הנסיעה ביורוסטאר מלונדון לפריז היתה נהדרת. כאמור רק 896 ש״ח לזוג בוגר. תוך שעתיים וחצי בערך הגענו לפריז לתחנת פריז gare du nord תוך כדי שאנחנו נוסעים בתוך האוקיינוס;) כשיוצאים מהתעלה ורואים את כל הירוק המדהים, מבינים שיצאנו מלונדון אפורת המראה לצרפת הירוקה. כשהגענו לתחנה ירדנו ישר עוד כשכל המזוודות איתנו לקומה התחתונה ומצאנו את משרד הכרטיסים של התחבורה הציבורית שם קנינו גם את הכרטיס השבועי שמקנה נסיעה חופשית גם במטרו (רכבת תחתית) וגם באוטובוסים.הכרטיס נקרא Pass Navigo Découverte והוא עולה 21.25 יורו לבנאדם בוגר לאזורים 1+2 ובנוסף משלמים 5 יורו חד פעמי על הכרטיס עצמו, זאת אומרת שבפעם הבאה שנבקר בפריז נוכל להשתמש בו שוב ורק נצטרך להטעינו מחדש.
גם בפריז כמו בלונדון צריך להביא מראש תמונת פספורט ולהדביק לכרטיס. התחבורה בפריז מתקתקת כמו בלונדון. רכבות תחתית בתדירות גבוהה מאוד, כמעט מכל מקום בכל שעה. היה תענוג לנסוע בתחבורה הציבורית גם פה. מתחנת gare du nord לקחנו מטרו לתחנת רפובליק שהיתה במרחק הליכה מהמלון שנמצא ברובע המארה. ההתנהלות בתוך התחנות של המטרו עם המזוודות והתיקים היתה סיוט. דווקא בתחנות האלה לא היו מדרגות נעות או מעליות (או שפשוט לא מצאנו אותן). נאלצנו להרים את הציוד הכבד בהמון המון מדרגות.
מתחנת רפובליק הלכנו ברגל מרחק של 5 דקות הליכה עד למלון שנקרא 1K. בניגוד למלון המזעזע שישנו בו בלונדון- המלון הזה היה כבר כמה דרגות מעל. שירות מעולה, מחיר מצויין ביחס לתמורה, חדר מודרני וחדש, גדול ומרווח, אינטרנט חופשי, מיטה סוף הדרך ואחלה מיקום קרוב לשתי תחנות גדולות ״רפובליק״ ו״ filles du calvaire" . התקלה היחידה והדיי רצינית שהיתה במלון היתה באמצע השהות שלנו. ערב אחד ירדתי למטה במעלית על מנת לשאול בקבלה מה המחיר לכבס כביסה במלון. לא עוברות מספר שניות פתאום פשוט נתקעתי במעלית. כל קומה עליה לחצתי פשוט נפתחה הדלת וראיתי מולי קיר בטון. למעלה מ20 דקות הייתי תקוע שם כשאני מצלצל בפעמון, בועט בדלת וצועק לעזרה בלי שאף אחד שומע אותי או בא לעזור לי. בסופו של דבר היא פשוט נפתחה לבד בקומה החמישית וברחתי משם. כשהתלוננתי על זה שלא שמעו אותי ובשביל מה יש פעמון אזעקה הציעו לי קפה.. מצחיקים... אבל חוץ מהמקרה הזה באמת שזה מלון מצויין ומומלץ במחיר הזה.
פריז, פריז. היו אנשים שאמרו לי שהם ממש לא נהנו בה והיו כאלה שממש התאהבו בה. אנחנו לגמרי היינו בקבוצה השנייה- פריז מדהימה! יש משהו באווירה, ברחובות... שונה מלונדון, בטח ששונה מישראל.
את ההכרות שלנו עם פריז התחלנו בצהרי יום שני. עם פריקת החפצים במלון יצאנו לאזור האופרה. ראינו את המבנה רק מבחוץ, היינו מורעבים והתיישבנו במקום הראשון שראינו מול עינינו- la brioche doree- סוג של מאפייה/סנדביצ׳יה. היינו חייבים לפתוח את הטיול עם בגט וכך באמת היה. משם המשכנו לטייל באזור והגענו לחנות הצעצועים Joue Club. חנות צעצועים ממש מומלצת. החנות מחולקת להמון חנויות עם כניסות ויציאות שונות כשכל חנות היא בקונספט מסוים- לגו, בובות, משחקי עץ, משחקי קופסא ועוד ועוד. ממש נהניתי שם כמו ילד קטן, מומלץ להגיע. משם המשכנו לטייל בשני הפסאז׳ים- פנורמה וג׳ופרואה- מקום מהמם, חנויות פריזאיות מטריפות, שני פסאז׳ים שללא ספק הכניסו אותנו לאווירת פריז. אהבנו מאוד. המשכנו לטייל באזור ואכלנו קינוחים בEric kayser סוג של מאפיה- קינוחים ולחמים מטורפים! המשכנו וטיילנו ולקחנו עוד קינוח לדרך בפיטסרי Stohrer. אומרים שפה המציאו את הבאבה או רום (סברינה). משם המשכנו לכל בו גאלרי לפייט ולכל בו printemps, הספיקו לנו 5 דקות להבין שאין לנו מה לחפש שם, בדיוק כמו קניון הרודס בלונדון. יקר ופלצני. את ארוחת הערב שלנו אכלנו במסעדה דיי הזויה בשם Relais de l'Entrecôte בסניף Saint Germain. לחבר שלי ממש התחשק סטייק ואני כצמחוני שתמיד מוצא את עצמו בכל מסעדה -זרמתי איתו. לאחר שהמתנו כחצי שעה בתור למסעדה בחוץ נכנסנו וראינו את כל האורחים אוכלים בדיוק אותה מנה! על כל השולחנות מונחות צלחות עם סטייק אנטריקוט חתוך לרצועות ברוטב ירוק וליד צ׳יפס. המלצרית ניגשה אלינו וסיפרה לנו שאין תפריט ואכן במסעדה יש רק מנה אחת - סטייק חתוך וצ׳יפס. כשסיפרתי לה שאני צמחוני אמרה שהיא יכולה להוציא לי פלטת גבינות במקום הבשר ליד הצ׳יפס. זרמתי עם זה. כששאלנו מה יש ברוטב של הבשר היא אמרה שהיא לא יכולה לגלות ושזה סוד הקסם של המסעדה. היא אמרה שאפילו המלצרים לא יודעים ממה עשוי הרוטב ושאין לה מושג אם זה חלבי, אם יש בזה דגים או שמנת, ומה עושים אנשים אלרגיים לרכיבים מסויימים במסעדה כזאת? לסיכום העניין, לא התלהבנו מהמסעדה, החבר שלי טוען שהסטייק היה רגיל למדי לא משהו מיוחד וכנ״ל גם רוטב הקסמים. צ׳יפסים אכלנו טעימים מאלה. בקיצור מהומה על לא מאומה.
את היום השני בפריז שהיה בעצם יום שלישי בשבוע התחלנו בשוק שממוקם ממש ליד המלון שלנו - Marché Popincourt- שוק מקסים ומאוד נחמד, אהבנו את האווירה בו. בשוק הזה מוכרים בעיקר פירות ירקות דגים בשר וחזיר. הפירות והירקות היו נראים כל כך טוב שהצטערנו כל כך שלא קנינו שם קצת פירות לדרך להמשך היום. טיפ שלנו - לקנות ולקחת לדרך, סחורה כזאת יפה קשה למצוא בארץ. פירות לא לקחנו אבל קרואסון עם שוקולד ובגט אכלנו כל בוקר על הבוקר וגם בבוקר הזה. משם נסענו לראות את הפלא "מגדל אייפל" העוצמתי, הצטלמנו וטיילנו באזור הפארק שאן דה מארס היכן שממוקמת האנדרטה למען השלום. ראינו את נהר הסיין שעובר בצמוד למגדל באייפל. מאזור האייפל צעדנו ברגל לאזור האינווליד וקבר נפוליאון, עברנו דרך מוזיאון רודן ולא נכנסנו, רצינו להכנס למוזיאון ד'אורסה אבל היה שם תור לא נורמלי והחלטנו לוותר. הבנו במהלך הטיול שאנחנו כנראה פחות אנשים של מוזיאונים. גם בלובר לא ביקרנו וקיבלנו על הראש : "הייתם בפריז ולא הלכתם ללובר???" , "נו אז מה" אני אומרJ. אחרי שעברנו רגלית את מוזיאון ד'אורסה חצינו גשר שמוביל לגני טיולרי, גם הוא כבר הספיק לההפך גשר מנעולים בפני עצמו וכמובן ששמנו שם מנעול משלנו. ליד גני טיולרי נמצאת אנג'לינה. סיפרו לנו כל כך הרבה על הבית קפה/תה הזה והבנו שהוא תמיד מפוצץ באנשים. למזלנו לא היה תור בכניסה והתיישבנו. המליצו לנו על השוקו החם שלהם, בן הזוג שלי ניסה וממש התאכזב. מרוב מתיקות לא הצליח לשתות, אבל הקינוחים שהזמנו היו טעימים. המבנה של המקום מאוד יפה מבפנים. בכלל שמתי לב שבכל מסעדה / בית קפה בפריז כמעט יש מראות גדולות אשר גורמות למקומות להראות הרבה יותר גדולים ומרווחים ממה שהם. לאחר מכן הלכנו לראות את כנסיית מדלן היפייפיה, כניסה חינם כמובן. באותו יום עשינו סיבוב קונדיטוריות/פטיסרי קצר – היינו ב"פושון" בסניף שליד המדלן וב- Ladurée שהיה לא רחוק משם. בפושון עשינו אחלה קניות גם לעצמנו וגם למתנות, בעיקר שוקולדים ומקרונים. בLadurée לא מצאנו את עצמנו – מחירים לא שפויים ביחס ליתר החנויות. בהמשך אכתוב כאן סיכום על הקונדיטוריות/פטיסרי שהיינו בהם. בערב של היום הזה יצאנו לפאב/מסעדה נחמד מאוד אשר נמצא ממש ליד המלון שלנו ונקרא Bespoke. המקום קטן מאוד ואין הרבה מקומות, הם גם כנראה לא רושמים את השם של המקום מבחוץ כדי שלא ימצאו אותם – הם יודעים שהם טובים ושאין להם מקום להכיל את כולם. האוכל היה מעולה ואווירה אינטימית וכיפית. מקום מומלץ לשבת בו בערב גם לאכול וגם לשתות.
יום שלישי בפריז – יום רביעי בשבוע – כרגיל פתחנו בבגט וקרואסון הפעם אכלנו אותם בסניף של Le pain quotidian ברובע המארה ומשם המשכנו לאזור איל דה לה סיט – אזור מהמם! התחלנו בקתדרלת נוטרדאם (יפה מאוד אבל לא כזאת מרשימה כמו שחשבתי שתהיה) ומשם המשכנו לסנט שאפל. זה באמת היה הזוי – הכנסייה היחידה שהכניסה אליה עולה כסף והיא הכנסיה הכי מעפנה שהיינו בה בכל הטיול. לא ברור על מה גובים כסף ועוד יותר לא ברורה הבדיקה הבטחונית הקפדנית בכניסה, כמו בשדה תעופה ממש. מישהו יודע להסביר לי? אחרי שראינו מה זה סנט שאפל ויתרנו על הקונסיז'רי הסמוכה. המשכנו את הטיול ב"אי" המהמם, טיילנו ממש למטה על גדות הסיין עד שהגענו לקצה האי - Square du Vert-Galant ובהמשך גם לגשר המנעולים הישן שכבר כמעט ולא נשארו בו מנעולים. לאחר מכן החלטנו לעשות סיבוב קולינארי באזור הרובע הלטיני והסביבה- החלטנו שאנחנו לוקחים קינוח אחד מכל פטיסרי שרשמנו לעצמנו באזור ובסוף נאכל את הכל כשנגיע לגני לוקסמוברג. אז לקחנו קינוחים מדהימים מ Pierre Hermé, Hugo et Victor, Jacques Genin, La Pâtisserie des Rêves (ונכנסנו גם לחנות השוקולד היפני Sadaharu Aoki – chocolate – אבל לא מצאנו משהו מעניין, חנות קטנה ופחות מרשימה מהאחרות), הגענו לגני לוקסמבורג, התיישבנו על הכסאות בגנים ופשוט התחלנו לטרוף את כל הקינוחיםJ. אחרי שסיימנו לזלול טיילנו בגנים, מאוד יפה שם, בייחוד האגם במרכז שמלא בברבורים וילדים ומשפחות שמשיטים סירות קטנות. משם התקדמנו רגלית לאזור מונפראנס - היתה לי רשימה של בתי קפה ישנים ונוסטלגיים באזור אבל רובם היו סגורים בשעות שהיינו ובסוף נפלנו על מסעדה לא מרשימה במיוחד – Café L'Atelier. לאחר מכן טיילנו בשדרות אדוארד קינט, כשלמולנו ניצב מגדל מונפראנס הענק (לא עלינו), נכנסו לראות את הקברים בבית העלמין מונפראנס טבל אחר רבע שעה שהיינו בפנים ביקשו מאיתנו לצאת כי סוגרים את השערים.. אז לא יצא לנו יות מדי לראות אבל כן ראינו המון קברים יהודיים ואפילו ראינו קבר שהאנדרטה שלו היא ממש פסל ענק בצורה של חתול! סיימנו את היום בגלידת Amorino הנפלאה שהסניף שלה שוכן לא רחוק מבית העלמין. היה מעולה כמו תמיד.
יום רביעי בפריז, יום חמישי בשבוע, התחלנו את הבוקר כרגיל בקרואסון עם שוקולד ובגט – הפעם במאפיית Blé Sucré באזור שוק אליגרה, החלטנו לאזור אומץ ולשאול אם אפשר לקבל את הבגט חם, התפלאנו שכל פעם שביקשנו קרואסון ובגט קיבלנו אותם ממש קרים ולא כמו בישראל חם מהתנור. המוכרת אמרה לנו שהיא יכולה לחמם והסבירה לנו שבפריז ככה אוכלים את זה,לא מחממים. אז איך החמאה שמורחים תימס אם הבגט לא חם?:)
ומשם המשכנו ישר לשוק אליגרה שמוכר בעיקר פירות וירקות וחפצים משומשים. משם המשכנו לשוק הבסטיליה ולכיכר הבסטיליה – שוק גדול יותר עם מבחר רחב יותר של מוצרים וחפצים. משם המשכנו צפונה לתעלת סן מרטן המדהימה. אמנם בהמשך באמסטרדם חיכו לנו המון כמוה, אבל בגלל שבפריז היא סוג של תעלה יחידה – זה מרגיש מאוד מיוחד שם. גם שם יש המון ברווזים וציפורים למיניהם. אהבנו מאוד את האזור של התעלה והחנויות מסביב.משם לקחנו רכבת לאזור מונמארטר וירדנו בתחנת המטרו Abbesses שנמצאת ממש בסמוך לקיר האהבה המפורסם- קיר מתוייר למדי שהמשפט "אני אוהב אותך" רשום עליו בכל השפות. כמובן שגם אנחנו השתתפנו בחגיגת הקיטש והצטלמנו ליד הקירJ. משם המשכנו רגלית לכיוון כיכר טרטרה – העלייה לכיכר כרוכה בעלייה של מספר מדרגות לא מבוטל. על הדרך באחת הסמטאות נתקלנו במסעדה ממש נחמדה La Taverne de Montmartre – מזג האוויר הקר עשה לי חשק למרק חם. בתפריט בחוץ היה רשום שיש להם מרק בצל ובשילוב עם האווירה האינטימית והנחמדה שראיתי שיש בפנים החלטנו להכנס. המקום ממש קטן אבל השירות אישי
ונעים והאוכל טעים מאוד. המרק בצל היה פשוט אלוהי – מרק בצל כשלמעלה מונחים 4 בגטים קטנים עשויים ברמת טוסט ועליהם גבינה מומסת. שווה להכנס למקום הזה רק בשביל מרק הבצל.
המשכנו לכיוון הפסגה כשהיעד הוא סקרה קר – בזיליקת הלב הקדוש, והגענו לכיכר טרטרה – כיכר עם האווירה נחמדה כשבמרכזה המוני ציירים יושבים על כסאות ומציירים עוברים ושבים וגם מציירים ציורי אומנות בסגנונות שונים. משם המשכנו בעוד מספר דקות מועט של הליכה והגענו לפסגה – "סקרה קר" – מבנה דתי מהמם שנמצא במקום כל כך גבוה וממנו רואים את כל פריז – נוף מהפנט. חבל רק שהמקום היה הומה באנשים, האמת שרוב המקומות המפורסמים בפריז היו מלאים אנשים גם בחודש כזה כמו אוקטובר. אם ככה זה באוקטובר אני לא רוצה לדעת איך זה ביולי אוגוסט שם. באותו היום אגב היינו גם בחנות המפעל של השוקולדים של אלן דוקאס שנמצאת באזור הבסטיליה – הבנתי שאפשר לערוך שם סיור במפעל אבל אנחנו רק נכנסו לחנות ודרך הזכוכית ראינו מה קורה במפעל מאחורה.
את שעות הערב בילינו בשופינג בדרום פריז – בקניון איטלי 2 - קניון שנראה יחסית חדש מאוד. בקניון הזה גילינו אשת חנויות מומלצת שנקראת Hema – נתקלנו בה גם בפריז וגם באמסטרדם – הייתי אומר שזה סוג של פריימארק בשילוב של איקאה - רק שבה יש המון מוצרי מזון בנוסף לבגדים וצעצועים ומכשירי חשמל. רשת סופר זולה עם מוצרים איכותיים. אם אתם מחפשים מתנות למשפחה ולחברים זה המקום – כולל שוקולדים, סוכריות גומי ומרציפנים. אנחנו התאהבנו בחטיפי הצ'יפס שלהם – רק חצי יורו ואתם מקבלים שקית ענקית של צ'יפס אפוי – שקית שבגודל כזה בישראל הייתם משלמים 10-14 ש"ח לחבילת תפוצ'יפס בגודל כזה. קנינו כל כך הרבה דברים שם ויצאנו עם סכום מגוחך. את היום סיימנו בפיצריה/מסעדה איטלקית יוקרתית שנקראת 0039 – טעים יקר ופלצני.
יום חמישי בפריז, יום שישי בשבוע – זה היה בעצם גם הלילה האחרון שלנו בפריז, לפני הנסיעה ביום שבת על הבוקר לאמסטרדם. היום הזה היה מוקדש לקצת שופינג – נכנסנו לכלבו BHV – מאוד יקר שם, המשכנו לרחוב ריבולי ונכנסנו כמובן לסניפים של זארה, ברשקה, אייץ' אנד אם ויתר החנויות המוכרות. הלכנו לפטיסרי – האקלר של ג'ני- קונדיטוריה שמתבססת רק על אפיית והכנת אקלרים – עם ציפויים ומילויים שונים. המשכנו במטרו לכיכר קונקורד ומשם הלכנו ברגל בשאנז אליזה (עמוס מאוד, צפוף בטירוף, הה סיוט ממש להצטופף שם עם אלפי האנשים ברחובות), קנינו מתנות בחנות של דיסני והגענו בסיום לשער הנצחון. נשאר לנו קצת זמן פנוי והחלטנו שווה לחזור למגדל אייפל ולראות אותו בלילה. לקחנו רכבת לאזור מגדל אייפל אך שם קרה לנו מקרה שהעיב לגמרי על הטיול הנפלא. החבר היקר שלי נפל למלכודת תיירים בפזיזות מוחלטת. כמובן שזאת היתה לגמרי אשמתו אבל עדיין מבאס שיש אנשים כאלה רמאים שמצליחים להפיל בפח תיירים תמימים. תיזהרו במקומות המתוירים בפריז מנוכלים ברחובות, אל תתפתו לשום הצעה שמציעים לכם ותשמרו את הארנקים קרוב אליכם. במקרה של בן הזוג שלי זה נגמר בהפסד של 50 יורו, זה היה יכול להיות גרוע מזה אם לא היתי מעיף אותו משם.
בשבת בבוקר נפרדנו מפריז המדהימה, קמנו מוקדם ולקחנו רכבת מטרו מתחנת אוברקאמפ לתחנת gare du nord שם היינו אמורים לעלות לרכבת של חברת Thalys לאמסטרדם ב8:25 בבוקר. שוב הזמנת הכרטיסים מראש השתלמה – ושילמנו 350 ש"ח בלבד לשני כרטיסי מבוגר מפריז לאמסטרדם.
האמת שהמקום היחידי שבו הסתבכנו עם הרכבות זה היה בתחנה הזאת בפריז gare du nord. השילוט בתחנה הזאת ממש מזעזע ואפילו אני שדובר ומבין מעט צרפתית – לא הצלחתי להבין איפה התחנה שלנו ומאיפה אנחנו צריכים לקחת את הרכבת לאמסטרדם. בסופו של דבר שאלנו מאבטחים שעזרו לנו להבין. מלבד ההסתבכות הזאת – העלייה לרכבת אפילו יותר פשוטה מאשר העלייה לרכבת מלונדון – שום בידוק של המזוודות, בדיקה של כרטיסים רק ממש בדלת של הרכבת. פשוט ויעיל.
אז איך אני מסכם את פריז? עזבנו את פריז אמנם עם טעם מר בעקבות מה שקרה באזור מגדל האייפל בלילה האחרון, אבל אם בן הזוג שלי רצה שפשוט נעזוב הכל בישראל ושנעבור לגור שם – זה אומר הכל. פריז כאמור מדהימה, ממש התאהבנו בה. מריחים את הרומנטיקה באוויר באמת וזאת לא רק קלישאה. המאפים והקינוחים שם הם מהטובים שאכלנו. ברחובות תוכלו לראות אנשים ובעיקר נשים עם הכלבים המיוחדים שלהם – כלבים מטופחים ומגונדרים, כלבים שנדיר שתראו מסתובבים בישראל. חבל רק שכמות האנשים שמעשנת שם כל כך גדולה, כל בנאדם שני ברחוב עומד עם הכלב שלו ומעשן. יפה לצלם את זה אבל מזיק לבריאות, חבל. התחבורה בפריז קלה, נוחה וזמינה ממש כמו בלונדון וכאמור לא לוותר על כרטיס הנסיעה - Pass Navigo Découverte .
על מה לא הייתי מוותר בפריז? המסע הקולינארי שעשינו בפטיסרי ובקונדיטוריות – הוא פשוט MUST. רק בפריז יתייחסו לשוקולד וללחם כמו לתכשיטים יקרים. היו חנויות שאשכרה לקחו מפתחות כדי לפתוח את המגירה של השוקולד ולהוציא לנו קוביה. אחרי שאתה משלם על מה שקנית בקופה – המוכרת יוצאת מהדלפק עד אליך ומגישה לך את השקית העטופה בכל טוב שקנית. חנות הצעצועים Joue Club היא אתר חובה לחובבי הצעצועים ולהורים שאוהבים לפנק. לא הייתי מוותר על לראות את המקומות המפורסמים למרות העומס והדוחק – מגדל אייפל, שער הנצחון וסקרה קר. בשביל לספוג אווירה כאמור לא הייתי מוותר על שני הפאסז'ים פנורמה וג'ופרואה ועל תעלת סן מרטן. הייתי ממליץ לטייל הרבה ברגל כי רק ככה מצליחים לחוות את העיר. בפעם הבאה שנהיה בפריז נשלים את מה שלא הספקנו – יורודיסני, גני וארמונות ורסאיי ואולי גם את מוזיאון דאורסה.
אני אהבתי את פריז באותה מידה שאהבתי את לונדון. בן הזוג שלי דירג את פריז גבוה יותר מלונדון – אולי כי הוא קונדיטור – אבל באמת קחו בן/בת זוג , קחו מנעול, וסעו לפריז:).
בימים הקרובים אסכם את היעד השלישי שביקרנו בו – אמסטרדם.
שבת שלום,
תומריקו:)
