כל שוק הוא סיור לימודי.
המראה באופן הכי ברור את מה שיש למקום להציע.
פעם, בימים רחוקים היו לכיכר השוק תפקידים מסורתיים שמעבר למסחר. זה היה המקום בו נראו כולם על בסיס יומיומי. לא בכדי המקום היה מנוצל להעברת מסרים. בכיכר השוק משוררים קראו שירה, פדגוגים סיפרו סיפורים קצרים עם מוסר השכל ופוליטיקאים כינסו עצרות תמיכה וגייסו קולות. ה..מ..מ..בעצם... לא הרבה השתנה, ראו מערכות בחירות ברחבי הגלובוס.
לא ככה? בורו. שוק מקסים מקורה, ססגוני משדר שמחת חיים ואווירה, מלא בגומחות מלאות ניחוחות של גבינות, של יין, ומלא מלא מלא בהמון דברים טובים בשפע דקדנטי. הדוכנים יפיפיים, מעוצבים ומזמינים. בוקר שלם עמדתי ליד דוכן עגבניות וניסיתי למנות את מספר הזנים/ גדלים/ צבעים. הלכתי סביב הדוכן שוב ושוב והיו שם המוני המונים. עגבניה לכל פועל, בכל טעם ובכל צורה.
עברתי לדוכן הפטריות, שם הגל הארומטי שטף אותי. הרבה אדמה.
דוכני הלחם מטריפים,
העוגות זה WOW גדול(יש גם ישראלית חיננית עם דוכן שווה שווה שווה).
מלח מחופי צרפת,
שוקולד בעבודת יד בריח משכר ובמראה מפתה.
ירקות חממה מהולנד ומוויילס,
בשרים משובחים שהעיניים יוצאות אליהן,
דגים ופירות ים,
דוכנים למזון מהיר - לכל טעם תפוצה וחשק.
הכל יפה ומוקפד, ערוך בחן ונגיש.
הקצב המהיר, הדינמיקה בבורו, מלמדים על עיר שעברה תמורה. מעיר אפורה עם בישול רופס, לעיר של שפים, עיר של התנסויות קולינאריות מגוונות והיצע אינסופי. התושבים הרבים שעורכים שם את קניותיהם מדגימים את הפתיחות החדשה שעוברת על הבירה הבריטית מזה יותר מעשור.
בשוק מסתובבים גם לא מעט שפים מהידוענים הבאים לברור מוקדם תוצרת טרייה להגיש במסעדות.
שוק הוא מדריך מקוצר לעיר בה הוא שוכן.
בורו כמו לונדון או לונדון כמו בורו-יש בהם הכל ובשפע רב!
