זה היום האחרון שלנו בצפון, כולם עייפים.
השכמה מוקדמת בשש וחצי, מתארגנים לתזוזה ברבע לשמונה.
גם הבוקר מזג האוויר מעיר לנו פנים, שמש, שמים בהירים ואין אפילו ערפילים על ההרים שממול.
מעמיסים את כל הציוד על האוטובוס, נפרדים מסאפה ונוסעים לבקר בשוק יום ראשון בבאק הא, נסיעה של כשעתיים וחצי, בדרך עצירה לשירותים, רואים תרנגול שמנקים אותו לארוחת הצהריים.
מגיעים לשוק באק הא, מתחילים לשוטט, מוכרים כאן הכל, תוצרת חקלאית, מזכרות, פירות, ירקות, מוצרי במבוק, תרנגולות, באפלו, סוסים ועוד ...
ובאמצע השוק ... מה אנחנו רואים ?
"טיפול מסוג מיוחד בחולה ... הקזת דם ?!
זהירות – קשה לצפייה !!!
לצהרים עולים למרכז העיירה, שוב אנחנו מזמינים מה שאנחנו רוצים והם מביאים מה שהם רוצים/מבינים, טעים +/-
ממשיכים בנסיעה, עוצרים בפתחו של כפר, מתחילים הליכה של כחצי שעה עד לסירות הלונג טייל שישיטו אותנו על הנהר.
בדרך טואן מסביר לנו על אכילת שבלולים, אומר שזה טעים. יערי טועם, הטעם לא משהו ...כולם בורחים ממנו ואומרים שהוא מגעיל.
עלינו על שתי הסירות, שייט נחמד ונינוח על הנהר של כשעה. מסיימים בנקודה אחרת ועולים לרחוב להפסקה ושתיה קלה, ראה איזה פלא המקום אותו מקום שעצרנו בו ל"הפסקת פיפי", הכל מתוכנן ומאורגן מראש.
ממשיכים בחזרה ללוקאי, מקוצר זמן נאלצים לוותר על עצירה במעבר הגבול הסיני.
מגיעים ללוקאי, מקבלים מלון להתרעננות ומקלחת ובשמונה וחצי הולכים מרחק קצר לתחנת הרכבת לא לפני שירון ויערי
מחפשים מה לקנות לאכול ... אין, הכל לא מתאים למפונקים שלנו, קונים לחמניות ויאאלה לרכבת.
הפעם אוריינט אקספרס, אותה גברת בשינוי אדרת, קצת יותר מסודר אבל אותו הדבר.
אותם צ'ופרים - קולות, בירות, קרקרים, מים, מברשות שיניים ומגבונים לחים, ממלאים במנות החמות מים חמים, אוכלים ארוחת גורמה עם הלחמניות ויאללה לישון.
לילה טוב
להמשך לחץ כאן – #8 - 16/09/2013 - יום שני - הנוי והאלונג ביי
