מסע עצמאי וממושך בפטאגוניה – לא רק לצעירים
כתבה זו סוקרת בקצרה טיול עצמאי מקיף בן חודשיים, בדרום צ'ילה וארגנטינה, רובו בפטגוניה, ששילב נסיעה ברכב יחד עם מגוון גדול של טיולים רגליים. מצד אחד לא טיול "תרמילאים אחרי צבא", ומצד שני גם לא טיול מאורגן או טיול עצמאי "תפור" על ידי סוכני נסיעות.
מטרת הכתבה היא להדגים לציבור המבוגר יותר שהדבר אפשרי ויכול להתאים גם לגילאים מתקדמים. הכוונה אינה לתת טיפים פרטניים או המלצות היכן להיות ומה לעשות, אלא לתת מידע כללי בלבד הנוגע לאופי המיוחד של הטיול. בנוסף גם לא נתייחס בכתבה לחוויות אישיות שעברנו. יחד עם זאת, נשמח לעזור ככל האפשר למי שמעוניין לעשות טיול במתכונת דומה.
אנו שני זוגות חברים בגילאים 61 עד 67, גמלאים, חברים בקבוצה המטיילת רגלית מדי חודש בארץ, בעיקר בנגב. לנו זהו הטיול השלישי הממושך במתכונת דומה, אחרי ניו זילנד ומרכז אמריקה. לזוג האחר היה זה הטיול הראשון מסוגו.
המתכונת הכללית הייתה טיולי "כוכב" - התמקמות למשך מספר ימים באותו מקום, מיצוי מה שניתן לעשות בו, בדגש על טרקים רגליים, והמשך נסיעה ליעד הבא. לקינוח טסנו למפלי האיגואסו לטיול תיירים קלאסי.
תכנון הטיול החל כחצי שנה לפני היציאה. שלד התכנית נבנה בעיקר לפי המלצות אתר "למטייל/עפתי" , כתבות, פורום וטיפים באתר נפלא זה, קבצי צ'ילה וארגנטינה מתוך Footprint handbook South America שקנינו והורדנו ושיחות עם חברים, כולל ילדינו, שעשו "טיול שחרור" לפני כעשור שנים. על מה לעשות בכל מקום החלטנו בו במקום, בעיקר על פי המלצות מקומיים, מרכזי המידע בפארקים הלאומיים או בדוכני מידע. מובן שבמעבר מתחנה אחת לשנייה עצרנו בכל מקום מעניין שנתקלנו בו, בין אם מתוכנן מראש או מזדמן.
הטיול התחיל בסנטיאגו והסתיים בפונטה ארנאס, לאחר נסיעה בת כ 8000 ק"מ (מהם חלק לא מבוטל בכבישים לא סלולים). הכוון מצפון לדרום נבחר משלוש סיבות – מזג האוויר (התחלה בסוף נובמבר כשהדרום עדיין חורפי מדי, סיום בסוף ינואר כשבצפון כבר חם), אטרקטיביות (ה"מתח" נבנה בהדרגה כי הנופים "דרמטיים" יותר ככל שמדרימים) ואימון הגוף והנפש למאמץ הפיזי בטרקים חד יומיים לקראת טרק שבועי, טרק ה W במלואו בטורס דל פאינה).
רכב -את הרכב הזמנו באינטרנט מהארץ דרך סוכן צ'יליאני - ג'יפ גראנד ויטארה 4X4 חדש שלקחנו בסנטיאגו, כולל מיכל אחסון 400 ליטר נוסף שהותקן על הגגון. החזרנו אותו בפונטה ארנאס לאחר נסיעה בת כשמונת אלפים ק"מ. בנוסף שכרנו קומפרסור קטן לניפוח צמיגים וקנינו מיכל חומר לאטימת פנצ'רים. קנינו גם מיכל 20 ליטר לדלק נוסף, לא השתמשנו בו, אך ברוטה ארבעים הגענו על אדי הדלק האחרונים. לא שכרנו gps מובנה ברכב, אבל זה אפשרי וגם מומלץ. התשלום לשכירות כלל גם ביטוחים למיניהם ותשלום מיוחד לניירת הנדרשת לצורך מעבר הרכב בין המדינות. לניווט השתמשנו באטלס (בספרדית) הכולל גם מידע על מסלולי נסיעה מומלצים בהוצאת חברת הדלק copac הניתן לרכישה גם בתחנות הדלק של החברה. בנוסף נעזרנו במפה של הקארטרה אוסטראל אותה קיבלנו באחת מהבקתות.
בנהיגת 4X4 ובהילוכי הכח השתמשנו כמה פעמים. אך היתרון הגדול בג'יפ היה מרווח הגחון הגבוה שאיפשר נסיעה בדרך לא סלולה ומשובשת במהירות סבירה.
לינה - במידת האפשר העדפנו ללון בבקתות ((Cabanas נפרדות לכל זוג. תמיד עם שירותים פרטיים, מקלחת חמה ומטבחון. לא מצאנו בקתות כאלו דרומה מהקראטרה אוסטראל, שם התמקמנו בדרך כלל בהוסטלים בתנאים דומים אך ללא מטבחון. ככלל, לאורך כל התקופה, לא שריינו מקום לינה מראש, פשוט הגענו בשעות הערב ובחרנו לפי מראה עיניים. השיטה עבדה יפה (גם בתקופת ה- (High Season. ליתר בטחון הבאנו שקי שינה וקנינו אוהל זוגי אחד למקרה שנתקע. לא נזקקנו לו, אך פעמיים היינו קרובים לכך (בקראטרה אוסטראל ורוטה 40).
מראש הזמנו רק את הרפוחיות בטורס דל פאינה. חלקן דרך האינטרנט, כשבועיים מראש, חלקן בחברות המפעילות אותן בפוארטו נטאלס, ממש רגע לפני היציאה. על מנת לחסוך משקל נשיאה בהליכה הזמנוboard Full בכל הרפוחיות (כולל מצעים, שמיכות, ארוחת ערב, ארוחת בוקר וLaunch boxes – לצהרים).
אוכל - כשהתגוררנו בבקתות קנינו מצרכים בסופרמרקטים ובחנויות. בדרך כלל ארוחות בוקר וערב הכנו בעצמנו במטבחון. צהרים אכלנו בשטח - סנדוויצ'ים, פירות וקפה מתרמוס. מעת לעת התפנקנו במסעדה. כשישנו בהוסטל אכלנו ארוחת בוקר הכלולה במחיר, ובערב בדרך כלל במסעדה.
שפה - לצורך הטיול וגם לטיול קודם במרכז אמריקה יעל למדה ספרדית. ניתן בקושי רב להסתדר בלי, אך היה לכך ערך מוסף גדול מאד – הן בפן הלוגיסטי והן בפן התקשורת עם האוכלוסייה המקומית.
טרקים - למעט בטורס דל פאינה, שם הלכנו ששה ימים רצופים (במקום ארבעה שהצעירים יותר בדרך כלל עושים), כל שאר הטרקים היו חד יומיים, ללא לינה בשטח. בכל טיול רגלי, גם אם בן מספר שעות בלבד, הקפדנו לקחת בתיק גב שפע ביגוד חם, מעילי גשם וארוחת צהרים - חובה! הטרק המודרך היחיד היה הטיפוס להר הגעש וויאריקה (אין אפשרות אחרת). את כל השאר ביצענו עצמאית.
ביטחון ובטיחות - במהלך הטיול כולו לא הרגשנו כלל מאוימים בדרך זו או אחרת. גם לא כישראלים או יהודים. אזהרות והנחיות בטיחות בדרכים ניתן למצוא באתרי אינטרנט – חובה לקרוא ולהתנהג בהתאם. הבעייתיות הינה בעיקרה שילוב בין איכות כביש (אלו שלא מאוספלטים, צרים ומשובשים), מזג האוויר (גשם ורוח) ויציבות הרכב (רכב שטח + מיכל נוסף על הגגון). מאמץ הנהיגה התחלק בין שני הגברים.
אינטרנט – ברוב המקומות בהם התמקמנו היה WiFi . תמיד נדרשת (וניתנת בחינם) סיסמא. לפעמים האות חלש מאד, אם בכלל קיים. בכמה מקומות, במיוחד בקארטרה אוסטראל וברוטה 40 אין עדיין תשתית WiFi
כסף - שילמנו בכרטיסי אשראי היכן שאפשר ובכסף מקומי היכן שלא. משיכת מזומנים היתה בעייתית לפעמים, בעיקר בארגנטינה, במיוחד בכרטיסים בעלי צ'יפ, במיוחד ברשת LINK.
רשימת ציוד - הסתמכנו על הרשימה המומלצת באתר "למטייל" עם התאמות לפי צרכינו והבנתנו.
תחבורה ציבורית - את הרכב השכור החזרנו בפונטה ארנאס שבצ'ילה, ומשם באוטובוס לריו גאייגוס בארגנטינה. המשך בטיסת פנים דרך בואנוס איירס לאיגואסו וחזרה לבואנוס איירס ומשם הביתה. את כרטיסי הטיסה הפנימית הזמנו בבארילוצ'ה, כחודש וחצי מראש. את כרטיס האוטובוס הזמנו בפוארטו נטאלס, כשבועיים מראש.
פירוט התחנות העיקריות בדרך:
ביצענו את הטיול על פי התכנית השלדית שהכנו מראש כמעט ללא חריגות בתכולה ובזמנים:
- נסיעה מסנטיאגו לוויאריקה, כולל חניית לילה בדרך - יומיים.
- אזור וויאריקה/פוקון - טיפוס מפרך לפסגת הויאריקה. נסיעה באזור שבעת האגמים. טרק הנמלים - שלשה לילות.
- אזור סן מרטין דה לוס אנדס - שני טרקים - שלושה לילות.
- בארילוצ'ה וסביבותיה- הליכות ונסיעות - ארבעה לילות.
- הפארק הלאומי פויהאווה, כולל טרק יומי - שני לילות.
- אזור אוסורנו - שייט באגם תודוס לוס סאנטוס, טרק אלרסס וטיולים רכובים - ארבעה לילות.
- האי צ'ילואה - אנקוד, קאסטרו, קיון ומה שביניהם - שלושה לילות.
- מעבורת לילית לרכב מקיון לצ'איטן.
- קראטרה אוסטראל מצ'איטן לקויאיקה - טרק בפארק פומאלין, לינה בצ'איטן, יומיים בלה חונטה כולל טרק ומעינות חמים, לינה בפויואפי וטרקים בפארק קוואלאט. טרק לא קל ליער המכושף. חנית לילה בכפרון כלשהו – סה"כ חמישה לילות.
- קארטרה אוסטראל, אזור קויאיקה כולל טרק אתגרי חד יומי בפארק קויאיקה - שלושה לילות.
- סרו קאסטיו - כולל טרק יומי אחד- שני לילות.
- ריו טרנקילו - כולל מערות השיש ושייט בלגונת סאן רפאל לתצפית על הקרחון (בסירה קטנה, לאנצ'ה, מבהייה אקספלוראדורס, ולא בקטמראן הגדול מצ'קאבוקו) - שלושה לילות.
- צ'ילה צ'יקו - נסיעה וטרק יומי בפארק חיינימני - שני לילות.
- רוטה 40 - חניית לילה אחת בחווה מזדמנת (בעייתי!).
- אל צ'אלטן - טרקים יומיים בפארק לאומי פיץ-רוי - שלושה לילות.
- אל קאלאפטה - כולל קרחון פריטו מורנו, שייט תיירותי לקרחון אופסאלה וספאגציני - שלושה לילות.
- פוארטו נטאלס - להתארגנות אחרונה לטורס דל פאינה וביקור במערת מילודון - שני לילות.
- טרק ה W בטורס דל פאינה. שישה ימי הליכה וששה לילות ברפוחיות (מוזמנות מראש, כולל ציוד שינה ושלוש ארוחות)
- לילה נוסף בפוארטו נטאלס
- פונטה ארנאס - ארבעה לילות (אפשר להסתפק בשניים)
דברים נוספים שרצינו לעשות אך הדבר לא הסתייע -
מספר ימי מנוחה לקריאת ספר, התאוששות והפקת החוויות, אם אפשר באוהל בקמפינגים על שפת אגמים, גם אם הדבר היה כרוך בהגדלת משך הטיול במספר ימים.
לסיכום – לדעתנו טיול במתכונת זו ניתן לביצוע גם בגילאים מבוגרים יותר, ובתנאי שיקדישו מספיק זמן להכנות ולרשותם משאבי הזמן והעלות הנדרשים. כושר גופני נאות יאפשר גם לעשות יותר טרקים.
בהצלחה,
יעל ושמשון
