בריאות בארצות הברית (ארה"ב) ”נגישות לנכים בארה``ב - מעט טיפים מנסיון“

זה עתה חזרתי מטיול של חודש בארה``ב. היו לי הרבה חששות באשר למוגבלות שלי. בארה``ב יש מודעות רבה לנגישות. היינו באורלנדו, שבוע בקרוז לאיים הקריביים, נפלא, מדהימים ביופיים, חזרנו לאורלנדו והיינו המומים לנוכח ההרס הרב שגרמה יום קודם לכן סופת ההוריקן צ`רלי. לא הכרנו את המקום. מחזה מרטיט. משם לניו יורק, מפלי הניאגרה - איזו עוצמה, וחזרה למנהטן.

מבחינת ניידות אני מתקשה ללכת למרחקים לא צמודה לכסא גלגלים אבל נעזרתי בו במשך הטיול. ראשית הזמנתי מראש כסא גלגלים בחברות התעופה כך שבכל מקום חכה לי נציג עם כסא מה שגם מאוד הקל ועקף את כל התורים כולל הגירה וטרמפ למטוס.

באורלנדו בכל הפרקים ניתן להשכיר טקוטר, דהיינו אופנועון שקל מאד לנייד ולהתנייד איתו. העלות 40 דולר ליום.

בניו יורק לאחר שבאמת הייתי מוטרדת היכן ניתן לשכור כסא, הגעתי דרך הרב פירר לכתובת בברוקלין, שם קיבלנו כסא גלגלים בהשאלה לכל תקופת שהותינו וללא תמורה מאיזה שהוא ארגון כמו ``יד שרה`` בארץ. מאחר ושכרנו רכב, הכסא היה צמוד בשעת הצורך, ובמנהטן הנגישות גם במוניות וגם באוטובוסים מאד נוחה. במוזיאונים ובמרכזי קניות גדולים ניתן לקבל כסא גלגלים עם הפקדת תעודה, אל תשאירו דרכון, ניתן להשאיר רשיון נהיגה.

אני הייתי מלאת חששות ומוכרחה לציין שהסתדרתי מצויין. אגב גם בקרוז על האונייה ניתן לקבל כסאות גלגלים ולרדת עמם לחופים. הטיול היה מדהים, המון חויות, כולל קפיצות מבהילות במטוס בדרך לאורלנדו.