אם אתם מחפשים מרחבים נופיים מרהיבים, תופעות טבע מעניינות וערים עתיקות בעלות היסטוריה מעניינת במרחק טיסה קצר -; סלובניה, קרואטיה ומונטנגרו הן יעד מצוין עבורכם. לפני תיאור המסלול בן השבועיים במדינות אלה, להלן כמה טיפים כלליים לביקור בשלוש המדינות:
1. עונה: סעו בקיץ - חום עדיף על גשם ומזג אוויר מעונן שפוגם בנופים המרהיבים. למרות שמדובר בשיא העונה - כמעט שלא נתקלנו בפקקים, בבעיות חנייה (גם בערים הגדולות) או בגדודי תיירים המוניים. בקיץ גם שעות האור ארוכות יותר.
 2. לינה: מומלץ להזמין מראש את הרכב ואת מקומות הלינה עוד מהארץ - זה חוסך זמן חשוב. צימרים ובתים התבררו לא פעם כטובים יותר ממלונות. המחירים זולים מאוד. המארחים היו לבביים, כולם שמחו לעזור ולענות על שאלות. וגם ארוחות הבוקר היו מצויינות. כדאי להגיע לצימר/דירה/מלון לפני רדת החשיכה.
3. כסף: המדינות קצת יותר זולות מישראל, במיוחד בכל הנוגע ללינה, אוכל ודלק (בעיקר מונטנגרו) אבל הכסף נשפך על חניות, כבישי אגרה ותצפיות (מה שאנחנו מכנים ״מונופול על הנוף״).
4. נהיגה: השילוט לאתרים היה מצויין לרוב אך חובה להצטייד במפה טובה, ואם אפשר גם בג'י פי אס. בסלובניה צריך לרכוש מדבקה לאוטו לצורך נהיגה בכבישים המהירים. אנחנו רכשנו אותה מיד בכניסה לסלובניה (מדבקה של שבוע עולה 15 יורו). בקרואטיה כבישי האגרה עולים כסף. בכניסה לכל כביש לוקחים פתק וביציאה ממנו משלמים בהתאם למרחק שעברת. כדי להיכנס עם רכב למונטנגרו יש לבקש אישור לכך עם קבלת רכב ההשכרה.
5. אוכל: לצמחוניים בחו״ל, כמונו, התפריט דל יחסית בכל שלוש המדינות, אשר אהבתן לבשר ניכרת במיוחד. עם זאת, נהנינו במיוחד מהאוכל האיטלקי שיש לקרואטיה להציע. בנוסף, הדגים מצויינים, וכך גם הגלידות.
על הטיול שלנו:
הטיול נמשך שבועיים, מתוכם בילינו שישה ימים בסלובניה, חמישה ימים בקרואטיה וכשלושה ימים במונטנגרו. אנחנו זוג, בני 26. החלטנו לשלב בין נוף עירוני לנופי טבע, בהתאם להעדפות של כל אחד מאיתנו, ולא לצאת לטרקים ארוכים. באנו לראות מקומות יפים ופחות לשכב על החוף. נחתנו בזאגרב והמראנו חזרה לארץ מדוברובניק.
יום 1: מערות הנטיפים: בחרנו ללכת למערת סקוצ׳יאן שבה זורם נהר תת קרקעי. הפנייה למערה משולטת מהכביש שבין ליובליאנה לקופר. הסיור אורך כשעתיים וכולל הליכה לא מעטה. היה נחמד, אבל לא מלהיב יותר מהמערה ליד בית שמש. ליד מערת פוסטוניה ביקרנו בטירת פרדיאמה, הבנויה בתוך סלע. המדובר בביקור חובה, ואפילו החנייה בחינם. מדובר בהליכה של כארבע דקות מהחנייה, ולמרות שהמקום קטן מומלץ להקדיש לו כשעה. ישנו בחווה באזור שהייתה מצויינת (יחס חם, אוכל טוב ומקום לינה ציורי). שם החווה: Turisticna Kmetija Hudicevec.
IMG_1411.jpg
יום 2: לוגרסקה דולינה: הדרך לפארק הלאומי לוגרסקה דולינה, שמצפון לליובליאנה, רצופה בכפרים ציוריים שבין בתיהם זורמים נחלים ותלויים גשרים. שווה לעצור מדי פעם ולהנות מהנוף במגוון נקודות תצפית. בפארק עצמו יש מספר מפלים נחמדים, בהם מפל רינקה הגבוה. על פי ההמלצות, נסענו בכביש הפנוראמי שבפארק לצפייה בנוף. שימו לב שמדובר בכביש סיבובי שחלק גדול ממנו אינו מרוצף. מומלץ להגיע לאזור במזג אוויר לא מעונן כדי להנות מהנוף שיש לכביש להציע. הנסיעה בכביש נמשכת כשעה והטיול באזור כולו אורך כיום שלם. בארבעת הימים הקרובים לנו בעיירה קרנסיקה גורה (מלון Larix) שנמצאת בצפון מערבה המדינה. המדובר בעיירת סקי מקסימה ששווה לבקר בה ולהתרשם מההרים המקיפים אותה גם אם לא לנים בה. ניתן לעלות בה על רכבל המשקיף לנוף ההררי.
יום 3: אגם בלד וערוץ וינטגר: בבוקר נסענו לכיוון אגם בלד המקסים. עלינו לתצפית שעל טירת בלד (הכניסה לטירה מאוד יקרה - כ-8 אירו לאדם, אך הנוף ממנה חובה. העלייה לא כזו פשוטה). בנוסף, שטנו בסירה לעבר האי (12 אירו לאדם. שימו לב שאפשר לקחת את הסירות משני מקומות - 25 דקות מהאי או 15 דקות מהאי אבל המחיר הוא אותו המחיר בשני המקרים). כדאי להקדיש לאגם כ-5,6 שעות.
לאחר מכן, נסענו לערוץ וינטגר הסמוך (כ-15 דקות נסיעה), שההליכה בו אורכת כשעה וחצי הלוך-חזור. גם כאן המקום שווה מאוד את המאמץ.
אגם בלד
יום 4: אגם בוהין והר ווגל: בדומה ללוגרסקה, עדיף להגיע לאזור במזג אוויר לא מעונן. ניתן להתרחץ באגם, אבל שימו לב לאבנים הרבות שעל קרקעית האגם שקצת הורסות את החוויה וכך גם הקור המקפיא של המים. תחילה כדאי להסתובב בכניסה לאגם, ליד הכנסייה, פסל הצבי וגשר האבן היפה (כשעה וחצי). המשכנו להר ווגל, אליו הגענו ע״י רכבל. שימו לב שהרכבל יוצא פעם בחצי שעה, יקר במיוחד (כ-15 אירו לאדם) והוא עמוס לעייפה באנשים, מה שקצת הורס את החוויה. כדאי להתמקם ברכבל מול הנוף שפונה לאגם כדי להתרשם ממנו. על הר ווגל ניתן להמשיך ברכבל נוסף או לצאת למסלול רגלי. את אזור בוהין סיימנו בעלייה למפל סאביצ'ה (550 מדרגות, חצי שעה הלוך-חזור). לא עלייה פשוטה, אך הנוף שווה בהחלט.
יום 5: מעבר ההרים וורסיץ׳, נהר הסוצ׳ה ושקופיה לוקה: יום קצת עמוס. התחלנו באגם יאסנה שליד קרנסיקה גורה ומשם נסענו דרומה. מומלץ לעצור באגם בעיקר בשעות הבוקר שבהן משתקפים ההרים הלבנים במים. הדרך של מעבר וורסיץ׳ כוללת כחמישים פיתולים חדים בהר. בסביבות הפיתול השמיני ניתן להבחין בקפלה הרוסית המקסימה (שווה ביקור קצר). בהמשכה יש כמה נקודות תצפית יפות על ההרים הלבנבנים היפים ועל היערות הירוקים. לאט לאט מתחיל להתגלות נהר הסוצ׳ה במלוא הדרו וצבעו המבריק והמרתק. ניתן לעצור ולהצטלם יחד עם גשרים תלויים וערוצים יפהפיים. על מפל בוקה אפשר בהחלט לוותר, אבל את מפל קוז׳יאק שליד העיירה קובאריד אסור לפספס (כשעה ורבע הליכה הלוך-חזור). שימו לב שאין שילוט טוב למפל ולכן עדיף לעצור בעיירה ולקבל מפה מהאינפורמיישן סנטר. הדרך אל המפל מופלאה והמפל עצמו חבוי בתוך מערה שקרני שמש מבצבצות לתוכה. לא הלכנו בנקיק טולמין בשל אילוצי זמן ומחסור בכוח אבל שמענו שמומלץ לעשות אותו. שקופייה לוקה טיפה מאכזבת, בטח בהשוואה לערים שראינו בהמשך הטיול. המרכז העתיק שלה יחסית קטן וניתן לסיים את הביקור בעיירה בשעה וחצי. מומלץ לעלות לטירה.
יום 6: ליובליאנה: את היום התחלנו באגם זלנסי (החנייה לד מסעדה עם שלט של צפרדע, הליכה של 5 דקות מהחנייה לאגם) הנמצא קרוב לעיירה קרנסיקה גורה. ממנו נובעים מימיו של נהר הסוצ׳ה. אסור לפספס את האגם ומומלץ ביותר להגיע בשעות הבוקר המוקמות, כדי לחזות בהשתקפות נפלאה ממגדל התצפית הסמוך לאגם. ליובליאנה היא עיר קטנה ויפה שאתריה מרוכזים במתחם יחסית קטן (כדאי להקדיש לה יום ולילה). מומלץ לבקר בגשר המשולש ובגשר הדרקון וכן ללכת בין המזרקות והכנסיות העתיקות. לטירת ליובליאנה אפשר לעלות באמצעות רכבת קטנה, רכבל או ברגל. הנוף מהטירה לא מרשים במיוחד, אבל הירידה הצדדית ממנה לעיר מספקת נוף חביב. מומלץ מאוד לראות את ליובליאנה גם בלילה, כשהאתרים המרכזיים מוארים. נוף יפה נשקף אל הטירה מכיוון כיכר הקונגרסים. לנו בדירה בפרברי ליובליאנה בשם Marta Studio. המקום סביר וקרוב למרכז, אך קצת קשה לאתרו (65 אירו ללא ארוחת בוקר).
IMG_1779.jpg
יום 7: פיראן ( סלובניה) וחצי האי איסטריה (קרואטיה): העיירה פיראן שבפתח חצי האי איסטריה (כשעה וחצי מליובליאנה) היא אתר חובה. החננו בכניסה לעיר בחנייה התת קרקעית (אין כניסה עם רכב לעיר). אפשר להצטרף למקומיים המשתזפים לאורך הטיילת ולטבול בים או לצאת לתצפית מהכנסייה העליונה ומהחומות שבמרומי העיר. נחמד לטפס על מגדל השעון ועל החומות וכן להסתובב בכיכר טיטו. כדאי להקדיש לפיראן כשלוש-ארבע שעות.
המעבר לקרואטיה היה מהיר וללא בעיות. הגענו לעיירה ״הוונציאנית״ רוביני, המלאה במדרחובים ססגוניים ויפים ששווה להלך בהם. עם זאת, רוביני הרבה יותר ממוסחרת מפיראן. חנינו באזור המרינה, בהתאם להמלצת הספר של פספורט. כדאי לעלות גם כאן למגדל הפעמונים ולהשקיף על גגות העיר ועל האיים הסמוכים. כדאי גם להשקיף על העיר מהטיילת הסמוכה למרינה. טיול ברוביני אורך כשעתיים.
האתר האחרון של היום היה העיר פולה. חנינו מתחת לאמפיתאתרון. העיר לא יפה במיוחד, אך האמפיתאטרון מרשים מאוד, וכך גם שער הניצחון והנוף הנשקף מהטירה העליונה. אפשר להסתפק במבט מבחוץ על האמפיתאטרון ואין צורך להיכנס אליו. טיול בניחותא בעיר ייקח כשעתיים ואולי פחות. לא הספקנו לבקר בפורץ׳. לנו באופטיה, ב-Vila Irma. מקום יפה, אך קשה לאתרו.
IMG_1721.jpg
יום 8: אגמי פליטביצה והעיירה סלוני: הנסיעה בת שלוש השעות לפארק הלאומי המפורסם פליטביצה הייתה משתלמת. האגמים במקום, למרות שהם מלאים בתיירים, מלהיבים ביותר. התור הארוך לכרטיסים קצת פחות מלהיב וכך גם זמן ההמתנה לסירת המונית ולרכבת, שהשימוש בהן הוא למעשה נדרש במהלך הביקור בפארק. לכן, כדאי להגיע בשעות הבוקר המוקדמות. חנינו בכניסה מספר 2 והלכנו במסלול H (כשש שעות). בדרך רואים אגמים ומפלים יפים, ומומלץ לעלות לתצפיות שמעל המערה עם המדרגות. בהמשך נסענו לרובע היפה והזעיר ראסטוק שבעיירה סלוני (חצי שעה נסיעה) וסיירנו לאורך הגשרים והמפלונים שבין הבתים במשך כשעה. כדאי להיכנס לרובע מהצד הצפוני של העיירה ולחנות ליד בקתת המידע הקטנה שבכניסה לעיירה. משם נשקף נוף המפלים היפה. ישנו באזור פליטביצה, ב-Apartments Orhideja. היה נחמד מאוד.
יום 9: זאדאר, פארק קרקא וטרוגיר: היום העמוס של הטיול, אבל אחד המהנים. זאדאר היא עיר שקטה יחסית אך מאוד סימפטית. ניתן לחנות ליד הים בסמוך למרכז העתיק. לא מדובר באתר חובה, אך אפשר להקדיש כשעה וחצי לסיור במרכז העתיק. הפארק הקטן שליד כיכר חמש הבארות מספק תצפית יפה על העיר. גם באורגן הימי כדאי לבקר.
מפלי קרקא, שמפורסמים פחות מפארק פליטביצה, יפים יותר ממנו לטעמנו. כדאי להקדיש לפארק כארבע-חמש שעות. חנינו בעיירה סקארדין ומשם שכרנו אופניים ורכבנו כחצי שעה לעבר מפלי סקארדין המופלאים. במפלים יש מסלול מרהיב על גשר עץ שאורך כשעה ורבע. ניתן להגיע אליהם גם ברגל או בסירה, שההמתנה אליה בשמש הקופחת לא בטוח שווה את החוויה. רכבנו בחזרה לעיירה ומשם המשכנו ברכב כשעה לנקודת התצפית המזרחית על האי ויסובאץ׳ (חובה!). לא עצרנו במפל רוסקי, אך קראנו המלצות לא רעות עליו.
מקרקא המשכנו לאי טרוגיר וחנינו קרוב לכניסה אליו. שווה לסייר בו במשך שעתיים לפחות למרות שהוא קטן מאוד, שכן המקום קסום ביותר. אל תחמיצו עלייה למצודה שבקצה האי (בסוף הטיילת). ישנו בעיירה הקרובה לספליט.
יום 10: ספליט: ספליט קשה יחסית לניווט ולמציאת חנייה. היא לא הלהיבה אותנו במיוחד. מקומות שנחמד לראות: הפסל של הקדוש עם הבוהן, הארמון העתיק שבלב העיר והטיילת. ניתן להשקיף על העיר מהגבעה שבהמשך הטיילת. כדאי להקדיש לעיר כארבע שעות. בשלב זה יצאנו לכיוון דוברובניק. כעבור קילומטרים מעטים פנינו מאומיש (לפני הגשר ולא אחריו) שמאלה ונסענו כעשרה קילומטרים לכיוון פסל שחור של אישה, שנמצא מצד ימין מיד לאחר המנהרה (קצת קשה לאתרו כי הוא מתחת לפני הכביש, אבל הנוף משם עוצר נשימה).
פסל האישה מעל אומיש
חזרנו לכביש הראשי וכעבור כשעה עצרנו לתצפית יפה על אגמים. עברנו בקלילות לגבול בוסניה ומשם במהרה שוב לקרואטיה - לדוברובניק. התמקמנו בדירה המצוינת Apartments Judita, שבמרחק כארבעים דקות הליכה מהמרכז העתיק של העיר. יצאנו לסיור לילי בעיר העתיקה, שהייתה אחד מרגעי השיא של הטיול. העיר מוארת בצורה מרשימה בלילה.
יום 11: דוברובניק (קרואטיה) וקוטור (מונטנגרו): יש להקדיש לפחות כשבע שעות לטיול בין אתריה המופלאים של דוברובניק, מתוכם כשעתיים להליכה על החומות (הליכה לא פשוטה בשמש קופחת), וזאת בנוסף לסיור הלילי. מלבד החומות, תצפית יפה על העיר אפשר לקבל מכביש 8 שמעליה. סעו לאורכו בכיוון דרום עד שתיתקלו בנקודות תצפית יפות. מתאהבים בעיר בקלות, והקדשנו לאזור שלה עוד חצי יום גם בסוף הטיול.
נקודת תצפית על העיר העתיקה של דוברובניק

 נכנסנו למונטנגרו דרך הגבול, שההמתנה בו אורכת כשעה. נסענו לאורך מפרץ קוטור היפה (ניתן לעצור בפראסט ולהשקיף על שני איים קטנים). כעבור כשעה וחצי מהגבול הגענו לקוטור, שם עלינו לכנסייה המשקיפה על העיר. מדובר בעלייה לא פשוטה של כחמש מאות מדרגות, אך הנוף על המפרץ ועל העיר שווה את זה. ניתן להמשיך לעלות לעבר מצודה גבוהה אך הסתפקנו בשלנו. בערב סיירנו בין סמטאותיה החביבות של העיר העתיקה, שהיא לא אתר חובה לדעתנו. ישנו ב-Vila Panonija המעולה שלא רחוק ממרכז העיר, ליד החוף (כ-50 אירו ללילה פלוס ארוחת בוקר).
יום 12: נופי דרום ומרכז מונטנגרו: יום מופלא שכולל תצפיות על האי סווטי סטפאן, הפארק הלאומי לובצ'ן, אגם סקאדר ונהר המורצ׳ה. נסיעה של חצי שעה מקוטור מובילה אותנו לאי סווטי סטפאן (ניתן לעצור בבודווה העתיקה בדרך). מהכביש יש כמה תצפיות יפות על האי. ירדנו בעיר עצמה לכיוון האי כדי לראות אותו מקרוב יותר. אפשר להקדיש כשעה לתצפיות ועוד כשעה לסיבוב באי. חזרנו לכיוון קוטור ומייד לאחר תחנת הדלק שלאחר המנהרה (לפני בית הקברות) פנינו שמאלה בכביש המרהיב (לא לפספס) אך הצר, העולה לכיוון המוזוליאום של נייגושי בפארק הלאומי לובצ'ן. לטעמנו העלייה עד הפיצול לצטינייה היא מספיקה (כדאי לעצור בעמדות תצפית המשקיפות על מפרץ קוטור) ואילו ההמשך לכיוון המוזוליאום מיותר. העלייה ב-400 המדרגות של המוזוליאום הותירה אותנו מאוכזבים מהנוף, למרות שהפסלים בקבר עצמו מעניינים. הקדישו כשעתיים-שלוש לאזור זה של הפארק. לאחר המוזוילאום חזרנו לכביש ונסענו לצטינייה, הבירה הקודמת של מונטנגרו. הסתובננו בעיר השקטה הזו, ראינו כמה כנסיות יפות וביקרנו במוזיאון המלך ניקולאי. זהו למעשה בית המגורים שלו ו״השלל״ בו יפהפה. הקדישו כשעה לעיר. לא עצרנו בנייגושי.
בהמשך הכביש לכיוון עיר הבירה פודגוריצה יש פנייה לכיוון העיירה בעלת השם הקשה רייקה קרנויביצה. לדעתנו, אין טעם לעצור בעיר עצמה אך כמה דקות נסיעה אחריה נפתח לפנינו אחד הנופים היפים ביותר של הטיול - האגם הפתלתל סקאדר. לא להחמיץ!! בהמשך, לאחר פודגוריצה הופך הכביש למסלול הנע לאורך נהר המורצ׳ה היפה. תוכלו לעצור בכמה נקודות תצפית אפשריות. הכביש כולל מנהרות רבות ויפות. לצד הכביש ניצב מנזר מורצ׳ה הנאה שכדאי לעצור בו למנוחה קלה. נכנסים אליו דרך תחת דלק. מאחורי המנזר יש בתי דבורים צבעוניים. לנו בעיר קולשין במלון צ׳ילה בעל צוות אדיב במיוחד (50 אירו פלוס ארוחת בוקר, מומלץ).
התצפית לעבר אגם סקאדר
יום 13: אגמי צפון מונטנגרו. בבוקר פנינו לאגם ביוגרסקה הסמוך לקולשין והקפנו אותו במשך כשעה וחצי. מומלץ להגיע בבוקר כדי לראות את ההשתקפות של היערות במים. אם אתם לחוצים בזמן, אפשר לוותר על הסיבוב ופשוט לצפות באגם מן הכניסה אליו. שימו לב לפטריות, לצמחייה הגבוהה ולחלזונות הענק לאורך המסלול. משם, נסענו מערבה בכיוון האגם השחור שבפארק הלאומי דורמיטור. בדרך עצרנו בגשר הארוך שעל נהר הטארה והלכנו לאורכו. האגם השחור הוא אתר מומלץ שלא כדאי לפספס ביום יפה. ברקעו ניצבים הרים לבנים ויערות מוריקים. אל חניית האגם מגיעים בנסיעה ימינה מהעיירה זביז׳אק והולכים לעברו כקילומטר. כדאי להגיע בשעות הבוקר או הערב. מהעיירה אפשר גם ליסוע למסלול קצר אל נקודת תצפית על נהר הטארה (תתייעצו עם מרכז המידע).
משם נסענו דרומה ועצרנו במנזר אוסטרוג שמדרום לעיר ניקשין. הנסיעה למנזר הצמוד לצלע ההר ארוכה ומסוכנת מאוד ואינה שווה לטעמנו את המראה המאכזב של המנזר. אם אתם מתכוונים לראות אותו רק מבחוץ, אתם יכולים לוותר עליו.
הירידה חזרה לאזור הגבול עם קרואטיה היא מדהימה אך תלולה מאוד. ישנו במליני שליד דוברובניק ב-Villa Adriatic. מקום יפה והחדר סביר.
יום 14: ניתן להקדיש יום זה לסיור נוסף בדוברובניק, לביקור בבית הכנסת בה, לעלייה ברכבל המשקיף על העיר או פשוט ברביצה בים. אנחנו בחרנו לסייר בעיירה הסמוכה והחביבה צווטאט, שגם קרובה מאוד לנמל התעופה.
 תעשו חיים!