סקירה כללית על המדינה

סין (China, 中国), המונה מעל ל-1.3 מיליארד תושבים, הינה המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם ומדורגת כמדינה השלישית בגודלה עם שטח של 9.64 מיליון קמ"ר (לשם ההשוואה, יבשת אירופה מתפרשת על 10.18 קמ"ר!). בגלל שטחה העצום, לסין גבולות יבשתיים וימיים משותפים עם 14 מדינות שונות – רוסיה, מונגוליה, צפון קוריאה, ויאטנם, לאוס, בהוטן, הודו, נפאל, מינמר (בורמה), פקיסטן, אפגניסטן, טג'יקיסטן, קירגיזסטן וקזחסטן. בייג'ינג, עיר הבירה של סין, הינה אחת הערים המאוכלסות העתיקות ביותר בעולם ואחת מהארבע העתיקות ביותר בסין. האוכלוסייה בעיר המורחבת מונה כיום כ-21 מיליון תושבים. בייג'ינג היא אחת הערים המפותחות ביותר במדינה ומהווה את מרכז השלטון, התרבות, החינוך והצבא. העיר ממוקמת בצפון מזרח המדינה ואכן הפירוש המילולי של שמה הינו "הבירה הצפונית".

ערים מרכזיות נוספות בסין הן שנגחאי והונג-קונג. שנגחאי (פירוש מילולי 'מעל הים') בעלת כמות האוכלוסייה הגדולה ביותר בסין ובעולם כולו (מעל 24 מיליון תושבים), ממוקמת בשפך של נהר היאנצה (Yangtze River) במזרח המדינה. העיר מפותחת ו"מערבית" ובעלת השפעה רחבה על הכלכלה, האופנה, הטכנולוגיה והתרבות של סין. מרכז הבורסה של סין ממוקם בשנגחאי, דבר המושך אנשי עסקים רבים לעיר והופך את שנגחאי לאחת הערים העמידות במדינה.

 הונג קונג (פירוש מילולי 'הנמל הריחני') סופחה לסין רק בשנת 1997, לאחר עזיבת המושבה הבריטית ששלטה באזור. גם היום העיר זוכה ליחס מיוחד והינה אזור מנהלי מיוחד ברפובליקה – בעלת מטבע ייחודי, מערכת מכס והגירה משלה (על מנת להיכנס לעיר אין צורך להוציא ויזה לסין) ועד היום היא ממשיכה להיות רוויה במאפיינים בריטים מובהקים, כמו שמות אנגליים לרחובות (הרחוב הראשי עדיין נקרא על שם המלכה) ונהיגה בצד שמאל.

 לסין יש היסטוריה רוויה מלחמות ומהפכות פנימיות, כשהאחרונה שביניהן סיימה את שושלת הקיסרות וייסדה של הרפובליקה העממית שאנו מכירים כיום. המפלגה הקומוניסטית תפסה את השלטון תחת הנהגתו של מאו דזה דונג ועומדת כיום כמפלגה יחידה בשלטון. סין מושכת תיירים מכל רחבי העולם בכל שנה ועם זאת התיירות המרכזית שלה היא עדיין תיירות פנימית. מיליוני סינים תרים את הארץ לאורך כל השנה והאדם המערבי עדיין נתפס בעיניהם כשונה ואף מושא להערצה. כל תייר שחוזר מסין מעיד, כי החוויה המיוחדת ביותר שחווה היא כמות “צילומי הפפראצי” שזכה לקבל מצד הסינים. סין מכילה נופים עוצרי נשימה, תרבות והיסטוריה מרתקת, שפה עשירה, מאכלים מיוחדים ומעל הכל – חוויה ייחודית שלא ניתנת להשוואה. גם לא לשאר מדינות המזרח הרחוק.

שפה ושליטה באנגלית

מנדרינית בסיסית הינה הלהג הרשמי של המדינה וכ-70% מהאוכלוסייה דוברים אותה. ניתן לפגוש להגים נוספים כגון קנטונזית (הנהוגה בעיקר באזור הונג-קונג), וו (Wu), מין, שיאנג, גאן והאקה הנהוגה בפי הקהילה הטיבטית. לכתב הסיני שהתפתח לפני יותר מ-4,000 שנים ניתן כבוד רב בקרב העם הסיני והפך עם השנים לאומנות לכל דבר ועניין. הכתב מכיל סימנים שונים, כשכל סימן מבטא מילה בשפה הסינית – דבר אשר מאלץ את הסיני הממוצע לשנן בעל פה את כל הסימנים ופירושם כדי שיוכל לכתוב ולקרוא. הכתב נכתב באופן מסורתי מלמעלה למטה בטורים מימין לשמאל, אך כיום הוא נכתב לרוב בשורות אופקיות משמאל לימין. השפה הסינית מורכבת מכמה מאות הברות בלבד, אך בתוספת לטוני ההגייה השונים של ההברות וצירופם לכדי ביטויים חדשים – אוצר המילים הוא עשיר מאוד.

אנגלית היא אמנם השפה השנייה הנלמדת בבתי הספר, אך עד היום היא לא נקלטה בתרבות הסינית. כמות הסינים שיודעים לעשות שימוש שוטף בשפה האנגלית היא קטנה מאוד, דבר המאלץ את התיירים המערביים במדינה למצוא שיטות יצירתיות על מנת לתקשר עם המקומיים ולקבל הכוונות (גם השלטים המובילים לאתרי התיירות כתובים בשפה הסינית). מומלץ להסתובב עם ספר תמונות של דברים שימושיים ולהצביע על הערך המבוקש, דבר אשר לא מבטל את הצורך ללמוד כמה מילים בסיסיות במנדרינית. מרבית הצוות בהוסטלים ידע לדבר אנגלית שוטפת יחסית, וכדאי לנצל זאת על מנת לקבל הכוונות, טיפים, כתיבת שמו של היעד הבא במנדרינית ואפילו ליווי למקומות שבהם תצטרכו מישהו שיתרגם את דבריכם.

שנגחאי. צילום: גיל חןשנגחאי. צילום: גיל חן

גיאוגרפיה / טופוגרפיה

סין, כאמור, מתפרשת על שטח של 9.64 מיליון קמ"ר ועל כן ניתן למצוא בה אזורים טופוגרפיים שונים ומגוונים – החל מהרמה הטיבטית המתפרשת על שטחים בגבהים העולים על 4,000 מטרים מעל פני הים, האזור מצפון וממזרח לרמה המכילים אגנים ורמות נרחבים בגבהים של 1,100-2,000 מטרים מעל פני הים ושטחים עצומים של גבעות ומישורים מתחת לקו ה-500 מטרים מעל פני הים. ההר הגבוה ביותר בסין הינו הר האוורסט שבגבול עם נפאל, שפסגתו מתנשאת לגובה 8,848 מטרים מעל לפני הים.

מרבית שטחה של סין מאופיין באזורים הרריים בעלי שטחי אדמה סלעית וקשה. מצב זה יצר בעיות רבות בתחום התחבורה ופיתוח הייצור החקלאי. עם זאת, סין הפכה לאחת המדינות המובילות בתחום החקלאות בזכות הרמות הנשגבות, המישורים הרחבים, והאגנים הגדולים והקטנים המוקפים הרים נישאים. רוב השטחים החקלאיים ממוקמים סביב נהר היאנצה והנהר הצהוב אשר חוצים את המדינה. נהר מפורסם נוסף הינו נהר המקונג, אשר מקורו ברמה הטיבטית ושפכו בחלק הדרומי של ויטנאם. לסין גם רצועת חוף רחבה ועשירה במשאבי טבע בחלקה המזרחי.

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

מסלול מקוצר (שבועיים ועד חודש)
 בגלל גודלה העצום של המדינה, אי אפשר למצות את המדינה בטיול אחד, ומומלץ לתור את המדינה בחלוקה לאזוריה השונים. מי שיבחר לטייל לאורכה של סין, יצטרך לקחת בחשבון טיסות פנימיות אשר לא מחליפות במרבית המקרים נסיעות אוטובוס ורכבת ממושכות. ניתן להציע שני מסלולים מומלצים:

מסלול ללא הגבלת זמן (עד כשלושה חודשים)
בייג'ינג דטונג  פינג-יאושיאן ג'וזייגו סונגפאן  צ'אנגדו  לשאן ואימישאן רילונג (הרי ארבע הבנות) – דנבה טגונג - ליטאנגשנגרילה אגם לוגו ליג'יאנג וטרק דילוג הנמרשאשי דאלי קונמינג גווילין יאנגשו  הונג-קונג

  • יש לציין, כי שנגחאי אינה מוצעת במסלול זה ואם תבחרו להגיע לעיר, מומלץ לשלב טיסת פנים לאזור היות וזה יצריך סטייה מהמסלול הנוכחי.
  • העיר מקאו אינה מופיעה בתיאורי המסלולים ואם תבחרו להגיע אליה, תצטרכו לשלב זאת עם הביקור בהונג קונג.

אחד המסלולים הכי פופולאריים בסין הוא מסלול המכונה “הבאק-דור" (Back-Door), שאותו משלבים במהלך הטיול במחוזות יונאן וסצ'ואן. זהו אחד המסלולים המאתגרים והיפים ביותר שיש לסין להציע והוא עובר בין כפרים טיבטיים מיוחדים, נופים עוצרי נשימה ורכסי הרים מושלגים ואינסופיים. במסלול זה תפגשו את ה”מערב הפרוע” של סין – נוודים במעילי עור, סוסים ויאקים חופשיים בטבע, כבישים משובשים, ונופים מדהימים, ותוכלו לפגוש תרבויות ודתות שונות במקדשים ומנזרים מרהיבים.

רוב המטיילים עושים את ה"בק-דור" בטווח זמן שנע בין שבוע לשבועיים (אם כי בהחלט אפשר לבלות שם גם יותר), כשהמסלול המקובל (מיונאן לסצ'ואן – אפשר כמובן גם לעשות אותו הפוך) הוא:

שנגרילה  דאוצ'נג ויאדינג ליטאנג  גנזי  טגונג  דנבה  קנדינג צ'נגדו

5 דברים שאסור לפספס

  • החומה הסינית – לא סתם מדובר בסמל של המדינה. החומה המפורסמת שפרושה בצפון המדינה הינה אטרקציה תיירותית ראשונה במעלה ומושכת אליה תיירים מכל רחבי העולם. ישנם חלקים רבים בחומה שאינם משוקמים ומאפשרים הצצה אותנטית להיסטוריה הסינית הקלאסית.
  • בייג'ינג – למרות היותה עיר הבירה של סין, בייג'ינג מציעה אווירה ייחודית, המשלבת בין עיר גדולה ותעשייתית ושכונות קטנות רוויות סמטאות צרות ומסעדות מקומיות. עיר שמצד אחד יכולה להכניס בבת אחת לשוק טוטאלי ומצד שני, קשה שלא להתאהב בה.
  • האוכל הסיני – לא מדובר באוכל "ציינה טאון" שניתן למצוא בכל עיר מערבית בעולם, אלא באוכל סיני אותנטי, מעט חריף, אבל בעיקר מאוד מגוון. כל מחוז מאופיין במאכלים קצת שונים ולפעמים אותה המנה יכולה להיות שונה לגמרי במחוזות השונים.
  • קריוקי (KTV) – מעל כל מקומות הבילויים, מתנוססים בגאון מועדוני הקריוקי. אין דבר יותר סוריאליסטי מלראות חבורת סינים מבוגרים ששרים מכל הלב שירי פופ של שנות ה-90, זאת בזמן שרוב הסיכויים שהם לא מבינים מילה ממה שהם שרים.
  • פנדות – הכי קיטשי שיש. אבל איך אפשר לחזור הביתה מבלי להצטלם לצד גורי הפנדות?

פנדה - החיה הלאומית של סין. צילום: עמית אבלפנדה - החיה הלאומית של סין. צילום: עמית אבל

הגעה אל המדינה

טיסה – חברות תעופה רבות מוציאות טיסות מישראל לסין – בעיקר לבייג'ינג, שנחאי והונג קונג בתדירות גבוהה. חשוב לציין, כי ישנם שדות תעופה בינלאומיים נוספים בסין בערים צ'ונגשינג, צ'אנגדו, האנגצו, דאליאן, הוהוט, חרבין, שינגדאו, קונמינג, טיאנג'ין, שניאנג,שיאמן, אורומשי ושיאן. על כן, אם בכוונתכם להגיע ממדינות הסמוכות לסין, ישנה סבירות גבוהה כי תוכלו למצוא טיסות לכל אחת מהערים הנקובות.

אוטובוסים – ישנם אוטובוסים בינלאומיים שיוצאים ממרבית המדינות השכנות, ביניהן ויאטנם, לאוס, מונגוליה ונפאל.

רכבת – המפורסמת מבין הרכבות היא הרכבת הטרנס סיבירית המחברת בין מוסקבה ובייג'ינג ועוברת בדרך גם במונגוליה (סה"כ חמישה ימי נסיעה וחצי), כשפחות מוכרות הן הרכבות המחברות בין לאוס לסין ובין ויטנאם לסין. סידור זה יכול לחסוך כסף רב במידה ותרצו לעשות בו שימוש.

שייט – ניתן להגיע לסין בשייט נוח ולא ארוך מיפן או מדרום קוריאה.

תחבורת פנים

טיסות פנים – כלי התחבורה העיקרי המחבר את חלקיה השונים של המדינה העצומה. לכל עיר בירה של מחוז ולעתים גם לערים נוספות יש שדה תעופה, שאליו ניתן לקחת טיסה פנימית מכל חלק במדינה. הטיסות לא יקרות מאוד, אבל עדיין לא משתוות לנסיעה באטובוס או ברכבת (למרות שלעתים מחירם יכול להתקרב לנסיעה במחלקה בעלת רמה גבוהה ברכבת). נקודה למחשבה – שדות התעופה נמצאים לרוב מחוץ למרכזי הערים, ועל כן קחו בחשבון את הנסיעה לשדה (בשני הכיוונים) כחלק מחישוב התקציב והזמן שלכם.

רכבות – בגלל המרחקים הגדולים, רכבות הופכות לפתרון הנוח ביותר למעבר בין חלקי המדינה בתנאים נוחים ובמחיר זול. תשתית הרכבות מפותחת מאוד ומכילה מערך של מאות רכבות שיוצאות כל יום מתחנותיה השונות. הרכבות פרושות לאורך כל רחבי המדינה ומאפשרות תנועה נוחה בין מחוזות קרובים ורחוקים כאחד. למרות כמות הרכבות, הביקוש עדיין גבוה בהרבה מההיצע ובמרבית הפעמים תצטרכו לגשת מראש לתחנת הרכבת ולרכוש כרטיסים לכמה ימים קדימה.

בגלל הביקוש הגבוה, כיום לא ניתן לקנות כרטיסי רכבת מקופות של תחנה מסוימת לרכבת ביעד אחר – דבר שלעתים יכול ליצור מצב בו תאלצו להישאר יום נוסף בעיר על מנת להשיג כרטיסי רכבת לתחנה הבאה במסלול. כדאי לדעת שבחלק מהעיירות שבהן אין תחנת רכבת תוכלו לגשת לסניף הדואר המקומי ולקנות כרטיס – שווה לברר את העניין מראש בבית המלון.

הכרטיסים ברכבת מתחלקים למחלקות שונות וניתן להשיגם במחירים שונים בהתאם – החל מכרטיסים בקרון שינה משלכם (Soft Sleeper), קרון שינה של ארבעה אנשים או שישה אנשים (Hard Sleepr), כרטיסי ישיבה (Hard Seat) ולבסוף כרטיסי עמידה. שימו לב: בגלל העומס הגדול ברכבות, כרטיסי עמידה לא מומלצים, גם לא במרחקים קצרים, ולעתים אף יש לחשוב פעמיים אם לקנות כרטיסי ישיבה ולא שינה. קרונות השינה נוחות מאוד ולפעמים אין הבדל גדול בין אלו של הארבעה אנשים לאלו של השישה.

אוטובוסים – אמצעי התחבורה הזול ביותר (ולעתים המשתלם ביותר). למרות שמערך האוטובוסים בסין לא מפותח במיוחד, תשתית הכבישים בסטנדרט גבוה מאוד. האוטובוסים הארוכים עושים עצירות בכמות סבירה ומאפשרים להצטייד במזון ושתייה לאורך הדרך. האוטובוסים לא עמוסים ומאפשרים לכם לראות את הנוף המגוון של סין גם מבלי לבקר בעיירות הקטנות ביותר. לאורך הדרך מוקרנים סרטים מקומיים (או סרטים הוליוודים מדובבים לסינית) ושירי קריוקי בשפה הסינית. נקודה למחשבה – הנהגים בסין נוהגים בחוסר זהירות מוחלט, גם בתנאי דרך ומזג אוויר קשים. במידה ואתם מטיילים בעונת המונסונים, יש לחשוב פעמיים לפני שעולים על אוטובוס, במיוחד אם הדרך מלאה פיתולים חדים או ירידות חדות.

רכבים פרטיים – כיום לא ניתן לשכור רכב פרטי בסין אם אין ברשותכם רישיון נהיגה מקומי (וכנראה שאין לכם), אך ניתן לשכור נהג פרטי שיוכל להעביר אתכם בין האתרים השונים, במיוחד בערים הגדולות.

רכבת תחתית – בתוך רבות מהערים הגדולות יש מערך מתקדם מאוד של רכבת תחתית. תוכלו לעשות בו שימוש בין היתר בהונג קונג (אפילו פה יש דמיון רב ל-Tube הלונדוני), בבייג'ינג (כלי התחבורה העיקרי לצד האוטובוסים), שנגחאי (נחשבת לאחת מהטובות בעולם), צ'אנגדו, שיאן ועוד.

הר ארבע הבנות ברילונג. צילום: עמית אבלהר ארבע הבנות ברילונג. צילום: עמית אבל

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

סין נחשבה במשך שנים רבות ליעד זול במיוחד לטיול. כיום, לעומת זאת, המצב מעט מורכב יותר – ישנם עדיין דברים מאוד זולים בסין (כמו האוכל או הנסיעות הפנים עירוניות), אך לצדם יהיו לכם גם הוצאות לא מבוטלות, בעיקר על אטרקציות תיירותיות ועל מחיה בערים הגדולות שהתייקרו מאוד בשנים האחרונות. ובכל מקרה, מלבד עלויות הטיסות הגבוהות מרבית ההוצאות של הטיול יצאו על הנסיעות הממושכות בין המחוזות (בייחוד אם תבחרו באופציית טיסות הפנים) וכאמור על כניסה לאתרי התיירות, שמחירם גבוה בהרבה מיכולותיו הכלכליות של הסיני הממוצע. נקודה שחשוב להבין, היא שסין מכוונת את מאמציה לכיוון תיירות הפנים ועל כן ברוב המקומות לא תמצאו הבדלים חריגים במיוחד במחירים המוצעים למקומיים ולתיירים.

כפי שצויין, ככל שהטיול מתפרש על אזור מצומצם יותר העלויות ירדו בהתאם. שמו של המטבע הסיני הוא יואן (בעל הכינוי Kuai) וחלקיו הקטנים נקראים Jiao (בעלי הכינוי Mao). נכון למרץ 2016, דולר אמריקאי אחד שווה כ-6.5 יואן ושקל אחד שווה 1.67 יואן. חשוב לציין, כי בהונג קונג לא משתמשים במטבע זה, אלא בדולר הונג קונגי' שערכו כרגע 7.75 לדולר.

חשוב מאוד – חלק גדול מהכסף שלכם יכול להיחסך במידה ותוציאו מראש כרטיס סטודנט. אתרי התיירות השונים מעניקים הנחות שלעתים עולות על 50% לסטודנטים במידה ויש לכם כרטיס שמוכיח זאת (אין צורך להוציא את הבינלאומי, כרטיס פשוט של האוניברסיטה או של חברת הנסיעות יעשה את העבודה).

בכל עיר בסין, ובמרבית העיירות, תוכלו למצוא בנקים עם כספומטים שניתן למשוך בהם עם כרטיס אשראי בינלאומי. עם זאת, כאשר תבקשו הנחיות הגעה לבנק כזה, חשוב להדגיש כי אתם צריכים בנק שיאפשר משיכה בכרטיס בינלאומי היות וחלק גדול מהבנקים יאפשרו משיכה רק של כרטיס מקומי. הכרטיסים הנפוצים הינם ויזה ומאסטרקארד, כשבחלק מהמקומות ניתן למשוך גם בעזרת אמריקן אקספרס.

תשלום בעזרת כרטיס האשראי יתאפשר רק בחנויות גדולות, בתי מלון וגופים רשמיים (לעתים עם עמלה מסוימת), ועל כן עדיף להצטייד בכסף מזומן לפני יציאה מהערים הגדולות. ניתן להחליף טרוולר צ'ק בבנקים בסין, אם כי יש לסייג ולומר שלא ניתן להמיר מזומן ולפדות טרוולר צ'קס בכל הבנקים, אלא רק בכאלו שיש להם רישיון מהמדינה (ברוב הערים מדובר רק ב-Bank Of China).

יש לקחת בחשבון, כי במרבית הבנקים לא ידעו לדבר אנגלית ואם תבחרו בדרך זו כדאי להביא איתכם לבנק אדם שיידע לתרגם לכם את דברי הפקיד. ניתן להחליף בבנקים אירו ודולר תמורת כסף מקומי, בדרך כלל בשערים טובים מאוד (יותר טובים מאלה שתמצאו בארץ). עדיף לא להחליף כסף בשדה התעופה משום העמלה הגבוהה שהם מבקשים על כל החלפה. לכל החלפה יש צורך בהצגת הדרכון. על פי החוק הנהוג כיום, אדם הנכנס לסין רשאי להביא עמו במזומן סכום של עד כ-5,000 דולרים.

קניות

בערים הגדולות בסין ישנם מרכזי קניות ענקיים עם מבחר עצום של חנויות ומותגים מכל העולם. עם זאת, ברבים ממרכזי הקניות מדובר בסחורה מזויפת – סחורה מקומית עם לוגו בינלאומי (הם גם לא מסתירים את זה במיוחד). המחירים לכאן ולכאן יהיו זולים ועל כן אם תמצאו משהו שאתם אוהבים – כדאי לקנות. במידה ואתם קונים מוצר אשר האיכות שלו חשובה לכם, כדאי לברר בהוסטל היכן ניתן להשיגו בחנות רשמית.

התמקחויות על מחירים מקובלת מאוד, גם בקניונים הגדולים ולעתים רחוקות גם בהוסטלים. רק חשוב שתשימו לב לא להגזים ולקחת דברים בפרופורציות. היות והכל מוכוון על ידי הממשלה, במקרה זה השיטה הסינית טובה לצרכן. מרבית החנויות המוכרות מוצר מסוים ירוכזו במתחם אחד ויעניקו לכם את האפשרות לבצע השוואת מחירים אמתית מבלי לנסוע לחלקים השונים של העיר. שימו לב, ששתי חנויות הצמודות זו לזו ומוכרות את אותה המצלמה של חברת Canon יכולות למכור אותה במחירים שונים לגמרי.

צילום: עמית אבלצילום: עמית אבל

מוצרי חשמל – המקום הזול ביותר לקניית מוצרי חשמל איכותיים הוא הונג קונג, שמלאה מרכזי קניות גדולים עם חנויות, המציעות שלל מוצרים במחירים נמוכים. גם בהונג קונג יש חנויות שמבצעות עסקאות מפוקפקות ועל כן במקרה הזה כדאי לקנות בקניונים הגדולים ולא בחנויות הקטנות ברחוב (עדיין ייצא זול מהמחיר בארץ).

אופנה ולבוש – בייג'ינג מציעה לצרכן קניוני ענק עם מוצרי לבוש מכל הסוגים (רובם מזויפים) במחירים מגוחכים. שם התמקחות היא חלק מהעסק. לעתים, המחיר הסופי יכול להגיע גם ל-10-20% מהמחיר המקורי שהוצע לראשונה.

ציוד מטיילים – צ'אנגדו כבירת מחוז סצואן, מחוז הידוע באיכות הטרקים שלו, יכולה להציע את מגוון הציוד הגדול ביותר עבור קהל המטרקים ובמחירים משתלמים ביותר.

חפצי אומנות ועבודות יד – המקום הטוב ביותר לקנות מוצרים אלו הוא בשווקים הקטנים שבעיירות השונות בסין. מרבית השווקים הם מקומיים ומיועדים לתושבי הכפרים הסובבים את האזור. שם תוכלו למצוא מחירים משתלמים על מוצרים אותנטיים וייחודיים.

אם תבחרו לשלוח חלק מהקניות לארץ דרך שירות הדואר הסיני, תמצאו אותו זול יחסית ואמין. את סניפי הדואר הבינלאומי תזהו לפי השלטים הירוקים-צהובים. שימו לב, כי לא בכל משרדי הדואר ניתנים שירותי דואר בינלאומיים. בסניפים יעניקו לכם אריזות מקומיות על פי גדלים קבועים, כשזאת הגדולה ביותר היא בהיקף של כשני מטר על מטר ובמשקל שלא עולה על 20 קילוגרם.

לא ניתן לשלוח כלי נשק, חומרים שיכולים להוות פגיעה פוליטית או תרבותית בסין (רצוי אפילו לא להשתמש בעיתונים מקומיים על מנת לעטוף חפצים), חפצים בעלי ערך רב הזקוקים לאישור מיוחד וחומרים אורגניים ביולוגיים שיכולים להיות נגועים בחיידקים. משלוח חבילה דרך האוויר תעלה לכם פי ארבעה-חמישה יותר ממשלוח דרך הים, אבל תגיע תוך שבועיים, לעומת המקבילה הזולה שתיקח עד שלושה חודשים.

ויזה ותהליכי מעברי גבול

הביקור בסין מצריך ויזת שהייה אותה ניתן להנפיק בשגרירות סין בארץ או בשגרירויות הפרושות ברחבי העולם. הביורוקרטיה הסינית לא פשוטה, והחוקים משתנים מעת לעת, אך נדיר שיסרבו לבקשתכם אם היא סטנדרטית. על מנת לקבל את הוויזה לסין, יש צורך להגיע לשגרירות ולהשאיר בה את הדרכון (עם תוקף לחצי שנה לפחות), צילום דרכון, תמונת פספורט, צילום של כרטיס הטיסה, אישור להזמנת מלון בסין, מסלול טיול מתוכנן, וכמובן את טופס הבקשה לוויזה לסין. שתגישו הכל, תקבלו אישור ובו יודיעו לכם מתי לחזור לאסוף את הוויזה (עד כחמישה ימי עבודה) וכמה תדרשו לשלהם עליה. התשלום במזומן.

מרגע הנפקתה הוויזה תקפה לשלושה חודשים אבל אשרת השהייה לרוב היא ל-30 יום ותתחיל מרגע כניסתכם למדינה (שימו לב: במדינות שונות תקבלו ויזה באורך שונה - עד 90 יום - לרוב בשגרירות בתל אביב יהיו נדיבים יותר ממקומות אחרים, ולכן מומלץ להוציא את הוויזה בארץ אם אתם מגיעים תוך שלושה חודשים לסין). את הוויזה ניתן להנפיק עם אפשרות לכניסה אחת או שתיים (שימו לב:  מעבר להונג קונג או מקאו משמעו יציאה משטח המדינה). בגלל שרבים יוצאים להונג-קונג על מנת לחדש את הויזה הסינית, הבדיקות שם קפדניות במיוחד, ולעיתים תדרשו להציג כרטיסי טיסה ואף הזמנות בבתי מלון כשתגישו את הבקשה לויזה (גם בחלק מהמדינות האחרות תדרשו לחלק מהמסמכים).

אם תרצו להאריך את הוויזה ניתן לעשות זאת פעם אחת, לכל היותר באותה כמות ימים שקיבלתם בויזה המקורית. חשוב לציין, כי לכל הארכת ויזה יש צורך במסירת תמונת פספורט חדשה, והתהליך אורך בין שעה ל-5 ימים, תלוי בנקודת המשטרה והעומס בה. את הבקשה להארכה ניתן להגיש רק שבוע לפני תום הויזה, וההארכה מתקבלת מרגע הבקשה ולא מרגע סיום הוויזה. המעוניינים להגיע לטיבט מחוייבים להוציא אישור מיוחד מול אגף הנקרא TTB) Tibet Tourism Bureau), אישור זה ישאר בידי המדריך של הקבוצה (כיום חובה לטייל בקבוצה ולא ניתן לטייל בטיבט עצמאית).

העיר האסורה בבייג`ינג. צילום: עמית אבלהעיר האסורה בבייג`ינג. צילום: עמית אבל

חגים ופסטיבלים שנתיים

בסין נהוג להשתמש בלוח השנה הסיני בכל הנוגע לחגים ומועדים (לצרכים אחרים משתמשים בלוח השנה הנוצרי). לוח השנה פועל במחזור של 60 שנה, כאשר כל שנתיים מקבלות את אחד מחמשת היסודות (מתכת, מים, עץ, אש ואדמה) וכל שנה מקבלת שם של חיה על פי 12 המזלות. חשוב לציין – רבים מהחגים בסין הם ימי שבתון וכולם בחופשה, על כן יש לקחת בחשבון כי במידה ויצא לכם להיות במדינה במהלך אחד החגים הלאומיים, ככל הנראה לא תוכלו לנוע ליעד הבא עד תום החג (לפעמים גם קצת לפני ואחרי) ומרבית אתרי התיירות יהיו סגורים בתקופה זו.

ראש השנה הסינית – נערך במשך שבועיים, החל מהיום הראשון בחודש הראשון של השנה (בין סוף ינואר ותחילת פברואר), בסיומו נחגג חג הפנסים. ראש השנה הסינית (נקרא גם חג האביב וחג שנת הירח החדשה) הוא החג החשוב ביותר בסין. לראש השנה הסינית מנהגים רבים, שכולם סובבים סביב סילוק המזל הרע ומשיכת המזל הטוב.

כחלק מהמנהגים, הסינים מנקים את בתיהם ומקשטים אותם באלמנטים שמסמלים מזל טוב כמו פרחים, ברכות כתובות על מגילות נייר ועוד. על מנת להרחיק את הרוחות הרעות, מנסים הסינים לעשות כמה שיותר רעש ומהומה בעזרת תופים, זיקוקים ועוד. ברחובות מתקיימות תהלוכות רקדנים שיוצרים צורות של אריה ודרקון (המסמלים את המזל הטוב). החג הוא מאוד משפחתי, ובמהלכו כל המשפחה מתכנסת לארוחות ולטקסים מסורתיים. היות ומדובר בחג המרכזי של סין, יש להיערך לכך מראש בכל הנוגע להזמנת מקומות לינה ואמצעי תחבורה ליעדים הבאים.

פסטיבל הקרח בחרבין – נערך במהלך החודש הראשון כבר קרוב ל-350 שנים ומציין את ראש השנה הסיני. אגמי חרבין הקפואים הופכים למשטחי החלקה על הקרח והעיר מתמלאת בעיטורי קרח ופסלים מרשימים בכל הגדלים של דמויות מיתולוגיות שפוסלו על ידי אמנים מקצועיים. העיר ופסליה מרשימים ביותר בשעות הערב, אז כל המקום מואר בשלל צבעים. במסגרת הפסטיבל תוכלו למצוא פעילויות שלג חווייתיות כמו סקי, מזחלות שלג, אופנועי שלג ועוד.

פסטיבל הפנסים (Shang Yuan Festival) – ב-15 לחודש הראשון, מיד עם סיום ראש השנה הסינית, מגיע אירוע ההדלקה של אלפי פנסים בצבעים ובצורות שונים שמאירים את רחובות סין. רחובות רבים נסגרים לתנועה בשל מכוניות הנוסעות עם פנסים עליהן. האגדה מספרת את סיפורו של תושב אחד הכפרים שהרג בשוגג את אחת הכבשים האהובות על קיסר השמים. הקיסר החליט בתגובה להעלות באש את כל הכפר. על הכפר הגנה פיה שהציעה לתושבים להדליק פנסים ברחובות שידמו מראה של שריפה שבוערת בכפר. התעתוע עבד על הקיסר, שחשב שמישהו אחר כבר ביצע את העונש, וכך ניצלו התושבים.

פסטיבל טיטוא המצבות (Qing Ming Festival) – ב-12 לחודש השלישי בשנה (לרוב סביב 4-5 באפריל) מתקיים הפסטיבל שנקרא גם יום המתים ונועד לחלוק כבוד עם המתים. ביום זה הסינים דואגים לנקות ולקשט את קבריהם של קרוביהם המתים. כחלק מהמנהגים שהתגבשו עם השנים, מניחים הסינים מנחות על הקברים ושורפים שטרות נייר בדמות כסף אמתי, כדי שיגיעו למתים ויעזרו להם בחיים הבאים. במהלך החג, שמייצג גם את תחילת האביב, מעיפים הסינים עפיפונים עם צורות של חיות או דמויות מהאופרה הסינית.

פסטיבל היוגורט (Sho Dun Festival) – ביום הראשון של החודש השביעי של לוח השנה הטיבטי (סוף חודש יוני) מתקיים הפסטיבל בארמון Norbulingka שבלהסה, טיבט. פסטיבל שוטון ידוע גם בשם פסטיבל היוגורט ונחשב לאחד הפסטיבלים הנחשבים ביותר בטיבט. בעבר היה מנהג לתת לנזירים יוגורט לפני היציאה שלהם לחופשה מהמנזרים, ובהמשך המנהג התפתח לפסטיבל זה.

כחלק מהפסטיבל תמצאו גם הופעות אופרה טיבטיות, שחלקן מספרות את סיפורם של הטיבטים. עם פתיחת הפסטיבל בזריחת השמש, עורכים הנזירים תפילות במנזרים ופורשים ציור ענק באמצע הרחבה של הארמון. במהלך הפסטיבל מתקיים יריד טיבטי עם דוכני מזכרות שונות ומרוצי יאק באצטדיון של להסה.

פסטיבל סירות הדרקון (Duanwu Festival) ביום החמישי של החודש החמישי בשנה (סוף חודש יוני) מתקיים אחד מהפסטיבלים החשובים בסין. הפסטיבל נערך לזכר המשורר הסיני צו יואן (Qu Yuan). על פי הסיפור, צו יואן התאבד בנהר ה-Miluo לאחר שהיחסים שלו עם המלך התערערו והאחרון לא הקשיב יותר לעצותיו. תושבי המקום, שהעריצו את צו יואן, נכנסו לנהר עם סירות בצורת דרקון כדי להפחיד את הדגים של הנהר, כדי שאלו לא יאכלו את גופתו של צו יואן. בכל שנה מגיעים כרבע מליון מבקרים לאגם Yueyang שבדרום מחוז חונאן כדי לצפות בפסטיבל האגם מלא בסירות בצורות דרקונים, בצבעים מיוחדים. המאכל הרשמי של הפסטיבל הוא כופתאות אורז העטופות בעלי במבוק, שעל פי הסיפור ניתנו לדגים (Zongzi) והמשקה הוא יין בשם Realgar.

חג השבע הכפול (Qixi Festival) – ביום השביעי בחודש השביעי בשנה (בסוף חודש אוגוסט) נחגג החג שנחשב לחג האהבה הסיני. הסיפור שעומד מאחורי החג הוא התאהבות של בן אדם ופיה שהרגיזה את מלכת השמים. המלכה הרחיקה ביניהם על ידי יצירת נהר גדול. שני הצעירים לא הפסיקו להתחנן על ליבה של המלכה, עד שזו החליטה לאשר להם להיפגש פעם אחת בשנה – ביום השבע הכפול של לוח השנה הסיני (07/07). באופן מסורתי, ביום זה נשים מציגות את כישוריהן האמנותיים, במיוחד בגילוף מלונים, ומבקשות משאלות לבעל טוב.

יום העצמאות של סין – ב-1 באוקטובר נחגג היום בו מציינים את הכרזתו של מאו דזה דונג על הקמת הרפובליקה (בשנת 1949). החגיגות המרכזיות מתקיימות בכיכר טיינאנמן שבייג'ינג וכוללות מצעדים צבאיים ומופעי זיקוקים. ביום זה מרבית המקומות הציבוריים סגורים, ורוב התחבורה הציבורית אינה פועלת.

פסטיבל אמצע הסתיו (פסטיבל הירח) – ב-15 לחודש השמיני (תחילת חודש אוקטובר) מתקיים הפסטיבל שמביע שלמות (כסמל הירח העגול). במהלך הפסטיבל אוכלות משפחות תחת אור הירח (כסמל לשלמות המשפחה), מכינות עוגות בצורת ירח ומנסות לשדך בין בני זוג חדשים. החג נחשב כיום לשני בחשיבותו בלוח השנה הסיני וכולל גם הוא יום שבתון.

קוד התנהגות ומנהגים

התרבות הסינית מבוססת על מתן כבוד. כבר במבנה השפה הסינית ניתן לראות סממנים לכך: לדוגמה, צעיר לא יקרא למבוגר ממנו בשמו הפרטי, וגם אין בשפה הסינית את המילה “לא” – יש “לא כן”. עם זאת, ובראייה של אדם מערבי, חלק מהמנהגים של העם הסיני מצטיירים כמזלזלים ואפילו דוחים – ביניהם יריקות מרובות, כרסום של רגלי תרנגולות, ילדים קטנים עושים צרכיהם בפתח מסעדות (למכנסיים שלהם יש אפילו פתח חשוף מאחור), מענה לטלפון בקולי קולות ועוד. חשוב להבין, כי כל אלו הינם חלק ממאפייני התרבות ובראייה הסינית הם לגיטימיים לחלוטין.

באופן כללי, העם הסיני מאוד נחמד לתיירים המערביים. התייר מצטייר בעיניהם כדמות מסקרנת מאוד ותמיד הם ינסו לנהל אתכם שיחות. גם אם תנסו להבהיר להם שאתם לא דוברי השפה, הם כנראה ינסו לכתוב לכם את הדברים – אולי כך תבינו. חלק מהתופעה הינה “צילומי פפראצי”, שבהם אתם המפורסמים: לעתים יבקשו מכם רשות, אך ברוב המקרים פשוט יצלמו אתכם. תופעה זו מתרחבת בעיקר באזורים הכפריים (שאליהם, באופן הגיוני, מגיעים פחות מערביים), אך מתקיימת גם בערים הגדולות. אחת הסיבות לכך היא שלאורך דורות הציגו את "הקפיטליסטים המערביים" כנחותים ומסכנים ועד היום לסיני הממוצע אין גישה לתרבות המערבית במלואה. מאז שסין פתחה את שעריה לתיירות המערבית, הסינים זוכים להציץ לעולם שנסתר מעיניהם בעבר (ונפתח אליהם בהדרגתיות).

כיאה למדינה קומוניסטית, הסינים מפחדים להסתבך עם המשטר. מרבית הסינים יפחדו לדבר בגנות השלטון, וחלקם אף יהללו את פועלו. בנוסף, הם מבינים שהסתבכות עם תיירים יכולה לגרור להסתבכות עם המשטרה ועם הממשל – דבר שלא יפגע רק באותו סיני אלא גם במשפחתו ולפעמים בעיירה שלמה. ישנם סיפורים על כך שבנסיעה ברכבת נגנבה מצלמה מתיק של תייר, התייר דיווח לאחראי על הקרון וכתוצאה מכך עצרו את כל הרכבת, עברו על כל התיקים עד שנמצאה המצלמה והוציאו להורג את הגנב. אמנם מדובר במקרה מאוד קיצוני, אבל חשוב להבין שעירוב של הרשויות תגרור השלכות חמורות.

אם יש משהו שהסינים מעריכים זה התקרבות התיירים המערביים לתרבות הסינית. תייר שידע לגמגם כמה מילים בסינית יתקבל תמיד בזרועות פתוחות (וברוב המקרים יהיה לו יתרון בהתמקחויות מחירים), כאשר מרימים כוסית לחיים, תמיד תנסו לשים את שפת הכוס נמוך יותר מהאחרים (דבר המפגין כבוד) ואמרו "גנאבה", ואם סיני ידליק לכם אש עבור סיגריה תפיחה קלה על ידו תסמן שהסיגריה נדלקה ואפשר לכבות את האש, אך יותר מכך תשדר אחווה וחברות.

במועדוני הלילה, הסינים ידועים בכך שהם שותים "עד לא ידע" ואוהבים לשחק משחקי קוביות שמאלצים אותם לשתות עוד יותר. הרבה פעמים תתקלו בסינים שיזמינו אתכם לכוסית של בייג'ו (יין אורז מסורתי) או לכוסית של בירה (הם אוהבים להקפיץ בירה בשוטים).

לסין יש את הקצב שלה. לא פעם תתקלו במשאית שנתקעה על הכביש הראשי וכל האוטובוס ירד לשוליים לאיזו תנומה עד שהכביש יתפנה, לפעמים לאורך שעות ארוכות. גם במסעדות תצטרכו לעתים לחכות זמן רב עד שהאוכל יוגש לשולחן.

נופים יפים ומגוונים. צילום: עמית אבלנופים יפים ומגוונים. צילום: עמית אבל

עונות לטיול ומזג אוויר

האקלים בסין משתנה בהתאם לטופוגרפיה של כל אזור ואזור. כך, במחוזות הצפוניים ניתן לטייל בחודשים ספורים בשנה ובמחוזות הדרומיים החורף כמעט ולא מורגש. ברוב שטחה של סין מגיעה בקיץ העונה הגשומה (המונסונים), בעיקר בחודש אוגוסט, ויש לקחת זאת בחשבון. העונות המומלצות לטייל בסין הן הסתיו (ספטמבר עד אמצע נובמבר) והאביב (אפריל עד אמצע יוני). אם אתם בוחרים לטייל בחודשים יוני- אוגוסט, עדיף לטייל במרכז וצפון סין. באביב ובסתיו מומלץ לטייל בדרום סין. במהלך החגים הסינים, אתרי התיירות מוצפים על ידי תיירות פנים של סינים. עונות השיא שבהן הסינים צובאים את אתרי התיירות הן חג אמצע הסתיו (ספטמבר או אוקטובר), ראש השנה הסיני (ינואר) ושבוע הזהב (השבוע הראשון של מאי).

בטיחות ובריאות

סין היא אחת המדינות הבטוחות לתייר המערבי. כמות כוחות המשטרה והצבא היא גדולה במיוחד, זאת, בנוסף למצלמות האבטחה, שפרושות בכל מקום. עם זאת, כדאי לא להיות שאננים ולשמור על הציוד האישי, בעיקר במקומות הומי אדם. ההוסטלים בסין הם מקום בטוח להשאיר בהם חפצים, במיוחד באלה המספקים ארוניות שניתן לנעול. כמוזכר קודם לכן, הסינים לא ששים ללכת לרשויות אפילו אם נעשה להם עוול. על כן, במידה ויקרה לכם מקרה שיצריך התערבות של גורמים משטרתיים (למרות שסיכוי זה יחסית נמוך), כנראה תהיה לכם בעיה למצוא מישהו שיבוא אתכם לתחנת המשטרה.

הרכבות הן יעד נפוץ יחסית לגנבות, במיוחד במחלקות הצפופות והומות האדם, שבהן חשוב שתשמרו על הציוד היקר שלכם קרוב אליכם. בתי החולים והטיפול הרפואי בערים המרכזיות בסין הם בסטנדרטים גבוהים יחסית. ככל שתתקרבו לאזור הספר, כך יהיה לכם קשה למצוא מרכזיים רפואיים. עם זאת, גם בבתי החולים הגדולים בסין מרבית הרופאים אינם דוברי אנגלית או דוברי אנגלית חלקית מאוד, ואם תצטרכו עזרה רפואית מקצועית, תצטרכו להביא אתכם מישהו שיתרגם אתכם.

המים בסין מזוהמים. גם המקומיים לא שותים את המים ישר מהברז ובכל מקום תמצאו מיחם של מים מורתחים שניתנים לשתייה. ניתן לקנות בקבוקים של מים מינרלים במחיר יחסית נמוך ובחלק מההוסטלים תמצאו מיחמים שבהם תוכלו למלא את הבקבוקים במים מורתחים. גם במסעדות, כאשר תקבלו מים הם יהיו אחרי רתיחה (ועל כן הם יהיו חמימים). הדבר היחידי שצריך להיזהר ממנו במסעדות זה קרח. במידה והקרח מגיע בצורת מסוימת של טבליות, מדובר (כנראה) בקרח שעבר הרתחה. אבל אם מדובר בקרח מרוסק יש לנסות ולהימנע משימוש בו.

האוכל בסין, ובכלל במזרח, הוא לא כל כך סטרילי. דווקא בדוכנים ובשווקים האוכל יהיה טרי יותר ועל כן טוב יותר מאשר במסעדות שכמות תחלופת הלקוחות בהן היא יחסית נמוכה. מאכלים מבושלים תמיד יהיו עדיפים על מטוגנים, וכדאי לשטוף פירות וירקות טריים באופן קפדני לפני אכילתם. כמובן חשוב לשמור על סטריליות אישית בעת הסעודה ולזכור שגם אם תחטפו איזה חיידק בטן – זה חלק מהחוויה. בכל מקרה, כדאי שתתארגנו מראש על ביטוח לטיול, לכל צרה שתבוא במהלכו.

במרבית המקומות בסין השירותים בנויים כחור ברצפה (זכו לכינוי "בול פגיעה"). גם בבתים פרטיים, ואפילו במסעדות יוקרה תמצאו את השירותים בנויים כך. רוב התיירים יעידו כי מתרגלים לכך מהר מאוד, ולמען האמת שיטה זו יותר סטרילית. במלונות ובהוסטלים מערביים לרוב יהיו גם שירותים מערביים לצד אלו המסורתיים.

לגבי עישון – ברחוב אין בעיה לעשן ובדרך כלל גם במסעדות. בערים כמו בייג'ינג ושנגחאי יהיו מסעדות בודדות עם הפרדה בין מעשנים ללא מעשנים. ברכבות יש אזורי עישון מוגדרים, למרות שסינים רבים מעדיפים להתעלם ולעשן בכל חלקי הרכבת. באוטובוסים נוהגים הסינים לעשן גם כן, בתנאי שהחלון לצידם פתוח. היום יש יותר מודעות לנושא העישון ואפשר לבקש בנימוס לכבות את הסיגריה. חשוב לציין, כי רשויות החוק מחמירות ביותר במקרים של החזקה או סחר בסמים והעונשים קשים מאוד (עד כדי עונש מוות). יש להיזהר בנושא זה במיוחד.

חיסונים – דלקת מוח יפנית וכלבת הן מחלות חמורות שעלולות לסכן מטיילים בסין. רוצים לדעת אילו חיסונים אתם חייבים לקבל לפני שאתם יוצאים לטיול? כאן תמצאו את כל מה שאתם צריכים לדעת  » 

מידע מיוחד לנשים / לקהילת הלהט”ב

קיום יחסי מין בני אותו מין חוקי בסין החל משנת 1997 (וזאת לאחר ביטול חוק בן למעלה מ- 250 שנים) ורק בשנת 2001 אגודת הפסיכיאטרים הסינית הכריזה כי אינו נחשב להפרעה נפשית. בהתבסס על מגזין החדשות אסיה וואן – 90 אחוזים מההומואים בסין אינם יוצאים מהארון ואף מחליטים להתחתן עם נשים, בגלל הערכים המסורתיים בסין ורצון להתאים עצמם לחברה. ב-2004 הרשויות הממשלתיות אסרו על שידור תוכניות הנוגעות להומוסקסואליות, בטענה שתוכניות כאלה "יוצאות נגד דרך החיים הבריאה של סין". נישואים חד מיניים עדיין אסורים במדינה וכך גם אימוץ ילדים.

עם זאת, הקהילה הגאה בסין טוענת כי היחס השלילי של השלטונות והחברה לא הוביל למעשי אלימות נגדם. חלקם גם אומרים כי לא היו להם בעיות עם המשטרה וכי סין היא מדינה מאוד בטוחה עבור הקהילה. ישראלים שביקרו בסין טוענים, כי הסינים לא רגילים ואף מתרגשים לפגוש חברי קהילה מערביים, שאפשר להיפגש איתם. מדריכי התיירות הסינים מהללים את העיר תל אביב כ"גן עדן לחברי הקהילה הלהט”בית" וסינים רבים מגיעים לתור את העיר.

לגבי היחס לנשים, אמנם לא קושרים עוד את כפות רגליהן על מנת להצר אותן, כפי שעשו בעבר, אך נשים עדיין סובלות ממעמד נמוך ואופק האפשרויות שלהם הוא יחסית צר. במחוזותיה הכפריים של סין עדיין מתקיימת תופעה של אפליית נשים בעבודה. עד לאחרונה, בגלל מדיניות צמצום הילודה, משפחות רבות חוששו כי ילדם היחידי יהיה בת, שלא תוכל להמשיך את שושלת המשפחה, ועל כן הפלות של בנות היו נפוצות. מצב זה יצר הפרש ניכר בין כמות הנשים לכמות הגברים במדינה (בכיתות באזורים מסוימים ניתן למצוא 40 תלמידים על כל 12 תלמידות).

הסינים עדיין יופתעו לראות נשים צעירות מערביות שמעשנות או שותות, כלומר מקיימות את מנהגי הגברים.

צילום: מיקי קרמזיןצילום: מיקי קרמזין

על האוכל המקומי

כשהאדם הממוצע חושב על אוכל סיני, עולים בדמיונו מאכלי "צ'יינה טאון", שניתן להשיג בכל עיר גדולה בעולם. המטבח הסיני מכיל חלק מאותם מאכלים אבל הוא עשיר בהרבה ממה שחושבים. המטבח הסיני הוא חסכני מאוד, למען האמת אין הרבה מוצרים שהסינים לא יצליחו למצוא להם שימוש. מדיניות זו נובעת עוד מימי העוני והרעב של שנות ה-60 של המאה הקודמת.

קצת לאחר המהפכה, מאו הכריז על מדיניות חדשה של ייצור פלדה המוני, בזמן שביטל את המטבחים הפרטיים ובנה חדרי אוכל קיבוציים והקצה מזון לאוכלוסייה, בהתבסס על מעמד ולא על תפוקה. מדיניות זו גרמה להזנחה חמורה של החקלאות המסורתית הסינית ולרעב כבד שנמשך כמעט עשור. סיסמה שהפכה לנפוצה באותם שנים היא "נשים כישרוניות יכולות להכין ארוחה בלי אוכל".

המגוון היום נע בין לחם מאודה ונודלס (מאפיין בעיקר את מטבח בייג'ינג-מנדרין), בשרים וירקות מבושלים קלות (מאפיין בעיקר את מטבח קנטון וצ'אג'ו), הבישול האדום, שכולל בישול בשר או עוף במים עם רטבים ותבלינים (מאפיין בעיקר את מטבח שנחאי) וכמובן, מאכלים מתובלים וחריפים (מאפיין בעיקר את מטבח סצ'ואן).

מלבד הירקות המוכרים לנו, הסינים עושים שימוש גם בירקות רבים שאין להם שם מערבי ובשורשים ועלים, שלאחר ליקוט הירקות היו נזרקים לפח במטבח המערבי. הבשרים הנפוצים ביותר בסין הם בשר העוף, הברווז, הבקר, החזיר, הטלה והדגים השונים. לצידם תוכלו למצוא במחוזות שונים (ובעיקר אלו הדרומיים) בשר כלב ובשר חתול. את האורז והנודלס יודעים הסינים להכין במגוון צורות ואופנים – אורז מאודה, אורז מטוגן, אורז דביק, איטריות אורז וזאת לצד נודלס ביצים, נודלס חיטה, נודלס שעועית ירוקה ועוד ועוד.

תבלינים הם חלק מהותי מהמטבח הסיני והם נעים לרוב בין חריף לחריף מאוד. מלבד הצ'ילי, הסויה והג'ינג'ר, הסינים אוהבים לחזק את הטעם עם כמות נכבדת של מונוסדיום גלוטמט (MSG) ועל כן, אם תרצו מנה בלי יסוד זה תאלצו לבקש במיוחד. שני תבלינים מאוד פופולאריים שחשוב להכיר הם ה”מה” והפלפל האנגלי שמכונה “חוג'ו”. המה הינו עלה, שקצת דומה לאורגנו טרי וגורם לנמלול קל של הלשון בזמן האכילה והחוג'ו מוסיף חריפות מיוחדת שגם חובבי חריף מושבעים עלולים להעדיף לחסוך מעצמם.הרבה פעמים תמצאו עצמכם מבקשים במיוחד "בּוּיַה מַה בּוּיַה חוּג'וֹ" (בלי מה ובלי חוג'ו) כדי להימנע מהתענוג.

את הלחם המאודה הסיני ('באו') תוכלו למצוא בטעמים שונים, מתוקים ומלוחים. הסינים אוהבים לאכול לארוחת הבוקר את מה שאנו מכירים במערב כ-Dumpling (כופתאות) ומכונים בסינית "באודזה" (בעלי בצק מאודה יחסית עבה וממולאים בבשר) או "ג'אודזה" (בעלי בצק דק וממולאים בבשר, לרוב מטוגנים). את ה-Dumpling טובלים הסינים בחומץ בלסמי מיוחד עם צ'ילי חריף – מדובר בתענוג אמיתי. אפשרות אחרת היא ליהנות מדייסת האורז המסורתית.

צורת אכילה ונימוסים – את האוכל תהיו מחוייבים לאכול בצורה הסינית המסורתית – בעזרת מקלות הצ'ופ סטיקס. לעיתים מצרפים למקלות גם כף מרק מיוחדת, וניתן לבקש אחת במידה ואתם לא מיומנים באכילת אורז עם המקלות. לסינים יש שיטות הגשה מקוריות, שאחת מהמפורסמות מביניהן היא ה-Hot Pot, שכוללת הזמנה של מגוון בשרים וירקות ובישולם במים רותחים עם תבלינים על פלטת גז, שבנויה כחלק מהשולחן של הסועדים. דרך זו הופכת את הארוחה לחוויה חדשה וייחודית. הסינים נוטים לאכול את הארוחות שלהם בצורה משותפת – כל סועד מקבל צלחת ריקה, ומוזמנות מספר מנות שאותן חולקים כל יושבי השולחן יחדיו.

אם תתארחו אצל מקומיים שמרו על כלל מאוד חשוב – להשאיר קצת בצלחת (אם תסיימו את האוכל, משמע אתם רעבים, ואם תשאירו יותר מדי, משמע לא היה לכם טעים). אוכל מערבי ניתן להשיג בעיקר בהוסטלים ובבתי המלון וכמעט תמיד הוא יעלה הרבה יותר מהאוכל המקומי. המנות המערביות יהיו קטנות יותר (מותאמות לעם הסיני) ולעתים יוכנו ממרכיבים שונים ממה שאתם רגילים. רשתות מקדונלד'ס, פיצה האט ו-KFC נפוצות בסין וגם שם תמצאו את המנות שונות מעט מאלו המקובלות בישראל.

שתיה – הסינים לא מתפשרים על התה המסורתי. בגלל שהמים בסין מזוהמים, לא תמצאו הרבה סינים ששותים מים מינרלים, אלא יעדיפו להיצמד לקנקן התה בכל ארוחה. חברת קוקה קולה הגיעה גם לסין והיא אף נפוצה שם מאוד ותוכלו למצוא כמעט בכל מסעדה גם את מגוון המשקאות שהיא מציעה לצד חיקויים זולים יותר.

למרות שתמצאו בתי קפה רבים בסין, רובם לא מגישים קפה כלל או לאור הביקוש הנמוך לא ידעו איך להכין לכם קפה. אם תתעקשו לחפש, תצליחו למצוא בתי קפה שמוכרים קפה איכותי (חלקם אפילו מצוינים) כמו במתחם 798 בבייג'ינג או רחוב Qinglong בצ'אנגדו, וכן כדאי לכם לנסות את הקפה בעל השם העולמי של מחוז יונאן.

מעל כל המשקאות האלכוהוליים, הסינים מעדיפים תמיד לשתות בייג'ו. מדובר ביין אורז מסורתי בטעמים מיוחדים וחזקים מאוד (הנפוץ מביניהם הוא האננס). בנוסף, הסינים אוהבים לשתות בירה מקומית. הבירות הסיניות מאוד זולות מחד, אבל גם מאוד חלשות טעם מאידך. הבירה בעלת הטעם העשיר ביותר היא בירת דאלי (במחוז יונאן) והיא מומלצת במיוחד.

טיפ – לא נהוג להשאיר טיפ בסין. לעיתים הסינים אפילו נעלבים שאתם מעלים את האפשרות של טיפ היות וזה מצטייר כביטוי של התנשאות. במקומות קצת יותר יוקרתיים ניתן לשאול בנימוס אם אפשר להשאיר טיפ ובמידה ויעדיפו שלא תעשו כן, אל תתעקשו.

שוק אוכל סיני. צילום: עמית אבלשוק אוכל סיני. צילום: עמית אבל

תרבות ומוזיקה

התרבות הסינית המודרנית מורכבת ממאפיינים קלאסים מסורתיים, וכניסה הדרגתית גדלה של זו המערבית. סין העממית היא אומנם באופן רשמי מדינה אתאיסטית, אך כזו מאפשרת פולחן דת ברמה האישית. הדת בסין לא דומה לדתות שאנחנו מכירים – לא באופן הפולחן ולא באופן האמונה באלים. היא מורכבת מסבך היסטורי של אמונות שונות (בודהיזם, טאואיזם, קונפוציוניזם, ואף אסלאם ונצרות) מה שמוביל למגוון רחב של מקדשים, מנזרים ואתרים קדושים. במרבית ביקורכם במקדשים תראו את המאמינים מדליקים קטורת ומשתחווים לאלים השונים, לצד טקסים המוניים המובלים על ידי נזירים. כיום מרבית התושבים יעידו כי אין להם דת, זאת למרות שהם ממשיכים במסורות הסיניות ארוכות השנים של פולחן לאלים השונים כחלק משורשי התרבות הסינית הקלאסית.

התרבות המסורתית מבוססת על תפיסת פנג שואי – לחיות חיים הרמוניים עם הטבע. האדם יכול לרתום אנרגיות מטיבות כדי לקדם איכות חייו. סרטים, ספרים ומחזות רבים נכתבו בהשראת תפישה זו וכך גם נוצרו אומנויות ריפוי חדשות כמו הטאי צ'י-קונג (שיטת תנועה סינית לחידוש הנעורים ולמניעת מחלות בדרך הוליסטית, המשלבת עבודה על הגוף ועל הנפש תוך הקשבה לחוקי הטבע) והשיאצו (שיטת ריפוי סינית עתיקה שהתגבשה ביפן בה ניתן בעזרת ידיים חשופות לרפא מגוון רחב של מחלות ומכאובים הקשורים למערכת האורתופדית, לאיברים הפנימיים ולנפש האדם).

במקביל, התפתחו זרמים שונים של אומנויות לחימה המבוססים על אלמנטים חיצוניים (המכונים קונג פו) כמו נאן צ'ואן (אגרוף דרומי) ודזה ראן מן (אגרוף טבעי), שמבוססים על אלמנטים פנימיים כמו טאי ג'י צ'ואן (המאופיינת בטונוס שרירים נמוך ובתשומת לב מיוחדת לגוף) ובה גואה ג'אנג (מתרכזת בזרימה ושינוי ומתבטאת באופן עיקרי על ידי התחמקויות ואיגופים) ואלו המשלבות אלמנטים פנימיים וחיצוניים שהמפורסמת מביניהם היא טאנג לאנג צ'ואן (גמל שלמה).

בהסתובבות קלה בפארקים העירוניים תוכלו למצוא סינים רבים שיוצאים לאוויר הפתוח על מנת להתאמן על שיטות התנועה השונות. בחורשות ובפארקים פזורים להם המוני סינים, בקבוצות גדולות וקטנות, זקנים וצעירים, ומתעמלים יחד. כבר בשעה 6:00 בבוקר תשמעו מוזיקה מסורתית או מודרנית-קצבית הנשמעת מטייפים ביתיים ומדריכים ומדריכות מתנדבים או מקצועיים נותנים הדרכה להתעמלות קבוצתית. בקבוצות אחרות רוקדים זוגות רבים טנגו או ואלס, כהרחבת המושג הפעלת הגוף. מתעמלים רבים בוחרים להתאמן לבד בעזרת עצי המחט, להרמת רגל מתוחה והשענתה על ענף או לחיכוך הגב בתנועות מעגליות בגזע העץ. התופעה נמשכת גם בערבים במקומות רבים, ואז התנועה הופכת לקצת יותר קצבית ועשרות נשים (ופה ושם גם גברים), בנות כל הגילים, מבצעות תרגילים קבוצתיים של תנועה ומחול, לעתים עם מניפות בידיהן.

אם תבחרו ללמוד בצורה מקצועית את אומנויות הלחימה, תוכלו לעשות זאת באחד מהמוסדות המקצועיים בשנגחאי, שהפכה עם השנים לבירת הקונג פו וכן באחד המנזרים שמציעים את האפשרות, כשהמפורסם מביניהם הוא מנזר ה-WouWiShi שבסמוך לעיר דאלי במחוז יונאן.

מבחינת תיאטרון ומופעים, היום כמעט בכל עיר ומחוז מוצגים מופעים מרשימים, חלקם אף בוימו על ידי המובילים בתחום. בבייג'ינג תוכלו ליהנות ממופע קונג פו ולחזות ביכולות הבלתי רגילות של המשתתפים, בשנגחאי תזכו לראות את מופע הקרקס הטוב ביותר בסין (אל דאגה – לא מדובר בקרקס חיות) ובשיאן תוכלו לראות מופע על שושלת הטאנג. גם האופרה הסינית הינה בעלת שם עולמי. עם זאת, קחו בחשבון שהתיירים שמגיעים לראות את התופעה נדרשים לעשות מאמץ אדיר כדי להבין מה מתרחש בין צעקות לוחמי האקרובטיקה על הבמה והשירה הצורמנית בליווי כלי התזמורת, אך עדיין ממשיכים לטעון שמדובר בחוויה תרבותית חשובה.

בגזרת חיי הלילה – האלכוהול הוא השולט במועדונים. למרות המוזיקה החזקה (לרוב מוזיקה מערבית) והעיצוב החדשני, כמעט שאף אחד לא רוקד. אל המועדון מגיעים בקבוצה, יושבים מסביב לשולחן ומשחקים משחקי שתייה עם קוביות. מינימום להזמנה הוא לא פחות מ-12 בקבוקים. כמעט בכל מועדון שמכבד עצמו יש גם את החדרים הפרטיים, שם יושבים העשירים יותר אל מול שולחן עמוס בבקבוקים ופירות. מערבי שיכנס למקום כזה יהנה מחוויה זולה במיוחד. בדרך לשירותים או לכל מקום אחר תופס אותך לא פעם מישהו ומזמין אותך לשתות משהו או לעשן איזו סיגריה. ברגע שתסיים את הכוסית הראשונה כבר ימזגו לך את הבאה – וזה הרי לא מנומס להגיד לא...

הקריוקי, שהגיע לסין מיפן לפני יותר מ-25 שנה, הפך למקום הבילוי המרכזי בחיי הלילה של הסינים בערים ובכפרים כאחד. הסינים ישכרו בדרך כלל חדר עם כמה חברים, יזמינו לפחות 12 בקבוקי בירה ויתחילו לשיר. חוסר הבושה או החשש ממה אחרים יגידו אצל הסינים הוא מדהים, ולמרות הציניות המערבית (וזו הישראלית בפרט) כדאי מאוד להיסחף לתוך החוויה הזאת. לצד הפופ הסיני תוכלו תמיד למצוא שירי פופ באנגלית משנות ה-80 וה-90.

בתים סיניים מסורתיים. צילום: עמית אבלבתים סיניים מסורתיים. צילום: עמית אבל

תקשורת

הקידומת הבינלאומית של סין היא 86 ולאחר מכן יש לחייג את קידומת העיר (בייג'ינג לדוגמא היא 10). הונג קונג נמצאת בקידומת שונה - 852.

תוכלו לקנות סים למטייל, לטעון אותו ולהשתמש בו לשיחות ולגלישה ברחבי המדינה וגם במדינות הבאות שתבקרו בהן במהלך הטיול (או בטיולים מאוחרים יותר). לחלופין, אפשר לקנות סים זול בדוכני רחוב או באחת מחנות חברות הטלפוניה ולטעון אותו בכמות כסף שתבחרו. תשתית הסלולר בסין היא מהמתקדמות בעולם. בכל מקום (אפילו באמצע טרק) תהיה לכם קליטה סלולארית שתאפשר לכם לבצע שיחות טלפון ולגלוש באינטרנט דרך הרשת הסלולארית.

האינטרנט נכנס לסין בהדרגה מבוקרת של הממשלה. צנזורה פנימית בסין נתפסת כחלק מהאמצעים לשמירה על ההרמוניה הפנימית, למנוע מחלוקות וזעזועים, ובכלל הם עניין פרטי פנימי של סין. סין רואה בכניסת חברות האינטרנט הגדולות לסין כפלישה של המערביות למדינה, יחד עם האינטרסים הדורסניים שלה. סין מנסה לבנות תחליפים עצמאיים לא תלויים. במדינה תוכלו למצוא מנועי חיפוש עצמאיים המחליפים את גוגל, מייל פנים מדינתי (שהוא ככל הנראה מפוקח) המחליף את ג'ימייל ועוד.

מצב זה מקשה על התייר הממוצע אשר לא יכול להעלות תמונות לגוגל או לדרופבוקס, לגלוש בחופשיות בפייסבוק (למרות שיש שרתים שמאפשרים זאת באיטיות מחרידה), לראות סרטונים ביוטיוב וגם חוויות השימוש בג'ימייל ובמנוע החיפוש של גוגל הופכות לאיטיות ומסורבלות. כמו כן, מנוע החיפוש של גוגל לא יציג לכם את כל התוצאות האפשריות, אלא רק את אלו שאינן חסומות על ידי המשטר הסיני.

האינטרנט במרבית ההוסטלים יעלה מחיר סמלי ביחס לכמות הזמן שתגלשו, זאת בזמן שהאינטרנט האלחוטי (WIFI) יהיה בחינם. כמו כן, ברחבי סין ישנם מסעדות ובתי קפה רבים אשר יעניקו לכם אפשרות להתחבר לאינטרנט האלחוטי בחינם.

חשמל ומתאמים לשקעים

מתח החשמל בסין הוא 220 וולט (בדומה לישראל) וכל מכשירי החשמל ניתנים לשימוש במדינה. שקעי החשמל שונים מאלו שבארץ ויש לקנות מתאמים מתאימים. שימו לב, כי השקעים הנפוצים בסין שונים מאלו אשר תמצאו בהונג-קונג ובמידה ותבקרו שם תצטרכו לקנות מתאם מיוחד.

הפרשי שעות מהארץ

השעון בכל רחבי סין מקדים את שעון ישראל בשש שעות (UTC + 8 שעות). כשאתם מתכננים את הטיול, שווה לזכור שכיוון שהשעון בסין אחיד לכל המחוזות ומותאם בעצם רק לבייג'ינג – אם תגיעו למחוזות המערביים סדר היום קצת משתנה, הזריחה מאוחרת מאוד (לפעמים ב-10:00-11:00) וכך גם השקיעה (22:00-23:00).

שגרירויות וקונסוליות ישראל

שגרירות ישראל בבייג'ינג

  • כתובת: 17 Tianzelu, Chaoyang District, Beijing
  • שעות קבלה: שני-שישי 9:00-12:00
  • טלפון: 86-10-85320500+
  • מייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט: embassies.gov.il

הקונסוליה הכללית בהונג-קונג

  • כתובת: 701 Admiralty Centre Tower II, 18 Harcourt Road
  • שעות קבלה: שני-שישי 9:30-12:30
  • טלפון: 852-28217500+ וחירום – 852-9828-6203+
  • מייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט: embassies.gov.il/hong-kong

הקונסוליה הכללית בשנחאי

  • כתובת – 7F, New Town Mansion, No.55 Lou Shan Guan Road, Shanghai
  • שעות קבלה – שני-שישי 9:00-14:00 (אנגלית/עברית), 9:00-12:00 (אנגלית/סינית)
  • טלפון אנגלית/עברית 86-21-60102528+
  • טלפון אנגלית/סינית: 86-21-60102523/29+
  • מייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט: www.isconshanghai.org/web

הקונסוליה הכללית בגוואנדזו

  • כתובת: 19F, Development Center, 3 Linjiang Avenue Zhujiang New Town, Tianhe District
  • שעות קבלה: שני-שישי 9:00-12:00
  • טלפון: 86-20-85130500
  • אימייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט: embassies.gov.il

בייג`ינג. צילום: עמית אבלבייג`ינג. צילום: עמית אבל

קהילה יהודית

ברחבי סין פרושות קהילות יהודיות רבות ובראשן בתי חב"ד השונים:
קהילת חב"ד בית יעקב בבייג'ינג:

קהילת חב"ד בעיר שנחאי:

  • כתובת: 87 South ShuiCheng Road Villa #1
  • טלפון: 86-21-6278-0225 שלוחה 0
  • אתר אינטרנט: www.chinajewish.org

קהילת חב"ד בפודונג (במחוז שנחאי):

  • כתובת: 2255 Luoshan Road, Pudong Shanghai
  • טלפון: 86-21-58782008
  • אתר אינטרנט: www.jewishpudong.com

קהילת חב"ד באי יו (במחוז צדזיאנג):

  • כתובת: 1-7, Building 23, Yinhai District 1, Yiwu (קומה 2)
  • טלפון: 86-15-857917765+
  • מייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט: chabadyiwu.org

קהילת חב"ד בהונג-קונג:

  • כתובת: 7-9 Macdonnell Road, Hoover Court 1st Floor
  • טלפון: 852-2523-9770
  • אתר אינטרנט: www.chabadhongkong.org

קהילת חב"ד בקואלון (הונג קונג):

קהילת חב"ד בשנז'ן (במחוז גואנדונג):

קהילת חב"ד שנזן לוהו

קהילת חב"ד בצ'נגדו (מחוז סצ'ואן):

  • כתובת: China Garden, Tongzilin North Street 16, 7-2-A.
  • טלפון: 86-187-8243-4429+
  • מספר ישראלי: 03-3740184
  • מייל: [email protected]
  • אתר אינטרנט - www.chabadchengdu.com/

במקביל לבתי החב"ד ניתן למצוא אירגונים וקהילות נוספות:

הקהילה היהודית בבייג'ינג – מעניקה שירותי שבת וחוגגת את מרבית החגים היהודיים כקהילה. מקיימת פעילויות שונות ומגוונות ושמחה לארח אורחים מישראל. אתר אינטרנט: www.sinogogue.org

מרכז שובה ישראל בהונג קונג: שובה ישראל מקיימת מזה כ-18 שנה פעילות רחבה של אירוח תרמילאים מהארץ, המטיילים במזרח הרחוק והסביבה, במהלך כל השנה. מסגרת האירוח הינה לשבעה ימים, הכוללת לינה בדירות לבנים ולבנות, ארוחות כשרות ושני מפגשים ביום בנושאי יהדות. כמו כן, מסגרת האירוח כוללת סעודות שבת וחג בצוותא. מדי מספר חודשים מתקיימים במקום סמינרים ללימודי יהדות, הכוללים מגוון רחב של פעילות חברתית, שיעורים והרצאות על ידי צוות המקום ומרצים אורחים מהטובים בארץ ובעולם. אתר אינטרנט: www.shuva-israel.com

לרשימת קהילות יהודיות בסין לחצו כאן » 

קישורים רלוונטים

  • האתר הממשלתי הרשמי בשפה האנגלית: english.gov.cn
  • מרכז מידע על סין בשפה האנגלית - www.chinatoday.com
  • Ctrip: אתר מומלץ להזמנת טיסות פנים בתוך סין - english.ctrip.com
  • אתר הרדיו הבינלאומי של סין עם מידע רב על המדינה ועל אתרי התיירות הבולטים בה - hebrew.cri.cn/

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה