בטיחות ואזהרות באיסטנבול ”המברשת הנופלת של מצחצחי הנעליים “

הלכנו לתומנו ברחוב באיסטנבול. מצחצח נעליים הגיח מאחרינו בהליכה מהירה ועבר אותנו. לפתע, נפלה לו מברשת הנעליים והוא המשיך ללכת. מתוך איכפתיות הרמנו את המברשת, קראנו לו ונתנו לו אותה. הוא הודה בלבביות והמשיך ללכת.

לפתע הוא חזר לעברנו וברצונו להודות לנו על עזרתנו. הוא ביקש לצחצח את נעליי. לא רציתי אבל בזריזות הוא הניח את המתקן על הרצפה, משך אותי ושם רגלי על המתקן. ותפס אותה. לא עזר הסירוב שלי הוא הודיע לי שהוא חש חובה לתגמל אותי. מתוך אי נעימות אפשרתי לו להבריש את נעלי. חשבתי לתומי לתת לו לירה אחת כטיפ. הוא צחצח וליהג בחביבות. לאחר שסיים הוא ביקש ממני 20 לירות וכשסרבתי הוא הוזיל המחיר לעשר לירות. כמובן שסרבתי. נתתי לו לירה אחת והסתובבתי ללכת. הוא החל מקלל, לא התייחסתי.

בערב ראיתי זוג תיירים שהרימו מברשת למצחצח אחר. התבוננתי מהצד. הסיפור חזר על עצמו. התחלתי לשים לב וראיתי מספר מקרים נוספים. באחד המקרים למצחצח אחר “נפלה” המברשת בדיוק כשהוא עבר אותי במהירות. הפעם, המשכתי ללכת ומזווית העין ראיתי אותו חוזר להרים אותה. במקרה זה הצלחתי “לחסוך” לירה אחת והרבה הרבה קללות.