לפני חודשיים הייתי אמור לטוס לחצאי הגמר של המונדיאל ברוסיה ביחד עם אבי, אחי וגיסי – כמתנת הפתעה ליומהולדת 60 של אבא. המזוודות כבר היו מוכנות אך יום וחצי לפני הטיסה - סבא שלי, אבא של אבא, נפטר. טיול שתכננתי במשך שנה שלמה בוטל. לאחר שנגמר חודש האבל הראשון החלטתי שאני חייב חופש ואולי זה הזמן הנכון לבן זוגי (כבר בעלי(: ולי לעשות את ירח הדבש שלא יצא לנו לעשות.
כל הזמן חלמנו על איסלנד או על הגלפגוס אך ההתראה הקצרה והעונה שאנו נמצאים בה לא איפשרו לנו לטוס ליעדים האלה. רצינו טיול עם טבע ונוף ופחות טיול עירוני אירופאי קלאסי. הפור נפל על צפון איטליה ואיזו החלטה מצויינת זאת היתה!
את כל הנאחס שקרה לנו בטיולים האחרונים (שפעת קשה, איבוד דרכון, טיול מונדיאל שבוטל) – החליף מזל גדול ששיחק לנו לאורך כל הטיול שעבר חלק, החל ממזג האוויר, דרך המלונות, הרכב השכור, הטיסות והיעדים החלומיים.
הטיסה לדולומיטים היוותה עבורי אתגר כפול – גם טיסה ליעד גבוה עם פחד הגבהים שממנו אני סובל, כלומר לטייל בדולומיטים ללא רכבלים, וגם התמודדות עם נהיגה עצמאית ברכב בפעם הראשונה שלי בחו״ל – ושוב לא פחות ולא יותר מאשר בכבישים המפותלים וההרריים של הדולומיטים.
טיסות: אל על, הזמנו חודש מראש. טיסה מישראל לונציה, הגעה ב9 בבוקר. טיסת חזור מונציה לישראל בשעה 9:50 בבוקר, הגעה לישראל ב14:00 בצהריים ערב חג ראש השנה.
רכב: הזמנה מישראל דרך חברת שלמה סיקסט. איסוף רכב מסיקסט בקומה השנייה בשדה התעופה של ונציה. לשים לב לא לחרוג משעת ההחזרה לפי מה שרשום בקבלה. דלק דיזל חסכוני ביותר, עשינו כמעט 700 ק"מ בלי לתדלק! תדלקנו מיכל דלק מלא רק בסוף לפני שהחזרנו את הרכב לשדה. הוספנו ביטוח לשמשות וצמיגים במקום. קיבלנו bmw ממש כיפית ונוחה. החזרה של הרכב בסיום באותו שדה תעופה בקומה 3. קצת הסתבכנו למצוא את נקודת ההחזרה אבל היינו צריכים להקשיב לשילוט בשדה ולא לWAZE במקרה הזה.
נהיגה באיטליה: נהיגה ראשונה שלי בחו"ל, האמת שדיי הפחידו אותי לפני הטיסה שאולי לא כדאי לי לנהוג נהיגה ראשונה דווקא בדולומיטים. בסופו של דבר נכון שהנהיגה היתה לא הכי קלה, אבל לא שונה בהרבה מהארץ ועם נופים מדהימים. צריך לשים לב כל הזמן למהירות המשתנה. השתמשנו פעמיים בכביש אגרה, בפעם הראשונה שילמנו 7.90 יורו, בפעם השניה 13.5 יורו. לוקחים את הפתק שממתין מחוץ למכונה או שיוצא בלחיצת כפתור ובסיום מכניסים מטבעות או שטרות לתיבה שנפתחת. מבחינת חנייה הכל ברור מאוד ומסודר, כשיש חניון בתשלום משלמים במכונה או לאדם בכניסה לחניון. בכל המלונות שהיינו בהם היתה חניה לאורחי המלון. הדבר שהיה הכי בעייתי בנהיגה היו תמרורי הZTL- תמרורים שמסמנים שהכניסה אסורה/מוגבלת. לא תמיד זה היה ברור מתי זה מיועד לנו ומתי לא... כל הנסיעה התפללתי שלא נתקל בתמרור כזה. רק בעיירה אחת בדרך הלוך נתקלנו בתמרור אחד כזה לא ברור. נקווה שלא עברנו באחד כזה ושלא צולמנו ואם כן אז בטח הדו"ח בדרך אלינו:).
תקשורת: בדרך כלל אני קונה סים מקומי או עושה חבילה זולה של וואלה מובייל או גולן טלקום, אך גולן ווואלה הפסיקו עם המבצעים שלהם, וסים איטלקי לא כזה משתלם... לכן הפעם החלטתי ללכת על בטוח ולשלם קצת יותר – קניתי חבילה מחברת פלאפון 259 שח ל10 ג'יגה ושימוש חופשי בכל האפליקציות החשובות WAZE , וואטסאפ, פייסבוק, אינסטגרם וכו'. בנוסף 250 דקות שיחה לישראל ו-250 סמסים. האינטרנט עבד מצויין לאורך כל הטיול.
המלונות:
Hotel Carpe Diem- ויגו די פאסה- (לילה אחד)
מיקום - נוף ציורי מדהים של עמק פאסה, מרחק של רבע שעה נסיעה מאגם קארצה, קרוב מאוד לעיירות מואנה, סורגה וקאנזיי. ציון 5.
שירות – דאגו תמיד לכל דבר ונראה שהיה חשוב להם שנהיה מרוצים. ציון 5.
חדר - קצת מיושן אבל אותנטי מאוד עם מרפסת ונוף מטורף. ללא מיזוג פועל. ציון 4.5.
אוכל - לא מבחר גדול אבל ביחס למלון כזה היה סבבה – ציון 4.
תמורה ביחס למחיר- תמורה מצויינת ביחס למחיר – ציון 5.
סיכום: במלון גם בריכה וג'קוזי. סך הכל בחירה טובה מאוד עבור שהייה של לילה אחד באזור. ציון סופי: 4.7/5
מלון Hotel Gardena - Grödnerhof- אורטיזיי (2 לילות)
מיקום – המלון ממוקם ממש במרכז העיר, קרוב לכיכר המרכזית ולכל החנויות והמסעדות השוות. קרוב לתחבורה ציבורית. נוף מדהים לעמק גארדנה. ציון 5.
שירות - מימיי לא נתקלתי באף מלון עם שירות מצויין כזה. שירות מדהים, כבר עם הכניסה מקבלים אותך עם מגבת רטובה חמה לניקוי הידיים, תה קר, שוקולדים, פירות ובקבוק מים חופשי בחדר. מקבלים מתנה גם כרטיס נסיעה בתחבורה ציבורית חינם למשך שבוע בכל האזור. שירות סידור חדרים פעמיים ביום, פרליני שוקולד ליד המיטה לפני השינה ועוד. עם העזיבה מקבלים צנצנת מתנה עם ריבה מקומית. ציון 5.
חדר - חדר מרווח וענק, חדשני, נקי, נעים, עם מרפסת גדולה ונוף משגע. רדיו מובנה בקיר חדר האמבטיה. ציון 5.
אוכל – חדר אוכל מפואר, אכלנו פעמיים ארוחת בוקר מצויינת עם מבחר גדול, שירות מצויין ואוכל טעים. ציון 5.
תמורה ביחס למחיר – המלון לא זול, אבל מצד שני שווה כל יורו. משתווה ואולי מתעלה על מלונות היוקרה בישראל. ציון 5.
סיכום: אולי המלון הכי טוב ומפנק שהייתי בו בעולם ביחד עם מלון בראשית. חדר ענק עם מרפסת, מתחם ספא מפנק עם בריכה מקורה, ג'קוזי חיצוני עם נוף מדהים, סאונה יבשה ורטובה, חדר כושר ועוד- הכל ברמה הכי מתקדמת וחדשנית. ציון סופי 5/5 ואם הייתי יכול הייתי נותן גם מעבר :).
מלון Chalet Tovel Mountain Lake - אגם טובל (לילה אחד)
מיקום - לא ניתן לבקש לוקיישן יותר טוב מזה. אמנם דיי מנותקים מהעולם ואפילו אין קליטה באזור אבל לינה על אגם בצבע טורקיז שכזה הוא חלומו של כל אדם. ציון 5.
שירות - כשביקשנו שמיכה נוספת וכריות נוספות טענו שאין. בסיום ניסו לחייב אותנו כאילו בטעות על סכום נוסף כאשר כביכול טענו שלא שילמנו על ארוחת הערב למרות ששילמנו מראש. אין תמיד מישהו שנמצא בקבלה. ציון 2.
חדר - נוף ליער, אבזור דיי חדשני. היו בחדר עכבישים גדולים מאוד...הוויפי עבד גרוע מאוד... אם בכלל. ציון 3.5.
אוכל - זה היה המלון היחידי שהזמנו בו ארוחת ערב (מאחר והוא ממוקם בחור). ציינו מראש ששנינו צמחוניים. כשכולם קיבלו סטייק או דג אנחנו קיבלנו ביצת עין... ואני בטוח שביצת העין לא עשויה מזהב לכן לא ברור למה שילמנו מחיר רגיל כמו כולם. השתיה בארוחת הערב לא היתה כלולה במחיר. ארוחת הבוקר היתה דלה במיוחד. ציון 3.
תמורה ביחס למחיר: המחיר יקר ביחס לתמורה, גם המחיר ששילמנו עבור ארוחת הערב צמחונית אינו שווה ערך כאמור לארוחה הבשרית שקיבלו האורחים האחרים. ציון 3.
סיכום: הלוקיישן פה שווה הכל... מקום בהחלט קסום וייחודי. שווה לישון כאן רק בגלל המיקום ובטח לא בגלל המלון. ציון סופי 3.3/5.
מלון Best Western Plus Quid Hotel בעיר מסטרה (2 לילות)
מיקום - המלון נמצא רחוק יחסית ממרכז העיר מסטרה ומ-ונציה. צריך לקחת שני קווי אוטובוס כדי להגיע לונציה. מצד שני המלון קרוב לקניון חדש ומרכז קניות שיש בו את חנות הספורט דקטליון וכמו כן גם קרוב יותר לשדה התעופה. ציון 3.5.
שירות - שירות חדרים לעניין, הצוות בקבלה אדיב ועוזר. ציון 5.
חדר - מרווח, חדשני ונקי. ציון 5.
אוכל - לא הזמנו.
מחיר - השתמשתי פה בלילה מתנה שקיבלתי מאתר הוטלס.קום, לכן המחיר היה שווה במיוחד. ציון: 5.
סיכום: מקום נחמד לברוח אליו מההמולה של ונציה. ציון סופי 4.6/5.
היום הראשון לטיול (יום שני):
יצאנו מישראל באמצע הלילה בין ראשון לשני ונחתנו מעט לפני 9:00 בבוקר בשדה התעופה של ונציה. לקחנו מSIXT את הרכב שהזמנו ומשם יצאנו צפונה להתחיל את הטיול שלנו בדולמיטים. הדרך צפונה מדהימה עם נופים לא מעולם הזה כשלאט לאט הדולמיטים הענקיים הולכים ונעשים קרובים יותר ויותר. בדרך צפונה השתמשנו בכביש אגרה אחד. היעד הראשון שלנו היה להגיע למלון בעיירה ויגו די פאסה שבעמק פאסה. בדרך לשם עצרנו לעצירה קטנה במקום עם נוף יפה וציורי עם ברווזים, אווזים ואגמון יפה באזור סן פלגרינו. משם המשכנו לויגו די פאסה, הלכנו לאכול צהרים במסעדה Ristorante Rezia. הארוחה לא היתה משהו, הזמנו פולנטה (שהיתה ממש גרועה) וריזוטו (שהיה סביר). חייב לציין שמארוחה לארוחה האוכל השתפר, וזה ללא ספק היה המקום עם האוכל הכי פחות טעים שאכלנו בו.
משם נכנסנו למלון לצ'ק אין וקבלת חדר ואז יצאנו לאגם קארצה שממוקם במרחק של כ16 דקות נסיעה מהמלון. האגם מדהים ביופיו, עם צבע טורקיז מטורף, כשהעצים וההרים הניצבים מאחוריו מייצרים ביחד מראה מנצח. בכניסה לאגם יש חניון מסודר, עלה לנו 2 יורו עבור שעתיים של חנייה. טפטוף של גשם קיבל את פנינו עם הירידה לאגם אך עם הגעתנו לאגם הגשם פסק והמשיך שוב בדיוק כשסיימנו את הסיבוב סביב האגם הנפלא הזה.
לאחר מכן המשכנו לבריכה וג'קוזי במלון להתרעננות קלה אחרי היום המתיש הזה (3 וחצי שעות טיסה ועוד כ5 שעות נהיגה על הכביש) ואז ארוחת ערב במסעדת Ladin & El Tobià. לא משהו בכלל, גרועה כמעט כמו ארוחת הצהריים :). אני הזמנתי לביבת ירק וצ'יפס ובן זוגי הזמין ניוקי עם רוטב שעשוי מחלב סויה.
אומרים שאלה דווקא 2 המסעדות הכי טובות בעיירה אבל אנחנו לא התרשמנו, אולי אלה מסעדות טובות לקרניבורים:). כאמור מאותו יום האוכל הלך והשתפר פלאים.
היום השני (יום שלישי):
קמנו לארוחת בוקר במלון, עצירה בסופרמרקט לקניית בקבוקי מים ומשם נסיעה לעיירה הצמודה פוזה די פאזה משם רצינו לעשות מסלול טיול רגלי בואל סאן ניקולו. Val San Nicolò הינו מסלול הליכה מהמם עם הרבה ירוק, הרים, מפלים, חיות ובקתות מקסימות. לקח לנו בערך 3-3 וחצי שעות ברגל הלוך חזור עם עצירות לצילומים. החניון עלה 3 יורו ללא הגבלת זמן. בסוף המסלול מגיעים למפל יפה. הדרך הלוך היא בעליה ולא פשוטה בכלל ...אמרו שזה מסלול שמיועד למשפחות, המשפחות שראינו עם ילדים הגיעו עם הלשון בחוץ, חלקם פרשו באמצע המסלול וחזרו אחורה חזרה. הדרך חזרה היא פשוט לחזור אחורה את כל הדרך שהגענו רק שהפעם בירידה ולכן הדרך היתה הרבה יותר קלה.
משם יצאנו צפונה לכיוון אורטיזיי - מקום הלינה הבא שלנו. הדרך מעמק פאסה לעמק גארדנה (שם נמצאת אורטיזיי) מדהימה!!!! מרגישים שם בעננים תרתי משמע! נוהגים בגובה מאוד גבוה, עוברים דרך העיירה קאנזיי כשבדרך עצרנו לשעה של עצירה במעבר סלה. מעבר מדהים ביופיו אשר רואים ממנו שלושה הרים ענקיים מזדקרים. החניה במקום עולה 5 יורו ליום. אנחנו שהינו שם רק כשעה והיינו חייבים לשלם את כל הסכום.
לאחר מכן המשכנו לאורטיזיי כשבדרך חולפים דרך העיירות סלבה, וסנטה כריסטינה אשר שוכנות בעמק גארדנה. הגענו למלון עוצר הנשימה באורטיזיי, נדהמים מיופיו של האזור ומהנוף הנשקף מחלון החדר ויוצאים לסיבוב של אחר הצהרים במרכז העיירה. אוכלים גלידה איטלקית ראשונה, קונים מעט מתנות ומזכרות וחזרנו לבריכה ולג'קוזי במלון- הג'קוזי כאמור משגע, בחוץ עם נוף מדהים.
בערב יצאנו לארוחת ערב בקסקדה - מסעדת איטלקית טובה ממש בצמוד למלון. הזמנו פיצה ורביולי סלק והתחלקנו ולקינוח הזמנו תפוח מטוגן עם קרם וניל.
היום השלישי (יום רביעי):
קמנו ונהנינו בארוחת הבוקר המצויינת במלון ואז החלטנו לנצל את כרטיס התחבורה הציבורית שקיבלנו מהמלון בחינם, להשאיר את הרכב בחניון המלון ולנסוע באוטובוס לסנטה כריסטינה הסמוכה. התכנון היה לנסוע לסנטה כריסטינה ולראות שם את מפלי טרבלה ואת אומן העץ MoroderOtto. בדיעבד הנסיעה בתחבורה ציבורית ולא ברכב התבררה כטעות גדולה... במקום לבלות באזור רבע שעה התבלבלנו בדרך רגלית ובזבזנו 3 וחצי שעות. הטעות היתה שהסתמכנו על גוגל מפות ולא על השילוט והגענו בטעות עד קצה ההר למעלה (ברגל!!! על כביש מפותל עם עליות חדות ולא על מסלול הליכה מסודר) כשאומן העץ והדרך הרגילה למפלים היו ממש 10 דקות מתחילת ההליכה ברגל כשירדנו מהאוטובוס בעיר. מצד אחד הרווחנו נוף מטורף מלמעלה אך מצד שני שרפנו לעצמנו את כל הבוקר, קרענו לעצמנו את הרגליים בעליה הזאת והיינו צריכים לשנות תוכניות אחרות שתכננו לאותו הבוקר.
לאחר ששאלנו כמה מקומיים, הבנו את הטעות, ירדנו את כל הדרך מטה והגענו בסוף לביתו של אומן העץ. יש שם דברים מדהימים אך יקרים וקנינו לשם הנימוס 2 מזכרות קטנות מעץ. אוטו בכבודו ובעצמו הרשה לי גם לצלם אותו בפעולה.
עם רגליים גמורות וגוף סחוט מים מזיעה החלטנו שממשיכים למסלול הליכה נוסף. חזרנו חזרה באוטובוס לאורטיזיי ומשם יצאנו למסלול הליכה Val D'Anna. מסלול קל המתאים למשפחות ובסיומו מסעדת קפה ואל ד׳אנה. מסעדה טעימה עם אוכל מומלץ. הזמנו ניוקי תרד ופסטה טגלייטלה פטריות.
לאחר מכן חזרנו לעיירה ושוב הסתובבנו אחה"צ בעיר לעוד גלידה והמשך קניית מזכרות ומתנות. לפני ארוחת הערב עצרנו לשעה וחצי של מנוחה בג'קוזי המפנק של המלון, ואז יצאנו לאכול במסעדת Mauriz Keller המצויינת - הזמנו פיצה אבל גם המנות האחרות בשולחנות לידנו נראו מעולות.
היום הרביעי (יום חמישי)-
לאחר ארוחת בוקר טעימה נוספת, ביצענו צ'ק אאוט ועזבנו בצער את המלון הכל כך מפנק הזה. נסענו לסיור רגלי של כמה שעות בעיר בולצאנו – בירת דרום טירול. קצת מסתבכים בנהיגה בתוך העיר, השילוט של תמרורי ZTL קצת לא מובן. חנינו בחניה מקורה במרכז העיר. שילמנו 7.9 יורו לכמה שעות עבור החניה. אחרי הכפרים והעיירות היה פתאום מוזר לראות עיר מערבית לכל דבר ועניין כשיש זארה וH&M בכל מקום מסביב. הסתובבנו רגלית בעיר, כולל בשוק נחמד, נכנסנו לחנות המפורסמת ולבית הקפה של לואקר גם לאכול גלידה וגם לקנות מתנות ושוקולדים.
רצינו לבקר גם במוזיאון בו נמצא אצי מומיית הקרח אך התורים לכניסה למוזיאון היו מטורפים והחלטנו לוותר. משם יצאנו לדרכנו ליעד הבא- המלון על אגם טובל. תחילתה של הנהיגה מבולצאנו לאגם טובל היתה קשה עם הרבה סיבובים ועיקולים בגובה רב מאוד, אך המשכה היה קל יותר כאשר לפנינו נגלו אין סוף של מטעי תפוחים ירוקים וסגולים וכרמי ענבים.
לאחר נהיגה של כשעתיים מבולצאנו הגענו ליעדנו- אחד המקומות היפים שראיתי- אגם טובל. קיבלנו את החדר במלון ולמרות שהתחיל טפטוף של גשם החלטנו לצאת לטיול סביב האגם. מיד עם צאתנו הגשם פסק וחזר לרדת מבול כשסיימנו (ממש כמו שקרה לנו באגם קארצה, קרה גם פה - מזג האוויר בא לטובתנו). הסיבוב סביב האגם, כולל עצירות לתמונות, לקח לנו כשעתיים. אגם מדהים!!!!!! מדי כמה דקות דקות מתגלות עוד ועוד פינות חמד קסומות פשוט לשבת ולהסתכל או במקרה שלי עמוד ולצלם.
לאחר מכן כשהגענו למלון חיכתה לנו ארוחת הערב. הצהרנו מראש שאנחנו צמחוניים, וקיבלנו מוצרלה למנת פתיחה, פסטה למנה ראשונה וביצת עין למנה עיקרית. האוכל היה טעים אבל היה קצת מעצבן לדעת ששילמנו אותו סכום כמו כולם וקיבלנו ביצת עין לעומת סטייק או דג. לקינוח קיבלנו מוס תות. השתייה לא היתה כלולה במחיר הארוחה.
היום החמישי (יום שישי)-
ידענו מראש שהיום הזה יהיה יום קשוח עם הרבה נהיגה בכבישים מאחר והיום אנחנו עוזבים את הדולמיטים ומדרימים לעיר מסטרה שנמצאת בסמוך לונציה. החלטנו שנעשה עצירה אחת בדרך הארוכה והפור נפל על העיירה ריבה דל גארדה אשר נמצאת בצפון אגם גארדה. אז לאחר ארוחת הבוקר נפרדנו מאגם טובל היפייפה לעבר אגם גארדה כשבדרך שוב אנחנו חולפים על פני מטעי התפוחים. לאחר כשעתיים של נסיעה הגענו אל ריבה דל גארדה. בהתחלה הסתבכנו עם מציאת חנייה אך מצאתי בסוף חניון חינם, שאלה השם והכתובת שלו: Parcheggio Pubblico Garda SS240, 4, 38066 Riva del Garda TN, . החניה היתה מפוצצת בכלי רכב, אך הצלחתי לתפוס מקום שהתפנה. משם המשכנו רגלית לכיוון אגם גארדה, תוך כדי שעוברים על פני חנויות מזכרות, מסעדות, גלידריות ובתי קפה. העיר ממש הזכירה לנו את אילת.
לאחר סיבוב של שעתיים-שלוש בעיר יצאנו לדרך לכיוון מסטרה. עלינו לכביש אגרה והגענו תוך שעתיים וקצת למסטרה. עייפים אך מרוצים מהחוויות הטובות שצברנו בדולומיטים קיבלנו את החדר במלון והופ ישר יצאנו לחקור רגלית את האזור מסביב. העיר מסטרה דיי אפרורית ומשעממת ומשמשת בעיקר תיירים שלא רוצים ללון בונציה הומת האדם. גילינו במרחק של 15 דקות הליכה מהמלון גם את חנות הספורט דקטליון וגם קניון ענק וחדש ומספר מסעדות שוות. מצאנו שם חנות נעליים ממש שווה בה קנינו סנדלים במחיר בדיחה. החנות נקראת – Maisons du Monde והיא ממש מומלצת, אם היה לנו זמן היינו יוצאים משם עם קניות רבות יותר. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה מצויינת שנקראת Rossopomodoro Mestre, חלקנו ביחד פיצה מטוגנת, רביולי ופסטה.
היום השישי (יום שבת)-
היום האחרון באיטליה הוקדש לונציה המיוחדת. קמנו מוקדם על הבוקר על מנת להחזיר את הרכב לSIXT בשדה התעופה מאחר ולונציה כמעט בלתי אפשרי להכנס עם רכב. עצרנו לפני החזרת הרכב בתחנת דלק וזאת בעצם היתה הפעם הראשונה והיחידה שתדלקנו בטיול הזה – 55 יורו!!! כשהגענו לאיטליה חברת השכרת הרכב הציעה לנו לשלם 67 יורו מראש ותמורת זה נוכל להחזיר את הרכב ללא דלק.. אז מזל שלא הקשבתי להם. משדה התעופה לקחנו אוטובוס ישירות לונציה, כרטיס הנסיעה עלה 8 יורו לאדם לכיוון אחד. את הקו לוקחים מקומה 0 בתחנה C. ונציה המונית, מפוצצת בתיירים גם בתחילת ספטמבר, לוהטת מחום אך למרות כל זאת – מיוחדת ומהממת. הסמטאות, התעלות, הגונדולות והמסיכות מקנות לה את הייחודיות שלה... עכשיו הבנו על מה כולם מדברים. טיילנו בונציה רק ברגל תוך כדי שאנחנו עוברים בכיכר רומא, כיכר סן מרקו, גשרים שונים ויפים, האכלנו יונים, קנינו מזכרות ועוד.
לארוחת צהריים אכלנו פסטה במקום טעים ומשתלם ביותר במקום שנקרא - Dal Moro's Fresh Pasta To Go – Venice. בוחרים את הפסטה הרטבים והתוספות ולוקחים בקופסא לדרך! לאחר מכן הלכנו רגלית לכיוון הרובע היהודי. למרות שנפלנו על יום שבת, היה חשוב לנו ללכת ולבקר בו. ראינו מבחוץ את הגטו של ונציה, ראינו את אחת הישיבות ואת בית חב"ד ואפילו כשעברנו ליד מסעדת Gam Gam – יצאו אלינו הרב, אישתו הרבנית והבן שלהם ושכנעו אותנו להכנס לשתות כוס יין, לברך ולאכול חתיכת עוגה:). בונציה טיילנו כשש שעות ברגל והחלטנו לוותר על ביקור באיים בוראנו ומוראנו. לקחנו אוטובוס חזרה ב1.5 יורו לאדם מכיכר רומא למרכז מסטרה ומשם באותו כרטיס המשכנו באוטובוס נוסף למלון. מקלחת קצרה והפעם נכנסנו לקניון שנמצא ליד המלון - Porte di Mestre. לאחר סיבוב של כמה שעות בקניון חזרנו לאותה מסעדה מליל אמש (Rossopomodoro) והפעם התפנקנו על פיצה אחת לכל אחד וסלט קפרזה.
היום האחרון (יום ראשון)-
ערב חג ראש השנה, קמנו מוקדם בבוקר ולקחנו מונית (40 יורו!!!) מהמלון לשדה התעופה.
כמה טיפים לסיום:
- תאכלו באיטליה גלידות כאילו אין מחר – המחיר הוא חצי מהמחיר בישראל והטעם טעים כפליים.
- שימו לב שבכל מסעדה יניחו לכם על השולחן סלסלת לחמים (יבשים עד מאוד בדרך כלל) שלא הזמנתם ויחייבו אתכם בסיום הארוחה במחיר הלחמים. סוג של כנראה הסכם ביניכם לבין המסעדה שהתחייבתם לשבת לאכול בה. אם חשבתם שלפחות תקבלו מתבלים לצידם – טעות בידיכם – תאכלו לחם יבש ותחנקו:).
- כל תזמון שWAZE או גוגל מפות אומרים לכם עם הרכב – תמיד תקחו חצי שעה עד שעה נוספות לזמן הראשוני. גם כשהכביש פנוי – המסלולים בדרך כלל עקלקלים ומחייבים נסיעה איטית וגם התמרורים לרוב מגבילים עד מאוד את המהירות המותרת.
- אם אתם מזמינים מיץ תפוזים ואתם מקבלים מיץ בצבע אדום – לא , הם לא התבלבלו זה פשוט תפוז דם – הטעם הוא טעם של תפוז רגיל:).
- יעדי חובה - לא לוותר בשום פנים ואופן על :
* לינה באורטיזיי וספציפית לינה במלון שאנחנו ישנו בו Hotel Gardena – Grödnerhof – אין מלונות כאלה!
* מעבר סלה
* אגם קארצה
* אגם טובל
לסיכום, עברנו 6 ימים וקצת פשוט חלומיים. הנופים בדולומיטיים משגעים. כל הר, כל ענן, כל אגם וכל עמק נראים לא מהעולם הזה. מסתכלים ימינה זה נראה כמו ציור, מסתכלים שמאלה זה נראה כמו אגדה, מסתכלים קדימה זה נראה כמו גן עדן ומסתכלים אחורה ורוצים פשוט להזרק ולשכב על הגב. מצד אחד היו לנו עוד המון יעדים שקיווינו להגיע אליהם, אבל מצד שני רצינו גם לנוח בטיול הזה ולא רק לרוץ ממקום למקום כדי לסמן וי. עשינו את הטיול הזה באיזי והשארנו לנו יעדים לפעם הבאה:-).
לא הספקנו להגיע למעבר פורדוי, לאגם פדאייה, לאגם בראיס, לא הסתובבנו בכלל בקנזאיי, לא הספקנו לעבור דרך אגם טנו ואגם מולבנו. גם מלצז'ינה, לימונה, ורונה וסירמיונה יחכו לנו לפעם אחרת. גם ונציה היתה מיוחדת במינה. למרות החום והמוני התיירים הצלחנו להנות ממנה. גם האיים בוראנו ומוראנו יחכו לנו לפעם אחרת.
אני קיבלתי בהחלט טיול פיצוי לאחר עוגמות הנפש שעברתי בטיולים האחרונים. ואתם - טוסו לאיטליה! לא להאמין שכל כך קרוב לישראל יש מקומות כאלה פסטורליים וייחודיים .
תומר...
