אחרי שני טיולים מתוכננים לפרטים על הנייר, טיול מוזמן אחד שבוטל בכמעט-רגע-אחרון, אימת האומיקרון והגבלות בנתב"ג ימים ספורים לפני הטיסה, ווו-ניתוח של הכלב גם כן בשבוע האחרון – זה קרה. הצלחנו סוווווף סוף לחוש קצת חו"ל בברצלונה והסביבה.

אמנם טיול אורבני זה לא הcup of tea שלנו בדרך כלל (אלא אם זה משולב עם טיול טבע של שבועיים+), אבל בהחלט היה שווה.

כרגע התנאים לטיסה לספרד היו הצהרת יציאה מישראל + תעודת קורונה (לא תו ירוק) של משרד הבריאות + הצהרת כניסה לספרד (מסמך קצת חופר) ובלי בדיקה למחוסנים. בחזור – הצהרת כניסה לישראל + בדיקת אנטיגן/PCR בספרד + בדיקה בנחיתה בישראל + בדיקה נוספת ביום השלישי לבידוד. סך הכל, תנאים די בסדר במציאות ההזויה הזו.

בספרד יש חובת מסכות במקומות סגורים, בחוץ אין חובה (אבל מומלץ כשיש מלאא אנשים), ובחלק מהמקומות בדקו את תעודת הקורונה שלנו (לפעמים גם דרכון), בחלק לא... בסה"כ די הפתיעה אותנו המשמעת. כולם עם מסיכה-אפילו נהגי מוניות, אפילו בדרך לשירותים במסעדות. היחידים שראיתי בלי מסיכה או עם מסיכת סנטר היו הישראלים בנמל תעופה...

עוד דבר שהפתיע אותנו לטובה – ולא בהקשר של קורונה – היה התשלומים בכרטיסי אשראי, ללא מגע, וב- Apple Pay. הבאנו קצת מזומנים, ובתכלס המקום היחיד שהיה צריך אותם זה כטיפ במסעדות (מסעדה אחת בלבד נתנה לשלם טיפ באשראי). בכל מקום שלפו בזריזות מכשיר contactless-גם במוניות, גם בשוק. העתיד כאן 😊

באמצע הטיול פתאום קלטתי שבניגוד לטיולים הקודמים, מרוב הלחץ והבלבול שלפני, שכחתי את כל הקטע של לתעד את המסלול... אז ברטרוספקטיבה, זה המסלול שלנו, פחות או יותר:

יום מספר 1

הגענו פעם ראשונה עם רכב לנתב"ג (בעקבות ההגבלת קורונה החדשה שלא יהיו אוטובוסים/רכבת וצפי לעומס על המוניות + הנחה של 50% בעלויות החנייה לטווח ארוך!), ובהתחלה נלחצנו כי נראה שעוד אנשים שמעו על ההנחה ולא היה מקום לחנות.

טיסת אל-על שנמשכה פחות מהצפוי (4 שעות וחצי), הביאה אותנו לברצלונה בצהריי היום. את המלון הזמנו דרך Booking.com ודרך האתר הזמנו גם מונית, שהיא בעצם סוג של אובר, עם נהג שעוקב אחר מספר הטיסה ומחכה בהתאם. התשלום קבוע מראש, והאמת שיצא פחות או יותר אותו דבר כמו הנסיעה בחזרה לנמל ביום האחרון, שעשינו עם מונית רגילה (אבל אולי זה משתלם אם נוסעים בשעות של פקקים).

הגענו למלון Hotel Catalonia Square שהוא במיקום מעולה- דקה מכיכר קטלוניה, שמדרומה שדרת La Rambla, מצפונה Passeig de Gràcia וכל הרחובות האחרים שיוצאים ממנה הם בעצם ה-רחובות התוססים של ברצלונה.

המלון מאוד מומלץ- הצוות עזר לנו מאוד עם השכרת רכב-שהגיע עד המלון (ונלקח בחזרה), וגם החנה לנו את המכונית בחניון שלהם (פלוס גדול מאוד עקב מצוקת החניה בעיר). המחיר בהתאם, אבל שווה את זה. ארוחת הבוקר הייתה מאוד מגוונת וטעימה, והחדר מפנק- משום מה חשבו שצריך טלוויזיה גם מול המיטה וגם מול הספה "בסלון". הדבר היחיד שביאס, ואולי זה בסוג החדר הספציפי הזה, זה שהמקלחת והשירותים והכיור היו בשלושה מרחבים שונים. מישהו התחכם קצת יותר מדי.

אווירת חג בכל מקום

קצת התלהבות מאווירת הכריסמס שכבר הורגשה במלון עם הקישוטים היפים, ויצאנו לכיוון הכיכר ולה רמבלה. נתקלנו בכמות אדירה של יונים שמנות בכיכר, ופילסנו את דרכנו לשדרה המפורסמת. רשמתי לעצמי כמה נקודות לשים אליהן לב בשדרה, אבל בעיקר נהננו מאווירת ה"יששש!!! חו"ל!!! שפה זרה!!! בניינים יפים!!!"

שוק בוקריה (Mercado de La Boqueria) לא היה ברשימה שלי, כי אנחנו לא חובבי שווקים, אבל עברנו ליד והחלטנו להיכנס (גם היה עץ אשוח מאוד מזמין בכניסה). היה מאוד מרשים, כל עוד היה יחסית ריק (*כמעט בכל הטיול המרתי את התיק שלי לתיק צד, בגלל כל האזהרות על כייסים בברצלונה.) כיוון שתכננו לאכול יותר מאוחר, ניסינו רק מנת תמנון אחת, שהייתה יריית הפתיחה לשלל מנות תמנונים/דיונונים מוצלחות בטיול הזה.

שוק בוקריה
טעים!

בהמשך עברנו בכיכר Reial שהייתה עדיין מנומנמת (חזרנו ביום אחר בערב, שאז המזרקה נראתה יותר יפה עם כל האורות וקישוטי כריסמס). בסיום הרמבלה הגענו לאנדרטה של קולומבוס, ומשם לאיזור הים. לפני שהמשכנו ל-Rambla de Mar, הלכנו לכיוון הגלגל הענק שהציץ משמאל. קצת נוף נחמד של השקיעה מלמעלה, הרבה ציפורים, והמשכנו לכיוון הקניון שעל הנמל. דובי ענק ומואר קיבל את פנינו.

רמבלה בימי קורונה (גם הפסל האנושית מקפידה על מסכה)
רמבלה על המים
היי דובי

אחרי סיבוב מהיר בקניון (שהיה ריק) יצאנו מאזור הנמל אל עבר אזור Barceloneta, דרך פארק קטן עם הרבה כלבים חמודים. הסתובבנו קצת בשכונה, המסעדות היו עדיין מנומנמות/סגורות, ולא ממש קלטנו את הווייב. בסוף התיישבנו במסעדת טאפאס Meson, ולקחנו סנגרייה (ענקית!) שהייתה סוג של סלט פירות אלכוהולי וטעים. בחירת הטאפאס שלנו לא הייתה ייחודית כל-כך, אבל גולת הכותרת הייתה הפאייה הענקית שכבר היה קשה לסיים.

סנגרייה ראשונה לטיול (והמצטיינת)
פאייה בקר ועוף (פאייה אותנטית עם פירות ים תגיע בהמשך)

המשכנו בהליכה חזרה למלון דרך הרובע הגותי, הגענו לכנסייה שראינו שהכניסה אליה חופשית, אחר כך התברר שזו Basílica de Santa Maria del Pi. עברנו בכיכר מאוד מרשימה, עם עץ אשוח ענק ודמויות של חיות על הבניינים. אחר כך התברר שזו כיכר Sant Jaume עם מיצג לחג המולד-שתכננתי ליום אחר. מאוחר יותר נזכרתי שאני צריכה להוריד offline map של ברצלונה בגוגל, שאוכל לדעת איפה אנחנו בלי חבילת סלולר/גלישה.

כיכר Sant Jaume

יום מספר 2

הזמנו מראש כרטיסים לבית Casa Batlló, אולי הבניין הכי פופולרי שגאודי עיצב. הגענו בבוקר (9:15) ונכנסנו ישר (ביציאה כבר היה תור משתרך ברחוב). הבניין מאוד ייחודי מבחוץ, ועוד יותר מבפנים. הכרטיס הבסיסי כולל audio guide (מדריך באוזניות) שמתחיל אוטומטית כשעוברים מחדר לחדר. בתור לא-חובבי ארכיטקטורה גדולים, היה מאוד מרשים! לא ייאמן שאנשים באמת גרו בבית כזה. בסיום המסלול יש “immersive experience” שזו מין חוויה ויזואלית פסיכודלית – רק בלי סמים! מומלץ מאוד.

Casa Batilio "10D experience"

הבניין הסמוך הוא Casa Amatller, גם בעיצובו של גאודי, התרשמנו רק מבחוץ, אבל אמור להיות בו בית קפה נחמד בפנים (ויש גם סיור).

היה לנו עוד פחות משעה עד לבית הבא, ורוב הזמן הלך על שיחת טלפון עם מרכז לבדיקות קורונה. את שאר הזמן העברנו בשוטטות ברחוב גרסיה עד ל- Casa Mila (La Padrera), שגם אליו הזמנו כרטיסים מראש בגלל אזהרות על עומסים (את רוב ההזמנות מראש עשינו ביום האחרון לפני הטיסה, כי אין עליהן החזר, וחיכינו לראות מה קורה עם ההגבלות קורונה).

את הסיור בבית זה מתחילים מהגג ויורדים בהדרגה למטה. הגג הוא למעשה האזור הכי מיוחד בבית, עם עמודי "השומרים" המעטרים אותו. גם פה הסיור עובד על אותה טכניקה- מדריך באוזניות, שמתחיל אוטומטית עם מעבר מחדר לחדר.

La Padrera

המשכנו ברגל לכיוון הבזיליקה המפוארת שעיצב גאודי, La Sagrada Familia. עברנו דרך Casa de les Punxes – עוד בניין מאוד מרשים מבחוץ.

מתחם הגן שמתחת לבזיליקה היה עמוס באנשים, עם שוק חג מולד עם הרבה קישוטים לעצים, עצים מלאים, ועצים מיניאטוריים. מה שהיה חסר לי זה איזה אוכל מיוחד וחגיגי (בעקבות שווקי חג מולד המבוטלים בוינה) הדוכן היחיד שראיתי היה של צ'ורוס או צ'יפס בקונוס.

התרשמנו מהבזיליקה מבחוץ – המון המון פרטים, והבנייה שלה עדיין לא הסתיימה אחרי 140 ומשהו שנים... לא נכנסנו פנימה, ולפי מה שהבנתי (והגיוני עם כמות האנשים) צריך לרכוש כרטיסים לסיור מראש באינטרנט. נגיע שוב כשיסיימו 😊 וכשהכניסה לתצפית מהמגדלים תיפתח שוב אחרי הקורונה.

המשכנו לצעוד לכיוון "שער הניצחון" המקומי, Arco de Triunfo de Barcelona, שהיה הרבה יותר יפה ממה שציפיתי. בהמשך השדרה מגיעים לפארק Ciutadella, כשהעננים מתחילים להיות קודרים, והאפליקציית מזג אוויר מאותת שהולך להיות מבול. חיפשנו מהר את הדרך למזרקה Cascade del Parc de la Ciutadella (פונים שמאלה כשנכנסים לפארק מכיוון שער הניצחון, וימינה כשרואים את הפסלים המוזהבים מציצים מבעד לעצים). וואו! מישהו השקיע ממש עם כל הקונסטרוקציה הזו.

שער הניצחון
Cascade del Parc de la Ciutadella

משם המשכנו (עוד ברגל!) לכיוון הקתדרלה של ברצלונה, שלמרגלותיה נפתח שוק חג המולד Fira de Santa Llúcia in Avinguda de la Catedral. שוב, המון רעש וצלצולים וקישוטים חמודים. אבל מה עם איזה אוכל כריסמסי? ליד השוק הייתה גם הופעה וכל האירוע הזה היה נראה מאוד לא אופייני לתקופת מגפה עם מוטציה חדשה.

שוק כריסמס

שיטוטים אחרונים באזור ובחזרה ללה-רמבלה לארוחת ערב+הופעת פלמנקו ב- Tablao Flamenco Cordobés (כרטיסים מוזמנים מראש מ-Viator/Tripadvisor). ארוחת הערב מוגשת במתחם מסעדה, עם בופה טאפאס טעימים מאוד, שתייה חופשית, מנה עיקרית (שהוגשה במידתיות על ידי אחת העובדות) וכמה טאפאס קינוח. לאחר הארוחה העבירו אותנו לחדר המופע, עם במה די קטנה, שעליה עלו 3 רקדניות פלמנקו (כל אחת בתורה) בליווי כמה נגנים/זמרים. מאוד נהנינו, הרקדניות היו באקסטזה והיו כמה רקיעות רגליים והנפות שמלה שכמעט העיפו לי את הסנגרייה. היה מאוד מבדר.

Dinner,
and a show

יום מספר 3

לקחנו מונית לפארק המפורסם בעיצובו של גאודי, Parc Güell, שהזמנו אליו כרטיסים לשעת הכניסה 9:30. המונית עצרה קצת מרחוק, מסתבר שהמוניות לא יכולות להגיע עד למעלה – ויש הליכה למעלה. אמנם היינו הראשונים להיכנס אבל לא הבנו לאן הולכים וכל אחד הלך איך שבא לו. אז במקום לפנות שמאלה – אל האתרים המרכזיים בפארק (..פסל לטאה צבעוני) אנחנו הלכנו ימינה. מה שהתברר כהחלטה לא הכי נכונה, כי פספסנו הזדמנות לצלם את כל החלק ה"מעוצב" של הפארק בלי רבבות אנשים.

מצד שני, הייתה לנו הזדמנות ליהנות מהטבע עצמו בפארק בלי הרבה אנשים. טבע שכלל הרבה עלייה וירידה במדרגות ונוף פתוח לים התיכון. המקום הוא די מבוך, ולקח זמן אבל בסוף איתרנו את המרפסות המעוצבות, ויותר חשוב – את השירותים שממולן.

אחרי הטירוף שסביב המרפסות והזיקית, החלטנו לעמוד בתור לכניסה למין בית קטן מול חנות המזכרות. זה היה בזבוז של חצי שעה כי ה"מוזיאון" היה חדר אחד עם מצגת על בניינים אחרים שעיצב גאודי, את רובם הכרנו כבר.

פארק גואל, האזור הפחות מתויר

עצרנו שוב מונית שחורה-צהובה (מאוד נוח, הן פשוט עומדות בנתיב משלהן ומחכות יפה ללקוחות) ונסענו לטירת Montjuïc. הרוחות הלכו והתחזקו והיה קררר שם למעלה. הטירה היא לא ממש טירה, אלא מצודה, עם נוף יפה וכמה תותחים, ומישהו שירה בחץ וקשת למטרה בחצר. את הירידה ממנה עשינו ברכבל (Teleférico de Montjuic) שיש לו שתי תחנות מהטירה. אפשר לרדת באמצע, אפשר לטייל יותר בגבעת Montjuic (יש שם עוד אתרים כמו הכפר האולימפי, לא כל כך חקרתי את האזור כי הדבר שבאמת עניין אותי היו המזרקות, והן סגורות בגלל הקורונה). הרכבל שלנו נעצר קצת אחרי התחנה האמצעית, בגלל הרוחות החזקות, והיה רגע קטן של חרדה, אבל נגמר בשלום ובתחנה למטה ראינו המווון אנשים שמחכים לעשות את דרכם למעלה.

הכניסה למצודה

מהתחתית לקחנו שוב מונית לכיוון מסעדה במרכז העיר (קיווינו לצמצם סכנות קורונה בנסיעה במוניות, אבל יש מטרו/אוטובוסים לכל המקומות האלה). הגענו לבנדיקט – ברצלונה! כנראה אין קשר לבנדיקט שלנו, אבל משום מה הפונט והמימוזה וחלק מהמנות דומים באופן מחשיד. היה קצת תור בחוץ, אבל לא נורא. העיצוב מבפנים מאוד יפה, וגם האוכל לא רע בכלל.

בנדיקט ברצלונה
בנדיקט מוכנה לחג
יאמ

אחרי מנוחה קלה, לקחנו שוב מונית למופע אורות ייחודי לחג המולד, Els Llums de Sant Pau, שנמצא באזור בית החולים (היפה!) לשעבר (אתר לביקור בעצמו) Recinte Modernista de Sant Pau. גם לכאן הזמנו כרטיסים מראש, לשעה ספציפית. המתחם כולו יפהפה עם עצים מקושטים והרבה נורות, ויש הרבה מקומות להצטלם ולהרגיש כמו קישוט לכריסמס.

מופע אורות 1
מופע אורות 2
מופע אורות 3
מופע אורות 4, ועוד...

יום מספר 4

צוות המלון ארגן לנו שנציג מחברת השכרת הרכב יביא לנו את המכונית עד למלון. אחרי הסדרת התכנית והתשלום, קיבלנו פולסווגן חדשה ויצאנו לדרך אל עבר מוזיאון דאלי ב-Figueres. אמנם השעה הייתה 9 בבוקר וברצלונה עוד לא התעוררה, אבל היה קצת מלחיץ להתחיל לנסוע בעיר. הרבה נתיבים, הרבה אוטובוסים שעושים מה שבא להם, הרבה הרבה רמזורים והתפצלויות של רחובות. כשיצאנו לכביש המהיר נשמנו לרווחה (יחסית) ותוך שעה וחצי הגענו למוזיאון. כבר השתרך תור ארוך מבחוץ, והכרטיסים שהזמנו הם לשעה ספציפית, אז אי אפשר היה להיכנס לפני הזמן. הבנו מהנציג של חברת ההשכרה שיש חג ספרדי וסופ"ש ארוך, וזה הסביר את העומסים המשוגעים בימים האחרונים ובהמשך-מלאנתלפים אנשים בכל מקום, גם מחוץ לברצלונה.

שוטטנו קצת בפיגורס, והגיעה השעה להיכנס למוזיאון דאלי. מה לומר... הבן אדם יצר דברים מאוד הזויים, כל הכבוד לו! מומלץ ביותר 😊 ביציאה מהמוזיאון יש עוד מתחם קטן של התכשיטים של דאלי, "תכשיטים" בלשון המעטה. כניסה חינם למי שביקר במוזיאון.

איזו יפה
אישה עם בגאט על הראש, למה לא
תכשיט צנוע

מהמוזיאון הלכנו ברגל למצודת Castell de Sant Ferran (קצת עלייה), שהייתה ריקה כמעט מאנשים. בכניסה למתחם היו כמה איילים חמודים שליחכו דשא, ובמצודה עצמה היו וייביים חזקים מאוד של משחקי הכס, ולכן לנו זה היה מאוד כיף. בעלייה ל"חצר המגורים", נפתח נוף מהמם עד לפסגות המושלגות של הפירנאיים (היופי לא כל כך עובר בתמונות).

חצר המצודה עם נוף לפירנאיים
האורוות

נסענו בחזרה לברצלונה והגענו בשקיעה, בשעתה הפקוקה של ברצלונה. קצת טירוף, ונפטרנו מהמכונית ליום זה (בעזרתו של הבל בוי). לקראת ארוחת ערב הלכנו ל- El Nacional, מתחם מסעדות מהמם (בעיקר באווירה החגיגית של כריסמס) והתיישבנו במסעדת טאפאס La Taperia (לפני 19:00 בערב עוד לא היה תור). השירות טעון שיפור, האוכל טוב והאווירה כיפית.

El Nacional, מחולקת לכמה מסעדות וברים

למזלנו החנויות באזורים התיירותיים פתוחות עד מאוחר (21:00-22:00) אז עוד הספקנו קצת שופינג בקטנה (בחלק מהחנויות יש כבר תורים בחוץ!).

פארק גואל מלגו (בחנות של לגו)

יום מספר 5

יצאנו בקושי מהחנייה הצרה במלון, אל עבר יום טבע ב- Montserrat. תוך שעה היינו כבר בחנייה החינמית שליד חשמלית Cremallera de Montserrat – תחנת Monistrol-Vila, קנינו כרטיס וחיכתה לנו כבר חשמלית ירוקה שיצאה לכיוון ההר. תוך כמה דקות הגענו למעלה לנוף מהמם, הסתובבנו קצת וניצלנו את הרוגע של הבוקר לבקר בכנסייה והאזור מסביב. לאחר מכן, התחלנו את המסלול הרגלי.

Montserrat

ניתן ממש לטפס אל ההר מלמטה (במקום החשמלית), ויש הרבה בלוגים באנגלית שמסבירים כיצד. זה יותר נוח למי שמגיע בתחבורה ציבורית. אנחנו העדפנו לעשות את אחד המסלולים כבר מההר עצמו. יש הרבה מסלולים, ויש מפת מסלולים שאפשר לקבל ממרכז המבקרים, אבל אנחנו עשינו מסלול לפסגת Sant Jeroni כפי שתואר בבלוג הזה. (עלייה ממסלול אחד, וירידה ממסלול אחר, סה"כ כ-3 שעות וחצי, לא הכי ידידותי לברכיים)

הדרך מתחילה במדרגות בסוף השביל מהכנסייה לשירותים

במקום הרכבל שמקצר את הדרך (לפי התיאור ממרכז המבקרים) עשינו את כל המסלול ברגל. הנופים מדהימים, הניתוק מההמונים גם כן, הסלעים בצורות מוזרות ומצחיקות, והטיפוס גם מומלץ כדי להתחמם בקור המקפיא של התקופה הזו. (כשהגענו המד טמפרטורה הראה 1 מעלות). למרות שהיה שלט אזהרה שהתצפית סגורה למבקרים בגלל שיפוץ, אמרנו שנלך כמה שאפשר. בסוף התברר ששום דבר כבר לא סגור – או שהסרטים עפו ומבקרים עלו לתצפית הכי גבוהה בכל מקרה... כולל אנחנו. היה יותר מדהים ממה שאני ציפיתי וממה שהתמונות הראו, ויכול להיות שזה היה היום הכי כיף שלנו בטיול בברצלונה (למרות שהוא לא היה בברצלונה).

אמצע הטיפוס
זה פיטר גריפין שם?
נוף מכמעט-פסגת סנט ג'רוני
סנט ג'רוני
נוף אל עבר הפירנאיים
סנט ג'רוני (ותחנות רוח באופק)
את הדרך למטה עושים דרך המסלול הארוך יותר, דרך Sant Miguel
הירידה למטה
סלע מדושן
מתחם הכנסייה שלמטה מבצבץ

אחרי תדלוק קצר בקפיטריה באנו לרדת בחשמלית (בחזרה לחנייה שלנו) ואז נאמר לנו שצריך לחכות 40 דקות לחשמלית הבאה. פאק קטן בתכנון... יש עוד רכבל שאפשר לרדת ממנו- אבל אנחנו צריכים לחזור ספציפית לתחנה של החניון. שוטטנו עוד קצת בעיירה ובדוכנים הלא-מאוד-מרשימים של גבינות, עוגיות פירות יבשים (וואט?) וכדומה, וחזרנו לאוטו קצת יותר מאוחר מהתכנון. בדרך חזרה לברצלונה עצרנו בקניון Sant Cugat Shopping center, שקיוויתי להשלים בו את הקניות האבודות בפריימארק (בברצלונה היה מפוצץ אנשים ברמה פסיכית). לא היה לנו הרבה זמן, אבל בכל זאת השתלם...

רצינו לחזור באותה שעה כמו אתמול לברצלונה, שלא נסתבך בחושך, אבל בכל זאת מצאנו את עצמנו בלב הטירוף – לא פחות מנסיעה סביב כיכר קטלוניה/רמבלה עצמה. סיימנו את היום באווירה הרבה יותר רגועה, במסעדת טאפאס Ciutat Comtal – שוב, ארוחת ערב מוקדמת, עדיין לא היה תור! (בניגוד לכשיצאנו משם) הבנו כבר את הטריק של הטאפאס. מזמינים כמה, רואים שאנחנו עדיין רעבים, מזמינים עוד. זה מגיע מהר ויש מלא סנגרייה לשתות בין המנות 😊

יום מספר 6

היום יום "משחקי הכס" שלנו, בערך. הזמנו מראש כרטיסים לסיור בעקבות משחקי הכס בעיירה Girona (הזמנה דרך Viator). נקודת המפגש הייתה כמה דקות הליכה מהמלון, ליד Palau de la Música Catalana (גם נראה ששווה ביקור מבפנים- פעם הבאה). אנריקה המדריך יצא לקראתנו ואז התברר שזה נהיה כמעט סיור פרטי – אנחנו ועוד תייר מאירלנד. כשנסענו למוזיאון דאלי נסענו באותו כיוון כמו לג'ירונה, רק שעכשיו הנסיעה הייתה מלווה בהסברים על טירות וקצת עובדות על ספרד.

התחזית שהייתה לגשם השתנתה ומזג האוויר היה שמשי וקר, והעננים נעצרו בהרים הפירנאיים. ג'ירונה עצמה מקסימה, רחובות ימי-ביניימים צרים וחצרות יפות, וגם כשלא עברנו באתר צילום של משחקי הכס, הכל נראה כאילו לקוח מסצנות מהסדרה (היו 6 אתרי צילום רשמיים, מעונה 6, צילומים ל-King’s Landing ו-Bravos).

ארייה הייתה פה ממש מסכנה
הסצנה האחרונה של טומן...
פעם היה פה יותר דרמטי

פעמוני הכנסייה ליוו את הסיור (היו הרבה כאלה, בגלל החג הספרדי) ויכולנו ממש לדמיין את ה- Sept מתפוצץ ואת הפעמון הגדול מתגלגל בכל העיר. בתום הסיור הסתובבנו קצת עצמאית וגילינו את הרובע היהודי (שאנריקה סיפר שהיה מרכזי מאוד בעיר, עד ש... "ברחו" וזה), טיילנו על חומות העיר, ובסיום קיבלנו ארטיק בצורת היד הכרותה של ג'יימי לאניסטר, שלא קשורה לעונה 6, אבל היה נחמד מאוד.

הכניסה לג'ירונה
לא קשור למשחקי הכס, סתם יפה
חומת העיר
מבט על ג'ירונה

אנריקה הסיע אותנו למסעדה קטאלנית אותנטית באזור קוסטה בראווה, ואחרי הסעודה הטעימה נסענו לעצירה אחרונה במצודה הצופה אל הים, Castell de Sant Joan de Blanes.

קוסטה ברווה

חזרנו מוקדם מהצפוי לברצלונה, והחלטנו להקדים את בדיקת האנטיגן שתוכננה לערב (דרך https://www.barcelona-tourist-guide.com/en/covid/covid-19-antigen-test-in-barcelona.html ). הגענו למתחם הבדיקות (פעם ראשונה בדיקת קורונה!) ובחשש מסוים עשינו את הבדיקה. תוך 25 דקות קשות קיבלנו את התשובה – השלילית. In your face, Primark.

תהינו כיצד לסיים את הטיול, ואחרי עוד קצת -שיטוטים- נסענו לכיוון מסעדת Viana Barcelona. שוב היינו הראשונים במסעדה, ואחרינו התחיל להתמלא. הצוות היה מאוד מאוד נחמד, והאוכל מאוד מאוד טעים. ועוד לא כתבתי שהאוכל והשתייה בכל מקום שהיינו בו בברצלונה עלה שליש בערך ממה שהיה עולה בתל אביב.

בדרך למלון הרמבלה חזרה להיראות קצת כמו היום הראשון שלנו (היה אפשר באמת לזוז מבלי להיתקל בטריליון אנשים), אולי בגלל שהיה כבר מוצאי החג הספרדי, אולי בגלל שהיה משחק של ברצלונה (שנגמר פחות טוב להם).

למחרת אכלנו את ארוחת הבוקר האחרונה שלנו בברצלונה (זמן להתפרע עם קרואסון) ונסענו לכיוון נמל התעופה ליום ארוווך עם הרבה תורים, שבסיומו יתחילו 3 ימי סופ"ש-בידוד - שיאפשרו לי לכתוב את כל הנ"ל. 😊 עד לטיול הבא - Feliz Navidad!

Rambla de Mar