קצת צ'כיה הרבה סלובקיה- שתי משפחות 14 יום

יום שישי ה 10 באוגוסט 2012
נחתנו מטיסת הלילה בבוקר. הטיסה היתה סבבה הילדים התנהגו למופת ישנו רוב הדרך. חברת תעופה מוצלחת בוודאי במחיר של 350 יורו הכרטיס.
התעכבנו יחסית הרבה זמן בקבלת הרכב. לא קיבלנו רכב דיזל. אנחנו סוקדה אוקטביה ואורי I30
לאורי אין GPS או מפה ואמנון מוביל אותנו לפארק הדינוזאורים. הדרך ארוכה כ- 3 שעות והכביש המהיר מאד משובש. מגיעים לפארק (מאוחר משתכננתי אך הפארק קטן בהרבה משחשבתי ומספיקים הכל). שמגיעים לקופה מבינים שלא מקבלים אשראי והתשלום רק בכסף צ'כי -; אין יורו. מתחננים (אני בושלס) ואז הם מסכימים. לוקחים אותנו מאוטובוס לפארק דינוזאורים (החניה היא בגן חיות) . הפארק נחמד -; יונתן ועומר ממש מפחדים כל פעם שהדינוזאורים משמיעים קול. הילדים מתלהבים. יש הרבה מה לקנות אבל אין כסף- מבאס. ראינו סרט בתלת מיימד -; מקסים. יש לנו מעט כסף לקנות מטבעות למזכרת (מנהג שהפך למסורת הטיול). ביציאה יש חנות של מזכרות. יפה וזולה. שוב אני מתחננת שיתנו לנו ביורו- שכנעתי אותם- הילדות שמחות! יש שם גם גן חיות חמוד- אבל אין לנו כבר כוח...
 http://www.dinopark.cz/dinopark-vyskov/index.php
..
משם נוסעים לצימר שהזמנו בטלפון. הצימר נחמד ונקי (קצת אכסנית נוער) אך כל משפחה מקבלת חדר כפול והילדים משתוללים במסדרונות.
 http://www.penzionnapekarne.cz/index.php?id=kontakt
רעבים!. בעל המקום ובתו שהיא מורה לאנגלית ממליצים לנו על מסעדה סמוכה. לא ציפנו למשהו בעירה הקטנה ומרוחקת שסתם נמצאת על אם הדרך. מגיעים לרחוב שנפתח לרחבה מדהימה שמזכירה את סוזן דלאל. חנות מעצבים והמסעדה ששמה (אליבא אורי) חבית הזהב. חוששים שהגענו למקום מאד מפואר ויקר אבל אנו רעבים מאד מאד (אכלנו רק בדרך משדה התעופה לפארק דינוזאורים בתחנת דלק). מסתכלים על התפריט ולא מאמינים שהמחיר כזה זול. אכלנו המון הכל היה טעים השרות מצויין (הביאו לבנים מכוניות שיהיו בשקט) שילמנו 60 ארו על הכל!. לא מאמינים שזה המחיר חזרנו עיפים שסעים ומרוצים- ישנו מעולה!

 
יום שבת 11 באוגוסט
קמים בבוקר- אורי השכים קום וקנה בחנות מתחת לצימר מצרכים (החלפנו כסף אצל בעל הצימר). הכל זול בצורה מגוחכת (יוגורט מולר בשקל). אורי ואמנון מכינים לילדים ארוחה ויוצאים לדרך (קצת מאוחר אבל קשה לארגן את כולם לפני 9 וחצי 10).
הכיוון סלובקיה לטירת BOJNICE שם יש פסטיבל. מתחיל גשם אבל לא נורא (בפנסיון צוחקים על איך שהתלבשנו ואמרים לנו שלא צפוי לרדת שלג היום...).

קנינו מיליון מטריות שלשמחתנו לא נשתמש בהן בהמשך הטיול.
הקופה סגורה ותפתח ב 12 -; בינתיים מסתובבים בין הדוכנים (יונתן אכל 3 תירסים חמים) מבינים שגם שם יש פארק דינוזאורים ואפילו פוגשים ישראלים.
 http://www.bojnicecastle.sk/kontakt-en.html




הסיור מתחיל- זהו סיור מודרך בסלובקית ויש דף הסבר באנגלית. בכל חדר יש הופעה של אמנים רקדנים ועוד. חבל שלא הבנו כלום זה היה נראה מושקע ומשעשע. הסיור ארוך ליונתן ועומר קצת קשה. הבנות מובילות לצד המדריכה את המסלול. בסך הכל נחמד. טירה מאד מאד יפה ויש שם גם חדרים יפים (כמו ביקור משודרג בארמון).
בדרך לחניה קנינו נקניקיה מגעילה אצל אישה עצבנית ונרגנית שממש לא רצתה שנקנה אצלה. נזכור אותה בזכות ה"אווה מריה" שהיא פלטה מפיה כל שניה. בחניה ראיתי שיש מבוך מראות ומראות מצחיקות (כמו שהיה פעם בלונה פארק רק יותר גדול ומשוכלל). הילדים רוצים -; מקבלים כפפות ונכנסים. חוטפים בומבות מהקיר- חלק בכו- אבל היו מרוצים ו(גם אני שיש עוד וי). הגברים מקטרים באוטו.
על פי התכנון צריך לנסוע דרך צ'יצ'ימני אבל הGPS אומר שזה מאריך את הדרך. כולם רוצים לצימר ואני נכנעת -; באמת כבר מאוחר.
מגיעים לרוזמברק- צימר מההמםםםםםם. המלצה מכל הלב! (למי שמפצל את הלינה בסלובקיה).
 http://www.chatalenka.com/?p=gallery&l=en
הילדים נרגשים וכולנו הולכים לTESCO לפוצץ מקרר (נהיה בצימר 6 ימים). קונים מלא דברים ומשלמים 120 ארו.
ישנים מצויין!.
מבינים שפארק החבלים נמצא בגינה האחורית והאגם היפה מרחק 10 פסיעות. ישנים בתוך יער- כיף גדול.
 
יום א'
אורי כרגיל השכים קום רץ סביב האגם והתחיל לחתוך סלט!
נוסעים לצ'ימני באלוג. שיניתי את התוכניות היות ושם לא גשום.
 http://www.ciernybalog.sk/english-version.phtml?id5=11075
איך שאנו מגיעים (נסיעה לא קצרה בכלל ובדרך יש הרבה כפרים עניים והנוף היפה משולב במפעלים קומוניסטים בניינים מכוערים) מבינים שפספסנו את הרכב בכמה דקות. ממתינים במגרש המשחקים כמעט שעה. הילדים קצת השתוללו (יש שיגידו הרבה). בקופה מנחמים אותנו ואומרים שהרכבת שנעלה עליה תהיה קיטור. עולים ונוסעים רק כ10 דקות. הילדים מתלהבים. קצת מחניק הקיטור אבל מבחינת הילדים הם נכנסו לספר של הקטר הכחול שיכול. הדרך היא בין נחל ובתים כפריים. מתחילים את המסלול המדהים ביער. הילדים מתלהבים מהפטריות ופירות היער. יש אטרקציות כל כמה מטרים. באמצע המסלול עומר נכנס למנשא- לא קל אבל אין מה לעשות. מאד מומלץ. בדרך חזור אכלנו בקיוסק ציפס נקנקיות ומרק- טעים וזול. כיף!
בדרך לבאנסקה ביאטרסה
מתחיל לטפטף. אי אפשר לשבת בכיכר היפה צריך להכנס פנימה. מתישבים במסעדה איטלקית. המון המון אוכל פיצה שתיה קינוחים סלטים הכל לא מגיע ל 50 ארו. הכל טעים מאד וזול. אני יונתן ולירי מסתובבים עוד בכיכר עד שכולם מסימים לאכול (אני צריכה לוודא שראיתי את כל הבניינים בספר ויש לי שותפים נהלבים לאובססיה). יונתן מוצא פסיפס של דגל ישראל. מהכנסייה במרכז הפיאצה יוצאים המוני אנשים ואכלים גלידה!. בדרך לאוטו היתה להקה. קצת רקדנו שם עד שהריקוד הפך להשתוללות ועזבנו. מומלץ מאד לבקר בה.
 בדרך לצימר אני לא מוותרת על ספניה דולינה. דרך מדהימה וכפר פסטורלי ומשגע. בכיכר המרכזית עלינו את המליון ואחת מדרגות לכנסיה. לא מצאנו שום שביל לנחל /אגם. כל מי ששאלנו לא הבין אנגלית. מתחיל להחשיך. חוזרים לאוטו (בעצם יכולנו להגיע באוטו לכנסיה). הילדים רבים על סידורי הישיבה והחלפת המכוניות (זה מתיש). לא מצטערת שעצרנו- דרך מדהימה והכפר גם. יוצאים משם הרבה טיולים רגלים- אבל הם לא בשבילינו.
 http://www.klopacka.sk/index.php?&link=okolie&lang=en
הנסיעה לצימר כבר בחושך מוחלט. הדרך קשה ומפותלת. עיפים ישנים בצימר.
 

יום ב'
מזג אויר טוב- נוסעים ליאנסה.
מתחילם בפיקניק על גדות האגם. הכל טעים (חוץ מהקוטג' שום- אין לעומר מה לאכול...)
נוסעים ברכבל של 6 אנשים ואח"כ 2 . נעה ומאיה לבד. היה להן מפחיד היות והן לא הצליחו לסגור את המוט בטחון. קפואים למעלה. לא מוצאים את המסלול של כיפה אדומה. למעשה זה סתם ירידה בהר ולפעמים יש שם אנשים שמחופשים -; אבל לא היום. הנוף מדהים.אני יורדת כל הדרך עם עומר עלי. היה קשה אבל בסוף תחושה טובה.
 http://www.jasna.sk/
משם אנו הולכים למגלשות האלפניות. לקח לנו זמן להבין את שיטת התשלום. הילדים מתלהבים בטרוףףףףףףףף

ממהרים לליפטוב לשוט באגם. עירה מאד מתוירת יש שם קמפיינג סגור. עושים שייט נחמד באגם על סירת פדלים (אין רוח ולא מפחיד). יש שם 3 בתים מהממים בצורת אוניה. בדרך רואים כמה צימרים שחשבנו ללון בהם. אח"כ יש מתקנים לילדים כמו מכוניות מתנגשות -; נעה מקבלת כמה חבטות רצינית מאד- אנו מודאגים- להזהר מקום לא בטיחותי.
רעבים- הולכים לקוליבה המומלצת ליד הצימר שלנו. אוירה מדהימה קוליבה מדהימה. יש שם את המשך התחנות של האזור. נהנים מאד וכרגיל משלמים מעט.
 http://www.kolibaupastiera.sk/sk/okolie/
 
יום ג'
שוב גשם
מחליטים לנסוע למערת נטיפים ביאנסה ואח"כ לפארק המים. מערה יפה מאד הדרך אליה לא קלה (קונים פיטשפקס בדרך) גם במערה לא קל אבל היא יפה מאד- יונתן מסיים אותה כמו גיבור עומר על הגב. גשם. קונים מטבע. קונים מזכרות אחרות.
בדרך רואים קוליבה אורי רוצה לעצור -; אני אומרת שבפארק מיים יש בטח מליון סוגי מסעדות -; מקשיבים לי- טעות פאטלית.
תור ארוך מאד מאד לאוכל, זבל של אוכל ויקר יקר. הבנות מתלהבות מהמגלשות. יש ברכות ממש חמות פתוחות- נחמד אני אהבתי. רוב הזמן אנו בחלק הסגור של הילדים. יש כמה ישראלים נוספים שחיפשו מקלט מהגשם. מתרחצים שמה וישר למיטות.
 http://www.tatralandia.sk/about-funpark.html

 

יום ד'
מתחילים את היום במסלול הקסום והיה ליד מלון גראנד. עומר רק שומע מסלול ורוצה להכנס למנשא. מסלול קצר ופשוט מדהים שקט וציורי. בסוף המסלול מצאנו פיטריה שנראית כמו של טוב טוב הגמד. יש קצת ברווזים קצת אנשים ופוגשים גם ישראלים . אוכלים קצת בין העצים. תענוג. בסוף המסלול תגיל נשכבת בשדה פרחים.
נוסעים לליפטוב יאן (זה יעד שלא היה עליו כתוב בפורום אך ראיתי אתר באינטרנט- ועצרנו באינפורמישן). הולכים למים התרמים. לא יודעת למה לצפות. לא ברור איפה זה ואיפה עוצרים כמה זמן הליכה. מחנים בחניון חינם ולידו חנות מזכרות. הוא מראה לנו את השביל ואומר שבהמשך יש גם מערה. הולכים. הדרך מקסימה של שדה פרחים. מרחוק יש בתים קטנים. מגיעים למקום . יש שם מלתחות ואגם מגעיל ולידו בור מיים תרמיים- קר. יש שם זקנים. רק אני נכנסת- אחרת לא יהיה וי ונבזבז את היום . הילדים משחקים ברחבה -; אוכלים ארטיקים. הסלובקים הקשישים מעודדים אותי להכנס -; מדברים איתי בלי סוף בסלובקית ואני איתם בעברית- צחוקים. האמת שבאמת חוויה מיוחדת- לא נשארתי חצי שעה כמו שהם דרשו אבל שיצאתי הרגשתי שהעור יותר מרוענן.
הולכים למערה. אנו מבינים שזאת מערה לא תירותית ויחסית נתגלתה לאחרונה. יש לנו מסלול הליכה בעליה קשה עד למערה. המדריך מדבר אנגלית נהדר והוא מקצועי ובעיקר נחמד. מקבלים פנס לראש ונכנסים- אין אור בפנים. מאיה מטפסת מדהים על הסולם!. עומר על הגב. סוף סוף הבנו את ההסבר ולכן היה יותר מעניין. ארוך . המדריך מסביר בסוף ליונתן מה מותר לקטוף מפרות היער ומה לא.
 http://www.ssj.sk/
ממהרים לפארק החבלים. הילדים הקטנים נהנים. יונתן ממש עשה מקסים את המסלול. לירי איתו נעה ואלה גם עושות את המסלול הקל. מאיה לבד במסלול הקשה- מצליחה יפה אבל בשלב מסוייים זה כבר קשה מידיי.
 http://www.tarzania.sk/cena.html
מקנחים בקוליבה הטעימה- קוליבת הבית!
 
יום ה'
המסלול המפורסם דיארי.
 http://www.summitpost.org/horn-diery-nov-diery/452755
מגיעים למלון ומחילים את המסלול. כבר הבנו שהזמנים שמופיעים על השלטים הם בערך חצי מהזמן שלנו לוקח. מדהים! הולכים ממש בתוך הנחל, יש גשרונים לעיתים בערוץ הזרימה חלשה ואפשר לצעוד עליו, יש כמה סולמות אבל אפשרי בהחלט לעשות עם ילדים (היתה נקודה של הליכה בין הסלעים שהיא מאד צרה ועומר לא עבר בתוך המנשא). באמצע המסלול יש חאטה עם הקולה הסלובקית (מגעיל) וגבינה בצורת ספגטי (עוד יותר מגעיל) וביגלה (הצלחה).
אני חושבת שלירי הספיקה לעשות גם סיבוב בפוני.
ממשיכים בכוחות מחודשים -; אני ממהרת כי אני רוצה שנספיק ליעד הבא- חבקוקי (זה כפר דמיוני המבוסס על סיפורים של סופר ילדים סלובקי).
כולם מרוצים מהמסלול ואנו נוסעים מהר מהר לחבקוקי.
על חבקוקי לא קראתי בפורום. ראיתי פרסום על שלט שחיכינו לרכבת בבלוג וקיבלתי חוברת פרסום באינפורמישן בליפט ובסקי יאן. התקשרתי עליהם והם המליצו בחום (מן הסתם..)
העיירה ליד חבקוקי מדהימה (צילמנו בדרך)
מקום שמח, דמיוני, יצירתי -; אני מתלהבת. אמנם הגענו כשעה שעתיים לפני סגירה אך מיצינו את המקום. בכל בית ניתן לרכוש משהו בכסף "חבקוקי". השחקן בכניסה מאד מאד נחמד- מדבר אנגלית מצוינת ומאד חשוב לו שנהנה ונבין. הוא מופיע בהצגה שראינו וסיפר לנו את העלילה אחרי.
הילדים צובעים את הפנים, נכנסים לבתים ומשחקים בגן משחקים. אני ממליצה על המקום במיוחד אם יש ילדים קטנים. כתבנו המלצה בספר האורחים. באמת קסום ויפה.
 http://www.lk13.com/Travel/Habakuky-Fairytales-Village/10967537_T7zMwx#!i=766845242&k=F8xnPKm
בערב אנו נוסעים לקוליבה אחרת (מאד חשוב היה לי לגוון...) שנכנסנו היו לנו חששות אך האוכל היה מצוין (אורי אמר שריזוטו כזה טעים לא אכל) במיוחד היתה הצלחה המרק עם האטריות. שיצאנו השמים היו נטולי עננים ונקיים וראינו מליון כוכבים היה מקסים.
 http://www.kolibalikava.sk/en/
חוזרים לצימר- היום זה הלילה האחרון בו- צריך לארוז והעוזרת של בעלת הבית צריכה לעשות לנו צ'ק אווט בבוקר.
 
יום ו'
נוסעים לגן העדן הסלובקי למערת הקרח
הנסיעה עד לכביש שמוביל למערה הוא האוטוסדרדה שתמיד לקחנו (כביש מהיר ומתוחזק). שצריך לרדת מהאוטוסטראדה זאת דרך יחסית ארוכה (כ- 40 דקות) מפותלת. מזל שלא סגרנו שם על צימר אנו אומרים -; זה פשוט חור (לא יודעים מה מצפה לנו).
הדרך הרגלית עד למערת הקרח מאד מאד מאד מאד ארוכה וקשה. העגלה של עומר נשברה שהוצאנו אותה מהאוטו (ממילא למסלול הזה היא לא רלוונטית). אנו סוחבים מליון תיקים עם המעילים כפפות צעיפים כובעים. מפחדים מהקור....
לפחות לא יורד גשם והמזג אויר נעים. ככל שאנו מתקדמים (עומר עלי) לא רואים את הסוף. לא משנה באיזה נקודה אנחנו כשאני שואלת את היורדים מהמערה עוד כמה זמן מגיעים הם אומרים רבע שעה. אחרי הרבה רבעי שעה מגיעים. מחכים לסיור שלנו (אין באנגלית). הילדים לא משתוללים. שותים שוקו מהמכונה- חמודים.
אורי נשאר עם חולצה קצרה (מאיה שמה עליה גם א ת המעיל שלו). במערה צריך לקנות כרטיס לשימוש במצלמה- אורי צילם. יחסית סיור קצר אך חוויה מדהימה. נכנסים לתוך קרחון ונטיפי קרח פשוט קסומים. מאד נהננו. חוויה מיוחדת -; שווה את המאמץ הגופני לפני.
משם הולכים לאגם דדנקי. יום קיצי יחסית ועל גדותיו אנשים משתזפים. יש טרמפולינות ודוכנים. נוסעים עוד ומגיעים למקום שיש בו חניה מסודרת. רוצים לעשות פיקניק שם. אנחנו פורקים -; ילדים מאכילים את הברווזים. המקום מלא ברחשים (אורי ותגיל עוד לא פרקו אז התמקמנו ליד הפיצריה). עד שהיא הגיעה עברה שעה ואורי הזמין נקניק מעל- לא שבענו. אני לא ממליצה על האגם. נחמד -;
צריך להתקדם ללבוצ'ה -; יש שם היום פסטיבל והיא בדרך לצימר החדש.
 http://www.levoca.sk/index.php?id_menu=76236
העיר מוקפת חומה מרשימה. מגיעים לפטיבל יש במה עם הופעת פולקלור מרשימה. יש דוכנים (של אמנים מקומיים שמוכרים את עבודת היד שלהם). בעיקר יש אמנים שמתמחים בגילוף עץ ואף מדגימים. קונים קריושט מאד טעים. יש הנגאר מזון גדול אבל האוכל לא טעים. לירי אלה מאיה הלכו לדוכן ציור פנים אבל אמנון לא מרשה. מתפצלים. מה שקנינו לא מוצלח והילדים בקושי אוכלים. הבשר לא נראה איכותי במיוחד. הצטלמנו ליד הכלוב שבו כלאו נשים שהאשימו אותן ב"כשפות". נודדים בין מסעדה למכולת למסעדה- לא קונים כלום ומבזבזים זמן יקר וכוחות. אמנון חושש שמתחיל להחשיך והדרך לצימר ארוכה. נוסעים- הילדות של אורי רעבות ועצבניות.
נסיעה ארררררררררררררוווווווווווווווווווככככככככככככככהההההההההההההההה.
אין סוף לדרך. גם התברברנו כי בדיוק בפניה היה התור של אמנון לספר סיפור אמת ושקר. דואגים מאד. הכפרים נראים עלובים מאד. אני מאשימה את עצמי שלא בדקתי שהדרך נורמלית.
 מגיעים בלילה מאוחר. האישה המאד נחמדה מחכה לנו (היא חיכתה הרבה זמן כי מלבוצ'ה לצימר זה פחות משעה ולנו לקח יותר). הכפר באמת אוטנטי ומרגש וגם הבקתה אבל בלילה הזה כלום לא נראה טוב ואני כבר אומרת לה שיתכן שלא נשאר עוד 2 ליליות וזה יהיה הלילה האחרון. הצימר הוא למעשה בית ילדותה ויש בו המון משחקים/בובות/ספרים לילדים.
 http://www.cometoslovakia.eu/chata-elena-jezersko?__utma=1.229841019.1340793139.1341595888.1341640559.10&__utmb=1.2.9.1341640559&__utmc=1&__utmx=-&__utmz=1.1341640559.10.7.utmcsr=mas7.bezeqint.net|utmccn=(referral)|utmcmd=referral|utmcct=/wm/mail/fetch.html&__utmv=-&__utmk=41731362#contacts

באמבטיה יש דבור ענק שאנו לא מצליחים לגרש- המצעים נקים אבל המיטות משנות ה50. מתמרחים במלא תכשירים דוחי יתושים וקרציות ומותשים ומודאגים הולכים לישון.
 

יום שבת
בבוקר הכל נראה יותר טוב. בסך הכל ישנו טוב. קנינו מעט מצרכים במכולת הסמוכה- הכפר באמת מקסים. מחליטים לנסוע קרוב לצימר לKLASTOR לשייט על הדוניץ שהוא גובל בפולין.
מגיעים מהר מאד (בדרך דיברנו עם המפעילים לוודא שהמקום פועל בשבת).
בכל הדרך פזורות תחנות יציאה של הרפסודות. נעצרנו באחת ושם היתה גם משפחה ישראלית. החלטנו ללכת על בטוח ולצאת ביציאה הזאת למרות שהיה ברור לנו שאם נמשיך יש עוד יציאות אשר יקצרו את משך השייט.
היום חם מאד מרחנו קרם הגנה ואנו ברפסודה. המדריך מאד נחמד וידידותי לא מפסיק לספר סיפורים ולשעשע. את הילדים הוא ממש לא עניין והם לאחר חצי שעה איבדו סבלנות. מידי פעם ברווז עניין אותם ושוב מריבות.
למרות זאת השייט יפה מאד, גם לדעתי שעתיים זה הרבה מידי זמן אבל אם ילדים מתורבתים הוא יכול להיות מרגיע.
משם לקחנו כרכרה עם סוסים עד לכביש בו יוצא האוטובוס חזרה לנקודת החניה (צריך לזכור היטב מאיפה עליתם...).
הילדים יושבים ליד העגלון מאד מרוצים עד שהסוס מחרבן...
בינתיים הילדים משחקים בגינה ופורקים אנרגיות עודפות.
אנו נוסעים לכיוון הצימר ועוצרים לאחר כמה דקות במסעדה על הדוניץ. כרגיל הרבה אוכל- המנה שלי ממש ממש לא מוצלחת מין חזה עוף מכובס ועליו ביצת עין...
כל השאר מרוצים במיוחד הילדים.
מגיעים יחסית מוקדם לצימר. אני רוצה להספיק לראות את אגם JEZERSKE שבכפר שלנו שאמור להיות אחד האגמים היפים בסלובקיה.
היות ועוד כשעתיים מחשיך רק אני תגיל ומאיה הולכות במהירות. שנכנסים למסלול יוצא זוג צעיר על אופניים ואומר שזה מקסים. השלט מורה שעה. המסלול מקסים אך לא נגמר. לאחר כשעה אנו מותרות וחוזרות
זה אחד ההחמצות הכי כואבות בטיול!
חוזרות מובסות ומזמינות פיצה (לא להאמין אבל בחור הזה ניתן להזמין פיצה מעולה בגרושים...)
 
יום א'
אין מכולת- יום א'
היום נוסעים להרי הטטרה הגבוהים.
מתחילים בלומי נסקה. לוקחים רכבל הלוך חזור עד SKALANTE PLESO . מקיפים אותו. למעלה יש נוף מקסים וגינת משחקים.
משם נוסעים סטארי סמוקוביץ. עייריה מקסימה ואוירה מיוחדת. לוקחים את הפניקולר. הילדים רוצים לאבובים ואח"כ אוכלים במסעדה הסמוכה (כמו מסעדת קיבוץ).
הולכים למפלים (מסלול מקסים) ואח"כ חוזרים בפניקולר.
בדרך עוצרים במגלשות טטרה בוב- הילדים חורשים אותן!!!
חזרה לצימר (נראה לי שגם הפעם אכלנו פיצות)

יום שני
עוזבים את הצימר משלמים סכום מגוחך עבורו (8 ארו למבוגר 4 לילד מגיל 5). בסך הכל הצימר היה בסדר בסופו של דבר הילדים נהנו מהמשחקים ויותר חשוב הוא כן היה קרוב לאטרקציות בהרים הגבוהים. הלנה (ד"ר לפיזיקה) מזהירה אותנו שהיום שרב. אנו צוחקים... ונוסעים לstrbske plasso . יש שם פארק חבלים (לא נכנסים אבל משחקים בגינה ליד)
 http://www.tatry.sk/en/summer-attractions/
 http://www.vevericipark.sk/fotogaleria/1-obrazky-z-lanoveho-parku
עומר לא יכול לשוט (צריך להיות מעל גיל 3) זה מפתיע כי האגם שקט רגוע וצלול. הבקשות לא עוזרות.
 http://www.vt.sk/
אני נשארת איתו וגם תגיל (ממשיכים להאכיל את הברווזים) . כולם נהנים בשייט. זהו נפרדים מסלובקיה ונוסעים ארוכות עד לצכיה (לצימר הראשון שלנו)
בערב אנו שוב אוכלים במסעדה המוצלחת שלנו!
 
יום שלישי
ממשיכים במסע לאחר ארוחת בוקר (חייבים לקנות שוב מצרכים בפרוטות).
סוטים מהדרך הראשית לTELC. אך הביקור שווה את זה. כיכר מדהימה. אין מקום במסעדות. אוכלים במסעדה איטלקית- בסדר יש פיצות ופסטות הילדים מרוצים. אנחנו ממשיכים במסלול- יש שם ארמון ואני רואה מקום שבו ניתן להצטלם בבגדים מיוחדים. בשל לחץ הזמן אני מרשה רק לנעה.
חשבתי שבערב נספיק להגיע למלון לארוחת "ימי הביניים" ולכן זולת נעה אף אחד לא מצטלם. יש גם עיר תחתית מיוחדת- אבל כל זה לא עשינו וחבל מאד מאד.
מגיעים למלון ימי הביניים. זהו אחד מ100 המלונות המיוחדים בעולם. אני מתלהבת מאיה לא...(קצת מפחיד לה)
המלון הוא אכסניית אבירים משוחזרת. החדרים נוחים אך נותנים תחושה של ימי ביניים (האסלה מארון עץ, לא רואים דבר ממתכת, מעט אור הרב נרות וכ"ו..)
בערב אוכלים במלון הסמוך שגם הוא בסגנון אך לא בצורה טוטאלית. פיצות נהדרות וגם הקינוחים.
ישנים נהדר (בחצות יש רמקולים בכל חדר שמשמעים קול של רוחות אימה וצעקות- נזל שהילדים ישנו...)
יום רביעי
אוכלים בבוקר במלון ארוחת בוקר ימי ביניימית
בבוקר נוסעים למוזיאון הפתוח "כפר ימי בניים משוחזר" לא רחוק. חוויה מקסימה במיוחד לילדים קטנים. קונים מטבעות של המקום ובכל בית ניתן לעשות פעילות בתשלום: הכנת נרות, מציאת זהב, קדרות, אריגה ועוד. מאד נחמד לא מאמץ.
חוזרים למלון לראות את הופעת האבירים ועופות דורסים. שאוו מקסים חבל שלא הבנו כלום- עומר קצת פוחד אבל הילדים נהנו וגם אנחנו. אכלנו פיצה שהזמנו מהמלון ליד.
אחרי ההופעה הלכנו לארמון הסמוך לסיור. היתה במקום חתונה אנגלית שהוסיפה אווירה למקום. ארמון נחמד קצר יחסית. בגן של הארמון יש מתקנים (בימי ראשון יש שם הפעלה מיוחד לילדים בנושא אגדות...).
בערב הזמנו כרטיסים להופעת ימי הבניים עם מסעדה. קיבלנו כרטיסים למושבים מאד סמוכים להופעה. זהו מופע ימי ביניים יותר שחור ואפל של מופעי אש, השלכת חרבות וסכינים -; הטברנה רועשת והמופע שכל כך חייכתי לו קשה מידי לעומר. אני יוצאת איתו למלון הסמוך ואנו יושבים לאכול שם רק שנינו -; נהנו אחד מחברת השני.
החוויה בהופעה היתה מיוחד ונרשמה התלהבות אך גם לחץ -; היא לא מאפשרת להיות נינוחים.
יום חמישי
יש לנו כמה שעות בפראג אוכלים צוהרים בכיכר המרכזית (אוכל טעים בשפע וזול!). רואים את השעון (לא מלהיב) אך האווירה מדהימה, חם מאד, ממשיכים עד גשר קארל- אין זמן לעשות שייט. חוזרים לרכב ומשם לנמל התעופה.
 נגמר...