טיול לארמניה 21/06/2012 - 28/06/2012

ביום חמישי ה- 21.6.12 יצאנו 43 מטיילים לטיול לארמניה. רוב המטיילים ממז"פ , קבוצה מגובשת מהצפון , ומטיילים נוספים. נפגשנו עם המדריך דודו דהן. להפתעתנו קיבלנו מטוס מנהלים פרטי ובו 50 מקומות. אחרי טיסה נעימה של שעתיים , הגענו לשדה-תעופה של בירת ארמניה- ירוואן. שדה -;תעופה קטן וחדיש קידם את פנינו. יש צורך בתשלום ויזה, וניתן להמיר כספים במכונה או בדלפק. אחרי מנוחה ושתייה קלה עלינו לאוטובוס ממוזג ונקי. הכרנו את דיויד המדריך המקומי, ואת הנהג שילוו אותנו במשך הטיול.

מרכז העיר ירוואן- אחרי נסיעה קצרה משדה התעופה, התגלתה ירוואן בתפארתה. ובמיוחד בלילה. כיכר העיר,כיכר הרפובליקה , המתה בתיירים ובמקומיים. זו כיכר רחבת ידיים , שבמרכזה מזרקות מנגנות בכל שעה עגולה. הספקנו לחזות בשעה 21:00 במופע מרהיב של אורות ומוסיקה. מבנים מרשימים ומוארים בלילה מקיפים את הכיכר: מוזיאון לאמנות, בית- מלון "מריוט", מוסדות -;ציבור ובתי-קפה. ירוואן נראית כבירה אירופאית. התמקמנו במלון "אררט" , שנמצא 10 דקות הליכה מכיכר הרפובליקה, ליד שגרירות צרפת.

ירוואן בלילה

אחרי ארוחת -;בוקר עשירה ומגוונת, התאספנו באחד החדרים לשיחת היכרות ותיאום ציפיות. דודו הציג את התכנים , ואת האקסטרות , קיבלנו מפה ויצאנו לדרך. עצירה ראשונה בסופרמרקט ענק והצטיידות באוכל ושתייה לדרך. פנינו לכיוון אגם סוואן, שנמצא מזרחית לירוואן.

אגם סוואן- אגם ענקי וגבוה. 2000 מטר מעל פני הים. גדלו כ- 1500 ק"מ. 5% משטחה של ארמניה. הוא משנה את צבעו מירוק -;טורקיז לאפור. תלוי באור קרני השמש. בקיץ משמש האזור לתיירות. בחורף, כשהמים קופאים, הוא משמש לסקי חורף. זהו איזור תיירותי. מסביב לאגם פארקים ובתי- מלון. העיירה סוואן נמצאת על שפת האגם. שטנו בשתי ספינות , ונהנו מהנוף והאווירה.

שייט באגם סוואן

הגענו ל"אי הציפורים". שחפים רבים השמיעו קולות וצווחות. וגוזלים קטנים הגיחו מידי פעם בינות לשיחים. מזג- האוויר השתנה ועננים קודרים הבליחו באופק ואיימו להוריד גשם. שמנו פעמינו לכיוון העיירה דיליג'אן. הדרך מובילה לאזור כפרי ומיוער. נסענו בינות לחורש טבעי. לצידי הדרך דוכני מכירות של דגים ותירס.

פיקניק בטבע- עצרנו לאכול את ארוחת הצהריים תחת סככה מוצלת. זוהי שמורת טבע גדולה ובה נחל, מפלים , גשרונים ועצים רבים. פגשנו מקומיים ששמחו לקראתנו, וחלקם שיחקו בכדור להנאתם. המשכנו לכיוון העיירה.

העיירה דיליג'אן- זוהי עיירה עתיקה , שנמצאת בלב עמק מיוער ומוריק, שתהפוך בשנים הקרובות למרכז הכפרים שסביבה. עברנו דרך אמפיתיאטרון מהתקופה הרומית ושמנו פעמינו לכיוון הרחוב הראשי של העיירה העתיקה. הבתים משופצים בטוב-טעם. המרפסות מגולפות בעץ. במקום חנויות של חפצי-נוי ובית קפה קטן.

בהמשך נסענו לחצי-אי ובו שתי כנסיות שנמצאות על ההר. הכנסיות נבנו במאה ה-8 ועשויות מאבן מקומית.

טיפסנו 230 מדרגות והאגם סיוואן נפרש לפנינו. במעלה המדרגות פגשנו ארמני , שניגן בדודוש (חליל ארמני), ומספר חצ'קרים- קברים עשויים פיתוחים וצלב. במקום הציגו רוכלים את מרכולתם : מגנטים, אבנים, מינרלים ותכשיטים עממיים.

קבלת-שבת וארוחת -;ערב ארמנית אותנטית בעיר. הארוחה כללה בשרים, סלטים ושתייה- תפריט מהמטבח הארמני שכולל יין מקומי. את הערב ליוו נגנים מקומיים שניגנו ושרו. וצוות רקדניות לבושות בתלבושות ססגוניות רקדו במבחר ריקודים עממיים. האווירה הייתה שמחה וקסומה.

מופע אותנטי במסעדה

ירוואן ידועה בגניה המטופחים. הגענו לאחד מהגנים שנמצא במרכז העיר. בכניסה לגן, אנדרטה עשויה אבן אפורה, וכתובת בארמנית ובעברית חקוקה על האבן. "להיות או לשכוח". האנדרטה הינה לזכר קרבנות השואה הארמנית והיהודית. בצד האחורי מצוירת חנוכייה ותשעת הקנים ובאמצע -; לפיד. בהמשך, פסל של כפות ידיים מוחזקות זו בזו , כסמל ליחסי הידידות בין ארמניה לאיטליה.

אנדרטה לזכר השואה הארמנית

 

מוזיאון הכתב הארמני- מקום חשוב בהיסטוריה של ארמניה. המוזיאון הוקם בשנת 1956 ומשמש למחקר.בחזיתו, פסלו של הנזיר מסרוב משדוץ , מורה על 36 אותיות שהמציא. מסרוב משדוץ , נזיר ארמני ובלשן, חי בין השנים 361-444 ומחייה השפה הארמנית. בהמשך, נמצא בניין חדיש שפתוח למבקרים. במקום ישנם 17,000 ספרים. רק 30 מהם ניתן לראות וביניהם: ספרים עתיקים. תרגומי ספרים לשפות שונות. מפה של ירושלים כמרכז העולם ובה הרובע הארמני, מגילת-אסתר בעברית וספרי-לימוד.

קסקד- מרכז אמנות על צלע ההר: המשכנו בהליכה קצרה בעיר לעבר מרכז לאמנויות, פרויקט ענק שבנייתו עדיין לא הסתיימה. מעין גרם מדרגות לאורך כל מדרון הרכס, מעוטר בערוגות פרחים. בחזית-פסלו של אלכסנדר טומניאן, ארכיטקט העיר ירוואן. בשדרה, שנפרשה לפנינו, ניצבים פסלים של אמנים שונים וביניהם פרננדו בוטרו. פסל קולומביאני שנודע בפסליו הדשנים העשויים ברונזה. (פסל חייל רומי שמן, וחתול שמן). הקסקד היא יזמה של פילנתרופ ארמני שחי בארה"ב.למבנה המיוחד 5 מפלסים, ובסופה אנדרטה לציון יובל לשלטון הסובייטי (1970) עולים במדרגות נעות. לכל מפלס יש יציאה לגינה ובה מזרקות מים ופסלים. בקומת הכניסה מצוי מוזיאון תאורה וזכוכית. בין התצוגות במקום ניתן לראות את יצירותיו של צ'יהולי, אמן הזכוכית הנודע. בקומה העליונה קריסטלים של סוורוצקי.

הקסקד

מעבר לרחוב נמצא בניין האופרה המפואר ובחזית, פסלו של המלחין הנודע ממוצא ארמני אראם חצ'טוריאן 1903-1978 יליד גאורגיה. ופסלו של אוגוסט רודן בהמשך הרחוב. המשכנו לעבר המדרחוב היפה ובו חנויות יקרה ובתי-קפה עד לכיכר הרפובליקה. הפסקת-צהריים באחת מהמסעדות באזור ונסיעה למוזיאון השואה הארמנית.

מוזיאון השואה הארמנית נמצא על גבעה המשקיפה על העיר ירוואן. זהו אתר הנצחה לזכר מליון וחצי ארמנים שנרצחו והוגלו מאדמתם בין השנים 1915-1918 בידי הטורקים. בנייתו הושלמה לפני 45 שנים. במרכזו אובליסק בצורת חרוט מאבני בזלת כהות, המתנשא לגובה 44 מטרים, ופונה לכיוון השמים. לאובליסק שני חלקים המסמלים את ארמניה הגדולה בעבר וארמניה הקטנה,ואת הרי אררט מסיס וסיס. לידו נמצאת כיפה המורכבת מ-12 קירות כמספר המחוזות בארמניה. הקירות מוטים על אש תמיד , הבוערת לזכרם של הנרצחים. האתר כולל מוזיאון קטן השוכן בשלושה אולמות. במקום מוצגים תמונות של הקרבנות, צילומי קברים המוניים וקטעי-וידאו.הטורקים מתכחשים עד היום לרצח שבוצע על ידם. הגרמנים ,שהיו בעלי בריתם של הטורקים במלחמת העולם הראשונה, קיבלו השראה מהרצח שהתרחש כעשרים שנה לפני השואה היהודית.לאדולף היטלר מיוחס המשפט שנאמר לראשי הצבא הגרמני: "מי מדבר היום על השמדתם של הארמני?"עוד במתחם שדירת עצים צעירים ושמות 22 המדינות שנטעו עץ והמכירות בשואה: ארגנטינה, ארמניה, אוסטריה, בלגיה, קנדה,קפריסין, גרמניה, צרפת, יוון, איטליה, לבנון, ליטא, הולנד, פולין, רוסיה, סלובקיה, שבדיה, שווייץ,אורוגוואי, הוותיקן ,ונצואלה. ישראל עדיין לא נטעה עץ במקום, למרות הקרבה בין שתי המדינות, וזאת בשל שיקולים פוליטיים כדי לא לפגוע בקשרים עם טורקיה.

מוזיאון השואה הארמנית

שוק הפשפשים ורניסאז': זהו שוק ענק הפתוח בסופי שבוע שבת-ראשון בין השעות 10 בבוקר עד 18.השוק נמצא ליד כיכר הרפובליקה. במקום ערבוביה של ריחות וצבעים עבודות -;יד לצד תמונות ,חפצי-נוי,תכשיטים , בגדים , רקמה, סריגה וענתיקות. בשאר ימות השבוע הסחורה מועטה.

אצ'מיאדזין- הבירה העתיקה והקדושה של ארמניה נמצאת 20 ק"מ מערבית מירוואן.

הייתה בירתה העתיקה של ארמניה משנת 180 עד 340 .עברנו דרך שער גדול שנבנה בשנת 2001,כשהאפיפיור בא לבקר במקום, כדי לציין 1700 שנים לדת הארמנית. הארמנים היו הראשונים שקיבלו את הנצרות בשנת 301. המקום קדוש לכל הארמנים בעולם. ומקום מושבו של הקתוליקוס של הכנסייה הארמנית. במקום קתדראלה, כנסיות ומבנים שמשמשים ללימוד. המקום הוכר בשנת 2000 ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמית. נכנסנו לאחת מהכנסיות. הכנסייה צנועה למראה. פרחי-כנסיה הלבושים בבגדים מיוחדים, שרו והתפללו בדבקות רבה. המשכנו לעבר שרידי קתדראלת זברטנוטס "מלכי השמיים",שנבנתה בסגנון יווני -;רומי במאה השישית לכבודו של גרגוריוס ה"מאיר". הקתדראלה נהרסה ברעידת האדמה בשנת 930 לספירה.

נסיעה של 45 דקות מחוץ לעיר ירוואן לעבר מנזר חורויראפ שקרוב לגבול טורקיה, ונמצא דרומית לירוואן. ממנו נראים הרי אררט: מסיס ההר הגבוה מתנשא לגובה של 5,200 מ'. סיס מתנשא לגובה 4000 מ'. ו-13 ק"מ מפרידים בין שני ההרים. ההר, למורת-ליבם של הארמנים ,נמצא בשטחה של טורקיה. תיבת-נח נחתה על הר מסיס, וביום ללא עננים "יום פתוח" ניתן לראות את פסגת ההרים, המכוסים לרוב בשלג. בממוצע ישנם 100 ימים פתוחים. את פנינו קיבלו מפריחי- יונים , המאמינים שע"י הפרחת יוני שלום , ישכון שלום עם אויבתם טורקיה.

הרי אררט מסיס וסיס

מנזר חורויראפ: מנזר עתיק וחשוב לארמנים שנמצא על גבעה. גרגוריוס הקדוש, המכונה גרגוריוס ה"מאיר", נכלא ע"י המלך תירידאט במאה ה-3, כשהביא את בשורת הנצרות. גרגוריוס היה כלוא בבור בעומק 6 מטר במשך 12 שנים, עד שהמלך חנן אותו,כשריפא אותו ממחלתו. לאות הוכרה קיבל המלך את הנצרות בשנת 301. גרגוריוס נחשב כאביהם הרוחני של הארמנים, שהביא את הנצרות לקהל מאמיניו. הכנסייה הארמנית נקראת גם הכנסייה הגרגוריאנית.. במתחם: כנסיה מהמאה ה-12, הבור הצר שנמצא בתוך מבנה, ותצפית מרהיבה,המשקיפה על האזור המפורז בין טורקיה וארמניה,שארכו כ-3 ק"מ. חיילים טורקים ורוסים שומרים על הגבול. מקומיים רבים פקדו את המקום.

נסיעה לנורוואק ואזור ארני- עברנו 90 ק"מ כדי להגיע לנורוואק בדרך הררית וצחיחה. אדמת חרסה שלא נועדה לחקלאות. האזור עני וכפרי. הרים תלולים וישרים נישאים לגובה רב, המשמשים הרפתקניים ואוהבי אתגר לעשות סנפלינג בהר. בסוף ערוץ הנחל נבנו במאה ה-13 שלוש כנסיות. כנסיית האם הקדושה. כנסיה אחת עומדת מעל השנייה. חצ'קרים שבו קבורים קדושים נוצרים, ונוף מדהים של הרים בצבע אדום.

כנסיות בנורוואק

ארוחת -;צהריים במסעדה הקרובה. הארוחה כללה עוף בגריל , ירקות, סלטים ושתייה חמה וקרה.

אתר יהודי עתיק בכפר ייבאגיז נמצא דרומית-מזרחית לירוואן כשעתיים נסיעה. בשולי הכפר ייבאגיז נמצא בית קברות יהודי עתיק מהמאה ה-12. הדרך עוברת בין כפרים פשוטים ויערות. חצינו נחל מעל גשר והגענו לשער ברזל ועליו מגן-דוד בצבע כחול. בסוף שנות ה-90 נמצאו מצבות, וכתובות בעברית וארמנית. כל הסימנים מעידים שבית הקברות שימש קהילה שחיה במקום לאורך שנים , ושמרה על ייחודה התרבותי, ושאנשיה היו בקיאים במקורות. משלחת מהאוניברסיטה העברית בירושלים יצאה לארמניה כדי לחשוף את שרידי בית הקברות היהודי בכפר הנידח.האתר נפתח בשנת 2009. ערכנו במקום קדיש לזכר אחינו היהודים.

מצבה בבית- הקברות העתיק

אזור ארני- "עמק הגפנים" של ארמניה, באזור ארני מגדלים גפנים. ורוב תושבי-המקום מתפרנסים מתעשיית היין ומיקבים משפחתיים. התארחנו ביקב משפחתי משנת 1991 וטעמנו מהתוצרת המקומית שכללה גבינות, משמשים , דובדבנים וטעימות של יין.

נסענו מזרחה 20 דקות מירוואן לעבר קשת צ'ארנס, שנבנתה לכבודו של משורר לאומי מפורסם, שכתב בין השאר על הרי-אררט. מסביב לקשת כתובת בארמית. כשהראות טובה ניתן לראות את הרי אררט מבעד לקשת.

גגארד מתחם כנסיות עתיק שחצובות כולן בסלע. הכנסיות נבנו ע"י גרגוריוס הקדוש במאה ה-4. נכנסנו לתוך המתחם. בתוכו מעיין מים קדושים לארמנים ,שמטפטפים על עצמם ממי המעיין לסגולה טובה,ונוהגים לזרוק מטבעות. מחוץ לכנסיות זורם נחל ומעליו

גשר המזלות ועץ המשאלות המקומיים נוהגים לקשור מטפחות לעץ המשאלות למזל.

סמי בנדה, חברנו לקבוצה,אסף סביבו ילדים שהגיעו עם כיתתם והמורה, ויחדיו שרו את המנון ארמניה בליווי נגינה וריקוד לשמחת הסובבים.

יש בו מקדש משוקם להליוס , אל השמש, שנבנה ע"י המלך טרדאטס ה-1 מלך ארמניה במאה ה-1. המקדש לא נהרס ע"י הנוצרים, כשאר האתרים, אלא הפך לארמון קיץ של אצולת ארמניה מאז המאה ה-3. בגארני ישנם שרידים של בית-מרחץ רומי, מעוטר בפסיפסים יפיפיים,וכנסיה מהמאה ה-7 . המקום משמש היום קבוצה סודית של מאות עובדי-אלילים פגאניים ,שמתאספים מידי פעם ומתפללים לאל השמש.הצטלמנו לתמונה משותפת למרגלות המקדש, וצפינו בנוף המדהים על הקניון.

תמונה קבוצתית למרגלות המקדש

פנינו לאכול ארוחת -;צהריים בחצר של כפרי מקומי במבנה קטן בחצר הבית ישבו שתי נשים והכינו לבאש -; פיתה ארמנית. אחת מהנשים ישבה בתוך גומחה, הכינה את הבצק על אבן במיומנות מפליאה, והדביקה את הבצק בדופנותיו של בור לוהט, שמשמש כטאבון.ישבנו תחת עץ מוצל, ואכלנו ארוחת צהריים ממיטב הבשרים והסלטים.לידנו ישבו תיירים איטלקיים שהצטרפו לריקודי-מעגלים.

במפעל לברנדי "אררט" ישנו מרכז מבקרים מעניין ובו צילומים, הסברים על תהליך הכנת ברנדי, תצוגה של חביות, עליהן שמות של אישים חשובים שביקרו במקום, חנות מכירות וטעימות של ברנדי.מספרים שצ'רצ'יל אהב את הברנדי תוצרת ארמניה , מהקוניאק הצרפתי. לקינוח -; טעמנו ברנדי משנים שונות.

בארמניה ישנה קהילה יהודית קטנה. בית חב"ד נמצא ברחוב Nar- -Dosi 23 בניהולו של הרב גרשון. הרב גרשון קיבל את פנינו , וסיפר על יהדות ארמניה בעבר ובהווה. בשנת 1915 ,בזמן השואה הארמנית, יהודים רבים גורשו ע"י הטורקים למדבריות סוריה. בישראל יש 3000 ארמנים. רובם גרים בחיפה.ישנם יהודים ארמנים בחולון, ראשל"צ וירושלים. הרב גרשון נולד בארמניה להורים ממוצא אוקראיני. כיום יש בארמניה כ-700 יהודים, בעיקר בירוואן הבירה. רובם ממוצא אשכנזי, שהגיעו מברה"מ לשעבר כמו משפחתו. והחלק האחר אלו משפחות יהודיות שמוצאן מגיאורגיה. היהודים בקהילה מקפידים על כשרות, על קיום מצוות ,שבת וחג. תרומות מתקבלות בברכה ע"י יהודים מארה"ב וממבקרים.

בית חב"ד בירוואן

שוק מקורה של ירקות טריים ופירות יבשים עצרנו ברחוב Tigran כדי להצטייד באוכל למחרת. המקום נמצא כ-3 ק"מ ממרכז העיר, ובו מתחם של קניות ושוק מקורה. בשוק יש שפע של ירקות, פירות טריים ויבשים במחירים סבירים.

הבוקר נסענו מחוץ לעיר לכיוון צפון-מערב. עצרנו בפאתי ירוואן, ברובע יוקרתי ווקני. Vahakni לעינינו נתגלתה טירה מפוארת בסגנון איטלקי - קלאסי. הטירה שייכת לאוליגרך ארמני, שזכה בהונו הרב ממכירת קרמיקה ואבני -;בניין. או ממקורות אחרים.

בהמשך, נסענו לאזור של נוף מדהים : הרים גבוהים מעל 2500 מטר, עמקים וגאיות.

כנסיית סרמו -;סבן מהמאה ה-12

 

נזירים, שאהבו להתבודד, ולעסוק ברוחניות ישבו על הצוק הגבוה והנישא. ישבנו על הצוק כאותם נזירים, והנוף מתחתינו נפרש במלוא עצמתו ויופיו. הרים גבוהים שנוצרו משבר גאולוגי, ונחל כסאח זורם בינות להרים.

דיויד, המדריך המקומי, חילק לכל אחד אות בארמנית של תחילת שמו. עצרנו בשדה של אותיות ליד הכביש . בשדה ישנו אוסף של 39 פסלים של אותיות ארמניות. גובה כל אות כ- 2 מטר. בהינתן האות כל אחד התבקש למצוא את האות של שמו ולעמוד לצידו. החברים שיתפו פעולה והצטלמו ליד האות שלהם.

מבצר אנברד נמצא במקום אסטרטגי,בגובה2200 מטר, וחלש על דרך שהייתה חלק מ"דרך המשי". בעבר היו גובים כספים מהשיירות שעברו במקום. הכנסייה הוקמה לנוצרים שעברו בדרך. עברנו בינות שיחים ופרחים בשלל צבעים. האביב- בשיא פריחתו.אחרי הפסקת צהריים במסעדה קטנה, נסענו חזרה לירוואן לעבר פסל "אימא ארמניה" ותצפית על העיר.

אימא ארמניה - מעל גבעה נישאה בירוואן, בגובה של 23 מטר ,ניצבת לה אימא ארמניה וצופה על הרי אררט. בעבר ניצב במקומה פסלו של סטלין. אימא ארמניה מחזיקה חרב בידה ומגינה על בניה. בתחתית הפסל יש מוזיאון המלחמה. טנקים ומטוסים מהתקופה הסובייטית מפזורים בשטח. עוד במקום-; תצפית מרהיבה על ירוואן ממעוף הציפור.ליד השביל נמצא שלט עשוי מאבן ועליו סמל קק"ל- על הידוק הקשר בין ישראל לארמניה.

אימא ארמניה

שוק הזהב באחד מהרחובות הראשיים ,ליד כיכר הרפובליקה , נמצא שוק זהב. בקומה השנייה ישנם דוכנים עמוסים בתכשיטי-זהב. בקומה הראשונה עובדים צורפים בחדרים קטנים וצפופים. המקום הומה תיירים ומקומיים.

יצאנו 11 ג'יפים. בכל ג'יפ 4 מטיילים ונהג מקומי.תחנה ראשונה- קשת צ'ארני. הפסקת שתייה וכיבוד קל. הר אררט היה "סגור".

מצוקים גבוהים קידמו את פנינו. צוקים ממעל ופכפוך נחל בינות לעצים. הטבע מנגן לנו בשיא עצמתו, והסלעים נראים כמו עוגבים. עצרנו לשמוע את "סימפוניית האבנים" בליווי סמי בנדה "הנזיר". ההליכה בקניון נעימה ומהנה. פגשנו מקומיים שקידמו אותנו בברכה. עצרנו בחצר ביתו של סרגיי לארוחת צהריים קלה שהוגשה במגשיות. "גן-עדן" עלי אדמות. נדנדות פזורות בחצר להנאת המבקרים, בריכת-דגים ,שפע של פירות עמוסים על עצים:דובדבנים, תותים לבנים ושחורים, משמשים. אחרי מנוחה קלה וטעימות מהפירות יצאנו לכיוון ירוואן.

הנוף בקניון גארני

מוזיאון לאמנות בכיכר רפובליקה: 5 קומות של אמנות ארמנית ורוסית. במוזיאון- ציורים, פורטרטים ופסלים. בקומת הכניסה שטיחים תלויים על הקיר, וצילומים של מקומות בארמניה מתקופות שונות וחאצ'קרים. המוזיאון ההיסטורי ומוזיאון האומנות של ירוואן מציגים את התפתחות האומנות בארמניה החל מהמאה ה- 7 ועד היום. האגף ההיסטורי מציג פריטים ופסלים המתארים בפני המבקרים את אופי החיים הארמני ואת המדינה הפרה-ארמנית Urartu.

בערב- סיכום הטיול , שירה ודברי ברכה.

בילוי ב"חתונה" ארמנית צעירים וצעירות לבושים במיטב בגדיהם, משפחות, ילדים ותיירים הגיעו לבילוי מיוחד. זו מסעדה באווירה אותנטית וייחודית לארמנים. תזמורת ונגנים ניגנו שירים אותנטיים ,ומבלים רבים יצאו בריקוד סוחף ברחבת הריקודים. הצטרפנו אל השמחה ורקדנו עם המקומיים. ארוחה עשירה הוגשה במשך הערב,ובהמשך חגגנו יחד עם סמי בנדה ואשתו את יום הנישואין.

הטיסה חזרה לארץ נדחתה אחה"צ. המשכנו את הטיול למקומות נוספים בעיר ירוואן. מוזיאון אמנות וקולנוע ביקרנו בביתו של פרז'אנוב סרגיי אמן ידוע וסופר מפורסם, שחי בין בשנים 1924-1990. ביתו היפיפה משמש כמוזיאון וכל הפריטים מעשה -;ידיו. הבית כולו , כולל רהיטים וחפציו האישיים , העבר מטביליסי לירוואן על-פי צוואתו של פרז'אנוב.

המוזיאון נפתח בירוואן בשנת 1990. זהו בית יפהפה ומסוגנן, האוצר בתוכו את מכלול יצירתו של במאי הקולנוע והיוצר הארמני יוצא הדופן סרגיי פרז'אנוב. פרז'אנוב היה יוצרם של מספר סרטי קולנוע חדשניים, שהביאו לו פרסום עולמי בשל היותם יוצאי דופן ומקדימים את זמנם, כגון "הצללים של האבות הנשכחים" (או "סוסי אש פראיים") בשנת 1964, ו"צבע הארגמן" ("צבע הרימונים") בשנת 1968, סרט שבו הביא את כל עקרונותיו האמנותיים לידי שלמות. הוא כתב תסריטים לכמה סרטים נוספים שלא בוצעו וזכה להכרה עולמית ולפרסים בינלאומיים. המוזיאון מכיל למעלה מ-600 עבודות שלו העשויים מחמרים שונים: קרמיקה , גזרי תמונות, חרוזים, נוצות. בובות ותלבושות מסרטים. מחוץ למוזיאון ישבו תלמידי למגמת אמנות וציירו את הנוף שנשקף מהבית.

נסיעה ב"מטרו" לכיכר הרפובליקה. תחנת הרכבת הינה מהתקופה הסובייטית. הקרוניות ישנות ועמוסות בנוסעים.אחרי הפסקת צהריים , קניות בשוק הפשפשים ומנוחה באזור כיכר הרפובליקה נסענו למפעל שטיחים.

מפעל שטיחים "Megerian Carpet"

המפעל קיים משנת 1917. השטיחים עשויים עבודת-יד בלבד ללא מגע מכונות. צבע החוטים העשויים מהטבע כמו: צבע האדום מופק מקליפת עצי- רימון ודובדבן, צבע צהוב מופק מפרחים. במקום עובדות נשים שרכונות על נול ועובדות עפ"י דוגמאות. ישנו חדר -;תצוגה ושטיחים יפיפיים למכירה, וחדר תיקונים של שטיחים.

חזרנו מלאי חוויות בערבו של יום חמישי לארצנו החמה והיפה.