ב31 לאוקטובר המראנו בן זוגי ואני לקופנהגן שבדנמרק על מנת להתחתן בעיריית קופנהגן בטקס אזרחי, ארבעה ימים לאחר שערכנו את מסיבת החתונה בישראל עם קרובינו. הטיול מראש סבב סביב הטקס שם, ולכן כל מה שהספקנו לטייל ולעשות מסביב היה עבורנו בונוס. טסנו לשישה ימים, חמישה לילות.
טיסות: הזמנו את כרטיסי הטיסה דרך אל על, בטיסות עם קונקשיין, בהלוך עצירה בציריך שבשוויץ ובחזור עצירה בוורשה שבפולין. זאת פעם ראשונה בחיי שאני טס עם קונקשיין וכנראה גם האחרונה. כשהגענו לקופנהגן גילינו שהמזוודה שלי לא יוצאת למסוע המזוודות ומתברר כי נשכחה בקונקשיין בשדה התעופה בציריך ע"י חברת התעופה SWISS שאיתה טסנו את הטיסה בין ציריך לקופנהגן. נחתנו בסביבות 14:00 בצהריים בקופנהגן ולאחר שעות ארוכות של טלפונים ושיחות עם אנשי שדה התעופה בקופנהגן בנסיון להסביר להם שהגעתי לעיר על מנת להתחתן ושכל הבגדים שלי לחתונה נמצאים במזוודה – בסופו של דבר המזוודה נחתה בטיסה הבאה, ושלחו לי אותה עם שליח למלון והגיעה בחצות בדיוק. בטיסת החזור שוב בלאגן. זה התחיל עם טיסת קונקשיין מקופנהגן לוורשה דרך חברת התעופה הפולנית LOT – טסנו במטוס קטן מאוד שלא יכל להכיל את תיקי היד שלנו – וביקשו מאיתנו גם את תיקי היד להכניס לבטן המטוס. בנוסף, כשהגענו לישראל ופרקנו את הבית במזוודות גילינו שאנשי הבטחון של אל על פתחו את המזוודות שלנו בקונקשיין בוורשה – עשו לנו בלאגן אטומי בתיק – עירבבו כביסה מלוכלכת עם נקייה, הוציאו לנו שוקולדים ממקומות מוגנים וכל השוקולדים שקנינו מתנות פשוט נשברו בגלל ששינו להם מקום. טסנו כמה פעמים דרך אל על ולא היו לנו טענות, הפעם הם פישלו בגדול. גם הסירו אחריות על היעלמות המזוודה בהלוך והפילו את ה"תיק" עלSWISS למרות שאני הזמנתי דרכם את כרטיסי הטיסה. המסקנה שלי מהטיול הזה – אם אפשר לעשות הכל ולא לטוס בקונקשיין. ואם אפשר – לעשות הכל ולא לטוס אל על.
תקשורת: גם פה התחלנו את הטיול ברגל שמאל. לאחר שגיליתי שגולן טלקום העלו את מחיר החבילה לחו"ל והקטינו את כמות הGB, החלטנו פשוט לקנות כרטיס SIM מקומי כשנגיע לקופנהגן. אך בנתב"ג נתקלתי בדוכן של 019 שהציע חבילה יותר זולה ומשתלמת מגולן טלקום. בזריזות סגרתי איתם עסקה ועלינו למטוס. אך כמובן שבדנמרק לא הצלחנו להפעיל את כרטיס הSIM. וזה קרה דווקא כשהכי הייתי צריך להיות מחובר לעולם כשהמזוודה שלי נעלמה. לאחר שעות ארוכות של נסיונות לסדר את הבעיה מול נציגי החברה – לא הצלחנו. ביקשתי מהם שיבטלו את העסקה. מצאנו בקופנהגן כרטיס SIM מקומי של חברת LEBARA MOBILE. אני לא זוכר בדיוק את מחיר הכרטיס אבל משהו כמו 25 ש"ח + במחיר של 99 קורונות דניות (כ55 ש"ח) מטעינים חבילת גלישה של 30GB!!! ניתן לקנות את הכרטיס והחבילה בכל רשת סופרמרקטים של Seven Eleven או של Fotex. חשוב לבקש מהמוכר עזרה בהטענת הכרטיס והחבילה, כי השפה שאיתה מתחילים את התהליך היא דנית. חבילה ממש שווה! מומלץ ממש!
מלון: Copenhagen Island Hotel– הממוקם ברחוב Kalvebod Brygge 53, בצמוד לקניון Fisketorvet ולתחנת הרכבת והאוטובוס Dybbølsbro. המיקום של המלון במרחק של רבע שעה הליכה ברגל מגני טיבולי ועיריית קופנהגן. למי שלא מפחד מהליכות, אז המיקום בסדר, מי שרוצה להיות ממש במרכז העיר – אז המלון הזה עשוי להיות מעט מרוחק עבורו. בגדול היינו מרוצים מהחדר והמלון למעט מקרה אחד קריטי שארחיב עליו בהמשך. ארוחת הבוקר מצויינת, השירות מצויין, החדרים היו נקיים ועם חלונות אטומים ולא שומעים שום רעש מבחוץ (לי זה מאוד חשוב). החסרונות הם שאין כספת (מה שבסוף התברר כחשוב ביותר), הכריות היו קטנות והמיטה היתה קטנה. המחיר ששילמנו היה 3496.40 ש"ח לזוג עבור 6 לילות, 5 ימים כולל ארוחת בוקר.
צ'יינג: גם פה דיי הסתבכנו. בדרך כלל אני מגיע מהבית עם שם של צ'יינג מומלץ, אך הפעם לא מצאתי מידע כזה באינטרנט. המרנו פעמיים – פעם אחת בשדה התעופה בקופנהגן ופעם אחת בצ'יינג במרכז העיר ובשני המקרים לקחו לנו עמלה של 12 אחוז שזה מטורף.
תחבורה: התחבורה בדנמרק יקרה גם היא. השתמשנו גם באטובוסים, גם במטרו וגם ברכבות, חוץ מזה שהלכנו המון ברגל.
מחיר של נסיעה ברכבת משדה התעופה לתחנה המרכזית בקופנהגן עלה לנו 36 קורונות דניות לאדם – משהו כמו 20 ש"ח לכרטיס.
כרטיס נסיעה חופשי יומי ל24 שעות עולה 80 קורונות דניות לאדם - משהו כמו 45 ש"ח לכרטיס.
כרטיס נסיעה חופשי יומי ל72 שעות עולה 200 קורונות דניות לאדם – משהו כמו 118 ש"ח לכרטיס.
מזג אוויר: בסך הכל מזג האוויר היה מצויין, הטמפרטורות ביום הגיעו במקסימום ל11 מעלות ובלילה המינימום היו כ-3 מעלות. למעט היום האחרון שירד גשם דיי חזק, רוב הימים לא היה גשום, ואם ירד גשם זה היה ממש טפטוף קליל ולא מזיק. לרוב היה מעונן עם הרגשה שאוטוטו הולך לרדת גשם אבל בפועל לא ירד הרבה.
הטיול עצמו:
אז כפי שהבנתם כל היום הראשון של הטיול (שהיה יום שלישי) נהרס בגלל הסיפור עם המזוודה האבודה והשיחות מול 019 על חבילת התקשורת וכרטיס הSIM שלא עבד. אז חוץ מסיבוב קצר בקניון Fisketorvet וקניית כרטיס הSIM המקומי בסופרמרקט Fotex – לא עשינו כלום. בסוף הערב בזמן שהמתנו שהמזוודה תגיע החלטנו לסיים את היום הזה בטעם טוב – והלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדת Sticks'n'Sushi שהיתה במרחק 3 דקות הליכה מהמלון שלנו. אחת ממסעדות הסושי הטובות שאכלנו בהן, חוויה אמיתית כולל הורדת הנעליים בכניסה, מקומות ישיבה מיוחדים ומנות טעימות ומיוחדות. מקום מאוד מומלץ לחובבי הסושי והאוכל היפני.
(Sticks'n'Sushi)
את היום השני של הטיול (שהיה יום רביעי) פתחנו במשימה בירוקרטית שקשורה לחתונה שהיינו חייבים לטפל בה על הבוקר. הגשת המסמכים הרשמיים לעירייה יום לפני החתונה. לאחר שהגשנו את המסמכים הם ביקשו מאיתנו להסתובב שעה ולחזור לקחת את הדרכונים. בזמן הזה נכנסנו לקונדיטוריה שנקראת Conditori La Glace. מקום מדהים עם עוגות עוגיות ומאפים טעימים. הקונדיטוריה קיימת משנת 1870 והיא מציעה מגוון גדול של עוגות גדולות ועשירות בקרמים ובקצפות. אנחנו לקחנו שתי עוגות: SPORTSKAGE. שמה ניתן לה כהומאז' למחזה "SPORTS MAN" שעלה לראשונה בדנמרק ב 1891. העוגה בנויה משכבה של בסיס עוגיות קריספיות העשויות משקדים מקורמלים טחונים. מעל זה מונחת לה קצפת עם שברי נוגטין ובתוך הקצפת מצאנו פחזניות מקורמלות ממולאות בקרם פטיסייר. העוגה מזכירה מבחינת מרכיביה את הסאנט אונורה הצרפתית המפורסמת.העוגה השניה שלקחנו היא ה HC HAT העשויה שכבות של שוקולד, מוס קרמל וגנאש קרמל ולימון.
(Conditori La Glace)
כשסיימנו חזרנו לעירייה לאסוף את הדרכונים והתחלנו לטייל ולעשות קצת שופינג ברחוב הקניות המרכזי Strøget. החנויות המקומיות היו מלאות במוצרים ואביזרים הקשורים לחג המולד ולליל כל הקדושים שחל בדיוק ביום בו הגענו. היה ממש מגניב לראות מוכרים מחופשים לדמויות מפחידות ובכלל לראות בכל מקום רוחות רפאים, דלעות וסנטה קלאוס.ברחוב הזה נמצאות החנויות התיירותיות הקלאסיות כמו H&M, ZARA, DISNEY, חנות התכשיטים PANDORA שמקורה בדנמרק, חנות הLEGO המדהימה, חנות הצעצועים המקומית שיש סניפים שלה ממש בכל מקום BR, חנות הכלבו של האחיות - Søstrene Grene, עוד חנות כלבו עם דברים מגניבים Flying Tiger, חנות מצויינת לנעלי ספורט ונעליים בכלל JD Sports ועוד ועוד. משם המשכנו רגלית לשוק סגור מדהים שנקרא Torvehallerne שממש מזכיר את שרונה מרקט כאן בישראל, רק הרבה יותר שווה. שוק מלא בדוכני מזון מהיר, קפה, שוקולדים, גלידות, סושי, דוכני קרמבו (שהומצא בדנמרק), דוכנים של המאכל המקומי Smørrebrød, פירות, ירקות, דגים ועוד. חזרנו אליו גם יומיים אחרי ליותר זמן גם לאכול וגם לקנות מתנות. ממש בצמוד לשוק נמצאת כיכר ישראל ופארק יפה עם אגם שנקרא Ørsteds Park. משם המשכנו לטייל בגנים הבוטניים (חינם) Botanisk Have שנמצאים ממש קרוב. ולארוחת צהריים עצרנו במסעדה הטבעונית – simpleRAW – מסעדה נחמדה בה אכלנו שנינו המבורגר טבעוני בלחמניה עם צ'יפס בטטה. הימים בתקופה הזאת בקופנהגן היו ממש קצרים – השמש זורחת בסביבות 7:15 ושוקעת ב16:30. רוב החנויות והקונדיטוריות נסגרות בשעה 18:00 ואז נשארים עם עוד חצי יום פנוי לפנינו. בערב של היום הזה חזרנו לקניון ליד המלון Fisketorvet בו יש ממש הכל – סופרמרקט, סטארבאקס, חנויות בגדים כמו זארה וH&M , חנות הצעצועים BR, מסעדות ועוד.
ׁ(LEGOׂ)
(simpleRAW)
יום שלישי של הטיול (יום חמישי) – יום החתונה. היום ההזוי ביותר בחיינו. טקס החתונה בבית העירייה נקבע לנו לשעה 11:00 שעון מקומי. קמנו בנחת, אכלנו ארוחת בוקר במלון, חזרנו לחדר להתלבש ולהתארגן. לוקחים איתנו את כל הניירת ובאים לצאת החוצה מהחדר ופתאום בן הזוג שלי שם לב שהדרכון שלו נעלם. הוא אומר שערב לפני, בזמן שיצאנו לקניון, הוא השאיר את הדרכון ליד המיטה. הפכנו את החדר ולא מוצאים את הדרכון. הוא חושב שהוא פשוט נגנב בזמן שהיינו בקניון או בארוחת הבוקר. מה עושים עכשיו? אנחנו שעה לפני הטקס שלשמו בכלל הגענו לקופנהגן ואין דרכון. לא יחתנו אותנו בלי דרכון. אחרי דקות ארוכות של היסטריה ואיבוד עשתונות החלטנו להתעשת וללכת לעיריה ככה ולספר להם מה שקרה. הגענו לשם ולמרבה המזל – הספיק להם הצילום של הדרכון שהם צילמו יום לפני כשהגשנו להם את המסמכים, לפני שהוא נעלם. הם הסתמכו על הצילום ולא היה צריכים את הדרכון המקורי בשביל הטקס. למרות כל הטלאות שעברנו בדרך יצאנו מהעירייה נשואים בשעה טובה ומוצלחת. משם כל התוכניות השתנו – במקום להמשיך לטייל היינו חייבים להזדרז ולנסוע לשגרירות ישראל בקופנהגן כדי להוציא דרכון חדש. השגרירות לא היתה קרובה בכלל למרכז העיר אלא במחוזHELLERUP וגם היתה לפני סגירת קבלת קהל ונאלצנו למצוא מהר רכבת שמגיעה לשם. הקב"ט ואנשי השגרירות קיבלו אותנו בסבר פנים מדהימות, הבינו לליבנו וניסו לעזור בכל דבר אפשרי. הוצאנו דרכון חדש לבן זוגי וחזרנו חזרה ברכבת לתחנה המרכזית שם היינו צריכים ללכת לתחנת המשטרה המקומית ולהגיש תלונה על גניבת הדרכון. סיימנו את כל סיפור הדרכון כשהשעה כבר 15:00 בצהריים מה שאומר שנשארה לנו רק שעה וחצי של אור בחוץ. לקחנו מטרו ונסענו לראות את הפסל המפורסם של בת הים הקטנה. ירדנו בתחנת Østerport ומשם צעדנו ברגל תוך כדי שאנחנו עוברים באזור מדהים ביופיו שנקרא מבצר Kastellet, מקום עם אגם ומדשאות שמעוצבים בצורת כוכב. הצטלמנו עם פסל בת הים הקטנה ומשם המשכנו רגלית תוך כדי שאנחנו חולפים על פני פסלו הענק של דוד המלך - לאזור הנמל החדש Nyhavn כשבדרך רואים את הבתים הצבעוניים היפים. הירח עלה השמיימה והשמש שקעה ואנחנו עושים משם את רכנו רגלית בחשיכה לשוק אוכל סגור נוסף שנקרא Copenhagen Street Food. גם כאן ניתן למצוא קינוחים, שווארמה, סושי, ברים עם אלכוהול, המבורגרים, קינוחים וגם את המאכל המקומי המפורסם Smørrebrød – אותו טעמנו לראשונה כאן כארוחת צהרים מאוחרת. מדובר על פרוסת לחם דחוסה מאוד עם טעם חזק של יין ועליה אפשר לשים או דג מטוגן, או סלמון מעושן, או בקר או בייקון או תפו"א עם מיונז ובצל מטוגן. אנחנו כמובן לקחנו את האופציה הצמחונית ואכלנו את המנה עם תפו"א מיונז ובצל מטוגן. מנה מוזרה אבל היה לא רע:) . לאחר היום המתיש הזה חזרנו לנוח מעט במלון ולארוחת ערב הלכנו לאכול במקום הכי טוב שאכלנו בקופנהגן – The Noodle Box. בסופו של דבר מדובר על מקום פשוט מאוד שמוכר מנות נודלס, אבל כמה פשוט ככה טעים. הנודלס הכי טעים שאכלנו אי פעם. ניתן להרכיב את המנה ולבחור את סוג האטריות, הירקות והתוספות שיהיו במנה וכמובן הרטבים. סיימנו את היום הזה נשואים ועם בטן מלאה:).
(פסל בת הים הקטנה)
(הנמל החדש Nyhavn)
(Smørrebrød)
(The Noodle Box)
היום הרביעי לטיול (יום שישי). גם את היום הזה התחלנו עם בירוקרטיה שהיינו חייבים לטפל בה – נסיעה למשרד החוץ הדני על מנת ששם יחתמו לנו עם חותמת בינלאומית אפוסטיל על תעודת הנישואין כדי שנוכל לגשת עם התעודות החתומות למשרד הפנים בישראל ולשנות את הסטטוס לנשואים. מבחינת נסיעות בתחבורה הציבורית לקח קצת זמן להגיע למקום אבל במקום עצמו העניין לקח ממש 2 דקות וסיימנו שם. משם נסענו לחלק הכיפי בטיול(לפחות מבחינתי) – נסענו ברכבת צפונה לפארק האיילים – Jægersborg Dyrehave. לקחנו אוטובוס 1A ממרכז העיר וירדנו בתחנת Klampenborg. פארק האיילים נמצא בסמוך לפארק השעשועים העתיק באקן. הפארק הינו פארק עם שטח עצום של ירוק ומרחבים ממש בסמוך לים. הלכנו 3 שעות ברגל (כמובן עם עצירות וצילומים) והגענו רק לאמצע הפארק. הפארק הוא בעצם בית גידול טבעי לאיילים מסוגים שונים. חוויה אדירה לחובבי הטבע ולחובבי הצילום. מומלץ להגיע למקום עם משקפת כדי לאתר את האיילים. אנחנו הצלחנו להתקל בלפחות 4 מינים שונים כולל אייל בצבע לבן. הפארק היה כמעט ריק מאדם מה שנתן לנו חוויה אותנטית של מפגש אחד על אחד עם החיה היפייפיה הזו. אחד המקומות היותר יפים שהייתי בהם... הלוואי שהייתי יכול לחזור לשם שוב ולסיים את כל הפארק.
(Jægersborg Dyrehave)
בסיום חתכנו ימינה לכיוון הים ולאחר הליכה רגלית של כרבע שעה דרומה לקחנו אוטובוס פנימי בתוך העיריה לכיוון התחנה הראשונה בה ירדנו ומשם לקחנו שוב את אוטובוס A1 למרכז העיר קופנהגן שם הלכנו לאכול קינוח בפטיסרי Leckerbaer , מקום קטן אינטימי המעצוב מהמם – לקחנו שם 3 קינוחים קטנים. בכל יום מככב קינוח אחר בכוס, המורכב ממוסים ומקרמים שונים ומוגש עם שקית ובה קרמבל לפיזור על הקינוח לפני האכילה. משם המשכנו רגלית חזרה לשוק האוכל הראשון שהיינו בו Torvehallerne – שם טעמנו לראשונה קרמבו מקומי מדהים בדוכן של Summerbird – הקרמבו גדול יותר ממה שאנחנו מכירים כאן בישראל ובתוכו מלבד הקצפת – מגוון הפתעות. לא מגלה לכם! לכן תנסו בעצמכםJ. מלבד קרמבו, בן זוגי עצר לשתות קפה ב The Coffee Collectiveשנמצא בתוך השוק, וגם קנינו שוקולדים בצורת צפרדע ממולא בסוגים שונים של אלכוהול (יש בטעמי פינקולדה, מוחיטו, וויט ראשן ועוד) למשפחה ולחברים בדוכן השוקולד של Xocolatl. לאחר אתנחתא קלה בבית המלון היה לנו ממש חשק לפיצה. היו 2 מקומות מומלצים לפיצה מעולה אך מאוד יקרים, החלטנו ללכת על האופציה הזולה יותר ויצאנו לאכול ארוחת ערב – אכול כפי יכולתך במקום שנקרא Astor Deep Pan Pizza. המקום די פשוט, ובמחיר של 50 ש"ח לאדם אתה יכול לאכול פיצות, פסטות וסלטים ללא הגבלה. הפיצה טעימה, שמנה ושמנונית, מזכירה קצת את הפיצה של פיצה האט. המקום לא הכי נקי או מזמין במיוחד אבל ביחס למחירי האוכל בדנמרק, התמורה שווה את המחיר.
(Leckerbaer )
(Summerbird)
היום החמישי לטיול (יום שבת). התכנון המקורי היה לנסוע למאלמו שבשבדיה באוטובוס דרך הגשר המטורף גשר ארסונד המחבר בין דנמרק לשבדיה דרך הים. אך באותו יום (אין לי מושג למה אולי בגלל שזה היה יום שבת) לא היו אוטובוסים לשם אלא רק רכבות, והרכבות עוברות מתחת לגשר ולא מעליו ולכן מפסידים את חווית הנסיעה על פני האוקיינוס. החלטנו שלא שווה לנסוע לשם מבלי לעבור את חוויות הגשר וירדנו מהרעיון לבקר בשבדיה. אולי יבוא יום ועוד נזכה לטייל גם בה. לקחנו אוטובוס לתחנת Frederiksberg Rådhus והתחלנו את היום בטיול רגלי בפארק Frederiksberg garden הממוקם בסמוך לגן החיות של קופנהגן. הפארק לדעתי הוא הפארק הכי יפה שנמצא בתוך העיר ולגמרי שווה ביקור. בפארק יצא לנו סוף סוף לפגוש (לאחר חיפושים ארוכים) את הסנאי האדום וגם יצא לי לתעד רגע מוזר של אנפה שטורפת ציפור שיר.
(Frederiksberg garden)
לאחר מכן לקחנו אוטובוס לשכונת כריסטיאנה. מקום הזוי ומצד שני כל כך מיוחד. כריסטיאנה העיר החופשית היא בעצם בסיס צבאי שננטש בשנות השבעים ותושבים דנים פלשו אליו והקימו שם קהילה עם חוקים משלהם, בין היתר מותר להשתמש בסמים שם וגם לסחור בסמים. המדינה לא מכירה בהם ומדי פעם עושה בדיקות בשכונה אבל לרוב מעלימה עין ממה שמתרחש שם. הייתי מחלק את המקום לשני חלקים – האזור הפחות סימפטי עם דוכני הסמים שם ממש יש שוק של סמים, אנשים עומדים בדוכנים ומוכרים סמים לכל החפץ בכך. האזור היותר נחמד ומיוחד הוא האזור של מגורי תושבי השכונה – בתים כמו בסרטים של פעם, כאילו לרגע חזרנו בזמן ונחתנו בשנות השבעים. ברוב האזור אסור לצלם, תושבי המקום עלולים לשבור לכם את המצלמה או את הטלפון הנייד במידה ויתפסו אתכם מצלמים. ראו הוזהרתם. בתוך השכונה נמצאת מסעדה צמחונית הנקראת Morgenstedet שהיתה רשומה מראש ברשימות שלנו לאכול בה – רק לא ידענו שהיא ממש נמצאת בתוך שכונת כריסטיאנה. החלטנו להכנס בכל זאת למרות שהיא נמצאת בתוך השכונה המפוקפקת הזאת ולהמשיך את החוויה המקומית באזור. המסעדה מציעה מאכלים ביתיים המוכנים במקום – בעיקר מרקים, ירקות מבושלים וגם לזניה. היה יום קריר יחסית באותו יום אז החלטנו להתפנק במרק שורשים חמים שלצידו מוגש הלחם המקומי (בטעם של יין).
(Morgenstedet)
(שכונת כריסטיאנה)
לאחר הארוחה קנינו למזכרת מכריסטיאנה מגנט מקומי וחזרנו למרכז העיר לעוד סיבוב של קצת שופינג וקינוחים. קראנו שבבית הקפה Democratic Coffee נמצא הקרואסון הכי טעים בעיר – אז היינו חייבים להכנס ולטעום. בן הזוג שלי טוען (שהוא קונדיטור בעצמו) אמר שזה לא רק הקרואסון הכי טעים בעיר, אלא הקרואסון הכי טעים בעולם, יותר מאשר הקרואסונים שאכלנו בפריז.
(Democratic Coffee)
לאחר מכן המשכנו לבית הכלבו Magasin Du Nord – בית כלבו יוקרתי, אחרי 2 דקות בפנים הספיק לנו ויצאנו ממנו, הכל מאוד יקר ובעיקר מיועד לנשים. חזרנו למלון לנוח מעט ויצאנו בסביבות 18:00 לגני טיבולי המפורסמים – טיבולי הוא בעצם פארק שעשועים ענק אחד המפורסמים והותיקים בעולם, הוא נבנה בשנת 1843. בדרך כלל הפארק פתוח רק בחודשים אפריל עד ספטמבר אך התמזל מזלנו ופתחו אותו במיוחד לתקופה של ליל כל הקדושים וכך זכינו גם אנחנו לבקר בו. בהתחלה חשבנו מה יש לשני בוגרים ללא ילדים לחפש בפארק הזה אבל בדיעבד אחרי שביקרנו בו אמרנו לעצמנו שחבל שלא התחלנו הטיול בו במקום להשאיר אותו ליום האחרון. הפארק ענק ויש בו כל כך הרבה מה לעשות, גם למי שלא עולה על מתקנים. בתקופה שהיינו בו הכל היה מעוצב סביב נושא ליל כל הקדושים וזה היה פשוט מדהים. בנוסף יש שם המון דוכני משחקים והגרלות ממש כמו הלונה פארקים של פעם. בזוית העין קרץ לעברנו דוכן של גלגל ענק עם מספרים בו המבקרים צריכים לבחור מספר מאחד עד מאה והזוכה מקבל חבילת שוקולד ענק בגודל שלא ראיתי עד היום. אמרנו לעצמנו שמה הסיכוי שנזכה אחרי כל הנאחס שעברנו בטיול הזה, אך בסופו של דבר החלטנו לנסות גם אנחנו את מזלנו. בן זוגי ואני בחרנו כל אחד מספר ביחד עם עוד 98 אנשים שהיו שם איתנו. הגלגל מסתובב והופ לא להאמין! המספר 17 , מספר המזל של בן הזוג שלי יוצא בגורל. המוכרת מודיעה : "יש לנו זוכה!" ושואלת איזה מהשוקולדים נרצה לקחת. הגודל של החבילה עצום ואנחנו כבר מתחילים לחשוב איך מכניסים אותו למטוס חזרה לישראל. מתרגשים מהזכייה ולא מאמינים איך אנחנו מסיימים את הטיול המנחוס הזה בסוף עם טעם מתוק של שוקולד. לאחר שנישנשנו כל מיני דברים מיוחדים בפארק כמו פופקורן צבעוני בטעמים וצ'ורוס ועוד מתנות ומזכרות לחברים, בני משפחה ולעצמנו, חזרנו להניח הכל במלון.
יצאנו לארוחת ערב אחרונה בקופנהגן במקום שהיה לנו הכי טעים בו - The Noodle Box. סיימנו את הארוחה וצעדנו ברגל חזרה למלון מחייכים ומפוצצים ועם הרגשה שסיימנו את הטיול באמת בטעם מתוק. אבל אז... המזל הרע חוזר אלינו. בעודנו צועדים לכיוון המלון עוברת מולנו בחורה עם מבט מוזר בעיניים. היא מתקרבת לעברנו ולפתע תופסת במבושיו של בן הזוג שלי. שנינו המומים מהסיטואציה, היא צוחקת ומחכה לראות אם הוא יזרום איתה. התחלנו לצעוק עליה ולשאול מה היא עושה והיא רצה וברחה מהמקום. כנראה זונה שחיפשה לקוח לאותו ערב. לא להאמין שסיימנו את הטיול עם הטרדה מינית מצד בחורה... היינו ממש בהלם.
היום השישי והאחרון של הטיול (יום ראשון). את היום האחרון מעבירים בנחת עד הטיסה ב18:30 בארוחת בוקר במלון, בסיבוב והשלמת מתנות בקניון שבסמוך למלון ובארוחת צהריים במסעדה מקסיקנית לא מומלצת בקניון.
לסיכום, דנמרק לא היתה הכי מאירת פנים לנו מבחינת מזל, אך למרות הכל אהבנו אותה ולנצח היא תיזכר עבורנו כמדינה שאיפשרה לנו להתחתן על אמת ובאופן רשמי.
כמה אנקדוטות על קופנהגן:
- הכל כולל הכל מאוד יקר, כולל המזון בסופרמרקט, המחירים במסעדות, התחבורה, הבגדים והשופינג באופן כללי. זאת הפעם הראשונה שאני בטיול בחו"ל ולא קונה שום בגד.
- האנשים המקומיים והמוכרים והמלצרים בכל חנות או מסעדה מאוד מאוד אדיבים, שירותיים ועם רצון תמיד לעזור בחיוך. הוקסמנו מהם.
- על מה לא לוותר בטיול שלכם בעיר? על טיול בפארק האיילים, על גני טיבולי, על ביקור בחנות הלגו, על נודלס ב The Noodle Box , על סושי ב Sticks'n'Sushiועל ביקור בשוק האוכל Torvehallerne.
- מה לא הספקנו והיינו רוצים לעשות? לטייל מחוץ לעיר במקומות כמו מאלמו בשבדיה, טיול לרוסקלידה וביקור במוזיאון הספינות הויקינגיות, נסיעה לעיירה אודנסה – וביקור בביתו של הנס כריסטיאן אנדרסן, וביקור ב Møns Klint.
לסיכום, דנמרק לא היתה הכי מאירת פנים לנו מבחינת מזל, אך למרות הכל אהבנו אותה ולנצח היא תיזכר עבורנו כמדינה שאיפשרה לנו להתחתן על אמת ובאופן רשמי.
