בחופשת סוכות 2016 נסענו ל-10 ימים לטייל במונטנגרו עם ילדה בת 5 ותינוקת בת שנה.

ראוי לציין בתחילת הפוסט שזוהי הטיסה החמישית של התינוקת, הייתה כבר פעמיים בהולנד ופעמיים באוסטריה (פעם אזור זלצבורג ופעם טירול). וזאת הטיסה התשיעית של הילדה, הייתה ביער השחור, פעמיים בצפון איטליה (פעם אזור גארדה ופעם אזור אגם מג'ורה ופארק לאומי גראן פרדיסו), בסלובניה (אזור אגם בלד והמערות), וכמובן גם איפה שהייתה התינוקת. הפעם חיפשנו יעד שהוא טבע נטו ובהחלט קיבלנו את מבוקשינו.

הטיסה הוזמנה חצי שנה מראש, ומאז תוך כדי תכנון הטיול בהולנד, התחלתי לקרוא ולחפש מידע על מונטנגרו (קשה בלי ספר המשפחה המטיילת אבל אפשרי), במהלך הזמן הזה קניתי 2 ספרים עם מידע דל מאוד בכל אחד מהם, וקראתי את כל הפוסטים בלמטייל, את כל הפוסטים בפייסבוק (שהיו מאוד מועטים), ועברתי לדעתי על כל המלונות בבוקינג שיש במונטנגרו (טיפ: אפשר לשאוב הרבה מידע מהתמונות של מקומות הלינה). כשכבר הגיע הזמן וטסנו הרגשתי מוכנה וידעתי כל מה שרציתי לדעת.

טסנו בטיסת בוקר מוקדמת, נחתנו בעיר בשם .tivat טיסה ישירה עם חברת ישראייר, המטוס יצא בזמן, הגיע לפני הזמן. קיבלנו מקומות בשורה הראשונה עם מקום לרגליים. חוץ מאתנו, היה עוד זוג אחד במטוס עם תינוקת. יחס הדיילים היה מצויין!!! לאל על יש עוד הרבה מה ללמוד מחברת הבת שלהם.

מהמטוס הלכנו ברגל לטרמינל (ככה זה פה), כולם נתנו לנו לעקוף כי היינו עם תינוקת. כשיצאנו מהטרמינל חיכה לנו avi belov מסוכנות רכבColumbus RENT a CAR Montenegro עם שלט ביד (תמיד חלמתי שיפגשו אותי ככה ביציאה מהטרמינל), ליווה אותנו לרכב שלנו, הסביר הכל ויצאנו לדרך. תוך כדי חיפוש המידע שלי על מונטנגרו, מצאתי את הבחור המקסים הזה ואת הקבוצה הנהדרת בפייסבוק שפתח https://www.facebook.com/groups/1027593270602733/ ובה כל יום כתב טיפ על מונטנגרו. מהטיפים שלו שאבתי הרבה מידע. היה נחמד לדעת שיש מישהו שאם יקרה משהו כשאנחנו שם ניתן לפנות אליו.

טוב, אז נעבור לסיפור המסע המופלא שלנו במונטנגרו:

יום 1:

קודם כל נסענו לעיירה בשם budva אשר נמצאת על קו החוף. קנינו שם סים מקומי ואכלנו במסעדה על החוף בשם Restoran KRALj אוכל טעים וזול פי 2 ממה שאנחנו רגילים באירופה.

טיילנו שם קצת ונסענו לתצפית על האיsveti stefan  יפה, אבל לא משהו מיוחד.

לאחר מכן נסענו לעיירה בשם virpazar אשר נמצאת בכניסה לאחר מהפארקים הלאומיים של מונטנגרו שנקרא skadar lake national park שכרנו פה חדר נוראי במלון נוראי רק בגלל שזה המלון היחיד בעיירה שנתן עריסה. מלון בשם pelikan לא ממליצה! בעל המלון איש גס רוח ניסה לשכנע אותנו לשכור סירה ב 100 יורו!!! לא הסכמנו והיינו עייפים (ערים מ 1 בלילה בגלל הטיסה המוקדמת) אז הלכנו לישון.

יום 2:

בבוקר קמנו, אכלנו במלון הזה ארוחת בוקר מוזרה לגמרי וברחנו משם.

נסענו לאזור רציף הסירות המרוחק דקה מהמלון, ולאחר טיול קצר למצודה שהייתה סגורה, מצאנוboat trip בעלות 28 יורו (שזה הרבה יותר הגיוני). משיט הסירה היה מאוד נחמד, נתן הסברים ונתן אפילו לילדה להשיט את הסירה. ראינו להקות ציפורים וצמחים שונים במים.

לאחר מכן התחלנו לנסוע לעבר מקום הלינה הבא שלנו, ובדרך החלטנו לעצור במסעדה שנקראת ניאגרה niagara  אשר קראנו עליה המלצות לפני. וואו!!! המסעדה באמת שווה! אתה יושב ליד שולחן ליד נהר מהמם בצבע טורקיז, הילדה מאכילה ברווזים התינוקת ישנה בעגלה. ואנחנו נהנים מהאוכל, לקחנו צלחת לשניים עם כל מיני בשרים ותפוחי אדמה (משהו מקומי) זול וטעים. 30 יורו כולל שתייה וצ'יפס לילדה. ארוחה שקטה ונעימה.

לאחר מכן הלכנו 2 צעדים וראינו את מפלי הניאגרה המקומיים. ברור שהם לא משתווים למפלי ניאגרה אשר בקנדה (שהיינו בהם לפני 6 שנים) אבל גישה קלה ובאמת וואו!! ממליצה בהחלט!!!

בנוסף יש שם גם גשר וגינת משחקים קטנה וראינו אפילו ארנבים. והיו שם מלא משפחות עם ילדים. בקיצור, לא סתם יש המלצות על המקום הזה.

לאחר מכן נסענו למנזר מורצ׳ה בכביש יפיפיה שעובר מעל קניון מורצ׳ה. המנזר לא משהו מיוחד חוץ ממגלשה קטנה שהבנות שיחקו בה קצת. ניסינו למצוא את המפל ליד המנזר אבל חוץ מלראות אותו מרחוק לא הצלחנו. נסענו הלאה, נופים יפיפיים! הכל צבוע בשלכת, עצים אדומים, כתומים וצהובים. מהמם! עצרנו בדרך לצלם.

הגענו למקום הלינה שלנו בקולשין kolasin פה לא קיבלנו עריסה אף שהובטח לנו, אבל גם ככה התינוקת כבר חודש לא מסכימה לישון לבד במיטה וכבר התרגלנו לישון איתה במיטה, אז זה לא כל כך הפריע לנו. הדירה יפה מהממת! יש כיריים כך שעשיתי לבנות ארוחת ערב דייסת קוואקר ופסטה. סוף סוף אוכל ביתי שהן טרפו. והלכנו לישון.

יום 3:

לאחר ארוחת בוקר מקסימה במקום הלינה ששמו Apartmani Mirović, (שבה דרך אגב פגשנו משפחה ישראלית נוספת עם תינוק וגילינו שהם כן קיבלו עריסה, והבנו שיש לבעלת הבית רק עריסה אחת, אבל התינוק ההוא יותר צעיר בחודשיים אז בהחלט מגיע להם). נסענו ל פארקהלאומי ביוגרדסקיה גרה Biogradska Gora National Park, זהו יער בראשיתי מסביב לאגם יפיפייה, צבוע בצבעי שלכת מהממים. וואו!!! וואו!!! וואו!!!

כשהגענו ירד שם גשם רציני, ובכל זאת לבשנו מעילים, העלנו את התינוקת על מנשא, לקחנו מטריה והתחלנו את הטיול מסביב לאגם. יש אנשים שלוקח להם שעה, לנו לקח לדעתי שעתיים וחצי להקיף את כל האגם, אבל עשינו את זה!!! המראות והנופים שראינו שווים בהחלט את כובד משקלה של התינוקת עלי...

תוך כדי הטיול סביב האגם, הגשם הפסיק, והתחיל ממש להתבהר עד שהשמים נהיו כחולים, ובעלי סחב עוד ועוד מעילים (שהורדנו לאט לאט). לקראת הסוף הייתה סככה אפילו די יבשה שהתינוקת יכלה לזחול ולאסוף עלים בצבעים שונים. בהחלט מסלול מומלץ ויפיפייה! נראה לי זה המקום שהכי הרשים אותנו והכי נהנינו בו מהטיול.

לאחר מכן נסענו והבנו ששכחנו את האייפד במקום הלינה, ונאלצנו לבזבז שעה ולחזור לקחת אותו. אחרי זה עצרנו לארוחת צהרים במסעדה Hotel Ravnjak ליד נהר זורם ביער יפיפייה בצבעי שלכת, שלידה היה גם מסלול הליכה עם גשרוני עץ ומפל קטן אבל רק הצטלמנו שם כי היינו עייפים והייתה לפנינו עוד נסיעה לא קצרה, וכך לקראת ערב הגענו למקום הלינה השלישי שלנו Apartments Millenium בעיירה שנקראת zabljiak, אשר נמצאת בפארק הלאומי דורמיטור.

יום 4:

היום הרביעי שלנו במונטנגרו התחיל בארוחת בוקר בבית קפה במרכז Žabljak. אחרי זה הלכנו ללשכת התיירות לשאול האם נוכל לעשות רפטינג בנהר טרה עם תינוקת, שזאת נחשבת האטרקציה מספר אחת פה.

בכל מקום כתוב שלוקחים לרפטינג רק מגיל 4, אבל לשאול תמיד אפשר..

לשמחתנו, הבחורה בלשכת התיירות אמרה, כן, יש לי מישהו שרק לפני כמה ימים גם לקח תינוק. קראה לבחור, וסגרנו איתו שיוצאים עוד 20 דקות לרפטינג בג׳יפ שלו (הוא נסע בינתיים להביא את הציוד). במחיר 45 יורו למבוגר, 30 לילד. 150 יורו לארבעתנו! אבל שווה את זה בהחלט!!!

אז ירדנו עם הג׳יפ שלנו לנהר הטרה (25 דקות נסיעה), בדרך הוא אסף בחור שיסיע את הג׳יפ לנקודת סיום הרפטינג. כשהגענו למקום נתן לנו חליפות מיוחדות ונעלים מיוחדות, קסדות, חגורות הצלה. וביקש את לרשום את השמות שלנו (כנראה שיידע מי אנחנו אם נטבע..). לילדה נתן גם חליפה וגם קסדה וגם חגורת הצלה. לתינוקת נתן רק חליפה...

ויצאנו לדרך, היה כיף כיף כיף!!! רפטינג אמיתי! היו קטעים שפחדתי אפילו. הנופים מהממים, צבעי שלכת נפלאים!!! 😍

הגשר Tara Bridge מעל ראשינו מהמם! אין דברים כאלה!!! שווה כל יורו! מומלץ בהחלט! גם עם תינוקות...

הבנות כמובן פחדו, הילדה בהתחלה נהנתה והתינוקת בכתה מפחד כל פעם שהסירה הגיעה לזרם חזק. לאחר מכן התינוקת נרגעה, והילדה התחילה לפחד, או שאולי נמאס לה. רפטינג של מעל שעה..

לאחר שהגענו לנקודת הסיום, המדריך עוד נסע בג׳יפ שלו בדרכים שרק בג׳יפ אפשר לנהוג בהם, מין טיול ג׳יפים בנוסף לרפטינג. הצטלמנו גם בנופים מלמעלה וגם על הגשר עצר לנו להצטלם.

לאחר שחזרנו לזבליאק, החלטנו ללכת ל שמורתפארק דורמיטור, ולהקיף את האגם השחור Crno Jezero  ברגל. לקח לנו שעתיים. בדרך לשם וגם בחזרה קנינו פירות יער малина + земляника. בשביל שמוביל לפארק מצאנו מגרש משחקים קטן שהילדה נהנתה לטפס בו. באגם השחור כמעט ואין שלכת, אז פחות התלהבנו ממנו, אבל בכל זאת נהנינו מטיול נעים ביער.

לסיום היום אכלנו במסעדה במרכז זבליאק בשם Oro, ונכנסנו לסופר היחיד בעיירה כדי לקנות מצרכים לארוחת בוקר למחר. בסופר יש הכל מהכל, אפילו עגלת תינוקות למכירה. במקום זה אציין כי יש בכל מקום במונטנגרו טיטולים ומגבונים וכל מה שאנשים רגילים שיהיה בסופר - יש הכל, אין שום בעיה מהבחינה הזאת.

יום מהמם!!! אין כמו רפטינג!!!

יום 5:

היום עשינו יום יחסית רגוע בשמורת דורמיטור, הלכנו לאגם השחורCrno Jezero וממנו המשכנו ביער לאגם נוסף בשם Zminje jezero, כשלוש שעות. האגם השני יותר קטן ויותר יפה. חזרה לקח לנו כשעתיים, סה״כ טיילנו כחמש שעות עם התינוקת במנשא עם הפסקות מדי פעם לנוח כמובן. אחרי הטיול הלכנו למסעדה של אתמול Oro, מסעדה נקייה, הבנות אפילו התגלגלו שם על הרצפה. וחזרנו הביתה עייפים ומרוצים.

יום 6:

בבוקר עזבנו את Žabljak ונסענו דרך Durmitor Nacionalni Park לכיוון Pluzine, למקום הלינה הבא שלנו (רביעי במספר בטיול זה). עברנו את מעבר ההרים Sedlo, ראינו כבשים בדרך, ראינו אגמים קטנים וחמודים, ראינו כבשים מטיילות בהרים.

לאחר שיצאנו משמורת דורמיטור נתגלו לעינינו מראות מהממים של נהר הפיבה Piva Lake, שאפילו הילדה אמרה как красиво". “ מראה בהחלט מהמם נגלה לעינינו!!!

המנהרות הרבות שבדרך כשהגענו ל, Pluzine מצאנו את מגרש המשחקים שראיתי בתמונות לפני הטיול והבנות שיחקו בו, אחרי זה אכלנו ארוחת צהרים, קיבלנו את הדירהBed & Breakfast Bosnjak שמסתבר שזאת דירונת קטנטונת בבניין דירות ולא מלון קטנצ׳יק של b&b כפי שחשבתי, אבל בעלת הבית מאוד נחמדה ויצאה מגדרה כדי שיהיה לנו נעים.

לאחר מכן נסענו לאורך נהר הפיבה עד לסכר Piva Damמראות מהממים, כל הדרך מלאה מנהרות קטנות, אחרי הסכר עוד המשכנו הלאה עד למקום שנקרא Waterfall Rafting Center, שזה לא באמת מפל אלא שם של מקום, שם עשינו טיול הליכה קצרצר ונסענו חזרה לדירה לפני שיחשיך, לבסוף הגענו כשהחשיך לגמרי.

יום יפה, עמוס במראות יוצאי דופן!!!

יום 7:

בבוקר המארחת של המקום שבו שהינו הביאה לנו ארוחת בוקר כולל דייסות וחלב לבנות!!! שזה וואו כי בדרך כלל מביאים למבוגרים ואף אחד לא טורח לשאול מה הילדים יאכלו.

לאחר מכן רצינו לשוט בסירה פה באגם פלוזין, אבל אמרו לנו שמפלס המים נמוך מדי וזה לא אפשרי.

מצאנו פה עוד מגרש משחקים, והבנות שיחקו בו קצת, לאחר מכן החלטנו להקיף את אגם פיבה מהצד השני שלו שלא מסומן במפה, אז נסענו ועצרנו וראינו נופים יפים ושלכת יפה, ויצאנו וטיילנו וראינו נחל זורם, וראינו כבשים וראינו פרות, ונסענו ופתאום הכביש נגמר והתחילה דרך עפר, אז הסתובבנו ונסענו חזרה..

חזרנו לארוחת צהרים למסעדה של אתמול, נקי וטעים, וכבר התחיל לרדת גשם אז לא יכולנו ללכת למגרש משחקים, אז הסתובבנו קצת בעיירה וחזרנו הביתה.

יום 8:

בבוקר עזבנו את Pluzine ונסענו דרך Podgorica למערהLipska pećina  אשר נמצאת בקרבת העיירה Cetinje.

המערה הזאת Lipa cave נפתחה רק לפני שנה ב 2015. לקחנו את הסיור הרגיל שאורכו חצי שעה. בהתחלה נוסעים ברכבת צבעונית ויפה למערה ואז מטיילים במערה, וחוזרים באותה הדרך. המערה מאוד מוארת ומאוד נוחה לביקור, אפילו התינוקת טיילה בה ברגל. אחרי המערה הלכנו לאכול במסעדה בקרבת המערה בשם Belveder, אוכל טעים ונוף יפה. היה יום גשום אז ישבנו בפנים.

לאחר מכן נסענו לכיוון Kotor למקום הלינה האחרון שלנו דרך העיירה Njeguši . פגשנו הרבה טרקטורים בדרך כי הם סוללים/מתקנים שם את כל הכביש, ובחלקו נסענו בדרך עפר. בכלל, הדרכים במונטנגרו מעולות, כבישים חדשים, מסלול לכל כיוון, חוץ מהכביש הזה, אבל בטח אחרי שיסיימו לעבוד עליו הוא גם יהיה מעולה.

לאחר שנסענו ועברנו את Njeguši, נגלה לעינינו מפרץ קוטור היפיפייה!!! כמעט ברמה של פיורד נורבגי (והיינו בנורבגיה לפני כמה שנים אז ראינו כבר פיורדים בחיינו)! ועוד היה מזג אוויר גשום וערפל, אבל ביום יפה זה בכלל יהיה מראה מהמם! היה רגע שנכנסנו לתוך ענן. נסענו 25 פיתולים והצטלמנו ואז ירדנו לקוטור והגענו לדירה שהזמנו Apartments Bogdanovic, זהו מין מלון דירות שמכין גם ארוחות בוקר. הדירה די קטנה, אין סלון, רק מטבח ופינת ישיבה. אבל לפחות יש 2 חדרי שינה.

מכל 5 המקומות שבהם ישנו, לדעתי ב Žabljak הייתה הדירה הכי טובה אפילו שהיא היחידה שבה לא היה ארוחת בוקר, אבל היה סלון גדול, מטבח, 2 חדרי שינה, מדיח, מיקרוגל, קומקום. חדר אמבטיה גדול (בשאר המקומות היה ממש קטן).

יום 9:

היום טיילנו בעיר העתיקה של קוטור. אנחנו פחות אוהבים ערים אז אין הרבה מה להגיד, עיר תיירותית כמו כל עיר תיירותית, הכל יקר כמו בכל אירופה, מלא תיירים. רגיל בקיצור.

לאחר מכן עשינושייט של שעתיים וחצי במפרץ קוטור

לאי Our Lady of the Rocks . התינוקת נרדמה בסירה (פתחנו את העגלה והיא ישנה בה תוך כדי השייט עד שעצרנו באי ואז הילדה העירה אותה, בדרך חזרה הן שיחקו על רצפת הסירה). נופים מהממים!!!

אחרי השייט הלכנו לקניון של קוטור Shopping Centre Kamelija ושם הן קצת שיחקו במשחקייה שיש שם.

יום 10:

ביום האחרון שלנו פה ביקרנו בפארק הלאומי הרביעי (והאחרון) במונטנגרו ששמו  Nacionalni Park Lovcen. נסענו במעלה הר לובצ'ן אל פסגתו גזרסקי ורה (Jezerski vrh), שפירושה: "פסגת האגמים", בגובה 1,657 מטר. בדרך ראינו שוב את מפרץ קוטור המרהיב!

קצת היסטוריה מתוך אתר gotravel: ״על הפסגה העירומה מעצים, נראההמאוזוליאוםשל נייגוש כקוביה ענקית. תושבי מונטנגרו גאים לספר שזה המאוזוליאום הגבוה ביותר בעולם. הנסיעה במעלה ההר עוברת ביער עצי אלון ועצי תרזה, ועוד מיני עצי יער. על פסגת הר לובצ'ן נהג להתבודד המלך-בישוף נייגוש, שהוביל את ארצו לעולם המודרני. כאן הוא ביקש להיקבר, בקבר פשוט, במקום ממנו כל מונטנגרו פרושה כעל כף היד״

חנינו בחניה לרגלי המאוזוליאום, ועלינו 461 מדרגות (הילדה עלתה 470 כי ירדה ועלתה שוב סתם בשביל הכיף..). ממש לא היה קשה כפי שאנשים מספרים, במקומות אחרים כבר קרה שהלכנו ועלינו פי 2 ואפילו פי 3 יותר מדרגות.

היום הר לובצ׳ן היה בתוך ענן אז לא ראינו נוף בכלל מסביב למדרגות, חלק מהמדרגות עוברות בתוך מנהרה שזה היה נחמד כי אין שם רוח.

לאחר שעלינו ביקשו מאיתנו עוד 3 יורו לאדם כמו בכניסה לפארק לובצ׳ן. טוב שלא ביקשו על הילדים. סך הכל שילמנו 12 יורו כדי לעלות על המדרגות, אבל שווה את זה כי זאת נחשבת אחת האטרקציות העיקריות פה במונטנגרו.

הצטלמנו ליד פסל האבן הענק של נייגוש, כארבעה מטר גובהו, עשוי אבן מגרניט ירוקה כהה, יושב במעין ישיבה מזרחית ונשען על דמות נשר ענק. ואז המשכנו החוצה עד למין מעגל כזה שממנו ביום בהיר בטח רואים נוף יפה אבל אנחנו היינו בתוך ענן ולא ראינו כלום. הילדה עשתה שם כמה סיבובים התינוקת הלכה קצת ברגל והלכנו לרדת את כל המדרגות למטה חזרה. ממש לא קשה! קלי קלות בשבילינו.

לאחר מכן ירדנו את כל הדרך חזרה לקוטור, בדרך ראינו שספינה גדולה עגנה בנמל והיינו חייבים לצלם שוב. לאחר שירדנו, אכלנו במסעדה ממש ליד המים וממש מול הספינה. ואז הלכנו למגרש משחקים והבנות שיחקו במגלשות ונדנדות.

אחרי זה נסענו להקיף את מפרץ קוטור. עברנו בעיירות Perast, Risan , ראינו מפל גדול

ושטנו במעבורת מצד אחד של המפרץ לשני, ממש כמו בנורבגיה, רק ממש קצר...

כשחזרנו חזרה לקוטור כבר היה חושך והיינו חייבים לצלם את חומת העיר העתיקה המוארת ואת הספינה היפיפייה המוארת. יום אחרון נפלא, היה חבל לחזור הביתה..

בשמחה הייתי ממשיכה כרגע לעוד עשרה ימים ליעד נוסף :)

יום 11:

קמנו בבוקר מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר אחרונה במלון הדירות ונסענו לשדה התעופה, החזרנו את הרכב ל avi belov שחיכה לנו, עזר לנו עם המזוודות, וליווה אותנו לטרמינל. קיבלנו שוב מקומות בקדמת המטוס עם המון מקום לרגליים שהתינוקת יכלה ללכת שם בחופשיות (ראוי לציין שלמדה ללכת בערך באמצע הטיול שלנו במונטנגרו!).

בשדה התעופה הקטנצ'יק הזה ב tivat יש דיוטי פרי אבל אין מסעדה/בית קפה, אז טוב שאכלנו במלון הדירות.

מצורפות תמונות וכמובן שאשמח לענות על כל שאלה...