אחרי טיסה של כעשר שעות שהייתה טובה בדרך כלל ועם רק קפיצות מועטות שלא עושות טוב לסיגל, אוכל טוב עם תפריט מערב ואסייתי אנחנו נוחתים בסיאול, דרום קוריאה, לטרנזיט של כשלוש שעות.
אולם נוסעים ענק, מלא אנשים, השעות שלנו חולפות להן די מהר, אוכלים ושותים קפה בסטארבאקס (מגעיל!).
ענבר עושה יצירה קוריאנית, צובעת משהו אוטנטי, נהנית מאוד ...
שוב טיסה, הפעם קצרה יותר, טסים להנוי, בירת ויאטנם, טיסה של כ 5 שעות.
מגיעים להאנוי בסביבות עשר בערב. תהליך קצר של רשות ההגירה, מקבלים ויזות ויוצאים מהטרמינל.
אנחנו סוף סוף, אחרי כשנה של התכתבות במיילים, פוגשים את טואן, בחור צעיר וחייכן, שממתין לנו עם שלט גדול RAINISCH GROUP, חיבוקים נשיקות, חוויות ויאאלה לאוטובוס.
| |
| קבוצת ריניש - ככה קיבלו אותנו בכל מקום |
נוסעים לכיוון העיר למלון, על פי טואן נסיעה של כשעה, מתחילים לנסוע ואנחנו מבינים למה ... הנהג נוסע כל כך לאט, הכביש קטסטרופה ...
מסתכלים החוצה מבעד לחלונות האוטובוס ומקבלים את ההלם הראשוני מכמות הקטנועים בכבישים, כל הסוגים, כל המינים, כל הצבעים וכולם עמוסים בהכל מכל, סחורות, נוסעים ורק מה שניתן לדמיין, איזה שיווי משקל יש להם לויאטנמים האלו, מדהים!
בדרך למלון שלנו עושים עצירה קצרה בשוק הפרחים הסיטונאי שפעיל משעות הערב המאוחרות ועד שעות הבוקר המוקדמות, המסחר עדיין לא התחיל אבל פעם ראשונה מתערבבים עם המקומיים, נחמדים, חייכניים, מה הם אוכלים?
איכס ...
הפרחים בשוק צבעוניים ויפים וימכרו במהלך הלילה לחנויות.
ממשיכים למלון שלנו, La Dolce Vita Hotel ברובע העתיק של העיר, מלון נחמד מאוד, חדרים יפים, נקיים ומרווחים, מקבלים חדרים צמודים.
| |
| בלובי של מלון La Dolce Vita |