מסלול בן שבוע-שבועיים בלומברדיה ”עשרה ימים - צפון איטליה ומילנו“

באוקטובר 2009 טיילנו בצפון איטליה - ממילנו במזרח ועד צפון הדולומיטים במערב. טסנו עם חברת מרידיאנה/יורופליי. חברת לואו קוסט איטלקית טובה, טיסה מאד נוחה ואוכל סביר בהחלט.

התחלנו במילנו. ביום הראשון נסענו לאגם מאג'ורה והתחלנו בסיור באיים הבורומאיים - סדרה של שלושה איים קטנים עם טירה וגן בוטני. הדרך הקלה והנוחה היא לקחת מעבורת ציבורית ולקנות כרטיס משולב לטיול באתרים שבתוך האיים. הגן הבוטני והחיות המסתובבות חופשי (הכוונה לטווסים בעיקר) פשוט מהממות.

לאחר סיור באיים המשכנו לאורך האגם עד אינטרה ושם חצינו אותו לצד השני (לאבנו) בדרכנו לאגם קומו. את הדרך, שאינה קצרה, בחרנו לעבור דרך לוגנו (שווייץ) והעיירות הקטנות בצד האיטלקי - פורלצה, מנג'יו וטרמצו. האזור מדהים ביופיו ומלא ב-B&Bs, מלונות, פנסיונים ודירות להשכרה. ישנו ב-B&B בעיירה San Siro על שפת אגם קומו. למקום קראו B&B Miramusi. קטן, נחמד מאד, בעלת הבית מכינה את האוכל ומגישה אותו (ולא, היא לא קרובת משפחה של קרלה ברוני).

ביום השני חצינו את הגבול שוב לשוויץ והמשכנו מזרחה לפארק הלאומי שליד צרנץ. הפארק מכיל מספר רב של שבילים ברמות הליכה שונות. בהיותנו מיטיבי לסת, נכנענו אחרי 10 דקות הליכה ושבנו חזרה. בתוך הפארק הלאומי יש מלון יוקרתי (ממוקם באמצע שום מקום) ומיד לאחר היציאה מהפארק - לכיוון איטליה ואוסטריה - ישנם מספר כפרים/עיירות. בחרנו לישון בפנסיון Gasthaus Alpenrose מחוץ לעיירה - על הכביש המוביל למעבר סטלביו. מיקום המלון וצורת הכביש די מוציאים את החשק לנהוג בשעות הערב ולכן נשארנו בו והסתכלנו על הנוף המשכר.

היום השלישי הוקדש למעבר סטלביו, אחד המעברים הגבוהים ביותר במרכז אירופה, שבו עברו כוחות הברית במלחמת העולם הראשונה. גם אופנוענים רבים עוברים במקום בשל הכביש המפותל, שלעומתו הירידות של ים המלח נראות כמו כביש הסרגל. במקום מסלולי הליכה מגוונים ומשוגעים לדבר צועדים במרץ... ממעבר סטלביו המשכנו לתוך הדולומיטים. עצרנו במראנו והתפעלנו מהמראה של העיר. צמוד למרכז נמצא בית הקהילה היהודית (אך הוא היה סגור). ממראנו המשכנו בטיפוס לכיוון הגבול האוסטרי. עברנו בסאן לאונרדו והגענו לויפיטנו. לנו בפנסיון Garni Färbe.

ויפיטנוף, שבה שהינו 3 לילות, היא עיירה קטנה עם מעט חנויות ושתי מסעדות שנסגרות ב-6 בערב. רוב המסעדות נמצאות בתוך בתי מלון (אנחנו היינו בפנסיון ללא מסעדה) והן נשארות פתוחות כל הערב. היתרון של ויפיטנו הוא במיקום שלה. 60 ק"מ בכביש מהיר מבולצנו ופחות מ-20 ק"מ מכל צד של הדולומיטים (קאנאזיי ואורטיזיי בצד אחד ואילו מראנו בצד שני). צמוד לויפיטנו נמצאים מפלי סטרנגה (שלא הצלחנו למצוא את הכניסה למתחם שלהם אלא רק לשמוע אותם ולראות את הנחל - השילוט לקוי) ומכרה הנחושת ברידאנה - חוויה שאסור לפספס.

מויפיטנו יצאנו דרך בולצנו ופארק גארדהלנד לכיוון Val Camonica (לאתר הציורים הפרה-הסטוריים). בבולצנו ביקרנו את אוצי, איש השלג (ודי התאכזבנו מהתערוכה - מזכירה מאד את מוזיאון האדם והחי בפארק הלאומי בר"ג). בגארדהלנד בילינו מספר שעות עד הערב ופגשנו את כל עמישראל... בערב הגענו אל ואל קאמוניקה. המקום הוא חור. אין בו מסעדות או מקומות בילוי בערב, אך לא היתה ברירה אחרת. ישנו במלון Cumili (נחמד, הבעלים היה מקסים). מול ואל קאמוניקה נמצאים האתרים הפרה-הסטוריים. ציורי קיר מדהימים ויש אפילו מוזיאון המציג את כל מה שחפרו באזור. אפשר לבלות בקלות יום שלם בין הסלעים ולא להשתעמם.

מואל קאמוניקה נסענו למילנו. ישנו במלון Vime Gamma שנמצא ליד תחנת הרכבת Lambrate וצמוד לתחנת רכבת תחתית (קו ירוק). המיקום מצויין. הסביבה רגועה. מלא מסעדות סטודנטים והעיקר - המחיר היה סביר. 

במילנו טיילנו (כמו כולם) במרכז. ביקרנו בדואומו, גלריה ויטוריו עמנואל, ובבית הקברות המונומנטלי של מילנו, בו קבורים יהודים לצד נוצרים.