פלמה דה מיורקה 9/7-13/7 –
בחירת היעד לא הייתה קשה, היה מספיק לצפות בתכנית בערוץ הטיולים וכמה תמונות כדי להחליט שאסור לי לסיים את חיי מבלי שאהיה בפלמה דה מיורקה.
השילוב של חיי הלילה, נופים עוצרי הנשימה, לגונות מדהימות, עיירות ציוריות והמקומות ההיסטוריים הופכים את מיורקה ליעד שיש בו כמעט מכל סוג שמטיילים מבקשים לחוות בחופשה.
בגלל אילוצי עבודה לקחנו טיול של סה"כ שבוע, טיסה בראשון בבוקר וטיסה חזרה בחמישי בערב. בשל כך היו לנו רק 3 וחצי ימים לנסות ולהספיק את כל הטוב שיש לאי להציע (או לפחות לנסות לחוות את האטרקציות העיקריות).
בתכנונים בחרתי לכל יום מיקום גאוגרפי באי, ובכל אזור לנסות לנצל את המקסימום במינימום זמן. לצערי כנראה שגם חודש לא היה גורם לי למצות, אבל לפחות הספקתי את רוב המקומות שתכננתי לבקר בהם.
היום הראשון היה בעיקרו טיסות מנתב"ג לברצלונה ומשמה קונקשן לפלמה. רק בשעות אחר הצהריים התמקמתי במלון gprovalparaiso שליד פלמה הבירה. מלון 5 כוכבים ברמה מאוד מאוד גבוהה בעל 4 בריכות מתוכם 3 חיצוניות ואחת פנימית, בנוסף לספא, סאונות, בריכות ג'קוזי ברמה של חמי געש. העדפתי לקחת את ההזמנה ללא ארוחות במלון, כי מה יותר טוב מלקום בבוקר, לשבת במסעדה מול הים ולאכול ?
את המסע באי עשינו על ידי השכרת קטנועים. בדומה לתל אביב, לא קל למצוא בעיר חנייה ובשעות העומס יש פקקים במרכז.
יום שני 10/7/17 -
לאחר יום מעייף של טיסות ונסיעות קמים ליום חדש.
את היום הראשון החלטתי לעשות באזור היותר צפוני מזרחי של האי, שמה נמצאות העיירות אלקודיה (alcudia) ופולנסה (pollenca) שכל אחת מהן יפהיפייה בפני עצמה ויש לכל אחת מהן נמל עם מסעדות, חנויות ועוד. את ההתחלה עשינו בנמל פולנסה (port de pollenca) שמה אכלנו ארוחת בוקר. לאחר ארוחת בוקר על הים נסענו לקאפ דה פורמנטור ( cap de formentor) נוף עוצר נשימה שמביט אל הים והצוקים היפים שבאופק. הדרך מהנמל למצפה הינה דרך מפותלת ויפה בפני עצמה.
לאחר המצפה נסענו לעיירה אלקודיה (alcudia), טיילנו בעיר העתיקה (alcudia old town) בplaca major, אזור של מסעדות, ברים וחנויות וקינחנו בקלבריו (calvario) יש 365 מדרגות שמובילות אותך לכנסייה קטנה בקצה. העלייה קשוחה ומעייפת אבל הנוף מלמעלה שווה הכל.
לאחר מכן אכלנו ארוחת צהריים בעיר העתיקה ונסענו חזרה למלון לנוח.
בערב יצאנו לבלות בטיילת שנמצאת בסמוך למלון בavinguda de gabriel roca (לא יודע מה שם הטיילת אבל זה שם של הרחוב המרכזי בנמל). בטיילת ישנם שורה ארוכה של מסעדות, ברים, נרגילות, גלידות, חנויות ובמרכזה ישנו את מועדון ה"טיטוס" (titos club) מועדון ענק וברמה שמבלים שמה מכל הגילאים וכל סוגי התיירים, רוב המבלים היו צעירים. בכניסה קיבלו אותנו רקדניות כמעט ערומות, הכניסה עלתה 40 יורו ושתייה חופשי כל הלילה בבר של המועדון. משום מה יש במועדון שירותים משותפים לנשים וגברים.
יום שלישי 11/7/17 -
את היום השלישי העברנו באזור היותר צפוני מערבי של האי, בסולר (soller) עיירת דייגים ציורית שרק מלנסוע בה ובסביבתה מספיק כדי להינות. רוב האנשים תופסים את הרכבת המיוחדת שיוצאת מפלמה לפורט דה סולר אבל העדפנו לנסוע בקטנועים.
בדרך לסולר מלווים אותנו נופים מדהימים, הדרך הינה הררית. באמצע הדרך יש לבחור בין נסיעה יותר ארוכה וקשה מסביב להרים או במנהרות בתשלום 2 יורו (סטייל מנהרות הכרמל).
את ארוחת הבוקר עשינו בעיירה סולר, ומשמה נסענו לאגם קובר (cuber lake). הדרך בפיתולים בהרים הייתה יפהיפייה, לא התאפקנו ובכל כמה קילומטרים עצרנו לצלם את הנופים. בסוף הדרך הגענו לאגם, אחד המקומות היפים שראיתי באי. האגם נמצא בין כל ההרים והוא בצבע טורקיז תכלת . אי אפשר להפסיק לצלם.
את ארוחת הצהריים עשינו במסעדה באחד הצוקים של ההר. המסעדה משקיפה מגבוה על פורט דה סולר, החוויה הינה בלתי ניתנת לתיאור, לשבת לאכול שמסביבך נוף אדיר שמשקיף להרים, לים ולנמל. גם לאחר שסיימנו לאכול ישבנו עוד כחצי שעה במקום.
לאחר מכן נסענו להשתזף קצת במפרץ יפה ורגוע בשם cala cap falco.
לאחר מכן טיילנו קצת בסולר ומשמה נסענו למלון.
בערב תפסנו מונית למגלוף (magaluf) אזור שופע בחיי לילה ואלפי בני נוער שיכורים ונערות שבגדים בשבילן זה בקושי המלצה. האזור מומלץ בעיקר לבני העשרה וצעירים. במגלוף ישבנו בבר נרגילות ושתינו משהו קל. קצת קיבלנו הלם תרבות מהמקום, אבל סהכ מקום מגניב.
יום רביעי 12/7/17 -
ביום הרביעי לטיול החלטנו כולנו להיפרד וכל אחד לקחת לעצמו יום כדי לטייל לבד (מומלץ!).
אני עשיתי לעצמי רשימה של חופים ולגונות שאני חייב לבקר בהם באותו יום ותיחמתי לפי אזור. באזור הדרומי מערבי ישנם כמה חופים ומפרצים שפשוט אסור לפספס. כגון - es trenc, cala llombards santanyi, cala mondrago, cala des burget ועוד. מה שמדהים שאלה לא חופים רחבים הומי אדם, מלבד אס טרנק שאר החופים הינם מפרצונים צרים מוקפים בצוקים ומים בצבע טורקיז, לגונות. מקום טוב לשבת בשקט ולהירגע.
היעד הראשון היה החוף המוכר והגדול ביותר במיורקה אס טרנק (es trenc) חוף גדול ויפהייפה עם מים בצבע טורקיז כמו באיים טרופים בקאריביים. בקצה הדרומי של החוף ישנו אזור של נודיסטים. הכניסה לחנייה לחוף עולה כ2 או 3 יורו. ומשמה יש הליכה של כמה דקות עד לחוף.
לאחר מכן נסעתי לפנינה של האי, מפרץ ששמור רק למקומיים. פיסת גן עדן שלא מצאתי בשום אתר או אפליקציה, בשום יומן מסע או המלצות למקומות שווים במיורקה וגם לא ברשימות החופים המומלצים. את המידע על האי קיבלתי מבלוגרית טיולים שגרה במיורקה, לאחר שצפיתי קצת בחשבון האינסטגרם שלה וראיתי שהיא מבלה בהמון חופים יפים במיורקה שלחתי לה הודעה ובקשה להמלצה על החוף היפה ביותר לדעתה במיורקה. היא המליצה לי על חוף ששמו calo es de moro והוסיפה ואמרה שאין גישה לחוף. וחנייה רק קילומטר וחצי מהחוף עצמו וגם שם יש סכנה שיגררו לך את הרכב. לאחר נסיעה של כחצי שעה מאס טרנק הגעתי לפי הווייז לרחוב ללא מוצא שמסתיים בעצים ושורה של וילות. בין הוילה האחרונה לעצים היה מעבר צר של חצי מטר, דרך המעבר ממשיכים לשביל כורכר וחול שמסתבך עם הזמן, פגשתי בדרך משפחה של גרמנים שבדיוק כמוני לא ידעו בדיוק לאן הם הולכים. לאחר הליכה ממושכת של כמעל 20 דקות וכמה טעויות שגרמו לי לחזור אחורה ולחשב את דרכי מחדש הגעתי מעל החוף. התצפית המדהימה (תמונת הנושא של הבלוג) עושה חשק רק לקפוץ למטה. גם הירידה עצמה לחוף לא פשוטה. בחוף עצמו רוב האנשים הם מקומיים וספרדים המים צלולים וקרירים ובצדדים ישנם מערות. לזוגות שבנינו חשוב להדגיש שמרבית הבנות בחוף לא אוהבות חזייה אז שמרו על העיניים ליד האישה. החוויה בחוף הייתה הדבר שהיה שווה את כל הטיול. הייתי מסוגל להישאר שמה לנצח לולא הייתי חייב לחזור למלון.
בערב טיילנו קצת באזור המלון וישבנו באיזשהו בר.
יום חמישי 13/7/17 –
את היום החמישי העברנו באזור.
לא חסר מה לעשות בפלמה, מומלץ לבקר בפלמה קתדרל, ארמון עצום ומדהים. ביקרנו גם בקסטל דה בלבר bellver castle טירה שנבנתה ב1400 לספירה ובסוף ארוחת צהריים וקצת קניות ואוכל בplaya mayor שסמוך לקתדרל.
בערב טסנו לברצלונה ומשמה חזרה לישראל.
וכאן הסתיימה החופשה באי הקסום פלמה דה מיורקה.
