תחבורה ציבורית ומוניות במומבאי (בומביי) ”תחנת הרכבת ויקטוריה בבומבי“

גם אם לא נוסעים ברכבת ואין צורך לעבור דרך תחנת הרכבת ויקטוריה - אני ממליצה לא להפסיד אותה. תחנת ויקטוריה בבומביי היא מקום מדהים. מכל הבחינות. היא מצויה בתוך מבנה ענק, שנראה כמו ארמון או קתדרלה, בנוי בסגנון גותי מלפני כ-200 שנה, אליו נכנסות וממנו יוצאות הרכבות לכל חלקי תת היבשת. בתוך המבנה הענק והמרשים הזה עוברים אלפי בני אדם במשך היום. אפשר לראות אותם יושבים, משפחות שלמות על הרצפה, ממתינים לרכבות. נשים בסארים צבעוניים, גברים בלבוש מערבי או בקורטה לבנה. ילדים, תינוקות, תלמידים בתלבושת בית ספר, מעט תיירים מערביים.

ההתמצאות בתחנה אינה קלה, אבל בקומה השנייה ישנו דלפק מיוחד לתיירים וצריך להצטייד קודם כל בקומה התחתונה בטופס מיוחד אותו ממלאים ומגישים לפקיד בדלפק. גם אם התור קצר, צריך אורך רוח, משום שלכל אחד מהעומדים בתור לוקח זמן להבין באיזו רכבת הוא צריך לנסוע, מתי היא יוצאת ומהיכן. אנחנו קנינו כרטיסים לרכבת בוקר שעמדה לצאת בעוד יום וחצי (רכבות הלילה היו מלאות ימים רבים מראש), במחלקה שנייה, סליפר. מחלקה המומלצת בדרך כלל אצל רוב התרמילאים, אבל אם זה היה תלוי בי הייתי מוכנה להכפיל את הסכום ולנסוע במחלקה טובה יותר.

ועוד טיפ חשוב: כשמגיעים לתחנת רכבת גדולה בהודו כדאי מאוד לשלם לסבל (הם לובשים חולצות אדומות). היתרון הגדול שלו הוא בכך שמלבד העובדה שהוא זה שסוחב את התיק הכבד, הוא היחיד מביניכם שיודע באמת לאן להגיע, לאיזה קרון בדיוק צריך להכנס, ומאיזה רציף יוצאת התחנה. שווה כל רופי מתוך המאה ששלמנו לו.