רמת הגולן גם בחורף

יום רביעי 2.12.20

השיר "אין לי ארץ אחרת..." בתקופת הקורונה מקבל משמעות אחרת ובאמת הבנתי שיש לנו ארץ יפה. את הטיול הפעם עשינו כמשפחה - זוג הורים ושלושה ילדים בני 13.12.8. אנו כמשפחה אוהבים את הטבע וזו התקופה היפה ביותר לחוות את הטבע ולהתנתק מהלחץ והמסיכות של המרכז. הכל ירוק הכל פורח ובכלל נפלנו על ימים שטופי שמש. בקיצור חוויה!

יצאנו ביום רביעי 1.12.20 בשעה 9.00 בבוקר מהמרכז לכיוון התחנה הראשונה שלנו חוות השוקולד "גליתא". לא משנה באיזה גיל, אנו תמיד נהנים מהמקום. המקום נמצא ביישוב דגניה ב'. חובה לתאם מראש הגעה. בסדנה יוצרים טבלאות שוקולד ,פרלינים, בית משוקולד ועוד. מידי פעם מלקקים את השוקולד הנוזלי ונהנים ממנת הסוכר .לאחר רבע שעת המתנה לשוקולד בקירור, מקבלים את היצירות ארוזות וכעת ניתן לבחור אם רוצים להרוס את היצירה עם הפה או לחכות שתימס ותהרס לבד... לכן אם משם ממשיכים לטייל, מומלץ להביא צידנית . בסוף הפעילות ניתן לקבל חידה שניתן לפתור במקום על ידי זיהוי חיות ממוספרות שמפוזרות בחצר היה מעניין .

משם שעה נסיעה, הגענו לכיוון "מאגר בנטל"- זהו צינור מים חמים שזורם לבריכה גדולה. בחוץ היה 7 מעלות ובמים 30 מעלות.. גם ג'קוזי חינם וגם טבע מדהים וחמים- מומלץ בחום. המאגר נמצא בכביש 959 מצומת ווסט נפנה ימינה ולאחר 10 דקות נסיעה נספור שתי פניות מימין ולאחר הפניה השניה נראה חניון עפר,נחנה שם את הרכב, הליכה של חצי דקה ואנו במים .

השתכשכנו במים צילמנו ונסענו לכיוון מקום הלינה שלנו. המקום נקרא "מצפה רם". זהו צימר מבודד על גבעה שמשקיפה על בריכת רם באיזור הר החרמון. הפיתוח בסביבה עדיין לא מושלם, אבל הצימר פשוט נעים ויפה עם נוף מדהים ובעלים מקסים בשם דוראד ששמח לעזור לנו בכל דבר והכל עם חיוך. המקום מאובזר עם כל מה שצריך ואפילו אח אמיתי עם גזעי עצים שהילדים נהנו להכניס מידי פעם אוירה קסומה.

יום חמישי 3.12.2020

לאחר לילה נעים וחמים, על אף שבחוץ היו 2 מעלות, התעוררנו למראה האגם מול העניים מראה שנותן רוגע עוד לפני שהיום התחיל. שאר המשפחה נהנתה מהשקט בצימר ואני החלטתי לתור את הארץ. נסעתי מרחק נסיעה של 10 דק' למקום שנקרא "עין חרמון" זהו מעיין מרובע עם בטון מסביב כמו בריכה מול הרי החרמון. כדי להגיע נוסעים לכיוון היישוב נמרוד, לפני ההגעה ליישוב מצד ימין נראה רחבת חניה קטנה עם גדר ושביל בקר

ניכנס לתוך השביל נגיע לירידה תלולה כלפי מטה(זהירות בירדה יש שם זרימה קטנה של מים ואפשר להחליק) לאחר 7 דקות הליכה,מגיעים למעיין מקום שקט ויפה בחוץ היה קר אז לא נכנסתי אבל בקיץ זוהי חוויה מדהימה.

משם עליתי חזרה לרכב רגוע יותר ועם פחות אויר בריאות אחרי העליה, אבל עדיין היה שווה את המאמץ. משם המשכתי מעט מעלה, לכיוון היישוב נמרוד. לאחר דקת נסיעה מצד שמאל ישנו מצפה מדהים ומוצב צבאי ישן שמשקיף על כל בריכת רם ורמת הגולן.כמובן שלא פיספזתי את הרגע לעצור, לצלם וסתם להנות מהמקום.

סיימתי את מסע הצילום וחזרתי לכיוון הצימר. בנתיים דוראד המקסים הגיע עם ארוחת בוקר כמיטב המסורת הדרוזית- לאבנה ,פיתות דרוזיות,ירקות ,זיתים ועוד.. לאחר האוכל ארזנו את חפצינו ויצאנו לנסיעה לכיוון כפר האומנים "אניעם" .זהו כמין מדרחוב עם חנויות של אומנים מתחומים שונים - צורף,קדר,אריחי קרמיקה ועוד. נכנסנו ליואל הצורף, יואל הסביר לילדים בצורה מפורטת על תהליך יצירת הזהב ואפילו התיך בשביל שנראה גוש כסף ובכלל יואל בעל ידע נרחב בהמון תחומים, הילדים פשוט לא רצו לצאת .משם המשכנו לעוד חנויות כולם היו מסבירי פנים וסבלניים. המקום אמנם היה ריק מלקוחות בגלל תקופת הקורונה וחלק מהגלריות היו סגורות, אבל נהננו מאוד ממה שהיה פתוח. המקום משרה אוירה אירופאית וממש נחמד לטייל שם.

לאחר סיור של שעה, חזרנו לרכב ללא תכשיטים, אבל עם המון ידע. משם נסענו לכיוון הישוב "רמות". ארבעים דקות נסיעה מאניעם. הזמנתי מראש טיול ג'יפים בחברת "פלגי בזלת" . שוחחתי עם אבנר ותיאמנו לשעה 14.00 בצומת רמות.אבנר חיכה לנו בזמן ויצאנו לנסיעה לכיוון ההרים. לאורך כל הדרך אבנר הראה לנו יעלים, שפני סלע והמון הסברים על המקום ובכלל על צמחים ותופעות טבע. משם ירדנו בנסיעה איטית לכיוון מטה. חצינו את נחל הזאכי ואת נחל דליות, עצרנו לתה טעים שאבנר רקח ופומלות ותפוז שאספנו בדרך. הטיול היה מהנה עם נופים מהפנטים של ההרים,פרות רועות בדרך והכנרת פרוסה מהצד במלא הדרה (הקטנה קצת התעייפה מההסברים אבל סהכ נהנתה).

סיימנו את המסלול לאחר שעתיים עייפים ורעבים.מה עושה אדם רעב? הולך למסעדה !אבל מה לעשות שהמסעדות סגורות בגלל הקורונה.. מזל שיש טק אווי ב"מסעדת הביקתה" ברמות. כן ברמות, בדיוק היכן שסימנו את המסלול. עשינו הזמנה טלפונית, קיבלנו הכל ארוז בצורה מוקפדת,האוכל היה פשוט מושלם! טעם ביתי והכי חשוב- כשר. מכייון הלכנושאין אפשרות לאכול במסעדה, כמו ישראלי מצוי, מחפשים פתרונות וגם מוצאים. נוסעים לכיוון הסופרמרקט של היישוב, מצד אמפישמאל של הסופרמרקט, מאחור, ישנו אמפי קטן עם הנוף של הכינרת בשקיעה. זה אמנם לא שולחן וכסאות אבל עדיין המשך חווית השטח. אכלנו להנאתנו וחייכנו.. בדיוק ככה מסיימים עוד יום קסום .

ממליץ לכולם פשוט להתנתק,לנסוע אל השקט ולנקות את הראש. חזרנו רגועים, מגובשים יותר כמשפחה ואין ספק שהטיול הבא כבר באופק.

לכל שאלה או ייעוץ ניתן להשאיר הודעה