12 ימים באיסלנד - טיול משפחתי

המסע לאיסלנד היה חלום שהעלה הרבה שנים אבק במגירה. למה? כי היו כמה סיבות טובות למה לא: כיוון שהפחיד (אך גם הדליק) אותנו לטייל במדינה שמתפרצים בה הרי געש, חששנו מהקור, מהקונקשן, תהינו אם נצליח להסתדר עם הניווטים והכבישים המאתגרים ואם לילדים (בני שנתיים, 6 ו-10) יעמדו באתגרים ועוד ועוד. אבל – החלטנו שעם כל הכבוד לנוחות של טיסה לוינה, לפריז או לברלין, אנחנו השנה מגשימים חלומות. 

עשינו קצת תחקיר והגענו למסקנה שאם כבר עושים את איסלנד, צריך להגיע ל-12 ימים (נטו, ללא ימי המראות ונחיתות) בכדי להקיף את כולה (בדיעבד, עדיין נשארנו עם טעם של עוד) ולא להיות עם הלשון בחוץ ולמהר מיעד ליעד. כך יצא שזה אמנם טיול שמתגלגל ממקום לינה אחד לשני (אתגר לא קטן – לארוז ולפרוק עם הילדים) אבל מדי פעם אפשר לעצור באיזו עיירה מקסימה ולעשות יומיים של טיולי כוכב. 

אנחנו מאד אוהבים לתכנן את הטיולים בעצמנו אבל נסתרות דרכיה של איסלנד ולכן החלטנו שאנחנו נשענים על חוכמתם של מקצוענים, שמתגוררים באיסלנד שנים רבות. הלכנו על המסלול הקלאסי ל-10-12 ימי טיול של החוויה האיסלנדית. מצאנו תיאורים מפורטים על כל היעדים לפרטי פרטים, כל הפעילויות, המסלולים, השכרת רכבים, תזמונים מדויקים של כל פעילות ואפשרות להזמין את הפעילויות אונליין בעברית ועוד ועוד. אתם יכולים להיעזר במפה שלהם שבה תמצאו כל נקודה ששווה לראות באיסלנד, מעיינות חמים, מסלולי הליכה, תחנות דלק, שירותי בריאות, אתרי קרוואנים ועוד. 

מקורות מידע שעזרו לנו בטיול באיסלנד:

בקבוצת הפייסבוק "איסלנד למטייל" תוכלו למצוא שפע של מידע וטיפים למטיילים באי המיוחד הזה! מדריכים מעמיקים, המלצות למסלולי הליכה, אורות הצפון, מידע חיוני ועוד.

קבוצת הווטסאפ למטיילים באיסלנד - כאן תקבלו מידע עדכני על מצב הכבישים, איפה נצפו פאפינים, המלצות על מסעדות, אנשי קשר רלוונטיים, עזרה בדרך, וכל מה שצריך בשביל להתעדכן באיסלנד בזמן אמת.

SafeTravel - אפליקציה המציגה דיווחים על מצב הכבישים באיסלנד. אם אתם יוצאים למסלולים, תוכלו לדווח כאן על מיקומכם במהלך הטיול כדי שכוחות הביטחון יוכלו לדעת היכן הייתם לאחרונה במקרה חירום.

Vedur - אפליקציית מזג האוויר של איסלנד! דיווחים בזמן אמת ישירות לטלפון שלכם בזמן השהות, ותוכלו לבדוק מזג אוויר כמה ימים קדימה לפי מיקום באיסלנד. חשוב להתעדכן במזג האוויר מדי יום כי הוא מאוד בלתי צפוי. בנוסף, באתר שלהם (לא באפליקציה) יש אפשרות לראות תחזית עננים ואורות הצפון.

במפה שלהם תמצאו כל נקודה שכדאי לראות באיסלנד, כולל תחנות דלק, שירותי בריאות, אתרי קמפינ ועוד.

Parka - האפליקציה שבאמצעותה תשלמו על חנייה ברוב המקומות באיסלנד. ישנם גם אתרי קמפינג שבהם תוכלו לשלם באמצעות האפליקציה.

בשורה התחתונה- הגשמנו את כל החלומות שלנו ויותר מזה, ובאריכות, הנה סיפור הדרך שלנו: 

יום נחיתה: נחיתה ברייקיאוויק לאחר טיסה ארוכה, נחתנו בשדה התעופה קפלאוויק. היה קריר בחוץ, מה שגרם לנו לחפור בתיקים שלנו אחר המעילים שלנו ממש על המסלול. הזמנו מבעוד מועד 2 חדרים במלון אורורה הצמוד לנמל התעופה, הלכנו ברגל ובכך חסכנו יום השכרת רכב, אותו אספנו רק למחרת. שכרנו לנד קרוזר מחברת go car rental, השירות שלהם היה מצוין, מענה מהיר (גם במיילים של הבירורים שלפני הנסיעה) וגם כשנזקקנו לתיקון קטן במוסך (הלוחית נפלה לנו) הם סייעו לנו ושלחו לנו את המוסך הקרוב ושילמו עבור התיקון.

יום 1: אחרי לינה משובחת במלון אורורה, אספנו את הרכב, קנינו סים מקומי בשדה ויצאנו לראות קצת את ״העיר הגדולה״ – רייקיאוויק הבירה שנחשבת למרכז השוקק של איסלנד.  התחלנו באולם הקונצרטים הרפה – שזה מבנה שהוא פשוט מרהיב, לא רואים דברים כאלו, וטיילנו לאורך הטיילת עד ופסל מסע השמש האייקוני, ובחזרה ללאווגווגור – הרחוב הראשי הצבעוני והחמוד שלהם. המשכנו ל-fly over Iceland  שם קיבלנו הצצה נהדרת לכל האתרים שנראה בטיול שלהם – רק מלמעלה (ליטרלי, עפנו באוויר) וסיימנו בארוחת פיש אנד צ׳יפס בנמל המקסים שלהם, לנו במלון אקסטר הסמוך לנמל כי שמענו שהבייגלים שאפשר לנשנש בבוקר במסעדה הסמוכה הם ההיילייט של המיקום הזה ואכן כך! קוראים להם deig והם מומלצים בחום.  

יום 2: יצאנו לטייל באזור בשם מעגל הזהב והיה חלומי, התחלנו בפארק הלאומי תינגווליר, הלכנו בין יבשות כשהאדמה נמתחה מתחתינו ונגענו באירופה ואמריקה. ההתפרצויות של הגייזר באזור הגיאותרמי גייזיר היו מרהיבות והחלק הטוב שלא צריך להמתין הרבה- כל 10 דקות יש התפרצות. בת השנתיים שלנו בהתחלה בכתה ונבהלה מההתפרצויות שלו אבל אחרי כמה פעמים היא התלהבה ואפילו מחאה כפיים. אחרי זה אכלנו במרכז המבקרים מרק טלה שהיה חמוד ממש אבל קצת יקר לטעמנו, יש שם גם המבורגרים, כריכים ועוד, ומשם המשכנו למפל גולפוס, לא היה לנו כוח לרדת למטה כי היה קצת קריר אז צפינו עליו מלמעלה, לסיום שמנו את ראשינו העייפים והמרוצים בבית המלון Loa's nest ב-הלה כדי להתקרב ליעד הבא שלנו – שמורת ההרים הצבעוניים. בעלת המלון היא אישה מסבירת פנים ונהדרת, שמחה מאד לפגוש ישראלים וזה גם המקום לציין שהאיסלנדים מאד לבביים ולא נתקלנו באף פנים חמוצים. 

יום 3: המרכז ההררי - כאן היה צריך היערכות די רצינית לעובדה שהמרכז ההררי הוא מקום די שומם, ואמנם אפשר לקנות חטיפים במרכז המבקרים אבל בן ה-10 שלנו לא ויתר על פנקייקים, סנדויצים עם חביתה ושניצלים לדרך. מודים שחששנו קצת בהתחלה, חששנו מאובדן הקליטה, מאובדן הדרך ולא רצינו להתקע שם עם האוטו. אבל בסופו של דבר, הדרך הייתה הרבה יותר קלה ממש שחשבנו, יש מקומות הרבה יותר מאתגרים לנסיעה בישראל, ושמורת לנדמנלאוגר זכורה לנו כאחד היעדים הכי יפים בטיול!

הנסיעה הרגישה כאילו אנחנו נכנסים לכוכב לכת אחר, עם נופים וולקניים המשתרעים עד קצה האופק. כשהגענו, החלטנו להתמודד עם אחד המסלולים הקצרים יותר, מסלול לאוגהראון, שלקח אותנו דרך שדות לבה והרי ריוליט בצבעי פסטל. כל הנוף נצץ בגווני ורוד, ירוק וכתום - יצירת מופת סוריאליסטית וציורית. את הקטנטונת הרכבנו על הגב במנשא והגדולים יותר התמודדו עם ההליכה בסבלנות ראויה לציון. כפרס על הטיול, טבלנו במעיין חם טבעי, מוקפים באוויר ההרים הקריר. הדרך חזרה הייתה לא פחות יפה עם כמה עצירות מרהיבות, אחת מהן במכתש מלא במים הכחולים. 

יום 4: מפלי הדרום והחוף השחור: אחד הימים שהכי חיכיתי לו כשתכננתי את הטיול הוא היום של החוף הדרומי. סליאלנדספוס היה העצירה הראשונה שלנו, התמונות לא עושות חסד עם כמה שהמפל הזה יפה. בקרבת מקום הסתתר גליופרבוי, חבוי בתוך ערוץ מכוסה טחב. סקוגפוס היה הבא בתור, היום המשיך לצוקים הדרמטיים של חצי האי דירהולאישם פגשנו את הפאפינים המתוקים – תוכי הים הארקטי הזה נראה קצת כמו פינגווין קטן ומעופף והילדים התמוגגו ממנו.

לאחר מכן הגענו לויק, אני נשארתי בבריכה המחוממת עם שני הקטנים ובן זוגי יצא לסיור מערת הקרח קטלה עם בננו בן ה-10. הם חזרו המומים מהיופי של המערה ומודה שקצת קינאתי. בסוף היום לנו במלון מאגמה, מוקפים ביופי המסתורי של שדות הלבה. המשכנו עוד שעה נסיעה וביקרנו בקניון פיאדרגליופור המהמם והנחנו את ראשינו על כרית בעיירה עם השם הכי ארוך ששמעתם – קירקיוברקלוסטור. 

יום 5: הפארק הלאומי ואטנאיוקול – התחלנו את היום בנסיעה למרחבים העצומים של הפארק הלאומי ואטנאיוקול, שם הקרחון הגדול ביותר באירופה שולט בנוף. טיילנו לסקפטפל, מתפעלים ממפל סוורטיפוס הנופל מעל צוק מרופד בעמודי בזלת משושים, שנראים כמו צינורות אורגן ענקיים. היום שלנו הסתיים באחד המקומות היפים באיסלנד, לגונת הקרחונים יוקולסרלון, הקרחונים עוצרי נשימה, שטים להם באגם מרהיב, זוהרים בכחול באור השמש. היה שווה את כל הנסיעה. ומבחינתנו השיט האמפיבי שאפשר לנו להתקרב אל הקרחונים וממש לגעת בהם – שדרג מאד את החוויה! הלכנו לישון במלון האלי קאנטרי המקסים לקראת הרפתקה נוספת מחר. 

יום 6: הפיורדים המזרחיים. עזבנו את הקרחונים ועשינו את דרכנו לפיורדים המזרחיים הדרמטיים של איסלנד. כבישים מתפתלים לקחו אותנו לאורך צוקים תלולים ומים נוצצים, היעד שלנו ליום זה היה הכפר המקסים סיידיספיורדור, עיירת דייגים קטנה הידועה בבתי העץ הצבעוניים שלה והקהילה האמנותית. עצרנו בקפה לארה, בית קפה קטן עם מרק הדגים הטוב ביותר שאי פעם אכלנו.

אחר כך יצאנו לטיול נופי סביב הפיורד, מצלמים נופים שנראו כאילו יצאו מגלויה. בילינו את הלילה במלון אלדן, אכסניה משוחזרת מהמאה ה-19 שגרמה לנו להרגיש כאילו חזרנו בזמן, עם האווירה החמה והעיצוב האיסלנדי הקלאסי שלה.

יום 7: ביום הזה פשוט נחנו במלון והסתובבנו בעיירה הקסומה, עשינו גיחה קטנה לבורגפיורדור איסטרי לפגוש עוד קצת פאפינים (כי אין דבר כזה ״ראינו מספיק פאפינים״) ולנו שוב בעיירה המקסימה. 

יום 8: דטיפוס והצפון: היום, עשינו את דרכנו צפונה, עוצרים תחילה בדטיפוס, המפל החזק ביותר באירופה. העוצמה הטהורה של המים הייתה מדהימה. יש למפל הזה שני צדדים, מזרחי ומערבי – אנחנו היינו עם רכב מתאים אז נסענו דרך המזרחי זו דרך יותר מאתגרת אבל התצפית קרובה יותר.

לאחר מכן המשכנו לשיט לוויתנים בספינה (מתאים לכל המשפחה, גם לקטנטונת) שם פגשנו כמה לוויתני מינק מקסימים שקפצו בידידותיות מעל המים, אליהם התלוו כמה דולפינים ופאפינים כבונוס ! חוויה מדהימה והילדים ממש אהבו את השיט, לא רק בגלל הלויתנים. משם המשכנו למיוואטן – העיירה הצפונית הקסומה.

מיוואטן הוא אזור המפורסם בנופים הוולקניים שלו, משדות לבה מהבילים ועד בורות בוץ מבעבעים. בילינו את אחר הצהריים במרחצאות הטבע של מיוואטן, נרגעים במי המעיינות הגיאותרמיים בצבע כחול-חלבי עם נוף להרים הסובבים. לסיום אכלנו ולנו בחוות VOgafjos במיוואט, וואו איזה מקום קסום!

אמנם בעלי הצמחוני לא עף על העובדה שיש פרה בכניסה למסעדה אבל היו עבורו גם אפשרויות צמחוניות. הילדים מאד אהבו את הלחם המתוק שיש שם, ולא הפסיקו למרוח עליו חמאה. 

יום 9: חקירת מיוואטן - הקדשנו את היום הבא לחקירה מלאה של אזור מיוואטן. העצירה הראשונה שלנו הייתה בשדה הגיאותרמי קווריר, שם האדמה בעבעה והעלתה אדים מתחת לרגלינו. ריח הגופרית שמזכיר ביצה סרוחה ריחף באוויר, אבל הנוף הסוריאליסטי פיצה על כך. לאחר מכן, ביקרנו בתצורות הלבה של דימובורגיר, מבוך של תצורות סלע מפותלות שהרגישו כמו משהו מתוך שר הטבעות. לפי האגדה, אזור זה היה ביתם של טרולים, וכשטיילנו בין הסלעים המשוננים, לא היה קשה לדמיין מדוע.

סיימנו את היום בביקור במערת לבה קטנה עם מעיין חם טבעי בתוכה. למרות שלא יכולנו לשחות במים החמים בגלל טמפרטורות גבוהות וענייני תברואה, היופי של המערה היה שווה את הביקור. באותו לילה, חזרנו ללינה בחווה של ווגפיוס ללילה נוסף של מנוחה בלב הצפון.

יום 10: אקוריירי - עזבנו את מיוואטן ועשינו את דרכנו לאקוריירי, העיר השנייה בגודלה באיסלנד. אקוריירי הרגישה כמו שילוב מקסים של חמימות של עיירה קטנה ובין תוססות עירונית (יחסית לאיסלנד השלווה כמובן) שהזכירה קצת את רייקיאוויק. הייתה שם חנות בשם eymundsson שהיא בחלקה ספריה, חלקה אזור מנוחה, חלקה חנות לספרים וצעצועים – וחלקה בית קפה, הילדים ישבו ושיחקו וציירו בחוברות צביעה שרכשנו ואנחנו שתינו קפה טעים עם קצפת. ואפרופו קפה טעים – הקפה שנתקלנו בו (עד לחנות הזו) היה קשוח לחיך הישראלי שלנו, מר מדי. 

ארוחת הצהריים הייתה בסטריקיד, מסעדת גג המציעה נוף פנורמי של הפיורד וההרים. בחרתי בדג אלתית ארקטית, שהיה טרי ומתובל בצורה מושלמת. אחר הצהריים, חקרנו את אזור מרכז העיר, קפצנו לבוטיקים קטנים והתפעלנו מאמנות הרחוב המפוזרת בכל רחבי העיר.

ביקרנו גם בגנים הבוטנים ושם שחררנו את הילדים לטייל קצת בעצמם, וכשמשפחה זה היה הדבר הכי טוב שעשינו, אחרי עשרה ימים אינטנסיבים קיבלנו בערך שעה של שקט מושלם שנתן לנו עוד קצת כוח לימים הבאים!

לאחר מכן המשכנו לעיירה קטנה ושכוחת אל בשם וארמליד, שם לנו במלון חמוד בשם Midsitja. 

יום 11: שמנו פעמינו להוספל המדהימה, שם התלהבנו ממפלי התכלת וקצת נחרדנו מהסיפור של מפל הילדים הסמוך (שקרוי כך כי נפלו שם ילדים למותם). הרמנו רחפן לאוויר ונהנינו לרחף מעל המפלים השוצפים ואז לנשנש מרק כבש בבית הקפה החמוד שממול שמציע בופה בסיסי בסגנון איסלנדי - אבל מאד חמוד.

אחרי זה נסענו למערת הלבה וידגלמיר, שנחשבת למערת הלבה הארוכה ביותר באיסלנד ואחת הארוכות באירופה - הייתרון היחסי שלה עבורינו היה שבת השנתיים יכלה להצטרף לסיור גם כן. היה מאד מעניין לשמוע את הסיפורים של המדריך המקומי שמתגורר במקום (ושניכר שהוא צאצא לשושלת איסלנדית עתיקה) וללמוד על תצורות הלבה ועל הרי הגעש שהתפרצו במקום. לנו במלון הוספל וארוחת הערב הייתה מצוינת, למחרת מחכה לנו נסיעה לכיוון שדה התעופה ומשם – הביתה. 

יום 12: מהוספל המשכנו לכיוון מעיינות הוואמסוויק, מתחם מעיינות חדש ומדהים שיושב ממש על הפיורד, וואו איזה מקום! אין מילים בשפה העברית (אולי גם לא באיסלנדית) לתאר את היופי, הרוגע והשלווה במקום הזה. בזמן שהותנו שם הגיעה מדריכת יוגה שחלקה קצת מניסיון חייה (מסתבר שהיא הייתה רופאה שעשתה הסבה להדרכת יוגה) וכך מצאנו את עצמנו עושים יוגה במים גיאותרמיים, משקיפים על האוקיינוס. שלמות. 

כשעזבנו בחוסר רצון את המעיין, ידענו שהטיול הזה יישאר איתנו לנצח. איסלנד הקסימה אותנו ביופייה הפראי, נופיה הלא ארציים והאירוח החם שלה. זו הייתה חוויה שאין שנייה לה, כזו שתישאר חרוטה בזיכרוננו לשנים רבות.