ממשיכים,
יום שני לטיולנו, מרוב התרגשות אני מתעוררת בשעה 06:30 אחרי שינה מתוקה (לילה קודם הגענו לשדה התעופה בשעה 03:00 וכל היום נסענו בדרכים),מכינה לי קפה שהבאתי מהארץ, יוצאת למרפסת שבבית החווה וכמעת מתעלפת: הנוף ירוק עז בכל צבעי הירוק האפשריים, השמש מלטפת, הפרחים פורחים ואני נזכרת בארצנו הקטנטונת והאהובה. אני חותכת ירקות ושמה בקופסא, שולקת ביצים קשות ותפוחי אדמה, בן זוגי שמתעורר ב07:15 מכין תרמוס עם קפה לדרך ואנחנו מנסים להעיר את הילדים. "השתגעתם ?" גוער בי בן ה-15 השעה 07:30 "באנו לנופש לא לטירונות". סליחה אני אומרת ,באנו לטיול לא לנופש בבקשה לקום. אחרי הפצרות, חיבוקים ואיומים כולם קמים. שותים קפה/שוקו בעמידה ויוצאים לדרך. היות בתוכנית אזור האגמים GOSAU ו HALLSTAT ואיזור שלושת האגמים ליד העיירה BAD AUUSSEE. כמובן שלא הספקנו הכל.בדרך עוצרים בABTENAU ,רוכשים את כרטיס זלצבורג שלא הספקנו אתמול (התברברנו במינכן ),ושמים פעמנו למגלשת הרים (קרונית הרים ?) בABTENAU, מס' 149 בכרטיס. עולים כולם ברכבל, יורדים במגלשות. אין כמעט תור. אני צורחת כמו משוגעת, פחדנית שכמוני, מזל שלא עבר במקרה פסיכיאטר, ישר היה מאשפז אותי במחלקה סגורה. הילדים מרוצים עד הגג. יורדים למטה, אוכלים ארוחת בקר. הקטנים בינתיים קופצים בטרמפולינה ענקית כמעט שעה עד שמסתבר שהיא עולה כסף והם מבקשים באנגלים סליחה ואומרים שהם לא הבינו. יש במקום גם פארק חבלים קטן וחביב. הוא ללא תשלום. בדרך מבחינים בחנות נחמדה כל פריט לבוש עולה 2 יורו. הקטנה בוחרת שמלה והגדול חולצה מכופתרת. ממשיכים לאגם GOSAU,עולים ברכבל לתצפית על נוף מהמם, עושים סיור מקומי ויורדים לטייל סביב האגם. הילדים מתחילים להשמיע קולות של "מיצינו" ואנו שמים פעמנו לכוון HALLSTAT. חונים בחנייה מסודרת 4 יורו. מרוב ירוק נהיינו רעבים ואנו אוכלים בפיצרייה מקומית, שניצל מחזה הודו (אין מחזה עוף) וצ'יפס 10.99 יורו. פיצה 6.9 ופסטה ברוטב פסטו 5.9 יורו. בן זוגי לקח אף הוא פיצה. אני בד"כ לא לוקחת כלום. תמיד נשאר, תמיד יש משהו שפתאום אחר הביס הראשון מתחרט על מה שהזמין, חוץ מזה שאני מאד חסכונית שלא לומר קמצנית. על חצי ליטר מי ברז TAP WATER מבקשים חצי יורו. אני ממש מתעצבנת, כל כך הרבה מים זורמים להם פה בנחת והם מבקשים חצי יורו על כוס מים. חוצפה. אנו מסיימים לאכול,הקטנה אומרת שהפסטה שונה מהפסטה של אתמול וממאנת לאכול. אחיה הגדולים מכבדים אותה בפיצה שהם לא מצליחים לחסל. אני זוללת את הפסטה ברוטב פסטו-מעולה. יוצאים לטייל מסביב לאגם. הלשטט יפייפיה ,מהממת. הכל נראה לא אמיתי. מלא חנויות מזכרות יקרות להחריד עם מיליון שטויות והמון אבל המון אסיאתיים בטיולים מאורגנים. קנינו לילדים גלידות 3.5 יורו והמשכנו לטייל בחלום. פתאום כמעט התעלפתי ,בקצה הטיילת של הלשטט אני מבחינה בדוכן ובתוכו מסתובב לו בנחת שיפוד של שווארמה. בביתן יושב לו אחמד התורכי ומוכר מנת שווארמה ב3.5 יורו. אכלנו מקודם, אז מה ? מזימינים שתי מנות שוארמה והילדים טורפים. משאירים קצת לקטנה אבל גם היא לא יכולה לסיים, לא נורא אחמד אורז לנו הכל ואומר בעברית שלום. בהמשך ראינו עוד דוכני שווארמה רבים הנקראים KEBAB.ממשיכים לטייל ולא רוצים לעזוב. נכנסים לסמטאות העיירה, מבחינים במפל מים ועולים למעלה. בדרך עוברים בכנסיית הגולגולות, כמובן שהיא כבר סגורה. מספרים לילדים על המקום. השעה כבר 20:30 ויש לנו נסיעה ארוכה לWAGRAIN. מגיעים לחווה לקראת השעה 22:00. אלוהים ישמור. הכל חשוך אפילה מוחלטת. מאד חסכוניים האוסטרים. בכל מקום מותקנת תאורה חכמה שנדלקת רק כשיש תנועה. שכחתי לספר שבקבלת הפנים הסבירה לנו בעלת הבית כי יש להפריד אשפה לשלושה פחים: פלסטיק, נייר ואשפה ביתית. מה עושים עם נייר האלומיניום של המנה חמה ? אלוהים יודע.
הילדים מתקלחים ,קצת פייסבוק באייפוד ונרדמים מהר מאד. מחר בתוכנית מערת הקרח ומבצר HOHENWERFEN.
למחרת מגיעים למערת הקרח בשעה 08:20.אין נפש חיה בחנייה. אנו מחנים קרוב מאד לכניסה והולכים לשתות משהו חם. הילדים מבקשים מרק נמס עם שקדי מרק, המבוגרים אוכלים ארוחת בקר וכולם מרוצים. כניסה עולה לנו 70 יורו. אנחנו מתחילים לעלות. לבושים בסווצ'ר וסווצ'ר נוסף מפליז עלינו אנחנו מתחילים להתחמם ואנחנו רק בתחילת הדרך. הדרך לא קלה. בהמשך עלינו ברכבל ושוב קטע הליכה. מגיעים למערה. איזה קור. כולם מתלבשים: שני סווצ'ר ים, כובעים וכפפות. הקטנה הביאה גם שכמייה וצעיף. נכנסים למערה. כל משפחה מקבל פנס המואר באש (זהירות) הפנס כבד ולא נוח. במערה קיפאון. קר. מאד. הקטנה מתחילה ליבב שקר ואין לה מה לעשות ולא מעניין לה...
כך במשך כ-70 דקות. במערה עולים ויורדים 700 מדרגות, חלקם בזווית של 45 מעלות שזה אומר מדרון מאד תלול. לילדים לא היה קשה לי כן. בהמשך כשפגשנו ישראלים והם שאלו אותנו היכן מומלץ לבקר השיבו שלושת ילדיי פה אחד- לא במערת הקרח.
הביקור במערה כולל העלייה התלולה בשביל וברכבל לקח לנו כ-5 שעות. סיימנו וטסנו למבצר HOHENWERFEN. בכניסה נתבקשנו לצעוד למעלה 20 דקות בקצב של אוסטרי נמרץ או להיפרד מ-8 יורו ולעלות במעלית. הסתכלתי על הילדים ולמרות קמצנותי החולנית נפרדתי מ8 יורו. סיירנו במצודה, הילדים התלהבו בעקר מחדר העינויים אולי כי שם יכלו להבין מה עושים עם המכשירים גם בלי האנגלים המשובשת של המדריכה. אכלנו צהריים במזנון שבמצודה. זול וטעים.בהמשך צפינו במופע ציפורי טרף. נחמד. הילדים מאד התלהבו במיוחד כשהציפור התעופפה להם ממש מעל לראש. סיימנו והחלטנו לבקר בבריכה בWAGRAIN. הגענו ב18:15. הבריכה נסגרת ב20:00 מעולה. בבריכה המים מחוממים כך שכולם מרוצים. אני קופצת לBILLA וקונה קרטון של 6 טילוני CORNETTO ב4 יורו. בדרך הביתה אנו מבחינים בהתקהלות.יורדים מהאוטו והופ נקלענו לערב בירה המתקיים בWAGRAIN בקיץ מידי יום ד'. התזמורת מנגנת האוסטרים שותים בירה וגם אנחנו. מתחלקים כולם בכוס בירה אחת. בהמשך ילדים בלבוש אוסטרי מסורתי עורכים מופע עם שוט בו הם מכים באויר וגורמים לרעש כמו זיקוקים.כל התנועה בכביש נעצרת.חגיגה גדולה. שוב מגיעים לחווה בשעה 22:00.עייפים אך מרוצים. מחר נוסעים לזלצבורג.
