יומן מסע- אוסטריה טיול משפחתי משפחת סטרטינר 13-24.7.16
משתתפי הטיול: זוג הורים + 3 בנים בגילאי 20 וחצי, 18 ו-13.
יום 1- 13/7/16 – יום הטיסה, נסיעה מוינה עד הצימר.
הטיסה יוצאת בזמן, נוחתים ב-9:30 בבוקר שעון וינה, אוספים את המכונית שהזמנו עם 7 מקומות, שמוכיחה את עצמה מהרגע הראשון ומאפשרת מקום ומרחב בדרך הארוכה שלפנינו.
בדרך הנופים מרגשים ביופיים. כמו לנסוע בתוך גלויות. בשלב מסוים מתחיל גשם חזק שנמשך כמעט לאורך כל הדרך, עניין מרגש בפני עצמו לאוהבת חורף שכמותי, ומוסיף יופי לנוף.
ככל שמתקדמים, הנוף נעשה הררי יותר ויותר, עננים יושבים על הרים וכולנו, כולל בני הנוער, נפעמים מהיופי הזה.
עוצרים בדרך במסעדת דרכים. שניצל וצ'יפסים והבנים מאושרים.
בדרך משפצים חלקים רבים מהדרך. מאט מעט את הנסיעה, אנו לא ממהרים לשומקום, כך שזה לא ממש משנה...
בסביבות שלוש מגיעים לצימר.
בעלת הבית מוניקה מקבלת את פנינו בחיוך לבבי.
המקום מקסים. הבית ממוקם באזור כפרי בין פלכאו לאלטנמארקט (ק"מ ממרחצאות "טרמה אמדה"), נושק לשדות והרים.
מקום מרווח, שני חדרי שינה עם מקלחות ושירותים נפרדים, סלון ומטבחון ושתי מרפסות הצופות אל נוף יפהפה! כמו לחיות בתוך גלויה. היידי בת ההרים זה כאן…
הצימר: Appartements Jäger
כתובת: Schachenweg 198, 5542 Flachau, Austria
באתר בוקינג: http://www.booking.com/hotel/at/appartements-jaeger.he.html
קופצים לקנות מצרכים בסופר, חוזרים להתארגן בצימר, לפרוק מזוודות ולארגן את המקום שיהיה לנו בית ב-11 הימים הבאים.
כולנו מותשים מהדרך והלילה כמעט בלי השינה... מטיילים קצת בסביבה הקרובה בין הטיפות ונהנים מהיופי הזה שמקיף אותנו.
מתארגנים לארוחת ערב, וכולנו מתמוטטים למיטה בסביבות תשע בערב... ללילה שקט.
***
יום 2- 14/7/16- מכרות המלח בבאד דורנברג + נקיק ליכטשטיין
היום עדיין גשום, בחוץ גשם אנגלי דק והיופי מפעים את הלב.
אין ספק שלטייל עם בני נוער, הקצב והאנרגיות הם אחרים וטובים לנו.
הגשם ממשיך ואנחנו מחליטים לנסוע למכרות המלח שבבאד דורנברג, ליד האליין.
מגיעים בסביבות 10:30. אין תור כמעט. בכניסה מלבישים אותנו בבגדים לבנים, במיוחד למכרה.
מתחילים סיור של כשעתיים- שעתיים וחצי, באנגלית וגרמנית. בדרך יש נסיעה בקרוניות הלוך בהתחלה וחזור בסיום הסיור. בדרך יש שתי מגלשות מהירות וקצרות, אל מעמקי המכרה. בדרך יש סרטונים קצרים בגרמנית עם כתוביות באנגלית (קצת משעמם), שייט באגם מלח ובסוף מקבלים מלחיה קטנטנה מתנה.. היה ממש נחמד.
יצאנו אל גשם שלא נגמר ואף התחזק. החלטנו שנשוב לכיוון פלכאו, נאכל צהריים ובמידה וימשיך הגשם, נמשיך לפארק המים "טרמה אמדה" שנמצא כמה דקות מהצימר שלנו.
בזמן האוכל השמים התבהרו והחלטנו לנסוע לנקיק ליכטנשטיין.
הגענו לשם ומצאנו את עצמנו בפינת טבע מטרפת ביופייה.
חוויה רב חושית של מראות וקולות.
עוצמות הזרימה שם היו מדהימות.
גם בני הנוער מתלהבים.
כשעה ורבע לקח לנו המסלול הלוך חזור, עם הרבה עצירות להתלהבות וצילומים..
הגענו בסביבות 16:00, הייתה חניה ממש קרובה ומעט אנשים יחסית.
פינת קסם מומלצת מאד!
חזרנו הביתה עייפים ומאד מרוצים.
ארוחת ערב, משחקי קופסה ולילה טוב...
***
יום 3 – 15/7/16- העיר זלצבורג
עוד יום גשום, עם סיכויי גשם גבוהים. הוחלט על העיר זלצבורג.
נסענו באוטו, חנינו בחניון חנה וסע "salzburg sud" בדרום זלצבורג, ומשם לקחנו אוטובוס 3, שהוריד אותנו במרכז העיר.
החניון הוא בהנחה עם זלצבורג קארד, וכל שאר האטרקציות בזלצבורג, כולל הנסיעה באוטובוס, בחינם במהלך 24 שעות.
מוזיאון המדע היה מרתק, לקח לנו שלוש שעות לפחות. לא שמנו לב לשעה בה נכנסנו...
יצאנו ממנו בחזרה לרחוב הקריר.
סיבוב קצר בסמטאות העיר היפות, והרעב חל לדבר.
הלכנו לאכול בפיצרייה הקרובה למוזיאון. סוכם כפיצה מעולה.
לאחר האוכל, טיילנו במדרחוב ובעיר העתיקה עד שחזר הגשם. התחבאנו באיזו כנסייה. בינתיים הגשם לא פסק, פתחנו מטריות ושכמיות גשם והמשכנו דרכנו לכיוון טירת הוהנזאלצבורג החולשת על העיר זלצבורג.
עלינו אליה בפניקולור, עליה יפה ונוף מקסים.
המבצר עצמו לא ממש עניין את הבנים... אך כיוון שירד בחוץ, זו הייתה אופציה זמינה. והנוף ממנו משגע ביופיו.
לאחר הסיור במבצר, ירדנו בחזרה לעיר, עוד קצת הסתובבנו, ברחובות ובין הדוכנים הצבעוניים. עצרנו בבית קפה יפה לקפה/שוקו חם ועוגה טעימה. ואז עוד קצת סיבוב קצר בעיר ומכיוון שהגשם המשיך, הוחלט לשוב לחניון. עלינו על קו 8 שהוביל אותנו הישר לחניון.
בדרך חזרה עצרנו בחנות ספורט outlet גדולה, ממש קרובה למקום שלנו, הבנים רצו לחפש אם יש הנחות שוות..
וחזרה הביתה.
***
יום 4- 16/7/16- נקיק למאר (למארק אלם) + מגלשות ההרים בבאד דורנברג _ תארמה אמדה (מיני פארק מים)
התעוררנו ליום יבש מגשם. צפי ל-7% גשם, שזה נפלא. עדיין קריר ומעונן.
החלטנו שהיום לא נוסעים רחוק ועושים פעילויות קצרות, לאחר יומיים ארוכים.
יצאנו לעשות טיול טבע חביב ויפהפה בנקיק למאר קלאם.
נחל שוצף בתוך נקיק יפהפה, כולל שבילי עץ וגשר תלוי מעל הנהר.
נעים ויפה. (חינם דרך זלצבורג קארד).
המשכנו לשוס הגדול מבחינת הבנים- מגלשות ההרים בבדורנברג.
מיד קנינו להם 2 נסיעות במגלשה (לא כלול בזלצבורג קארד).
הם עולים ברכבל ונעלמים בגבהים... ושבים מלאי אדרנלין לאחר כחצי שעה. ומיד עולים לסיבוב השני. אושר גדול!!
אנחנו המתנו להם עם קפה למטה ונהנינו מהנוף מסביב.
ארוחת צהריים במסעדה בבדורנברג, אליה הגענו באמצעות הג'י.פי.אס. התפתלנו בין שבילי הכפר, הגענו אל מול כנסיה יפה החולשת על נוף מהמם ורחב אופקים.
המסעדה התגלתה כהצלחה. כך גם הנוף מסביב.
חזרנו הביתה. התארגנות קלה והבנים נסעו עם גילי פארק מים תארמה אמדה (4 שעות חינם עם הזלצבורג קארד). ואני נשארתי בבית ויצאתי לטייל ולצלם ולגלות פינות קסם בסביבה הקרובה.
***
יום 5- 17/7/17- הסכר בקפרון+ נקיק זיגמונד טון
הבוקר החל עם גשם דק... יוצאים לכיוון קפרון, במטרה לעלות לטיול בסכר ובקניון זיגמונד טון.
יוצאים לנסיעה של קצת יותר משעה, מגיעים לחניון בן 10 קומות. מומלץ לחנות בחניון העליון, הכי קרוב לקופות ולתחילת המסלול.
קונים כרטיס. 2 יורו הנחה דרך הזלצבורג קארד... עולים על אוטובוס שלוקח אותנו במעלה ההר עד האגם העליון והסכר העליון.
הבנו שביום שמשי, יש באמצע מעבר לרכבל פתוח ואחריו עוד נסיעה באוטובוס, עד למעלה.
יש הלוקחים הדרכה בסכר.
אנחנו ויתרנו ונהנינו בנוף עוצר נשימה!!! אגמים גדולים מוקפים בהרים מעוטרים בשלג, טיילנו לאורך הסכר, עד עברו השני, מלא פרחים שאינם מוכרים בארץ, מפלונים בכל מיני פינות, שלג שנראה ממש קרוב. טיילנו לעבר ההר שבצד השני של הסכר, בניסיון לטפס לעבר השלג. לא הגענו לשלג, אך נהנינו מנוף מהמם לאורך כל הדרך.
בדרך חזרה הבנים ירדו לאגם והקפיצו אבנים. אני פסעתי לאטי בין הנוף המרהיב, הפרחים האלפינים המדהימים וטיפות המים שנצנצו מכל עלה ופרח... ופשוט חגגתי עם היופי והמצלמה.
סיימנו את החלק הזה של היום בארוחה נחמדה במסעדה שעל שפת האגם.
חיכינו לאוטובוס שיוריד אותנו חזרה לחניון.
מרגע העלייה לאוטובוס ועד החזרה למכונית שלנו, לקח לנו 4 וחצי שעות, כולל: נסיעה באוטובוס הלוך ושוב, טיול רגוע סביב האגם והסכר, וארוחת צהריים.
יום שהתחיל עם חשש לגשם והסתיים בהנאה מרובה לכל אורכו, מעל ומעבר לציפיות.
עננים כיסו את הפסגות וההרים, שקעו לעמקים והוסיפו ציוריות לנוף המרהיב. מדי פעם הציצה השמש והוסיפה בוהק לשלג שעטף את ההרים סביבנו.
משם נסיעה של רבע שעה לנקיק זיגמונד טון קאלם.
טיול מעגלי על שבילי עץ, המשקיפים על נחל גועש ויפהפה, רוב הזמן בגווני טורקיז, עד שמגיעים בסופו למפל רחב שיורד מסכר (סכר שונה מהסכר הקודם, קטן ממנו בהרבה).
מעליו אגם יפהפה, גם עליו צפינו ומשם חזרה לחניון בדרך סלולה העוברת ביער קסום.
כל הסיבוב לוקח בין 30-40 דקות. יש אפשרות לטיול ארוך יותר, אנחנו ויתרנו.
מסלול נחמד שמתאים לחבר לסכר קפרון, הכניסה אליו נמצאת מול העיירה קפרון, בתחילת כביש העלייה לסכר קפרון.
ליד החנייה, יש גם מרכז של מפעל החשמל, כניסה בחינם, לא נכנסנו פנימה.
משם חזרנו הביתה, מלאי חוויות של יופי מדהים.
סה"כ במהלך היום, היה גשם לאורך הנסיעה, אך מהרגע שהתחלנו לטייל, היו בדרך שני קטעים של גשם חלש וקצר, שנמשכו כל אחד כחמש דקות. באחת מהן ישבנו לסנדוויצ'ים במבנה מקורה ובשני כבר היינו בדרך ליציאה.
***
יום 6- 18/7/16- האלשטאש + תצפית 5 האצבעות+ טיול רגלי באזור בו אנו גרים
התעוררו לבוקר יבש. אט אט יצאה השמש וכשיצאנו מהבית כבר ממש היה חמים והשמש נראתה בשמיים המעוננים חלקית, עם פיסות שמיים כחולים שמזמן לא נראו במחוזותינו.
שמנו את פנינו לעבר העיירה הציורית אלשטאט.
מגיעים להאלשטאט. מחנים את הרכב בחניון הקרוב ביותר הפנוי (יש שילוט בכניסה לעיירה, לכיוון החניונים וכמה מקומות פנויים). חונים בחניון הסמוך לעלייה למכרה המלח ומתחילים לצעוד לעבר העיירה.
העיירה קסומה, ציורית, יושבת על שפת אגם גדול, מוקפת הרים וחלק מבתיה חלקם בנויים על ההר.
פוסעים בין שבילי וסמטאות העיירה.
עולים לבית הגולגלות הנמצא סמוך לכנסיה המשקיפה על העיירה.
הבנים נכנסים פנימה, אני משוטטת לי בגני הכנסייה וצופה על הנוף... לדבריהם היה נחמד.
לאחר מכן שוכרים סירת מנוע לחצי שעה. שוב- הבנים על הסירה ואני ממשיכה להסתובב ולספוג את אווירת העיירה הקסומה.
באגם ברבורים וברווזים.
יום נעים, מעונן חלקית וטמפרטורות בסביבות 18 מעלות.
משם המשכנו להר דכשטיין, לטיול לתצפית "5 אצבעות".
נסיעה קצרה.
מדובר בכניסה שמחברת כמה אטרקציות: יש 3 רכבלים. הראשון מוריד ליד מערת הקרח ומערת הממותות (העלייה למערת הקרח מהרכבל כוללת מדרגות רבות). השני מעלה לאזור התצפיות ומסלולי הליכה לתצפית "הכריש", ותצפית "5 האצבעות". השלישי הוא בעצם ירידה לאתר gosau dachstein west. שם יש תצפיות ומסלולי הליכה רגליים שונים.
את הדרך חזרה עושים כמובן שוב עם 3 רכבלים...
אנחנו בחרנו לוותר על מערות הקרח והממותות, וקנינו את האופציה של שלושת הרכבלים עם האופציות האחרות שבדרך, כך שבתחנה הראשונה מיד עברנו לרכבל השני ולא נכנסנו למערות.
ירדנו בתחנה השנייה.
נוף עוצר נשימה בגובה 2100 מ'. ממול הרים עם שלג, הליכה נעימה לכיוון 5 האצבעות, פרחים וציפורים (עורב אלפיני?) בדרך ונוף מהמם.
תצפית 5 האצבעות מרהיבה.
הרים אדירים ולמטה פלכאו ועיירות נוספות, והאגם פרוש ביניהם. יופי מרגש ומפעים.
מצלמים את הענן השחור שיושב על פסגות ההרים כמו בשמיכת פוך עבה, ואז רואים את מסכי הגשם זורמים על האגם וסביבתו וקולטים שכל זה מתקרב אלינו..
תוך שניות מתחיל גשם חזק ואנחנו מתכסים בשכמיות הגשם ומתחילים לצעוד במהירות אל עבר מקום הרכבל.
בדרך גשם ורוח ויש שלב שאנחנו הולכים בתוך ענן ולא רואים דבר מעבר למטרים ספורים מאתנו, תחושה כאילו אנחנו לבד בעולם, עם הגשם והרוח...
תוך רבע שעה מגיעים לחוף מבטחים ואז גם פוסק הגשם ותוך כמה דקות גם מתפזר הענן ושוב רואים את הנוף.
למרות השכמיות, שהגנו יפה על חלקים מאתנו, הרגליים של כולנו רטובות.
מחליטים בגלל הגשם והעייפות של חלקנו, לוותר על הירידה והמשך הטיול.
כולם רעבים. יורדים בשני הרכבלים ומחליטים לחפש מסעדה בדרך. חיפוש שמעלה חרס... ואנחנו מחליטים לחזור הביתה ולהכין צהריים-ערב בבית.
מזל שנותרו סנדוויצ'ים ופירות ספייר לדרך...
מגיעים בסביבות 17:30 הביתה. בסביבות 18:00 ארוחת צהריים...
לאחר הארוחה יוצאים לטיול רגלי בסביבה הקרובה לצימר. טיול מהנה של כשעה, מגלים בדרך בית מסתורי מלא בחצרו ברווזים, אווזים, ברברים ותרגולות, בהמשך נהר חביב זורם לו בין השדות, הולכים לצדו עד שמגלים חוף ויורדים להקפיץ אבנים. קר מדי כדי לטבול.
חוזרים הביתה וכבר 20:00.
יום נוסף הסתיים לו.
***
יום 7- 19/7/16- מפלי גולינג + מגלשת ההרים באבנטאו+ מתחם אאוטלט שווה באזור זלצבורג
התעוררנו ליום שמשי וחמים (מקסימום 26 מעלות).
כבר אתמול החלטנו שהיום עושים יום קליל יותר.
פתחנו בטיול קצר למפלי גולינג. כניסה חינם עם זלצבורג קארד.
יש הליכה של כחמש דקות עד למפל יפהפה וגדול, כשבדרך הנחל זורם צלול ומפכפך.
יש אפשרות להמשיך לעוד כמה מסלולים. המשכנו למערה ממנה יוצא המפל, עליה לא קשה במדרגות עץ ושבילים. סה"כ כל המסלול הלוך וחזור, מקסימום שעה. בדרך פגשנו פרפרים יפים ונוף מקסים של הנחל והמפלים.
משם המשכנו למלגשת ההרים באבטנאו. כניסה אחת חינם לכל כרטיס, דרך זלצבורג קארד.
כשהגענו היה מעט תור ושלושת הבנים עולים עם הרכבל (רכבל סגור, עם כמה נוסעים בכל קרונית).
אנחנו מחכים על מרפסת תצפית מול הנוף היפהפה, עם קפה טעים ושקט.
כשהבנים חוזרים, אנו בודקים על אופציה לסיבוב נוסף. מסתבר שיש תור של שעה למעלה... כבר צהריים, מחליטים לרדת לעיירה הסמוכה אבטנאו, לאכול צהריים ולחזור לבדוק מה מצב הצור.
יורדים לעיירה המקסימה, מוצאים מסעדה במדרחוב המקומי. טעים, נעים, יפה, ושמשי.
לאחר שמסיימים חוזרים לבדוק מה מצב התור במגלשות ההרים.
מסתבר שהתור התקצר לחצי שעה. הבנים מחליטים לעלות למעלה. הסתבר כהחלטה נכונה, בקושי המתינו רבע שעה למעלה.
הבנים חוזרים מאושרים מהחוויה.
על 6 התורים (2 לכל אחד) במגלשות ההרים, שילמנו רק פעם אחת כרטיס ילד לבן הצעיר. כל השאר ע"ח הזלצבורג קארד, כולל שני הכרטיסים שלנו ההורים, שחיכינו למטה.
על פי בקשת הבנים, אנחנו ממשיכים למתחם אאוטלט גדול בפרברי דרום זלצבורג בשם "דיזיין אאוטלט זלצבורג" Designer Outlet Salzburg
שיטוט במרחבי מתחם האאוטלט מביא תוצאות שוות, וחלק מאתנו שבים מרוצים, עם קניות ביד...
שבים הביתה.
אני משוטטת עוד קצת בחוץ עם המצלמה, הבנים משחקים שש בש ורייס וכך עובר לו עוד יום מהנה.
***
יום 8 20/7/16- דרך נוף גרוסגלונקר
יום שמשי וחמים.
יוצאים לכיוון הגרוסגלוקנר.
נסיעה של שעה לכיוון דרך נוף שנחשבות מהיפות באלפים, הכוללת 48 ק"מ מתפתלים על ההרים, מגיעה עד גובה של כ-2500 מטר, במהלכה 11 נקודות עצירה בדרך עם כל מיני אטרקציות וטיולים, ברובן מסעדות ושירותים.
קראנו רבות על הדרך. על התפתלויות הכביש, הבחילות, הקושי בנהיגה בעיקר עם הילוכים, הנופים והגבהים המדהימים, ההתלבטויות מאיפה לחזור חזרה.. והכי חשוב- רק ביום שמשי ללא עננים, אחרת אין טעם, מפסידים את כל היופי.
אז יצאנו ביום הכי שמשי שהיה לנו.
עוברים את מחסום מעבר הכניסה. 31 יורו למכונית (כולל 4 יורו הנחה של הזלצבורג קארד).
מקבלים בכניסה חוברת עם מפה והסבר על כל נקודה.
עוצרים בנקודה הראשונה, כדי בחור בנקודות בהן נעצור.
מה שווה עבורנו ומה כדאי להמשיך הלאה. בחרנו וממשיכים.
תחנה 3- נוף ומין מוזיאון קטנטן על המקום, מהצד הגיאולוגי, זואולוגי ועוד. חביב, לא יותר, רק הנוף כמו בכל פינה שנעצור או נעבור בדרך- מהמם!!
תחנה 4- נוף פנורמי הצופה על 30 פסגות סביב, כולן בגובה של 3000 מטר.
הבנים בוחרים לא לטפס למעלה לנוף הפנורמי ואנו משחררים. ככה זה טיול משפחה. מקשיבים לרצונות ולכוחות של כולם... הנוף מהמם גם בלי לטפס למעלה...
תחנה 7- אגם קטנטן. מוותרים על עצירה ונהנים מיופיו כשחולפים על פניו.
בין תחנה 9 ל-10, עוצרים לטיולון קצרצר לנחל ומפל יפהפה. הבנים מקפיצים אבנים, אמא מצלמת פרפרים...
תחנה 10- שביל קצרצר ומשגע של שלל פרחים אלפיניים ופרפרים. ונוף כמובן... מטיילים בו. עומר שוב מצליח להושיב פרפר על ידו והופך באופן רשמי לאהוב הפרפרים בטיול הזה... אני מתענגת על היפי הזה, שלל פרחים שחלקם כבר פגשתי בדרכים כאן ואחרים חדשים. רובם ככולם אינם מוכרים בארץ. ופרפרים...
בתחנה זו כבר עולה הרעב ואנו מתיישבים לארוחת צהריים.
לאחר הארוחה עוד הליכה קצרה בין הפרחים והפרפרים, וממשיכים לנקודה האחרונה, נקודה 11.
קצת לפני נקודה 11 יש מקום בו בשעות העומס, עוצרים את המכוניות במספר טורים ומשחררים בכל פעם כשמתפנים מקומות בחניונים למעלה, כמה מכוניות מכל טור. המתנה של כרבע שעה עבורנו.
בנקודה 11 יש תצפית על הקרחון ועל פסגת הגרוסגלוקנר, יש הליכה לתצפית, מרכז עם תצוגות על המרמיטות ועוד (לא נכנסנו) ואפשרות לרדת ברכבל וללכת עוד הליכה, עד הקרחון.
אנחנו בחרנו מראש לוותר על הרכבל ועלינו בעליה לתצפית מרהיבה אל מול פסגות מושלגות ויופי שאין לתאר.
בנקודה זו יש משקפת מובנית שניתן לראות את הפסגות מקרוב. יונתן מגלה דרכה מטפסי הרים באמצע השלג בדרכם לפסגה אחת. ובהמשך קבוצת מטפסים נוספים מטפסת אל עבר פסגתו החדה של הגרוסגלוקנר...
בדרך נוף הרים, אגמים, נחלים ומפלים זורמים מהקרח והשלג המפשיר בגבהים, כל הדרך למטה, פרחים ססגוניים, פרפרי פסגות, עורבים אלפיניים. רק מרמיטות לא פגשנו...
לאחר ההליכה, ירדנו לבית קפה שיושב אל מול הנוף הזה. ההורים הזמינו קפוצ'ינו. הילדים התענגו על פרוסת עוגת שוקולד (זאכר טארט) גדולה. רגע של שקט ועונג מכל היופי והביחד הזה.
משם מתחילים דרכנו בחזרה.
לנו כבר ברור במהלך הדרך שנחזור בדרך בה הגענו.
יש כמה אופציות חזרה, כל אחת יותר ארוכה מהשנייה ולא מצאנו שום סיבה לא לשוב בין אותם הנופים המרהיבים. ממילא זה יוצא אותו הזמן בערך.
וכך אנו יוצאים לדרך בחזרה, דרך כל הנופים , בכביש המפותל היפהפה, תוך 52 דקות נסיעה רגועה ומהנה, מהרגע שיצאנו מהחנייה בנקודה 11, אנחנו ביציאה מהכביש. משם עוד שעה נסיעה הביתה.
עוצרים בדרך בסופר גדול להשלמות.
מגיעים בסביבות 19:00 הביתה.
סה"כ כל הסיבוב בדרך הנוף, הנקודות שבה, הטיולים והעצירות, לקחה לנו קרוב לשש שעות, עוד כשעה בחזרה ליציאה מהדרך, וכשעה נסיעה לכל כיוון מהבית ובחזרה אליו.
יום ארוך ויפהפה.
לאורך כל דרך הנוף והעצירות, נוף אלפיני מרהיב, פסגות מכוסות שלג, מפלים וזרימות נחלים מגבהים אדירים, חלקים רחוקים ונראים כמו זרזיפים אך ברור כי מדובר בזרימות עוצמתיות. רוב הדרך מרופדת בירוק ופריחה אלפינית מקסימה.
יש לציין שהנסיעה לא הייתה כה קשה כפי שתוארה, אין ספק שלנהג היא מעייפת, אך לא מפחידה ולא נרשמו בחילות גדולות (ויש אצלנו רגישים).
מבחינתנו הבחירה חזרה באותה הדרך הייתה הכי נכונה והכי טובה לנו. והיה כיף גדול לחוות שוב את הנופים האלה, מזוויות אחרות.
יום שמשי ולא מעונן- חובה, אחרת מפסידים את רוב היופי.
ממש לא היה קפוא למעלה. הכי נמוך היה בסביבות 18 מעלות.
יש לקחת בחשבון שבימים שמשיים יכולה להיות מעט צפיפות בחלקים שונים של הכביש, אך לא דרמה.
בעיקר אם נוסע לאורכו טרקטור עם נהג שמצלם לאורך כל הדרך... או אוטובוס תיירים שכאילו יצא מהסרטים, עמוס בבני ובנות גיל הזהב צבעוניים וחייכניים, הנוסע נוסע בקצב של צב ויוצר שיירות אחריו...
בקיצור- יום מומלץ מאד. לזכור שבתוך אפשרויות היום הזה, כל אחד עם הסבלנות שלו והאהבות שלו וניתן למצוא את האיזון בין מה שמתאים לכולם.
***
יום 9- 21/7/16- מערת הקרח בוורפהן+ מנוחה בצימר+ משחק "פיט פאט" במקום סמוך
התעוררנו לבוקר נעים ושמשי, כאשר התחזית דיברה על גשם משעות הצהריים.
יום מושלם להגיע למערת הקרח בוורפהן.
לאחריה נלך כנראה למרחצאות/פארק המים בוואגרין.
25 דקות נסיעה מהבית, הליכה של חמש דקות מהחנייה ושם משלמים על הכרטיסים.
אני בוחרת רק לעלות ברכבל ולא להיכנס למערה. פחות מחבבת מקומות סגורים ומנצלת את הזמן להיות עם עצמי, המצלמה והכתיבה, אל מול נוף האלפים המהמם...
הליכה נוחה בעליה מתונה של כ-20 דקות, מהכניסה ועד הרכבל.
תור קצר לרכבל, המתנה של כעשר דקות. עליה תלולה עם הרכבל כ-3 דקות. למטה רואים בין השאר חלק מהשביל של מי שבוחר לעשות גם חלק זה ברגל (מוסיף עוד כ-50 דקות בעליה...).
מגיעים לבקתה בה יש מסעדה ושירותים ונוף מהמם, כמובן.
אני נשארת כאן, הבנים ממשיכים לעלות עוד 20 דקות הליכה בעליה יותר תלולה וסיור של כשעה ורבע במערת הקרח.
מזמינה לי קפוצ'ינו אל מול הנוף, כותבת, מצלמת בקרבת הבקתה, נוף וציפורים. מנוחה עם עצמי.
מזג האוויר משתנה ומתקרר ולרגע נראה כי הולך לרדת גשם, אפילו מספר טיפות דקות יורדות מהשמיים. אך בסופו של דבר לא ירד גשם והיה נעים וקריר לשבת בחוץ.
הבנים חזרו אחרי קצת יותר משעתיים ואמרו שהיה יפהפה.
לאחר העלייה לכיוון המערה, הם הגיעו לכניסת המערה. שם המתינו כעשר דקות עד שנכנסו למערה לסיור עם מדריך.
הדרך במערה עוברת בעלייה של 700 מדרגות, בהליכה אטית עם הסברים בדרך. המסלול חזרה יורד במקביל למסלול עליה. ההליכה בתוך המערה נמשכת ק"מ הלוך וק"מ חזור.
במערה יש נטיפי וזקיפי קרח, צורות שונות שנוצרו מהקרח, חללים גדולים מלאי צורות. מזכיר את מערת הנטיפים שלנו, רק מקרח.
מאד יפה.
הירידה חזרה מהמערה הייתה קלה יותר. הבנים אספו אותי והמשכנו ביחד בירידה בחזרה למכונית.
משם נסענו לאכול פיצה בפלכאו, השלמת קניות בסופר והביתה.
בשלב זה הוחלט להישאר לנוח בבית ואולי מאוחר יותר לקפוץ למיני גולף סמוך, שהכניסה אליו חינם עם כרטיסי זלצבורג קארד.
נחים, משחקים משחקי קופסה, שש בש כמובן, קוראים ופשוט נמצאים.
את פארק המים בוואגריין דחינו למחר.
בשלב מסוים הבנים מבקשים לצאת, ואנו שמים פעמינו למיני גולף-ביליארד מיוחד בשם "פיט פאט", בעיירה פלכאו ווינקל, הנמצאת מרחק 10 דקות מהצימר.
את המקום מצאנו דרך חוברת הזלצבורג קארד. הכניסה חינם עם הכרטיס.
בחצר קטנה בין שני בתי מלון כפריים ומסביב הרים וצמחיה, נמצא מסלול קטן עם 18 שולחנות. בכל שולחן אתגר מיני גולף אחר, וככל שמתקדמים במסלול, הרמה של האתגר עולה.
כל אחד מקבל מקל ביליארד ו-4 כדורים, ומתחילים לעבור משולחן לשולחן.
אנחנו שם כמעט לבד, פרט למשפחה נוספת הנמצאת בקצה המסלול.
נרשמה הנאה מרובה מצד כל בני המשפחה. מקום חביב להעביר בו שעה קלה ומהנה.
כל הפעילות נמשכה כשעה. כולל חזרה על אתגרים בהם התקשו. בזכות זה שהיינו לבד, יכולנו לשחק כמה ובאיזה שולחן שרצינו. הבנים מאד נהנו.
חוזרים הביתה.
***
יום 10- 22/7/16- מגלשות ההרים בבאד דורנברג (שוב)+ מיני פארק מים בוואגריין
זה היום בו הצענו לבנים לבחור מה שבא להם.
בחרו לשוב למגלשות הרים בבאד דורנברג ואז ללכת למיני פארק מים בוואגריין הסמוכה לצימר שלנו.
ברור לנו שטיולי הטבע מהם נהנו לאורך הטיול, כבר הספיקו להם, והבחירה היא ליום כיף וסטלבט.
בחוץ מעונן, לאחר שאתמול בערב לאחר שחזרנו הביתה, חזר הגשם במטחים ורוח חורפיים.
בתחזית יש לנו כמה שעות עם סיכויים נמוכים לגשם.
יוצאים לכיוון המגלשות, 45 דקות נסיעה.
בתחילת הדרך, עננים מכסים את ההרים כמו שמיכה רכה, מראה יפהפה.
ככל שמתקדמים לכיוון היעד, השמיים מתבהרים ויום יפה שמשי ונעים (22 מעלות) נפתח בפנינו.
מגיעים לחניה. כמעט ריקה.
מחליטים לצ'פר אותם וקונים להם סדרה של 3 גלישות.
אני בינתיים מצלמת פרחים ופרפרים שיצאו לאחו השמשי... ואמא ברווזה עם שבעה אפרוחים מגעגעים להם בירוק הירוק הזה..
לאחר 3 גלישות מהנות שלקחו סה"כ כשעה ורבע (העומס בתור החל ממש עם סיום שלושת הגלישות של הבנים), חזרנו לכיוון הבית. ארוחת צהריים טעימה במסעדת שניצלים בפלכאו.
חוזרים לצימר, נחים מעט, מתארגנים ויוצאים לבריכות מים בוואגריין.
גילי והבנים דיווחו על מקום חביב ולא גדול, שתי בריכות שחיה, אולי יותר שהם לא ראו, אחת חמימה יותר, שתי מגלשות גדולות ועוד כל מיני קטנות, דשא, כל מיני מתקני משחקים אליהם לא הגיעו.
הבנים מאד נהנו. בילו שם כשלוש שעות, עד שהחל גשם זלעפות לקראת ערב וחזרו הביתה.
במשך זמן הייתה סופת ברקים ורעמים וגשם זלעפות עד שעברה והכל נרגע.
בערב- ארוחת ערב אחרונה כאן בצימר.
אורזים מזוודות, לקראת מחר.
הלב עצוב על הסיום של החוויה הנפלא הזו. כולם מסכמים שהיה נפלא. הן הטיול והן הביחד שלנו.
***
יום 11- 23/7/16- יום אחרון, החזרה הבית. בדרך רק עצירה במתחם אאוטלט קרוב יחסית לשדה התעופה.
כבר אתמול הוחלט שנוסעים לכיוון מרכז אאוטלט הנמצא כעשרים דקות משדה התעופה.
לבנים כבר לא היה רצון לעוד טיול טבע, וגם לא רצינו לקחת צ'אנס עם פקקים בדרך כה ארוכה.
את הבוקר מעבירים בנחת, שעות אחרונות בצימר. ארוחת בוקר, התארגנויות אחרונות של אריזה ובסביבות 10:00 נפרדים מהצימר ומוניקה המקסימה, ויוצאים לדרך הארוכה הביתה...
בדרך עוצרים במסעדת דרכים לחילוץ עצמות וארוחת צהריים. קצת טבע ופרפרים מסביב וממשיכים בדרך.
בשלב מסוים הג'י.פי.אס מוריד אותנו מהדרך הראשית ומוביל אותנו לנסיעה של כשעה בין כפרים קטנים ומרחבים של שדות חמניות צהובות בוהקות, שדות תירס וכרמי ענבים, לאורך כל הדרך, פסים פסים. נוף יפהפה שמזכיר לעתים את הארץ בימים חורפיים טובים, אך הכל ירוק בוהק ונפרש על פני מרחבי ענק.
לבסוף הגענו למרכז ענק שמזכיר את מרכז שרונה ביופיו, אך גדול פי כמה. זהו שמו: Designer Outlet Parndorf, Parndorf
מי שאוהב שופינג יחגוג כאן.
הסתובבנו קצת, הבנים מצאו מכנסי ספורט נייק בזול ויצאנו לעבר שדה התעופה.
מחזירים את הרכב. אין שריטות או סימנים. לוקחים את המזוודות ונכנסים לשדה התעופה...
הטיסה יוצאת בזמן ואנחנו ממריאים בדרך הביתה.
זהו. תם הטיול.
שתהיה נחיתה אטית ורכה לכולנו....
***
