בריאות בסין ”מה המשותף למי ברז ונייר טואלט בסין“

זהו - הגענו לקטע החשוב ביותר: היגיינה בסין. נתחיל עם מים: אין לשתות מים מן הברז באף מחוז ובאף מלון הנראה 4-5 כוכבים. יש לשתות מים רק מבקבוקים חתומים ולוודא שלא מולאו לאחרונה במי ברז. המחיר לבקבוקי מים כל כך זול, שלא כדאי לחשוב פעמיים. במלונות מקובל שמשאירים 2 בקבוקים חינם לכל חדר. מה שנמצא במיני-בר בתשלום ועדיף להימנע מלהשתמש. בארוחות הבוקר ישנם הרבה מיצים, קפה ותה ועל כן המים פה מיותרים. כמובן שלהבריש שינים ניתן ואפשר להשתמש במי הברז רק לא לבלוע. 

נושא נוסף וחשוב מאין כמוהו: בתי השימוש בסין: הסינים מטבעם התרגלו לבול-קליעה. מי שהיה בצבא בישראל יודע על מה מדובר ומי שלא יכול להתחיל ללמוד את תורת הקליעה. אבל והנה ההפתעה, במלונות התיירים ישנם שירותים בישיבה (מוגדרים אירופאים) בשרותי החדרים. גם במוסדות חשובים ובחנויות המסחר לא תמיד נמצא שירותי ישיבה, ועל כן נאמר "לא חייבים רק אם צריכים". כמובן שקצת קשה להתאפק בנסיעות בין עירוניות המתנהלות לאורך כמה שעות, אז ניגשים, סותמים את האף ונושמים דרך הפה. פה המקום להעיר שגם נייר טואלט הוא יקר ועדיף להצטייד בגליל בתרמיל מראש. הסבון גם הוא רחוק מלמלא את המיכלים. אז קחו הכל בפרופורציה. נדהמתי למשל בשדה התעופה הראשי של העיר גווילין למצוא שירותים מריחים ללא מושב אסלה אחד וכל האירופאים כורעים כאילו נולדו בסין. אולי ממשלת סין תבין שאירופאים באים וישובו לאן שנוח להם?