לגולנד ווינדזור ”פארק חביב, אבל עמוס - שווה לשקול“

היינו במקום באוגוסט 2016, עם שלושה ילדים – בת 11, בן 8 ובת 5.

בפארק יש תורים ארוכים ותחושה כללית של חוסר ארגון. זה מתחיל בבלגן גדול בחניה. למעשה, מרגע שהגענו לכניסה לאיזור החניה ועד שהגענו רגלית לשער הפארק – לקח הרבה למעלה מחצי שעה. יותר מהזמן שלוקח ברוב הפארקים שאני מכיר.

אגב, מסתבר שניתן להכנס לפארק עוד לפני הפתיחה (לא למתקנים, אבל לחלק מהפארק עצמו), כך שהייתי ממליץ לכוון להגיע לחניון שעה לפני הפתיחה.

למתקנים יש תורים ארוכים (לשלושה מתקנים עמדנו למעלה משעה). בשעה האחרונה של היום לקראת הסגירה הם נרגעו מעט

המתקנים עצמם נחמדים. אף אחד לא אקסטרים, ובאופן כללי הפארק מתאים עד גיל בר מצווה בערך, ובהחלט מתאים גם לקטנים. כלומר, מהבחינה הזו התאים לגילאים שלנו. הרכבת ה"גדולה" של הפארק לא כוללת לופים למשל. הילדה הקטנה שלנו (גיל 5, 110 ס"מ) יכלה לעלות לכמעט כל המתקנים.

יש כמה איזורים בנושאי לגו (איזור "מיני אירופה" מלגו, איזור בניה בלגו, חנות לגו ועוד), וכמה פסלים של לגו. מעט דמויות לגו שניתן להצטלם איתן, והופעה או שתיים. אבל בסך הכל ברוב הפארק אין תחושה עזה של לגו, ויש יותר הרגשה של פארק שעשועים ופחות של פארק נושא.

יש שפע מקומות לאוכל בכמה רמות. יקר אבל לא בטירוף. דיל של ארוחה בהמבורגריה למשל נע בין 5 ל-10 פאונד.

הפארק לא זול, אבל לא מאוד יקר – 30-50 פאונד לאדם כתלות בדיל, ויש גם דילים עם לינה.

אגב, יש אפשרות לכרטיסים לקיצור התורים במחירים מאד גבוהים - החל מתוספת של 25 פאונד לאדם לזה שרק ישמרו לך תור בלי שתעמוד בו בפועל ("לקחת מספר") ועד 75 פאונד לכניסה מהירה לכל המתקנים.

לטעמי – למי שבא במיוחד מלונדון הזה לא שווה. למי שבאיזור – אפשר.