מסלול עד שבוע בניו זילנד ”טרק רוטברן“

זהו טרק של 3 ימים שנמצא באיזור שני פארקים לאומיים: מאונט אספיירינג ופיורודלנד. זהו טרק קל יחסית שאפשר לעשות אותו ב-4 ימים אבל לדעתי זה מיותר. הטרק עצמו יפהפה. זהו טרק של 33 ק``מ,ואפשר להתחיל אות משני כיוונים: להתחיל ממחסה רוטברן ולסיים בדיבייד או להתחיל מהדיבייד ולסיים במחסה רוטברן. יש 4 ביקתות במהלך הטרק ואם את עושה אותו ב- 3 ימים אז תצטרכי להזמין מקום בשתי בקתות. אני התחלתי ממחסה רוטברן וסיימצתי בדיבייד. ביום הראשון הלכתי 3-4 שעות (תלוי בקצב ההליכה). היום הראשון היה ממש קל יחסית. הטרק הוא באזור הררי אבל העליות לא קשות (ואני די פחדתי שהן יהיו קשות לפני שהתחלתי את הטרק). אני ישנתי בבקתת רוטברן פולס (הבקתה השניה במסלול, לבקתה הראשונה מגיעים תוך שעה וחצי) וביום השני הלכתי בסביבות 6-7 שעות (הלכתי עם חברה ולא מיהרנו במיוחד). העליה ביום השני היתה קצת יותר קשה אבל ממש לא נוראה. היום השני הוא היפה ביותר כי את מגיעה לפסגת ההר ממנה את משקיפה על כל האיזור והעמקים אבל כשאני הייתי היה גשם וכשהגענו הפסגה היתה בתוך ענן כך שלא ראינו כלום. מהפיסגה היתה ירידה מתונה של שעתיים עד לביקתה (די מעצבנת, אבל הנוף כשראינו את הבקתה מלמעלה - יפהפה!) ביום האחרון הלכתי בסביבות 3- 4 שעות היתה עלייה קלה ומתונה והיום כלל מסלול צדדי לקי סאמט - לא להחמיץ!!!. 

משם יש נוף פנורמי על כל ההרים והעמקים ביניהם. במהלך כל הטרק עצמו את עוברת ביערות (או יער..), מפלים, הנוף מבקתת רוטברן פלאטס ורוטברן פולס (שני הבקתות הראשונות אם מתחילים ממחסה רוטברן) יפהפה. ביום הראשון יש מפל שאת עוברת ממש מתחתיו (זו לא הגזמה!) וזה נחמד.. אני ממליצה על הטרק הזה בחום. אני עשיתי אותו בפברואר והיה קצת קר בלילה. ביום השני היה גשם ורוח חזקה (וממש הרגשתי אותה במיוחד כשהייתי על פסגת ההר). אבל ביום הראשון והאחרון היו שמים בהירים והריאות היתה טובה. שוב, הטרק הזה ממש ממש יפה ושמעתי מרבים אחרים שנהנו ממנו. אל תצפי ליותר מדי מהבקתות אבל הן בסדר גמור. זהו טרק שכלול בגרייט וולקס מה שאומר שתצטרכי להזמין מקום מראש (כמה זמן מראש, תלוי בך ובשיקול דעת, זהו טרק די פופולרי)ולשם עבור לינה בביקתות. מה שכן, אם את מחליטה לעשות אותו, אל תלוני בבקתת האודן (הביקתה האחרונה במסלול שאני עשיתי) כי כשעצרתי שם למנוחה היו שם הרבה זבובי חול מעצבנים ובבקתות שאני הייתי בהם -רוטברן פולס ומקנזי - לא היו.
במבט לאחור אני שמחה שבחרתי בכיוון שבחרתי בו כי אני מעדיפה עלייה יותר תלולה מאשר מתונה, נראה לי שהמתונה קשה יותר פיזית (וכשאני אומרת עלייה תלולה אני לא מתכוונת ל-90 מעלות כמובן, הרבה פחות).
למרות שלא יכולתי להתרשם מהנוף ביום השני (כשעולים לפסגה שנקראת Harris saddle), היום הראשון והשני היו גם יפים.