בריאות בסין

השירותים בסין הם שירותי כריעה, לעיתים יש הפרדה בין התאים ולעיתים כולם עושים יחד. לעיתים השירותים הם תעלה שמחברת בין כולם. בקיצור, שירותים הם לא חוויה נעימה למערביים.

במידה והגעתם לשירותים מסודרים, עשוי להיות בכניסה גלגל נייר טואלט - קחו לפני שתכנסו.

בכל מקרה, המלצתי היא להביא נייר טואלט וסבון לרחוץ ידיים. ההגיינה היא מהסינים והלאה.

בהגעה ממקום נמוך יחסית, כמו צ'נגדו, לא מומלץ לנחות בשנגרילה בשדה התעופה דצ'ן, היות ושנגרילה מאוד גבוהה – 3,300 מטר מעל פני הים. אישתי ואני חטפנו מחלת גבהים. אם בכל זאת אין ברירה, יש לשקול לקחת כדור המסייע בהתאקלמות כדוגמת Diamox (שימו לב שלכדור זה יש תופעות לוואי, לכן יש לשקול בכובד ראש את הנושא).

שלום לכולם, בעקבות מקרה חולי שקרה בסין למדנו להכיר טוב את מוסדות הרפואה הסינית. וכמה טיפים...

1. לא ללכת לבד למרכזי רפואה שהם לא מערביים. הלכנו לרופא והוא הביא לי 45 כדורים לבליעה ביום. וזה עוד אחרי שהלכנו עם מישהי שמדברת אנגלית חלקית.

2. להעזר בבתי חבד. גם אם הם רחוקים, יש להם אנשי קשר ברחבי סין ועזרה של מתורגמנים. מילה קטנה על צנגדו, נעזרנו ברב של צנגדו שעזר לנו ברמה מטורפת.

3. יש מרכז רפואי בצנגדו ובעוד מקומות שלא בעייה לברר איפה בדיוק, רופאים מערביים ותרופות מערביות. קצת יקר אבל משתלם בסוף..והביטוח בדרך כלל מכסה את זה. Global doctor.

לבתי חולים רצוי ללכת עם מישהו שמבין סינית. במקרה אחד אמרו לנו לחזור עוד שבוע לתוצאות של בדיקות והמתורגמן שעזר לנו לחץ עליהם ולאחר עשרים דק התוצאות הגיעו. ללחוץ עליהם! . הבתי חולים כל כך גדולים שאם לא תעזרו בבן אדם שמבין סינית פשוט תלכו לאיבוד. כל פתק שמביאים לך בבית חולים לשמור עד סוף התהליך. ואם זה קריטי ובמקרה התחנה הבאה היא תאילנד אז הבתי חולים בבנגקוק נחשבים ברמה מאוד גבוהה. לבריאות!

זהו - הגענו לקטע החשוב ביותר: היגיינה בסין. נתחיל עם מים: אין לשתות מים מן הברז באף מחוז ובאף מלון הנראה 4-5 כוכבים. יש לשתות מים רק מבקבוקים חתומים ולוודא שלא מולאו לאחרונה במי ברז. המחיר לבקבוקי מים כל כך זול, שלא כדאי לחשוב פעמיים. במלונות מקובל שמשאירים 2 בקבוקים חינם לכל חדר. מה שנמצא במיני-בר בתשלום ועדיף להימנע מלהשתמש. בארוחות הבוקר ישנם הרבה מיצים, קפה ותה ועל כן המים פה מיותרים. כמובן שלהבריש שינים ניתן ואפשר להשתמש במי הברז רק לא לבלוע. 

נושא נוסף וחשוב מאין כמוהו: בתי השימוש בסין: הסינים מטבעם התרגלו לבול-קליעה. מי שהיה בצבא בישראל יודע על מה מדובר ומי שלא יכול להתחיל ללמוד את תורת הקליעה. אבל והנה ההפתעה, במלונות התיירים ישנם שירותים בישיבה (מוגדרים אירופאים) בשרותי החדרים. גם במוסדות חשובים ובחנויות המסחר לא תמיד נמצא שירותי ישיבה, ועל כן נאמר "לא חייבים רק אם צריכים". כמובן שקצת קשה להתאפק בנסיעות בין עירוניות המתנהלות לאורך כמה שעות, אז ניגשים, סותמים את האף ונושמים דרך הפה. פה המקום להעיר שגם נייר טואלט הוא יקר ועדיף להצטייד בגליל בתרמיל מראש. הסבון גם הוא רחוק מלמלא את המיכלים. אז קחו הכל בפרופורציה. נדהמתי למשל בשדה התעופה הראשי של העיר גווילין למצוא שירותים מריחים ללא מושב אסלה אחד וכל האירופאים כורעים כאילו נולדו בסין. אולי ממשלת סין תבין שאירופאים באים וישובו לאן שנוח להם?