מסלול בן שבוע-שבועיים בקובה ”קובה - מידע עדכני מרץ 2014“

קובה - מדינה של ניגודים: טיול ומידע עדכני - מרץ 2014. שמונה ימים של טיול "קלאסי" הכולל את: האוונה, טרינידד, סיאנפוגוס, סנטה קלרה, ויניאלס ופינר דל ריו. הנהג המקומי- ליבאן- תואם בסיוע קפיטן אבי הזאב, עשה את עבודתו נאמנה בעצה טובה,בסדרי עדיפויות במסלול ובאתרים. הוא מקושר היטב לבעלי הקאזות. למרות הדעות המוקדמות על המקומיים,מצאנו אותו כאדם אחראי, סימפטי, איכפתי וכאחד שמכיר היטב את צרכי והעדפות המטייל הישראלי (כן- אנחנו בקטגוריית ה-50 פלוס...). כמה טיפים וכמה הפרכות לסטראוטיפים:

1. למרות הניסיונות לרפורמה מצד ראול קסטרו- העם חי בעוני (כמו בימי הצנע שלנו) אבל האנשים חמים ומאירי פנים וגם... רוקדים בטרוף (בעיקר בטרינידד ובהאוונה). היום הם מעזים לדבר ולפעמים גם לרמוז שישמחו לקבל כסף.בתור תייר אתה מרגיש בטוח ונוח איתם. חבל שתהליך הרפורמה איטי להחריד ודי מדכא במיוחד את הצעירים (משתכרים 20-30 דולר לחודש ופחית בירה עולה 1.5 דולר).שריד אחרון לעולם שהולך ונעלם הקומוניזם. יש להם פנקס תלושי הקצבות לכל-בו ש"אין בו"...

2. אנחנו שכרנו רכב בסוכנות "רקס" (מרביתם בבעלות ממשלתית). המחירים מופיעים באינטרנט והשכירות הוגנת. העדפנו נהג על פני נהיגה עצמית שניתן לעשות. הכבישים סבירים והתחבורה לא עמוסה(היינו בשיא העונה).

3. תשתית המלונות מצומצמת ודי יקרה (כ-100-150 דולר ללילה). העדפנו ללון בקאזות שהן חלק מהדירה. רמתן סבירה וזה לגיטימי לעבור ולראות לפני שמחליטים. המקומיים עוזרים. הסטיגמה שהם "תחמנים"- עושה להם עוול: לנו זה לא עולה יותר ואם הם מקבלים דולר אז בתנאים שלהם- שייהנו.

4. שמענו סיפורים אנושים ממקומיים שממש נגעו ללב. חלקם שמחו להכין ארוחה לפי מבוקשנו. לאלו מהם שמקושרים לתיירות- מזלם שפר עליהם. רב העם במצב כלכלי ומורלי נמוך ושפוף.

5. לא לוותר על ה"קאזה דל מוזיקה". אהבנו את זו של טרינידד ופחות את זו של ויניאלס- שתיהן ללא תשלום פרט למשקאות. בהאוונה התוססת יש "מלכודות תיירים" בצורת מועדונים (כ- 20 דולר להופעה).אנחנו ויתרנו על הצלילות והשנורקל.

6. מבחינת נופים- הנוף האנושי והסלסה הם במרכז. מפלים,מערות ו"מוגוטס" (רכסים כמו תלי נמלים גדולים בויניאלס)- נחמד אבל לא עוצרי נשימה. אי אפשר בלי: מפעל טבק (לא לקנות מזויפים ולא להיענות להצעות הסעה), קנה סוכר ומטעי הקפה. כן, המכוניות האמריקאיות משנות החמישים (עם מנוע יונדאי!)- עדיין שם...

7. האוונה - מתחדשת. לא לוותר על העיר העתיקה. תוססת ומלאת אנשים. מסעדות, נגנים. בטרינידד המסעדות סבירות- מה שקשה להגיד על היתר.

8. לקנות- אין כמעט כלום חוץ מרום, סיגרים ועבודות עץ (כלי הקשה). לשתות- מוחיטאס- איך לא? לסיכום- חוויה אנתרופולוגית, אנושית ומוסיקלית- לתאם ציפיות!