטיות לנו לילה אחד במקום הנקרא Residence Apolonija Guest House
המלון הכי יפה ומקסים בו שהינו במהלך טיול זה. https://www.booking.com/searchresults.en-gb.html?aid=7344205;label=postbooking_modemail;sid=23cf3b0ec638b03e4310dfcd5dfc1b8b;city=-95494;expand_sb=1;highlighted_hotels=776734;hlrd=no_dates;keep_landing=1;redirected=1;source=hotel&
את הלילה האחרון בסלובניה באזור עמק לוגרסקה דולינה עשינו בחווה בשם Turistična kmetija Stoglej.
לכל המקומות בהם התארחנו,היינו חוזרים שוב ללא היסוס. לחווה, איננו בטוחים.
את ההמלצות למקומות לאכול לקחנו בדרך כלל מאתר למטייל. חלק מהמידע שקראנו נמצא כלא רלוונטי.
בלובליאנה אכלנו בשוק האוכל. איננו יכולים לציין שם של מסעדה אבל כל אחד מאיתנו נהנה מבחירותיו.
ישבנו גם בבית קפה בשם רומיאו. קראנו עליו המלצות באתר למטייל ובהחלט נהנינו. המיקום על הנהר מעולה, עם זאת כרגע משפצים את הבניין הסמוך והכל מכוסה בפלריג, מה שקצת פוגם בחוויה.
באזור אגם בלד אכלנו בשלוש מסעדות:
מסעדת פנסיון מאייר Penzion Mayer -ישבנו בחצר והאווירה היתה נעימה ביותר. לא היו הרבה אנשים וזה מן הסתם תרם לתחושת השלווה שאפפה אותנו. האוכל מצוין וכך גם השרות.
מסעדת גוסטלינה בטיסט תומז זופאן בכפר בוהינסקה בלה. קראנו המלצות רבות והתאכזבנו קשות.
מסעדת אוסטריה באבי זוב במרכז בלד. נעים, טעים, מומלץ.
קונדטוריית סמון שינתה את שמה ל- Zima אך היא עדיין מגישה את אותן עוגות מצוינות כולל הקרם שניט הנפלא.
מסעדת Gostlina Rikli במלון פארק כבר לא קיימת. החליפה שם, בעלים ותפריט. לא בדקנו את החדשים.
בעיירה קובריד אכלנו במסעדת Topli Val. המנה של בשר צבי ברוטב פירות יער היתה אחת ממנות הבשר הטובות שאכלתי. גם הפסטה שאכלה אשתי היתה מצויינת. כמובטח המלצרית קשרה לצווארה של אשתי סינר חד פעמי חמוד/ מגוחך- שאלה של השקפה. זרמנו. מסעדה לא זולה אך מומלצת מאד.
בעיר פיראן אכלנו במסעדה בשם פיראט Pirat. מומלצת ע"י Tripadvisor. מקום סביר יחסית לאזור תיירותי. עם זאת לא נפלנו מהכסא.
באזור לוגרסקה דולינה אכלנו פעמיים במסעדה מקומית מקסימה בשם Gostilna PR' LAMPI בעיירה LUCE. אוכל מצויין, צוות חביב ביותר ומחירים זולים. כאמור, אכלנו פעמיים.
הכנות:
הכנו את הטיול במשך מספר חודשים בעיקר בסופי שבוע. הסתמכנו בעיקר על כתבות והמלצות שקראנו באתר למטייל. מבחינתנו המפתח לטיול מוצלח הוא הכנה טובה.
השתדלנו להכין תוכניות גיבוי. זה הוכיח את עצמו מספר פעמים.
לינה ונסיעות:
רכב שכור ומקומות לינה הזמנו מראש. לא נדרשנו לקנות מדבקה לכבישים המהירים. קיבלנו אותה עם הרכב. באזור לובליאנה והמערות הקרסטיות הזמנו חדרים עם מיזוג אויר - מומלץ.
עוד בארץ התקנו על הטלפונים הניידים שלנו תוכנת מפות בשם MAPS.ME והורדנו לטלפונים מפות של סלובניה. התוכנה מאפשרת לנווט ללא צורך בזמן אויר. בגדול עשתה עבודה מצוינת. במקרים חריגים הפעלנו וייז או גוגל מפות.
מסלול:
בנינו מסלול טיול מעגלי, שאפשר לנו מרחקי נסיעה קצרים מדי יום, מה שהותיר יותר זמן לטיול.
את עמק לוגרסקה דולינה השארנו ליום האחרון למרות שהיה קרוב למסלול של היום השני, כי היה לנו חשוב להיות גמישים עם הזמן ביום האחרון. היינו צריכים להיות בשדה התעופה עד חמש בערב.
כפי שצינו קודם בחרנו ללון סמוך לתחילת המסלול של היום הבא ולהשאיר את הנסיעות הארוכות אם היו כאלו לסוף היום.
תקשורת:
קנינו סים מקומי לגלישה בבית הקפה בשדה התעופה בלובליאנה ב- 15 יורו. זה הוכיח את עצמו היטב. קנינו גם כרטיס חיוג לחיוג מקומי ב- 5 יורו שלא הוכיח את עצמו. הכרטיס לא עבד. בדיעבד לא הזדקקנו לו, אבל מומלץ לבצע את כל ההתקנות בשדה ולוודא שהכל עובד. העובדות בבית הקפה דוברות אנגלית ואפשר בהחלט להיעזר בהן.
אוכל:
בחרנו לאכול ארוחות בוקר במלונות בהם שהינו, בין אם ארוחת הבוקר היתה כלולה במחיר ובין אם לא. זה מהיר ונוח וגם לא יקר. ארוחת בוקר לאדם עלתה לנו 6-7 יורו. בכל המקומות ארוחת הבוקר היתה מספקת. בצהריים אכלנו בד"כ כריכים ופירות. קנינו כל יום - יומיים מצרכים בסופר מקומי, היינו מוצאים פיסת נוף ומכינים לעצמנו כריכים. זול נוח וטעים. לצורך כך הבאנו איתנו מהארץ צידנית רכה וסכין (לשלוח בבטן המטוס). ארוחות ערב אכלנו במסעדות מתוך רשימה של מסעדות מומלצות שהכנו מראש.
לבוש:
הבאנו איתנו מעילים וכובעי צמר בעיקר לטובת הביקור במערת פוסטוינה. היה מיותר. סווטשירט עבה היה עושה את העבודה היטב.
הבאנו איתנו שכמיות לגשם. הוכיחו את עצמן היטב. בחלק מן הימים ירד גשם בעיקר אחרי הצהריים. באחד מהימים הגשם תפס אותנו באמצע המסלול. עשר דקות עצירה תחת השכמיות ועוד עשר דקות הליכה בגשם רק תרמו לחוויה.
ברוב הימים לבשנו בגדים קצרים במהלך היום ולעיתים מכנסיים וחולצה ארוכים בערב.
הזמנות מראש:
בנוסף לרכב ולמקומות הלינה הזמנו כרטיסים למערת פוסטוינה מהארץ. לכאורה קיבלנו הנחה של 10% בשל כך.
עלויות:
כלכלה, דלק, חניות, כניסות לאתרים וכו' עלו לנו כ- 650 יורו לשמונה ימי טיול.
סיכום:
סלובניה היא יעד מקסים למי שמחפש טבע והרבה.
