לפני 6 שנים עדי ואני טסנו לטיול זוגי של 10 לילות בצפון איטליה היפה.
אפילו כתבתי על זה פוסט ארוך ומפורט :)
3 שנים אח"כ טסנו לסופ"ש ארוך ברומא.
לפני כמה חודשים, עם דעיכת הקורונה, ידענו שאנחנו חוזרים למקום היפה בעולם - איטליה.
הפעם בוגרים יותר, קולינריים יותר, ובעיקר אוהבי יין יותר, ולכן הטיול עסק בעיקר בזה.
למי שחובב את התחום, מקווה שתהנו מהבלוג!
תכנית כללית
19.9 - נחיתה ברומא
20.9 - רומא
21.9 - פיטיליאנו + מונטלצ'ינו
22.9 - מונטפצ'יליאנו + סיינה
23.9 -סן ג'ימיניאנו + קסטלינה אין קיאנטי
24.9 - גרבה אין קיאנטי + פירנצה
25.9 - פירנצה
26.9 - פירנצה + נסיעה דרך מגדל פיזה לפורט ונוורה
27.9 - צ'ינקווה טרה
28.9 - פורטופינו + מילאנו
29.9 - מילאנו
30.9 - חוזרים לארץ
בנימה אישית
יין
טסנו לטיול הזה עם מטרה ראשית - להכיר את קיאנטי ואת ענב הסנג'ובזה מקרוב.
כבר תקופה ארוכה לפני כן ששתינו יין, אהבנו, ורצינו להעמיק את הידע. ככל שלומדים יותר מבינים כמה יש עוד ללמוד - החל מהסיווגים השונים של היין באיזור (DOC, DOCG..) וכיצד הם ניתנים, עד החלקות השונות בקיאנטי, והתהליכים השונים של ייצור היין.
ויחד עם זאת, זוהי התחלה נהדרת למי שמתעניין בתחום, ברוב איטליה יש אג'נדה של חינוך ליין, וכל סיור היה לימודי, מעניין ומעמיק.
טיפ 1: מאוד מומלץ להזמין מקום מראש ליקבים.
טיפ 2: היינות שם הרבה יותר זולים מבארץ. יכולים להגיע גם לרבע מחיר. תקנו כמה שהמכס מאפשר :)
טיפ 3: אם אתם מגיעים בתקופת הבציר (איזור ספטמבר - אוקטובר) אל תפספסו הזדמנות לטעום מהענבים הבשלים.
אוכל
היופי באוכל האיטלקי (שהוא אגב הסגנון האהוב עליי) זה הדגש של חומרי הגלם.
הקולינריה הטוסקנית מיוחדת בהיותה מבוססת על מאכלי "איכרים" - המאכלים מבוססים על חומרי הגלם, על ירקות, ועל פשטות. רוב המאכלים הטוסקניים הומצאו עוד בימי הביניים והגיעו מהעם העני ולא ממעמד האצולה ששלט, והם נוצרו מארוחת הערב של אתמול, או מנסיון לנצל את מה שקיים באיזור.
לדוגמא יש את הפנצנלה - שהמרכיב הפחממתי בה הוא לחם יישן שסוחטים במים, או מרק הריבוליטה, מהמילה re-boiled - הארוחה מאתמול מורתחת מחדש.
אכזבה אחת נחלנו והיא הביסטקה אלה פיורנטינה - הT-BONE סטייק המפורסם של האיזור. ניסינו כמה ואף אחד מהם לא התקרב לרמה של הבשר בארץ.
למי שמתעניין בתחום אני מאוד ממליצה להאזין לפודקאסט של אנזל ולוקסי 'לדבר זה לא משמין - העונה האיטלקית'. יש בו מידע רב על ההיסטוריה והקולינריה של האיזורים שהיינו בהם, צברנו ידע רב על האיזורים, המאכלים המקומיים, והמלצות מעולות בזכותם.
באופן כללי
יש אין סוף מקורות ידע לגבי טוסקנה, היסטוריה, אוכל, יין - כל אחד מומחה בתחומו. הבלוג הזה הוא רק פיסת מידע מהפאזל, ואמור לאפשר לקבל תמונה לחוויה דרך העיניים שלנו.
איך שאני רואה את זה, באיטליה קשה ליפול. כמעט כל מסעדה שאכלנו בה טעימה (וזולה), היינות טעימים, אנשים נחמדים, אבל הכי חשוב - כל מקום פשוט יפה מקודמו.
יש כל כך הרבה איפה לטייל, ואי אפשר להספיק הכל. אנחנו באופן אישי ויתרנו על הרבה מקומות שהיה הגיוני לשלב בטיול כמו אביירו, פיאנצה או בולוניה.
המזל הוא, שהטיסה מהארץ כל כך קצרה, ותמיד אפשר לחזור :) אז תתכננו טיול שמתאים לקצב שלכם, ומה שלא תספיקו תנסו להכניס לטיול הבא.
פירוט הטיול
רומא
אז נחתנו ברומא, שאנחנו כבר מכירים ואוהבים (פעם שלישית שלנו בעיר), ובמקום להסתובב בקולוסאום שוב החלטנו פשוט להנות מהעיר.
מצרפת כמה המלצות (מעבר לתיירותיות הרגילות) מהביקור הקודם והאחרון בעיר (צריך להזמין מקום):
המלצה כללית לפודיז - לעקוב אחרי התוכן של מיכל מילרד, שף קונדיטור ישראלית שחיה ברומא, עקבנו אחרי הרבה המלצות שלה ונהננו מהכל eatingtheworld | סיורים קולינריים ברומא | מיכל מילרד
מלון Navona Theatre Hotel- ישנו בו בפעם הקודמת ברומא ולצערי הוא לא היה פנוי הפעם.
הוא נעים, מודרני, ממש VFM, אני אוהבת את המיקום שלו כי הוא מוחבא בין הסמטאות של אזור השוק, שם יש הרבה מסעדות וכיף לצאת בערב.מסעדת Retrobottega - מסעדת פיין-דיינינג שהיינו בה בפעם הקודמת ונהנו מאוד. הישיבה משותפת על הבר עם אורחים נוספים.
מסעדת Mimì e Cocò - מסעדת הבית שלנו. מסעדה קטנה ורומנטית, קרובה מאוד למלון, טעימה מאוד. לא לוותר על הקרבונרה - הכי טובה שאכלנו באיטליה.
הדרך מרומא לטוסקנה
התחנה הראשונה שלנו בדרך לטוסקנה הייתה העיירה שבעצם מגדירה את הגבול הדרומי של טוסקנה - Pitigliano פיטיליאנו, נקראית גם 'ירושלים הקטנה', עיירה מדהימה ביופייה מתקופת ימי הביניים, עם היסטוריה ובפרט היסטוריה יהודית עשירה. למי שמתלבט אם לעצור שם - אל תתלבטו:
קישור לנקות התצפית היכן שצולמה התמונה
הסתובבנו כשעה בסמטאות העתיקות והתיישבנו לאכול צהרים במסעדה מקומית בשם Il NOCE Trattoria pizzeria, שם אכלתי לראשונה מהמרק המקומי - מעין נזיד ירקות טעים בטירוף שמזכיר את הריבוליטה עליו אספר בהמשך.
במסעדה הזמנו גם לראשונה פסטה פיצ'י, ומאותו רגע היא ללא ספק הפכה להיות הפסטה האהובה עליי. זוהי פסטה שמכינים אחד אחד, באמצעות תנועת גלגול של פיסת בצק. אין בה ביצים - רק קמח, מים ושמן זית איכותי.
לימים ניסיתי להכין אותה גם בבית, דווקא יצא לא רע, אבל אין כמו חומרי הגלם של איטליה.
מרוצים יצאנו לדרך, עמוק אל תוך טוסקנה, לתחנה הבאה - ביקור ביקב.
(במקור רצינו להתארח ביקב של המלון - Cappana, אבל הם היו בתפוסה מלאה והפנו אותנו ליקב סמוך).
הדרך יפיפייה, ובתקופה זו בשנה (ספטמבר) מלאה בכרמים לקראת בצירה. ממש מתוך גלויה.
הגענו ליקב Capanna of Cencioni בעיירה Montalcino, הידועה בייצור היין המיוחד של האיזור - Brunello di Montalcino.
המקום יפיפה, טעמנו יינות מדהימים, וגם שמן זית מעולה (לא עשינו סיור, רק טעימות).
לאחר מכן המשכנו למלון שהזמנו ללילה אחד - מלון Cappana suites המהמם. הוא בתקציב קצת יותר גבוה, אבל מאוד מפנק. דיסקליימר - היו לא מעט יתושים.
אכלנו ארוחת ערב נחמדה במסעדה של המלון, הזמנתי מלפטי - כופתאות תרד וגבינה טוסקניות שהיו נימוכות וטעימות.
למחרת בבוקר המשכנו לעיירה מונטפציליאנו, איזור יין מפורסם נוסף, עיירה מקסימה וציורית.
ביקרנו שם ביקב ההיסטורי De' Ricci של משפחת ריצ'י המפורסמת לסיור וטעימות יין.
היינות כמובן היו מדהימים, נשנשו גם נקניקים, גבינות, ושמן זית מקומי. היה מדהים לראות את המבנה והמרתפים העתיקים.
אנקדוטה - נקניקים טוסקניים רבים מתבלים עם זרעי שומר עם טעם אניסי, מאחר ובעבר הם היו הרבה יותר זולים מפלפל שחור איתו נהגו לתבל נקניקים, וכמו שאמרנו, המטבח הטוסקני היה עני. אני אישית עפתי על זה.
המשכנו הלאה לעיר ההיסטורית סיינה. לא הקדשנו לה הרבה זמן, בדיעבד זה היה די לחוץ.
ביקרנו בדואומו עוצר הנשימה Duomo di Siena ובפיאצות המפורסמות כמו Piazza del Campo.
ממליצה לקרוא עוד על סיינה, יריבתה המיתולגית של פירנצה, יש לה היסטוריה מפוארת ומעניינת במיוחד.
אכלנו צהריים במסעדה נחמדה אך לא שווה המלצה מיוחדת, הסתובבנו בעיירה והמשכנו למלון.
הזמנו שני לילות במקום מאוד מיוחד בשם Fattoria di Cinciano.
רצינו לישון במקום שהוא גם יקב ומסעדה. המקום עתיק, והוזכר במסמכים עוד משנת 1292.
הוא מוקף בגפנים מהם הם מייצרים יין, בנוסף הם מייצרים שמן זית.
צוות המלון היה מקסים, וערך לנו סיור וטעימות יין ביקב של המקום.
אכלנו במסעדה של המלון בשני הלילות, והיה נחמד, פחות טעים ממסעדות אחרות באזור.
משהו שחשוב לדעת למי ששוקל להזמין - החדרים בסגנון מיושן, ויש הבדל גדול בין סוגי חדרים שונים (וגם מרחק מהחנייה לחדר), אז ממליצה לראות שהחדר שאתם מזמינים מתאים לכם.
בנוסף, הנסיעה לשם בשביל עפר חד סיטרי ודי קשוחה.
למחרת בבוקר יצאנו לעיירה סן ג'ימיניאנו, עיירה נוספת מתקופת ימי הביניים, עטופת חומות, וידועה במגדלים הרבים שיש בה.
מסתבר שבימי חמישי בבוקר מתקיים שוק נחמד בפיאצות המרכזיות - Piazza del Duomo ו-Piazza della Cisterna.
והכי חשוב - יש שם גלידה שנחשבת לאחת הטובות בעולם - Gelateria Dondoli srl.
משם המשכנו לעיירה קסטלינה אין קיאנטי. עיירה קטנה, יותר מודרנית מעיירות ימי הביניים שביקרנו בהן עד כה. בעלת סמטאות מקסימות עם חנויות בוטיק ובתי קפה.
התיישבנו לארוחת צהריים במסעדה Taverna Squarcialupi, מסעדה יפיפייה, שהייתה מצוינת משלוש סיבות:
1. הנוף הפסטורלי
2. גראטן תפוחי האדמה הכי טעים שאכלתי בחיי (שגנב את ההצגה לפילה שישב תחתיו).
3. היין ששתינו שם, שהיה גם אחד היינות הטעימים ששתיתי - la castellina riserva 2012
לפני החזרה למלון, המשכנו לעצירה אחת אחרונה לטעימת יין ביקב Brancaia Winery & Osteria - יקב אורגני, מודרני ויפה, עטוף בכרמים. במקום קיימת גם מסעדה שלא אכלנו בה.
משם המשכנו למלון, לארוחת ערב נוספת במסעדה של המקום וכמובן עוד יין :)
למחרת בבוקר, יצאנו לסיבוב קצר בעיירה גרבה אין קיאנטי - עצירה אחת אחרונה לפני פירנצה.
העיירה חמודה, קיימות בה חנויות קטנות ומסעדות טובות. עבורנו לא נחשבה לעצירה "מאסט".
ולא פספסתי הזדמנות לאכול מרק ריבוליטה אמיתי - מרק הריבוליטה, שפירושו "הורתח מחדש", והוא תבשיל "עניים" טוסקני אופייני שהוכן בעבר משאריות מינסטרונה ולחם ישן. טעים בטירוף.
לאחר ארוחת הצהריים נסענו לפירנצה.
התאהבנו בה מיד - היא משלבת אמנות, אוכל ויין מהטובים ביותר, היא היסטורית ויפה, והכי אהבנו, שהיא שומרת על האותנטיות ומרגישה הרבה מוכוונת תיירים מערים אחרות כמו רומא, מה ששומר על הקסם.
בנוסף, המרכז שלה מאוד ברור ומרוכז וקל מאוד להתמצא בה. אני חושבת שאפשר להגיד שזו העיר האהובה עלינו בינתיים באיטליה.
עשינו צ'ק אין (ישנו במלון Hotel della Signoria - סה"כ אחלה, מיקום מצויין).
התארגנו ויצאנו לאיזור הגשר שמחבר את גדות הנהר. בדרך יש הרבה דוכנים.
לקראת השקיעה יש המון אנשים ואווירה מדהימה.
לפני ארוחת הערב עצרנו לאפרטיבו ב-roof top בשם Angel Roofbar & Dining שלמיטב הבנתי שייך לישראלים. היה נחמד, מעט יקר, נהננו מקוקטיילים טעימים מול הנוף של העיר.
לאחר מכן אכלנו ארוחת ערב במקום נחמד של מקומיים שלא שווה המלצה מיוחדת.
למחרת, רצינו לנצל כמה שיותר מהיום המלא היחיד שלנו בפירנצה, והתחלנו עם לא פחות מעלייה (ואחר כך גם ירידה) של 464 מדרגות, לראש Cathedral of Santa Maria del Fiore
והנוף היה לגמרי שווה את זה.
משם המשכנו ל-All’Antico Vinaio - דוכן סנדוויצ'ים מאוד מפורסם, שמוכר בעיקר כריכים של נקניקים וגבינות. מאוד מקומי וטעים, אבל תיירותי ותמיד יש שם תור.
המשכנו לחיזוק של המשקה הלאומי-אפרול שפריץ בכיכר
ויצאנו להינות מקצת תרבות במוזיאון המפורסם Galleria dell'Accademia.
בנימה אישית - אני פחות חובבת מוזיאונים, תמיד מעדיפה לאכול :) אבל במרכז האמנות של העולם - פירנצה, זה פשוט פספוס לא לחוות. למרות שאנחנו פחות מבינים באומנות נהנינו ממש.
משם המשכנו לארוחת צהרים. שימו לב (ללא צמחונים שבינינו) - זו ההמלצה הכי רותחת של הטיול.
איכשהו, עם המון מזל, הצלחנו לתפוס מעכשיו לעכשיו מקום לצהרים ב-Trattoria Dall'Oste, מסעדת סטייקים (בעיקר) שלא סתם מקבלת (נכון להיום) 4.9 בגוגל עם מעל 13K חוות דעת.
הזמנו למנה ראשונה טרטר בקר שהיה פשוט אלוהי.
וחלקנו למנה עיקרית סטייק סינטה וואגיו, שהיה ללא ספק, הבשר הכי טעים שאכלתי בחיי (ואנחנו מאוד אוהבים בשר)
לקינוח הזמנו פנקוטה וקינוח עם קרם פיסטוק שהיה אלוהי גם הוא.
למחרת היה קצת גשום, אז ניצלנו את הבוקר בשוק המקורה Mercato Centrale
מצאנו שם בר יין חמוד. לקחנו קרוסטיני לנשנוש וכמה טעימות יינות שהבחור שעבד שם המליץ לנו.
ממש אהבנו שהוא נתן לנו יינות שונים מאזורים שונים בטוסקנה שמלמדים על ההבדלים ועל הטרואר של כל איזור, והסביר לנו על כל יין לעומק. זו הייתה חוויה שלימים אימצנו - לא פחות מלמדת מביקור ביקב.
אכלנו שם גם מאפה טעים למות, בשם sfogliatina. ממליצה לחפש.
שנייה לפני שעזבנו ליעד הבא, השמש יצאה והלכנו לסיבוב קצר בשכונה שמעבר לגשר.
חיפשנו את הגלידה המפורסמת Sbrino - Gelatificio Contadino.
אני לא זוכרת מה עדי לקחת אבל אני לקחתי נגרוני קפוא וזה היה בול מה שהייתי צריכה אחרי ההליכה :)
נפרדנו לשלום מפירנצה היפה, לעבר היעד האחרון שלנו בטוסקנה - עצירה מהירה בפיזה.
הגענו ביום די גשום, אז מעבר לכמה תמונות לא נשארנו הרבה, רק אגיד שהבניין אכן עקום, ברמה מלחיצה, וזה ממש חוויה לראות.
וזהו, כאן סיימנו את החלק הטוסקני והמדהים של הטיול. היעד הבא - הריביירה האיטלקית.
בחרנו לישון בעיירה פורטו ונרה היפה בגלל שמשמעותית יותר זולה ונוחה להגעה מעיירות צ'ינקווה טרה.
ישנו במלון נחמד בשם Colonna 24, חדרים מודרניים. צריך לעלות מדרגות כדי להגיע אליו.
מתחת למלון יש כמה מסעדות נחמדות שאפשר לצאת אליהן לארוחת ערב, ובטיילת קרוב מאוד לשם יש עוד הרבה.
למחרת בבוקר לקחנו מעבורת מפורטו ונרה לתחנה בצ'ינקווה טרה - Riomaggiore, של כ-35 דקות.
קנינו כרטיס יומי על הרציף של האוניות. יש אתר ממש נוח לבדיקת דרכי הגעה ומחירים ובפרט מעבורות באופן כללי באיטליה: https://www.rome2rio.com/map
למשל עבור הדרך הזו - Portovenere to Riomaggiore | Eco-friendly travel from ₪ 42 | Rome2rio
יש גם רכבת בין העיירות שהשתמשנו בה בהמשך היום, אבל חלק גדול מהקסם זה לראות את העיירות מבחוץ - ההפלגה נחמדה וכעבור כחצי שעה נגלה נוף העיירה מולנו:
העיירה ציורית, צבעונית ויפה, אך יש תחושה שהיא מאוד תיירותית.
עשינו סיבוב של כשעה וחצי, נשנשנו קונוס פירות ים מטוגנים טריים וטעימים, והמשכנו בהפלגה לתחנה הבאה - Manarola.
גם היא יפיפייה, ותיירותית.
עשינו שם עצירת ביניים במסעדה מפורסמת במקום ועמוסה מאוד - Nessun Dorma.
צריך להזמין מקום מראש. היה נחמד, חומרי הגלם המקומיים טריים וטעימים, נוף מדהים, לא מצדיק את התור, כנראה ששאר האופציות באזור עוד פחות טובות.
משם המשכנו במעבורת ל-Monterosso. עיירה קצת פחות מרשימה לכאורה מרחוק, אבל מגניבה, עם אופי יותר קיצי של חופשה, ומתאימה למי שרוצה להעביר את הזמן בצ'ינקווה טרה בבטן גב.
עשינו סיבוב גם בתוך העיירה, שתינו קפה, וחזרנו בשילוב של רכבת ומעבורת לפורטו ונרה.
לסיכום - לא היינו בכל העיירות כי לא רצינו להקדיש יותר מיום לאיזור, ואם אפשר שלא יהיה עמוס מידי. ניסינו לבחור מדגם מייצג של העיירות ולדעתי הצלחנו.
הן מהממות ביופיין, אבל יחד עם זאת פחות אותנטיות מערים אחרות באיטליה ובעיני אפשר למצות ביום טיול אחד.
בערב יצאנו בפורטו ונרה לראות את השקיעה היפה מהמזח, ולארוחת ערב הלכנו למסעדה קצת יותר פנסית בעיירה - Palmaria Restaurant Portovenere. היא לא מצדיקה לדעתי את המחיר, ואם תשאלו אותי באיטליה כמעט תמיד עדיף לאכול במסעדות הכפריות והמקומיות יותר :)
למחרת בבוקר, בדרך לתחנה האחרונה שלנו, מילאנו, עצרנו בעיירה היפה פורטופינו.
זו נחשבת לאחת עיירות הנופש היפות והיוקרתיות באיטליה. בעיני היא לא פחות יפה מעיירות הצ'ינקווה טרה.
עשינו סיבוב בעיירה ועלינו לארמון Castello Brown - הנוף משם (ומהדרך לשם) מדהים.
עצרנו לארוחת צהריים במסעדה מעולה בשם Trattoria Tripoli.
הזמנו שם לזניה פסטו שמגיעה בצורת דף לזניה אחד, עסיסי וטעים, ברוטב פסטו מדהים (אזור העיירות סביב הצ'ינקווה טרה ידוע בפסטו שלו!)
לעיקריות ניוקי עם שרימפס בחמאת שום ועגבניות, וואו, מטורף, ודג בגריל שהיה סופר טעים ומרענן בטיול שרובו לא היה לצד עיירות דייגים.
הקינוח גם היה מדהים.
משם המשכנו ליעד האחרון בטיול - מילאנו.
זו הפעם השנייה שלנו במילאנו, ובאנו כמו ברומא, פשוט להינות מהעיר.
ישנו ב-airbnb בשם Brera Prestige B&B שהיה מרווח ומודרני, ובמיקום מדהים, אבל אני לא ממש ממליצה עליו כי הבעלים נכנס לחדר כשלא היינו בלי להודיע ולקח כסף שביקש שנשאיר לו, מבלי לתאם.
בערב יצאנו למסעדת סושי שזכרנו לטובה מהפעם הקודמת - Bomaki Sempione, שאם להיות כנים אחרי כמה שנים של סושי שעברו מאז אנחנו כבר פחות מעריכים את האיכות :)
אבל האווירה ב-Corso Sepmione מעולה, יש שם המון מסעדות ופאבים וממש כיף לצאת שם בערב.
למחרת במהלך היום הסתובבנו, התפנקנו על הרגעים האחרונים באיטליה ומה שיש לה להציע, למשל הקפה הכי טוב בעולם
לקראת הערב יצאנו לאזור הנבילי, אחד המקומות הטובים לצאת בהם לאפרטיבו במילאנו. המון צעירים, אווירה טובה, ואפרול שפריץ (ואחרים) עם נשנושים במחיר מעולה
רצינו להרגיש בערב האחרון מקסימום מקומיות, והמשכנו משם לאזור שישנו בו - שכנות BRERA.
בערב יוצאים שם בעיקר מקומיים - סטודנטים, משפחות.. אווירה ממש כיפית, ומקומות שווים ולא תיירותיים.
לא היינו ממש רעבים אז התיישבו לדרינק וטאפאס בטאפס בר מגניב - La Tartina (שם פחות או יותר מרכז העניינים). כמובן שיש באיזור גם מסעדות תיירותיות אז ממליצה להיזהר ולזהות את אלו שפחות לפי האוכלוסייה.
וזהו, למחרת לקחנו טיסה לארץ, ויחד איתנו זכרונות מדהימים, וטעם של עוד לחוות ולהכיר את המדינה המדהימה הזו.
עד הפעם הבאה.
מבטיחה לשתף כשיקרה :)