שבעה ימים בורונה, סרמיונה וונציה

באופן ספונטאני ומבורך, החליט אישי מחמד נפשי שנוסעים לורונה. זה לא שורונה הייתה בתכנון. אבל כשמוצאים מבצע שכזה: 375 יורו לאדם בחדר זוגי לחבילה הכוללת טיסות הלוך ושוב ומלון 3 כוכבים על בסיס לינה וארוחת בוקר, ובכל מקרה משתוקקים לצאת את הארץ לטיול, קשה שלא להתפתות. הסאגה שהתפתחה מסביב לספונטניות המבורכת הזו הייתה מתישה. אקצר, כדי לא ליגע ואספר רק שלמדנו, בדרך לא נעימה, באיזה אתר קופונים אסור להשתמש. כשאנחנו נוסעים אל מעבר לים, אמצעי ההתניידות שלנו הם תחבורה ציבורית ושני זוגות רגלים. זוג שלי וזוג של אישי. בזכות מלון "איביס ורונה" למדנו שאפילו אם צריך להוסיף מעות ולבקש בזמן הזמנת העסקה, לעבור לבית מלון במרכז העיר בה בחרנו להתמקם, זה רצוי ושווה ועל סף ה"חובה החד משמעית". חוסך מעות, זמן ותסכולים. ורונה. לא ידענו עליה כלום מעבר לעובדת היותה ממוקמת, אחר כבוד בצפון איטליה ושממנה ניתן להגיע בקלות יחסית, לאגם גארדה, לוונציה ועוד. התחלנו מגששים כדי למצוא את אפשרויות הבילוי בעיר, מה יש בה וראוי לביקור איך יוצאים ממנה ולאן. אני אתן כאן רשימת המלצות שמבוססת הן על מה שלמדנו מהאינטרנט והן על מה שלמדנו על בשרינו אנו. נתחיל במידע חיוני למשתמשי התחבורה הציבורית:- כרטיסים לאוטובוס כדאי לרכוש בחנויות הטבק. שם הם זולים יותר מאשר על האוטובוס. הגיעו שמועות לאוזנינו שיש לרכוש גם כרטיס נסיעה יומי שמעט מוזיל עלויות, אבל לא בכל מקום ניתן לרכוש אותו. על האוטובוס יש שתי מכונות. האחת צהובה והאחרת ירקרקת. במידה ויש לכם כרטיס המכונה הצהובה תשמח לנקבו. במקרה שאין לכם כרטיס, המכונה הירקרקת היא זו שאמורה לשרת אתכם. (אמורה, כי ראינו מקרים בהם החליטה שלא לשתף פעולה עם הפונה האדיב). חשוב לדעת, המכונה הירקרקת לא מקבלת שטרות. רק מטבעות. ו...הנבלה לא נותנת עודף. שימו לב שיהיו לכם מטבעות של 2 יורו ,1 יורו וחצי יורו. נסו לחשב כך שתפקידו ללועה הצמא, את הסכום הנכון למספר הכרטיסים שאתם רוצים לרכוש. המכונה לא מנפיקה כרטיס אלא קבלה שמשמשת ככרטיס. פעמים יצא לנו לפגוש כרטיסן באוטובוס, אל תנסו להתחמק מתשלום, זה עלול להיות לא נעים. הקפידו לברר ולבדוק עד איזו שעה פועל קו האוטובוס עליו אתם עתידים להסתמך ועל ימי הפעילות שלו. קו 99 למשל לא פועל בימי ראשון וחדל מכל פעולה בשעה 20:00 בערב. אל תסמכו על מספרי הקווים שמופיעים על תחנות האוטובוס. כל קשר בינן לבין הקו שאכן יועיל ויפציע בתחנה בה אתם ממתינים -; מקרי בהחלט. רכבות. ישנן מספר סוגי רכבות. יש מהירות ויקרות. ויש פחות מהירות (הפרש של למשל 40 דקות לוונציה) וזולות. ההבדל:- 32 יורו לכרטיס ברכבת המהירה לוונציה, לעומת 7.40 יורו לאיטית. העדפנו לקחת את הרכבת האיטית יותר. בדרך לוונציה היה נוח מאד. בדרך חזרה נסענו ברכבת צפופה שלא היה בה מיזוג אויר. היה פחות נוח. הקפידו להעביר את כרטיס הרכבת במכונה הצהובה על הרציף. בדרך לוונציה עלו 5 כרטיסנים ובדקו. מה בכלל יש בורונה
 אז ככה גם לורונה, יש כרטיס משל עצמה. Verona Card. הכרטיס ליומיים (אותו רכשנו) מעניק כניסה ל 15 אתרים ו...זהו. יש אפילו מוזיאון שדרש תוספת של 2 יורו לאדם כתוספת תשלום אם רוצים לבוא בשעריו. הכרטיס לא מאפשר נסיעה בתחבורה ציבורית ברחבי העיר, או כל הטבה נוספת בדמות הנחות למסעדות או אטרקציות נוספות (בניגוד למשל לI Amsterdam ). הוא מעניק את אפשרות הכניסה לאטרקציות בלבד. ועדין אנחנו נמליץ עליו מאחר ועלותו (15 יורו ליומיים) מכסה את עצמה כבר אחרי כניסה לשלושה מתוך 15 האתרים שמופיעים ברשימתו. את כרטיס הVerona Card רכשנו במוזיאון Castelvecchio שנמצא ממש מול הכניסה לעיר העתיקה של ורונה, מרחק צעדים ספורים מה Arena. ברגע בו רכשתם את הכרטיס אתם חייבים להשתמש בו במוזיאון. לא ניתן למשל לרכוש אותו שם ולבוא ביום אחר, או לשוב אליו פעם נוספת. אני חייבת לציין שגם אין סיבה מיוחדת לשוב אליו פעם נוספת לדעתנו. הוא משרה אוירה כבדה ובלתי ידידותית. אין מיזוג אויר, חום אימים. מידי פעם מצאנו את עצמינו נצמדים לחלון פתוח זה או אחר ושואפים מלוא ריאותינו אויר נהר בריח דגים. מה לא עושים כדי לנשום. במוזיאון יש יצירות מימי הביניים וראשית העת החדשה. כולן בעלות אופי דתי כבד. תכשיטים וכלי נשק מהעת ההיא. לעומת זאת, המבצר עצמו, בו ממוקם המוזיאון, מרשים ויפה וניתן להסתובב בו ולראות מלמעלה את ורונה. משם פסענו אל עבר ה Arena . ברחבה שלפני הארנה ניתן לראות חלקי תפאורה מרשימים של כל מיני אופרות שמוצגות במקום. אנחנו לא אוהבים אופרה (חסרי תרבות שכמונו) ולכן לא ניסינו לרכוש כרטיסים. נכנסנו פנימה כדי לראות. אין מה לראות. הרושם היחיד שנשאר אצלי מהמקום הוא שכל שירותי הגברים היו פתוחים וכל שרותי הנשים היו נעולים. ואותי, מסיבות ברורות, זה תסכל. שימו לב לבדוק אם ביום בו אתם מבקרים מוצגת אופרה במקום, כי אם כן, הוא נסגר למבקרים בשעה 15:00. ה"פיאצה ברה" בה נמצא הארנה, היא יפה יש גן חמוד עם מזרקה ולידו ישנם מבנים נוספים יפהפיים. שימו לב. יש שם המון בתי קפה ומסעדות. יש מסעדה אחת שיש לידה גם אפשרות של הגשה עצמית על פניו, זה מוזיל את עלות הארוחה משמעותית. למה "על פניו"? כי ראינו את זה רק אחרי שסעדנו את ליבנו ולא לפני. לא רחוק מהארנה והקסטלוויקיו ישנו Museo Lapidario Maffeiano בחצר ישנו אוסף מרשים למדי של עמודים ומצבות כתובות מראשית ימי הנצרות ובנין מדהים בגודלו ויופיו. הוא סגור. אין יוצא ואין בא. מותר להיכנס לחצר, להסתובב בה ו...זהו. אני מודה שזה הכעיס ותסכל אותנו. אפשר פשוט להציץ דרך השער הגדול, להתרשם מהחצר היפה והבנין המרשים מבחוץ וזהו. נחמנו את עצמינו שבכל מקרה הוא חלק מכרטיס ורונה. פסענו במדרחוב הקניות הלא זול אך היפהפה לכיוון Casa dei Giulietta. ראינו את הכתובות על הקיר. את הפסל ואת המרפסת שנבנתה ב 1936...עשינו "וי" והמשכנו הלאה. לא נכנסנו פנימה. יש גבול! משם הלכנו ל Piazza Erbeל Torre dei Lamberti. עלינו במעלית (הגיל, העצלות ורגלינו העייפות). המגדל מתנשא לגובה של 84 מ', נבנה בסביבות המאה ה -12. יש בו 2 פעמוני ענק וכשהתקרבה שעת הצלצול נסנו על נפשנו פן תצילנה גם אוזנינו. למרות פחד הגבהים שלי, היה שווה לעלות ולהשקיף על ורונה מלמעלה. הפיאצה דל ארבה מאד תוססת ויפה. יש בה דוכני שוק במרכז. מסביבה בניינים מפוארים ויפים. הדרך רצופה הייתה בשלטי חוצות שמספרים על תערוכת צילומים של רוברט קאפה. מהיותנו חובבי צילום, חובבי תערוכות וסקרנים חסרי תקנה שמתו פעמינו ל-C.I.F.Scavi Sscaligeri התערוכה מדהימה. צילומים הסטורים של צלם עיתונות מוכשר. לא שייך לורונה ועד שיפורסם הפוסט הזה היא כבר תסתיים. אבל מיקום התערוכה היה בעצם חפירות ארכיאולוגיות עתיקות, שהעצים את החוויה. בכלל השימוש שעושים בורונה במבנים עתיקי יומין לצורך שימוש יומיומי, מרשים ביותר. ההווה וסע בתוך העבר יד ביד. ואם תתקלו אי בזה בתערוכה מצילומיו של רוברט קאפה, אין לנו אלא להמליץ ולרוץ לצפות בה. כנסית סן פרמו Chiesa di San Fermo כנסיה שמשלבת שתי כנסיות. נבנתה במאה ה 8. העבודה סביב הבניין ה"חדש" הסתיימה בסביבות 1350. שילוב של סגנונות רומנסקי וגותי. תקרת עץ מדהימה ושפע של ציורי קיר. על העמודים בכנסיה ניתן לראות ציורי קיר מדהימים המיוחסים למאה ה 14. חובה לרדת גם למטה לכנסיה התחתונה, ולחקור כל פינה שם. המקום פשוט מדהים. הקתדרלה של ורונה/הדומו של ורונה. הכיכר היא בעיקר מגרש חניה. אבל הכנסייה שעומדת במרכזו היא יפהפייה. מאחוריה מתנשא מגדל פעמונים מדהים ביופיו (לא הצלחנו להיכנס). התחילו את בנייתה בסביבות 1120 וסיימו (פחות או יותר) את הבניה בסביבות 1187. אבל מתברר שאת מגדל הפעמונים שלה בנו או סיימו לבנות רק במאה ה-20. היא נחשבת לכנסיה הראשית של ורונה. על הכניסה שומרים שני אריות מפוסלים יפהפיים, יש בה עוגב יפהפה, פסלים וציורים מדהימים מתקופת הרנסנס וציור של טיציאן. בהחלט שווה ביקור. Chiesa di S.Anastasia כנסיה גותית שנבנתה בין המאות ה 13 וה- 15 על "גבן" של שתי כנסיות אחרות והאחת מהן היא "אנסטסיה" שעל שמה עד היום נקראת הכנסייה הדומיניקנית. גם פה הספלים וציורי הקיר מרשימים ביותר. Teatro Romano המבנה הרומאי, העתיק ביותר בורונה. נבנה בתקופתו של אוגוסטוס. אסור, חד משמעית, להפסיד את העלייה המפרכת (אך השווה) במדרגות וביקור במוזיאון הארכיאולוגי במקום. מעבר לכדים, הפסלים והפסיפסים הנפלאים שיש שם, יש משם תצפית מדהימה (אפילו יפה יותר לטעמינו, מאשר ממגדל למברטי) על העיר. לעלות להציץ ולהמשיך לעלות. שווה את המאמץ, האמינו לנו. בירידה, כבר עשינו לרגלינו המוחות הנחה, והשתמשנו במעלית הקטנה. כיום המקום מאכלס מופעי ג'ז ותיאטרון. את ה Chiesa di s. zenoראינו רק מבחוץ. למרות שכלולה הייתה בכרטיס הורונה, הרי שביומיים הראשונים בהם שהינו בורונה לא יכולים היינו להספיק (יען כי רגלינו הן שהוליכונו ממקום למקום) וביום האחרון הצלחנו להגיע אליה (מצאנו שלוש כנסיות שענו לשם סן זאנו אחרות, לפני שהגענו לקתדרלה) 10 דקות לפני שעת הסגירה. אז החזית יפה ואם נגיע מתי שהו מאיזו סיבה עלומה כל שהיא לורונה -; ניגש לשם. ביומנו האחרון בורונה, החלטנו לצאת לשוטטות ולרדת מהאוטובוס במקום אחר ממרכז העיר העתיקה, כדי להשביע את הסקרנות שחשנו כשצפינו בעיר דרך חלונות האוטובוס. השוטטות הייתה תחת ממטרים סוחפים. אבל גילינו כנסיות קטנות וחמודות שהצצנו פנימה, רחובות ציוריים, בתי ספר. נתנו לרגלים לשוטט באותם מחוזות בהם לאו דווקא משוטטות רגלי תיירים. ונהנינו. תם פרק ורונה. מכל מה שכתבתי למעלה אפשר להבין שיש מה לראות בעיר. היא באמת יפה. אבל ללא שמץ של הסוס, אני מכריזה כאן שיום וחצי יומיים מספיקים לה בהחלט. אלבום התמונות שצלמתי בורונה סרמיונה Sirmione
מראש היה ברור שנגיע לוונציה ולאגם גארדה. בארץ, טרם יציאתנו החפוזה והתזזיתית, הספקנו ללקט מידע שאומר שמסרמיונה Sermione ניתן לקחת "שאטלים" של שייט בין איי האגם. לרדת בכל פעם באי אחר לשוטט בו ולעלות שוב על השייט לכיוון אי אחר. אי לכך עלינו על רכבת לכיוון העיירה הציורית והיפהפייה הזו. הנסיעה ברכבת היא קצרה למדי, כחצי שעה והיא עוצרת בדסנזאנו. משם לקחנו אוטובוס לסרמיונה. הנסיעה באוטובוס מורונה לסרמיונה ישירות,( כך כתוב היה בכל מיני אתרים בהם הספקנו לעיין קלות), לוקחת כשעה וחצי שעתיים. אנחנו רצינו לחסוך בזמן ולכן בחרנו ברכבת. בשלב הזה עוד חשבנו שגם נשוב ברכבת לורונה. אבל כשהגענו לדדנזאנו המתוקה, התברר שכדי להגיע לסרמיונה, עלינו להמתין לאוטובוס ש...נוסע לורונה דרך סרמיונה. אי לכך החלטנו שאת הדרך חזרה נעשה באוטובוס. בדקנו בתחנה כל כמה זמן הוא אמור להגיע, מתי הוא יוצא בפעם האחרונה. ויצאנו לשוטט בעיירה הציורית והקסומה הזו. יחד אתנו, הגיעה לסרמיונה סופה מטורפת. גשמים עזים, רוחות חזקות מאד וגלים עצומים באגם. די ברור היה שעל שייט האיים נוותר. אפילו לא בדקנו אם כן או לא יצאו שאטלים שכאלה לדרך. הכניסה לסרמיונה היא דרך טירה/מבצר רומי גדול מאד שבנייתו החלה אי שם בסביבות המאה ה 13. מטרת בנייתו הייתה שליטה הגנתית ונמל עגינה לעיירה, שבעצם היותה ממוקמת על לשון יבשה קטנה, הייתה חשופה. יש מוזיאון במקום. לא נכנסנו יען כי כמות העומדים בתור נראתה כזו שתגזול מאיתנו שעות הידוס וחקירה רגליים של העיירה עצמה. שיטוט בעיירה גילה לנו כנסיה יפה, גן שאנחנו בחרנו לכנותו "גן הפסגה" יען כי ממנו ניתן להשקיף על האגם וסביבותיו ועל סרמיונה הציורית. מזג האוויר המטורף לא פגם בהנאה שלנו, אלא שינה מעט את התוכנית לבקר בעיירות נוספות. מאחר ואני נטיתי ללכת לכל מקום כשלמתני כרוך מעילון לעת צורך, ואישי, אהוב ליבי, הידס דרך קבע בכפכפיו וחולצה קצרה, נאלצת הייתי לכפות על אישי הקפוא, בשלב כל שהו, רכישת חולצת פוטר עבה ועליה(איך לא) דגל ארה"ב. המלצה: כשאתם שמים פעמיכם, מי ברכב ומי בתחבורה ציבורית לסרמיונה המתוקה, קחו מטריה (למרות שלא בטוח שהיא תוכל לה, לרוח העזה) וקחו מלבוש חם נוסף שתוכלו לעטות על עצמכם לעת קרה. הפתעה: בכל מקום כותבים שחייבים לאכול גלידה בסרמיונה. אנחנו ברוכי כשרון, כנראה שקנינו גלידה במקום היחיד בוא אסור לקנות. אחרת אני לא יכולה להסביר איך זה יתכן שסרמיונה הייתה המקום היחיד בו ניגשתי, אחרי שני ליקוקי כדור גלידה, אצל הפח הקרוב והשלכתיה אחר כבוד. הנסיעה חזרה לורונה, הייתה כאמור באוטובוס. אמנם הוא עובר בכל העיירות מסביב והנסיעה ארוכה (כשעה וחצי) אבל מאפשר לצפות בנופים והנסיעה עצמה נוחה בהחלט. את הכרטיסים 1.70 יורו לאחד, רכשנו בחנות טבק בסרמיונה. שמנו לב שאנשים שעולים לאוטובוס בדרך יכולים לשלם לנהג (בניגוד לנסיעות בתוך ורונה העיר). בקיצור. יום בסרמיונה הוא כמו יום בתוך אגדה. כיף גדול! אלבום התמונות שצילמתי בסרמיונה ונציה.
 היה ברור שנגיע לוונציה לפחות פעמיים. כלומר, לי היה ברור. לאהוב ליבי, לעומת זאת היו תכניות אחרות. שוות הרבה יותר. ערב נסיעתנו לוונציה הודיע לי שאנחנו לוקחים אתנו לבנים להחלפה, חולצות ומברשות שיניים כי נחפש שם מלון ללילה אחד כדי לחסוך את זמן הנסיעות לשם שוב ( שעה ו 40 דקות ברכבת האיטית) ואת המעות. בחשבון שעשה החליט שפעמיים רכבת הלוך וחזור + זמן הנסיעה יהיו מחצית שוויה של שהות בת לילה בבית מלון אקראי שנבחר. נסענו לוונציה ברכבת האיטית. 7.40 יורו לכרטיס לכיוון אחד. הרכבת עוצרת בהמון תחנות (באמת שאני לא זוכרת בדיוק את מספרן) וכמעט בכל אחת מהן עלה כרטיסן לוודא שהקופסא הצהובה בתחנה בה עלה כל נוסע, אכן זכתה לנגוס בזוויתו של כרטיס. עם הגעתנו לתחנת הרכבת המרכזית של וונציה סנטה לוצ'יה ששוכנת ממש על יד גשר החירות, חשבנו לעמוד בתור הארוך והמתפתל ללשכת הייעוץ לתייר הממוקמת בסמוך, אבל שוב, ריפה התור את רגלינו והחלטנו להמשיך לתייר בכוחות עצמנו. החלטנו לצוד מלון, אבל מייד ליד התחנה המרכזית ראינו כנסיה Chiesa degli Scalzi מדהימה שמשכה את עינינו ולא יכולים היינו להתאפק ובאנו בשעריה. רק לאחר שכמעט שבעו עינינו מהיופי, יצאנו לציד הממשי. עברנו להערכתנו כ 15 בתי מלון מדרגות שונות. ברובם או שלא היה ולו גם חדר אחד, או שרצו סכום גבוה מידי. בדרך נתקלנו בכנסיית San Geremia ואפילו זכינו לחזות מן הצד בחתונה קטנה וחמודה. בסופו של מסע ציד המלונות, מצאנו את בית המלון הזה את התרשמותנו ממנו אתם כבר רואים. פקידת הקבלה נתנה לנו מפה והדריכה אותנו איך להגיע לכיכר סן מרקו (רגלית). וכאן המקום להמלצה החשובה הזו:- הקפידו לקחת אתכם את כרטיס הביקור של המלון בו אתם מתאכסנים, במיוחד אם זו פעם ראשונה לכם בעיר זרה, זו או אחרת. לפני שיצאנו לכיוון כיכר סן מרקו ביקשתי מפקידת הקבלה המחייכת כרטיס ביקור למקרה ונלך לאיבוד. הכרטיס הזה הציל אותנו ממש. מאחר והלכנו והדסנו ופנינו כה וכה, לא תמיד דווקא לפי המפה אלא לעיתים על פי מה שמשך את תשומת ליבנו, מהר מאד איבדנו את הכיוון בדרכינו חזרה למלון. רק בזכות הכרטיס הקטן הזה, יכולים היו אנשים טובים, אליהם פנינו לישועה, להזכיר לנו שבעצם עברנו שני גשרים גדולים בדרכינו למלון, ולא רק את גשר החירות אותו זכרנו. בשיטוטים שלנו נתקלנו בכנסיית San Salvatore הכיכר יפהפייה, יש המון מה לראות בה. ושוב, גם בזו הפעם, למראה התור הענק בכניסה לבזיליקה, העדפנו להמשיך ולתור אותה רגלית, על פני המתנה ממושכת. לכששבנו לארץ התברר לנו שההמתנה בתור לבזיליקה, לא אחת ארוכה יותר ממשך השהות המותרת (10 דקות) בתוך הבזיליקה עצמה. בכל מקרה, תכננו למחרת , לחזור לשם בתחבורה הימית ולנסות להיות בין הבאים, אבל עלותה של זו 7 יורו. ולכן הנחנו שוב לרגלינו לחקור את ונציה, על תעלותיה וגשריה ולא לשוב אל כיכר סן מרקו (הפעם. כי אם לורונה אין לנו כוונות לשוב, הרי וונציה קנתה לה מושב של כבוד בליבנו) מאחר ולא עלינו על הוופורטה החלטנו ללכת לכיוון אחר Chiesa di San Rocco, Venice נמצאת ממש ליד מוזיאון ליאונרדו דה וינצ'י. נכנסנו לתערוכה הקטנה אך המרתקת. לקחו איורים של ליאונרדו דה וינצ'י ובנו על פיהם כלי רכב, וכלי טיס ומכונות ירייה...תערוכה נהדרת. ישנם מוצגים שניתן לגעת בהם ולראות אותם פועלים. ליד כל מוצג ישנו האיור על פיו נוצר. המשכנו צעדים נוספים לבזיליקה סאן פולו. לאחר זמן מה הצלחנו להיכנס לזמן קצר לבזיליקת פררי בין שתי מיסות. שפע עוצר נשימה של יצירות אומנות, שני עוגבים האחד מול האחר. לא הספקנו לראות את הכל כי, זמן קצר אחרי שהתחלנו את השוטטות שם, נשמע קול הכרוז שמזרז את קהל המבקרים לצאת החוצה. גם הזמן הקצר בתוך הכנסייה היה בהחלט שווה ומומלץ. המשכנו לשוטט כה וכה בדרכנו אל המלון, לקחת את החפצים שלנו ולעלות לרכבת חזרה לורונה. בדרך עברנו דרך פיאצלה רומא. חניית אוטובוסים גדולה זו בעצם התחנה המרכזית של האוטובוסים. אבל, מאחורי הגשר מסתתר לו גן חמוד ויפה. נסו לאתר אותו לפני שאתם עולים על גשר הזכוכית Ponte della Costituzioneלכיוון תחנת הרכבת המרכזית. אלבום התמונות שצלמתי בוונציה מתאבני ורונה:- לשכת מידע לתיירים ליד הארנה בורונה http://www.veronapartmentz.com/en/verona http://www.lonelyplanet.com/italy/the-veneto/verona/sights http://verona.arounder.com/ מתאבני סרמיונה:- http://www.italy360.it/italia/sirmione.html מתאבני וונציה:- http://www.hvweb.net/it/foto360/venezia/piazza-sanmarco/flash/ http://www.360cities.net/search/venice%20italy/4 http://maps.veniceconnected.it/en